השבוע ביקרתי לראשונה בגואה שבהודו, אני מנחש שמרביתכם מכירים את השם גואה ממסיבות הפול-מון המפורסמות אבל, לא, אני ביקרתי שם במסגרת אירוע Gartner Symposium, לא צריך לקנא בי גם אתם יכולים! גואה מאד יפה, האוכל נהדר (דגים ופירות ים בעיקר) והכנס היה מאד מוצלח.
תכננתי ללכת לשמוע הרצאה שנקראת "How to Make a Great Decision, Every Time". נשמע מבטיח לא? לצערי לא הזדמן לי לשמוע אותה כי הלו"ז התנגש עם פגישה אחרת שתואמה לי אבל אני סקרן לדעת אם הם נגעו שם בנקודה המעניינת שגיליתי דרך הציוץ הזה:
מסתבר, שאם השלפוחית שלכם מלאה, זה מגדיל את הסיכוי שלכם לקבל החלטות טובות! ההסבר לזה, אם אני מבין נכון, זה הקשר הפסיכולוגי בין היכולת שלנו לשלוט בדחף שלנו בתחום אחד, הצורך ללכת לשירותים, ובין היכולת שלנו לשלוט בדחף שלנו בתחום אחר, כמו למשל להחליט על האפשרות העסקית בעלת הגמול הגבוה יותר בטווח ארוך יותר על פני גמול נמוך בזמן קצר. מספרים על חאפז אסד שיכול היה, כנראה בגלל בעיה רפואית, להתאפק במשך שעות ושלא מעט פעמים ניצל את המצב על מנת "להתעלל" במי שישב מולו, אולי בעצם, לא מדובר רק בניצול מצוקה פיזית של הצד השני אלא ביכולת טובה יותר בשליטה בדחפים באופן כללי? יכולת טובה יותר לשאת ולתת בגלל יכולת שליטה כללית?
בשבוע שלפני הכנס, מיקרוסופט פרסמה סיפור מעניין מאד על שת"פ שלה עם חברת המדיה וורנר. שתי החברות, מסתבר, חוקרות ביחד, במסגרת פרויקט שנקרא "סיליקה" את היכולת לאחסן מידע על ידי שימוש בקרני לייזר לצריבת לוחיות זכוכית. למידע דיגיטלי יש אורך חיי מדף מוגבלים, המדיה עליה המידע מאוחסן אינה יציבה לנצח אבל זה לא רק זה, גם התוכנות שיודעות לקרוא את הפורמט בו כתבנו את המידע לא חיות לנצח וגם ההתקנים הפיזיים שיודעים לקרוא את המדיה לא, רק אתמול שלח חבר בקבוצת הווטסאפ שלנו תמונות מביקור שלו בשכונת התקווה בתל אביב, מסתבר שיש שם עדין חנויות שמוכרות קלטות, יש לכם עדיין טייפ תקין?
האתגר הזה הוא אתגר משמעותי, הספרייה העשירה של וורנר מכילה כמה מעמודי התווך של התרבות המערבית בת זמננו אבל הם לא לבד, גם הספרייה הלאומית הישראלית מבצעת "שימור דיגיטלי" לאוספים שלה ובכך גם להנגיש את החומרים שלה לקהל הרחב. אחד האתגרים העומדים בפני וורנר, הוא המחסור בהעתק פיזי של המידע שלהם, כבר שנים שתוכניות וסרטים מצולמים ישר באופן דיגיטלי, אין שום דבר מוחשי שנשאר אחרי הצילומים שאפשר לנעול בכספת ולכן, באופן מדהים בעיני, מסתבר שוורנר ממירה סרטים דיגיטליים חדשים לחלוטין לסרטי פילם על מנת שיוכלו לשמור אותם בכספות מוגנות, בסביבה מתאימה מבחינת לחות וכו'. מטורף!
אלו אתגרים עצומים והפתרונות לפעמים די מדהימים, וורנר קיימת פחות מ 100 שנים והאחים לומייר הקרינו את סרט הקולנוע הראשון שלהם ב 1895, מדובר בינוקות לעומת הארכיונים של הוותיקן למשל. נכון ל 2018 השתמש הוותיקן ב 4PB של אחסון על גבי פתרון של Isilon ועוד 5PB של אחסון על גבי פתרון של ECS, שניהם של חברת EMC. זה לא החלק המעניין באמת, למרות שהייתי שמח להחליף שם את הפתרונות של EMC בפתרונות שלנו. החלק המעניין הוא שהמידע הזה הוא רק ההעתק הפחות איכותי. ההעתק האיכותי באמת, הסריקה ברזולוציה מלאה, נשמר גם כאן על גבי פילם ונשלך לאתר אחסון שהיה בעבר מכרה מלח (מטורף לא?!) בנורבגיה! במסגרת מה שנקרא Arctic world archive (ברצינות ככה הם קוראים לזה!) .
אז אף אחד בגואה לא דיבר על פתרונות כאלו, כולם שם דיגיטאליים לחלוטין, כולם דיברו על אוטומציה טרנספורמציה וכמעט לכל המציגים יש משהו מהשורש Enable בסלוגן, והקבוצה הכי חמודה הייתה של ESDS, ספקית שירותי מחשוב וענן בהודו שהצוות שלה היה לדעתי הכי נחמד מכולם ולשמחתי הדוכן שלהם היה צמוד לדוכן שלנו. כולם מחלקים מתנות בכנסים כאלו, עטים, חולצות, אוזניות, מחברות ועוד כל מני שטויות שבעצם אף אחד לא צריך וכל אחד בכנס יכול להרשות לעצמו לרכוש משהו כזה באיכות הרבה יותר טובה. ESDS מחלקת עצים. יותר נכון להגיד שהיא מחלקת עציץ קטן, קצת אדמה, קצת דשן וקצת זרעים. זה ממש חמוד בעיני. מדובר בחלק מהחזון של מייסד החברה, פיוש סמאני, לנטוע מיליארד עצים. למעשה סמאני מדבר על 4 מיליארדים, לנטוע מיליארד עצים, להשפיע על החיים של מיליארד הודים באמצעות מיליארד התקנים מקושרים ועל הדרך, להגיע לשווי של מיליארד דולר לחברה שלו.
זו הנה האחרונה שהגרטנר סימפוזיום מתקיים בגואה ובשנה הבאה יעבור לקוצ'י, גם שם לא הייתי ואמרו לי שגם שם מאד יפה, אני כבר לא יכול לחכות!
VMware Project Pacific
בשבוע שלפני כנס גרטנר בהודו, התקיים כנס VMworld בברצלונה ובו נחשפו עוד קצת פרטים על Project Pacific אז שווה להזכיר כמה מילים על מה בדיוק מדובר כאן. כדאי לזכור שעדיין לא מדובר על מוצר מוגמר אלא כרגע על קונספט בפיתוח, אבל כמות ההשקעה של VMware בשיווק של הדבר הזה רומזת לנו שאולי זה ישתנה בקרוב. פרוייקט פסיפיק הוא בעצם איחוד ממשקי ניהול בין vShpere ו vCenter ובין קוברנטיס ככה שניתן יהיה לנהל קלסטרים של vSphere ושל K8 מאותו המקום, מי שרגיל לעבוד עם vCenter יכול לראות את כלל האובייקטים של K8 מתוך הממשק הרגיל שלו ומי שרגיל להקצות משאבים מתוך K8 יכול להקצות ולראות עכשיו לא רק קונטיינרים אלא גם מכונות וירטואליות "רגילות". למי שמחפש הזדמנות ללמוד קצת על מה זה בכלל קוברנטיס, VMware משיקה גם קורס חינמי שפתוח לכולם, לא רק ללקוחות VMware, שווה להציץ!
Tech Preview נוסף שנחשף באותה הזדמנות ובאותו הקשר הוא פרויקט Tenzu שמהווה למעשה כלי SaaS לניהול K8 ללא תלות במיקום הקלאסטר שלכם, On-Prem או בענן ככה שבעצם VMware מספקת עכשיו כלי אחד לניהול הסביבות שלכם גם אם הן K8 בענן, K8 מקומי, K8 על גבי vSphere או vSphere Native, Single Pane of Glass למישהו?
זוכרים שמוקדם יותר השנה סיפרתי לכם על vSphere על מעבדי ARM? אז דבר נוסף שנחשף בכנס הוא היכולת להריץ vSphere על גבי מעבד ARM על כרטיס רשת! כן כן, כרטיס הרשת יכול להיות הוסט בעצמו! עכשיו תחשבו על מה המשמעות של כל זה ביחד, אנחנו יכולים לנהל ממקום מרכזי את כל סביבות ה K8 שלנו ומשם לנהל קונטיינר שרץ באיזה אתר מרוחק שלנו שאולי אין בו אפילו שרת אחד ויחיד אלא רק התקן (Device) שכרטיס התקשורת שלו הוא הוא הPod המארח. זה די מגניב!
שלכם כמו תמיד,
ניר מליק
ניר מליק 