ביום בו עברתי לראשונה מתפקיד תומך טכני לתפקיד פריסייל הכרתי את דרור שהיה בעצם החונך הראשון שלי בעולם הפריסייל ועד היום הוא חבר ושותף עסקי. דרור לימד אותי את המשפט "מקצוענות זה מקצוע" ובדרך כלל השתמשנו בו כבדיחה על מישהו שממש גרוע בעבודה שלו אבל בימים האחרונים אני חושב עליו דווקא בכיוון הישר שלו, על זה שמקצוענים באמת עושקים במקצוע שלהם, הם לא רק עובדים בתפקיד שלהם אלא גם לומדים את המקצוע עצמו, את כלי העבודה, את השפה, את ההיסטוריה, את האסכולות השונות, חוקרים ומשתפרים כל יום מעבר לגבולות הצרות של הגדרת התפקיד.
יאיר האינסטלטור שלנו הוא כזה שהמקצוענות היא המקצוע שלו. כן הוא מחליף צינורות מפוצצים או ברזים מקולקלים אבל הוא גם עובד נקי, תמיד יש לו את כל מה שהוא צריך בהישג יד, יש לו סט בירכיות מיוחדות, הוא יודע גם לתת עיצה טובה על מה כדאי ומה לא וכשצריך הוא ודע לייצר כלי עבודה ייעודיים שאין לקנות בטמבוריה הקרובה ושחוסכים לו שעות של עבודה שחורה.
דרור ויאיר לדעתי לא מייצגים את הקהל הרחב בישראל. אני מכיר הרבה מאד אנשים שעושים עבודה מצויינת אבל קשה לי לקרוא להם בעלי מקצוע ומה שקופץ לי לעין עכשיו בימים האלו זה ההשתתפות של ישראלים בכנסים והיחס שלנו להסמכות מקצועיות.
הייתי אמור לטוס מחר לשיקאגו, לכנס ה .NEXT השנתי של נוטניקס ולצערי, בגלל המצב, לא אוכל לטוס. הביטול הזה גרם לי לחשוב על כמה מאיתנו מתייחסים אל כנסים כאל נסיעת צ'ופר ואל הסמכות מקצועיות כאל מטלה מציקה ולא על כהזדמנויות ללמוד משהו חדש, להרחיב אופקים, לשפר את המקצוענות שלנו.
אני קורא בימים אלו את "מצויינים" של מלקולם גלאדוול והוא מזכיר שם שהמחקר מדבר על הצורך לצבור כעשרת אלפים שעות עבודה כדי להפוך להיות מקצוענים, מעולים, מצויינים. כמה מאיתנו עוסקים באופן קבוע ב"*להשתפר* בעבודה שלנו? לא בלעשות אותה אלא בלעשות אותה יותר טוב?
גלאדוול מדבר על זה שבאופן גורף אותם אנשים שבכוחות עצמם הפכו להצלחה בין לילה, לא עשו את זה בכוחות עצמם וזה לא קרה בין לילה. הם עבדו עשרת אלפים שעות כדי להיות מוצלחים במה שהם עושים כמעט תמיד גם הייתה להם מערכת תמיכה, אבא שהסיעה לאימונים, אמא שהתעקשה על בית ספר מסוים, דוד שהיו לו קשרים בספריה. ולכולם גם היה מזל. הוא מדבר בספר ארוכות על זה שיש הבדל משמעותי בסיכוי להתקבל לנבחרת ספורטיבית בין מי שנולד בתחילת השנה או בסופה, על זה שלמי שנולד באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת היה יותר סיכוי מאי-פעם להנות מהזינוק של עמק הסיליקון בתחילת שנות השמונים, צריך תמיכה, השקעה ומזל כדי להפוך להצלחה בין לילה בכוחות עצמך.
אז הוצאתי כאן קצת קיטור כי הנסיעה לכנס התבטלה ובמקום זה נגיש סיכומון של אירוע "the architect" של מייק שיהיי שמדבר על portable OpenClaw על תשתיות נוטניקס. אני בעצמי משחק עם זה כבר כמה ימים במעבדה של הצוות והאתגר שלי הוא להשתמש ב LLM מקומי מבוסס Nutanix Enterprise AI כי אני לא רוצה לתת גישת ניהול ישירה למעבדה שלי למנוע חיצוני אבל החומרה במעבדה קצת ישנה ועושה רושם שכרטיס V100 עם 16 גי'גה זה מספיק להריץ מודלים אבל הם פשוטים מדי בשביל ממה משימות מורכבות כמו אייג'נט שמדבר Nutanix API?
בכל מקרה אני שמח לחלוק שעזרתי למייק לדבג את הפודקאסט שלו שהיה על מיוט ברבע שעה הראשונה 😊
מייק מתאר איך הוא בונה את המעבדה הביתית שלו, אני קמצן ואין לי מעבדה ביתית, אני משתמש בחומרת Lenovo אז אולי החיים אמורים להיות יותר קלים בשבילי?
על הדרך מקבלים תיאור טוב מאד של NAI והיכולות שלו שאם אתם זוכרים כבר חלקתי אתכם דמו שצריך לעדכן כבר כי כבר שחררנו שתי גרסאות חדשות מאז ועכשיו יש לנו באופן מובנה בתוכנה גם יכולת chat, יכולת RAG בסיסית והכי מגניב זה unified API Gateway שמאפשר לנו לעבור באופן דינאמי בין endpoints כולל כאל מבוססי SaaS ומייק מראה כמה זה קל יותר מאשר להריץ את הדברים ידנית על DGX עם סקריפטים וגרפנה וכאלו.
לגבי api gateway, תחשבו למשל על כלי שרץ מול שירות SaaS וצורך טוקנים, אנחנו יכולים להגביל את הצריכה הזו ובמקרה של הגעה לתקרת התקציב שקבענו להעביר את הכלי לרוץ מול ה GPU המקומי שלנו. או לחלופין מקרה הפוך בו אנחנו רצים מול ה GPU המקומי שלנו ובמקרה של כשל חומרה מאפשרים לכלי להמשיך לרוץ מול שירות חיצוני. אפשר גם לדמיין תרחיש של פיתוח כלי חדש ואנחנו רוצים בצורה קלה וגמישה להקפיץ אותו בין מודלים שונים כדי לראות אם הם כולם מתנהגים באוצה צורה חכמה.
אבל אני עוצר כאן כי נראה לי שמשהו בשדרוג האחרון שהרצתי במעבדה נתקע, ה GUI וגם ה Helm מראים כאילו אני על 2.6 אבל בפועל האופציות בתפריט נראות כמו 2.5?


אז אני אשחק עם זה קצץ אופליין ונראה?
בכל מקרה מספיק לי לשבת הזו, אתם יכולים לצפות לעוד קצת תוכן ממני השבוע לאור ההכרזות הצפויות בכנס שאני כאמור מפספס אבל לא אלמן ישראל, יש אינטרנטים ונצפה לפחות ב key notes!
בברכת בשורות טובות, שתמיד אלוהי הטרמינל יחייכו אליכם!
שלכם כרגיל,
ניר מליק


























