אלו ימים מורכבים וקשה לי להתרכז במה שמתרחש בתעשייה, כחלק מהצוות שמנהל את הפעילות של אינפינידט באסיה, הרגשנו ראשונים את ההשפעה של התפרצות הקורונה, הפעילות העסקית שלנו בקוריאה, סינגפור ויפן נעצרה כמעט לחלוטין וכמעט ברגע אחד ובאמת, ב 17 במרץ, יום חגו של פטריק הקדוש ויום ההולדת שלי, יצאנו כולנו, כל הצוות שלי, לחל"ת. ולחשוב שרק שבוע לפני כן עוד התלבטנו איך נכון להציג בישיבת מועצת המנהלים את השפעת הקורונה על הביזנס, השיטפון היה מהיר יותר מכל מה שחשבנו.

אירופה נמצאת בשיאו של המשבר, ארצות הברית עוד בתחילתו ובאסיה נראה היה שמתחילים להתאושש אבל ייתכן והחגיגה עוד מוקדמת מדי. אולימפיאדת טוקיו היתה נייר הלקמוס שלי, כל עוד לא נגעו באולימפיאדה, האמנתי שאנחנו לקראת משבר קצר, גיהוק זמני, כל כך הרבה כסף שווה האולימפיאדה וידעתי שיפחדו לגעת בה.

בימים רגילים, הייתי מדבר איתכם על ההשקה של Veeam 10. זוכרים שכבר לפני שנתיים וחצי סיפרתי לכם על ההשקה של גרסה 9.5 ושכבר אז הם היו באיחור להשיק את גרסה 10? אני מאד סקרן לדעת למה בעצם הם התעכבו כל כך הרבה אבל בכל מקרה בשעה טובה הגרסה המיוחלת הושקה ואתם יכולים למצוא כאן קישורים לכמה בלוגים של נציגי ה Veeam Vanguard שסוקרים את ההשקה והחידושים.

בימים רגילים, כמובן, היינו מדברים גם ההשקה הגדולה של vSphere 7. בדיוק לפני שנתיים סיפרתי לכם על ההשקה של vSphere 6.7 ועל איך אכלתי תחת בטוקיו ובהתחשב בזה שהשבוע הייתי אמור להעביר קורס בטוקיו ולהנות מפריחת הדובדבן, הסאקורה המפורסמת, יש בכותרת הפוסט ההוא משהו מאד רלוונטי גם להיום. בכל מקרה vmiss33, מליסה פאלמר, פרסמה בבלוג שלה סקירה טובה על החידושים העיקריים בעיניה וכמובן שיש פרק פודקסט של vSpeaking שמוקדש להשקה.

אבל כמו שכתבתי בהתחלה, קשה לי להתרכז בצד הזה של טכנולוגיה ומכירות אבל יש משהו שמציק לי ואולי כדאי לדבר עליו בכל אופן וזה תקשורת בזמן משבר. לא, אני לא מדבר על "התקשורת" אלא על תקשורת, היכולת להעביר מידע מסודר וברור בעת משבר. שימו לב למשל אל הבחור הזה:

הגנרל טוד סמונייט הוא מפקד חייל ההנדסה של צבא ארצות הברית ובקליפ הזה הוא מתאר את המענה של חייל ההנדסה, תחת ראשות החירום הלאומית האמריקאית, FEMA, ואיך חייל ההנדסה תחת ראשות החירום יכול לסייע לערים כמו ניו-יורק. שימו לב איך הוא מתחיל לדבר עוד לפני שהוא מניח את הדפים על הפודיום, הוא בא מוכן והרעיון שהוא מציג כאן הוא פשוט, הרעיון שהוא מציג כאן הוא פשוט כי אין זמן לרעיון מורכב, לוקחים מבנים קיימים מסוגים מסוימים ומיישמים את המינימום הנדרש כדי להסב אותם לאחד משני סוגי בתי חולים זמניים, מבנה שכולל חדרים (בית מלון למשל) לטיפול בחולי קורונה ומבנה שהוא חלל פתוח (אולם ספורט) לטיפול בחולים שאינם חולי קורונה.

תיראו כאן את מושל מדינת ניו-יורק, המושל קומו:

המושל מתחיל בפירוט על כמה בדיקות בוצעו ואיפה, כמה נדבקים, כמה מחלימים, מה המגמות. בדקה 5:02  הוא משתף את הציבור באופן מאד מסודר וברור, את השיקולים השונים וההבדל בין המודלים ומשתף את הציבור בקושי לתכנן קדימה והצורך לעדכן את התכנון כל יום בהתאם למידע החדש שמגיע ובדקה 7:57 הוא מדבר על תחזית המתים בארצות הברית ובמדינת ניו-יורק. בדקה 11:26 המושל מדבר על 21,000 מתנדבים מחוץ למדינת ניו-יורק שבאים לעזרת המדינה, עשרים ואחת אלף איש ומתחייב להחזיר טובה תחת טובה, בשמו, בשם הניו-יורקרים והרוח של ניו-יורק המושל מדבר על זה שניו-יורק בעצם הראשונה לחטוף ואיך הוא לא ישכח שאנשים באו לעזור ויהיה הראשון ברכב לצאת לעזור לאחרים כשהם יהיו בצרה. זו אמריקאיות וזה קצת שמאלצי כמובן אבל זה מסר מאחד שנותן טיפה אופטימיות אחרי הנתונים הלא פשוטים שהציג.

בדקה 15:11 המושל מדבר ישירות אל היצרנים הגדולים במדינה, אין לו את הסמכות להורות להם מה לייצר והנשיא טרמפ לא מוציא את הצו הנדרש ולכן המושל מבקש ממי שיכול להסב את קווי הייצור שלו ומודיע שמדינת ניו-יורק תשלם ביד נדיבה לא רק על התוצרים אלא גם על ההסבה עצמה.

אני בכוונה לא מדבר על ההנהגה הישראלית כי אני לא רוצה להיגרר לדיון פוליטי אבל שתי הדוגמאות שנתתי למעלה מארצות הברית הן לדעתי דוגמאות מעולות, גם אם שונות מאד, לדרך נכונה בה אפשר להעביר מידע לציבור בימי משבר ויש כאן שיעור חשוב גם לכולנו בתחום העסקי, יש כאן שיעור על מה שנקרא לפעמים מיומנויות רכות או Soft Skills, כמנהלים וכמדריכים אנחנו לא מספיק טובים בללמד ולחנוך את העובדים והעמיתים שלנו בתחום הזה, תחום התקשורת בינאישית, התחום שקשור כאן בדיון הזה ליכולת להעביר מסרים מורכבים, קשים, בצורה ברורה, מחברת, רותמת למעשה ומשאירה פתח להסתכל דרכו אל העתיד במבט אופטימי. בחברות רבות מתייחסים אל סדנאות Soft Skills כחלק מפעילות ההעשרה לעובדים ואני חושב שנכון יותר להתייחס אליהן כאל חלק מההכשרה הבסיסית של העובדים שלנו, חלק מארגז הכלים שלהם.

אין לי כאן איזו שורת סיכום מוצלחת או מסר מרשים, ניסיתי רק לחלוק דוגמאות לתקשורת שנראית לי יעילה וקונסטרוקטיבית ואני מקנא במי שיש לו מנהיגים כאלו שיכולים לסייע לו איפה ששאר המנהיגים נכשלו. כמתנדב במשמר הגבול אני מעורב רבות בוועדת הביטחון של הישוב בו אני גר ולפעמים אנחנו נדרשים לפעמים לדון בפער בין הבטחון ותחושת הבטחון ושווה לזכור שתחושת הבטחון, יש לה ערך בפני עצמה, גם אם אנחנו עומדים בפני סערה אדירה או מתמודדים עם שיא הסערה כאן ועכשיו, יש חשיבות לתחושת הבטחון ותקשורת יעילה יכולה לתרום גם לביטחון וגם לתחושת הבטחון.

בתקווה ונוכל להיפגש בקרוב פנים אל פנים ולא בלשכת התעסוקה,

חג שמח!

ניר מליק