בספטמבר 2010 נסענו לצרפת. מפריז אל עמק הלואר ומשם לכיוון מון סן-מישל וחופי הנחיתה בנורמנדי. סיימנו בביקור משפחתי קצר בבריסל. מי שירצה המלצות מוזמן כמובן, אני אוהב לדבר על טיולים ואוכל.

חזרנו עם שלוש וחצי החלטות והנה הן כאן:

  1. אנחנו מתחתנים!
  2. לא נוסעים יותר לחו"ל בסוכות, נתב"ג הופך לגהנום
    • לא נוסעים יותר במונית לשדה, כשחוזרים הביתה לא רוצים לעמוד בתור אלא להכנס לרכב שחיכה לנו בחניון ולנסוע הבית – זו חצי החלטה כי היא נגזרת של הגהנום בסוכות בנתב"ג
  3. אני עוזב את מקום העבודה שלי בלי שמצאתי מקום עבודה חדש

ההחלטה לעזוב את מקום העבודה לפני שמצאתי מקום חדש לא היתה אמיצה במיוחד, לא היינו נשואים, לא היתה לנו משכנתה חונקת, לא היו לנו ילדים, אפילו שכר הדירה שלנו היה מגוחך אז, מקסימום היא צריכה לשלם על הבירה שלי כמה חודשים, ובכל אופן לא הייתי עושה את זה בלי התמיכה שלה.

ההחלטה הזו התגלתה עוד אפילו פחות אמיצה כי בתוך שבוע וחצי מהיום בו הגשתי את מכתב ההתפטרות שלי כבר חתמתי על חוזה חדש בחברת ווי אנקור שאז עוד היתה אנקור.

אנקור היתה כל מה שהמקום הקודם לא, חמה, נעימה, ביתית, שואפת למצוינות, מקדמת, מצ'פרת, כל מה שאפשר לבקש ממקום עבודה. ארבע שנים משוגעות עברו עלי כפריסייל בחברה. למדתי. דרך הרגלים, הידיים, האצבעות, שרפתי לילות לבנים על מכרזים משוגעים, כתבתי מסמכים, הכנתי מצגות, פה ושם העברתי גם דמו מוצלח (פחות או יותר) וכשראש הצוות התותח שלי, טל שפסה, הודיע שהוא עוזב, שריג  המנכ"ל הימר עלי כיורש.

ניהלתי את צוות הפריסייל במשך שנתיים ואני מאד גאה בצוות שאני משאיר אחרי, צוות חזק ומגובש שיעמוד בכבוד ביעד שהצבתי לו, להיות הצוות הכי טוב בתעשייה.

אחרי 6 שנים נהדרות, הגיע הזמן לשינוי משמעותי. התחלתי החודש את תפקידי כמוביל פעילות הפריסייל של חברת אינפינידט באסיה, יפן ואוסטרליה או בשם החיבה APJ region. הסיפור שהתחלתי בטיסה לחו"ל ממשיך בעוד נסיעה לחו"ל והפעם למומבאי, הוא יתפוס כאן תאוצה ושינויים בעלילה. כבר בשבוע הבא אטוס לסבב פגישות ראשון במומבאי כחלק מתפקידי החדש. אלו זמנים מאד מעניינים ומרגשים עבורי ומאד אשתדל להמשיך ולעדכן את הבלוג הזה בחומר טכני רלוונטי ומעניין לקהל הישראלי.

בשבועות האחרונים, בזמן שהייתי עסוק בלהתאפס על פינת הקפה במשרד החדש שלי, פינת קפה די נחמדה עם נוף לים, חלו מספר שינויים בשוק האחסון בעולם. מחד, חברת HPE רכשה גם את Simplivity שהיתה חלוצה בעולם ה HCI וגם את Nimble שהיתה אחד השחקנים הכי קולניים מבין החברות שאפשר להגדיר כחברות דור האחסון החדש. מאידך, חברת Dell EMC הודיעה על הפסקת קו מוצר ה DssD, מוצר דגל בקצה קצהו של עולם הביצועים, כקו מוצר עצמאי.

חדשות מאד מעניינות, איזה מגוון, נימבל היתה חברה מונפקת, סימלפיוויטי חברה לפני הנפקה, דססד רכישה סופר אסטרטגית לסוג חדש לגמרי של מערכות, אז לאן זה הולך? לא צריך להיות אנאליסט גדול בשביל להבין שאין לכולם באמת מקום ושהשוק ישאף לאיחודים אבל השאלה הגדולה היא מה עושים אחרי האיחוד, HP לא ידועה כמאחדת מוצלחת, Dell EMC עוברת כזה שינוי גדול עכשיו שיהיה לה קשה לשמור על מיקוד על מנת להטמיע את הטכנולוגיה של דססד לתוך קו מוצר אחר. מאד מעניין.

יש לי תחושה שברבעון הבא נשמע על עוד רכישה אחת לפחות בעולם האחסון, בסופו של יום כאמור לא כולם יכולים להיות במקום הראשון ובקצה הפירמידה צפוף גם ככה.

הפוסט הבא יהיה כבר אחרי הביקור הראשון שלי אי פעם בהודו או בכלל בצד ההוא של כדור הארץ. תחזיקו לי אצבעות!

שלכם תמיד,

ניר מליק

7 מחשבות על “סיפור על שינוי שמתחיל בפריז וממשיך במומבאי

כתיבת תגובה