הפוסט הקודם נכתב מיפן, התחנה הראשונה בסיבוב של שבועיים שכללו את טוקיו, סידני, מלבורן ובריסביין. הנסיעה כולה תוכננה סביב כנס גרטנר בסידני (השם המלא של האירוע הוא IT Infrastructure, Operations Management and Data Center Summit אבל אף אחד לא משתמש בו) במסגרתו הרציתי על הפתרונות החדשים שהשקנו לאחרונה ביניהם דגם חדש למערכת האחסון הראשית שלנו, F6212 המספקת מעל 4PB נטו בארון אחד, מערכת ייעודית לגיבוי, אותה הזכרתי בקצרה בפוסט קודם אבל מאז הוכרזה רשמית וקיבלה את השם InfiniGuard, פתרון אחסון סמוך-ענן שנקרא Neutrix שאפרט עליו בפעם הבאה והפתרון עליו אני רוצה לפרט קצת היום, פתרון רפליקציה המספק RPO-0 ללא תלות במרחק או רוחב פס בשם InfiniSync.

אני רוצה להרחיב דווקא על הפתרון הזה כי הוא היה הכוכב בשיחות עם שותפים ולקוחות ביפן ובאוסטרליה, הגיאוגרפיה הייחודית של יפן (שרשרת איים געשיים על שבר טקטוני) ושל אוסטרליה (מרחקים אדירים) גורמים לפתרון ייחודי זה להיות סופר רלוונטי בניגוד למדינות אירופה כמו למשל לגרמניה בן התשתיות איכותיות וזולות והמרחקים קצרים באופן יחסי.

RPO או Recovery Point Objective מגדיר את הנקודה בזמן אליה אנחנו מוכנים לחזור במקרה של כשל או במילים אחרות, כמה מידע אנחנו מוכנים לאבד במקרה כשל. עבור מרבית הארגונים בעולם, אובדן כלל המידע הנוצר בשעה האחרונה, יום עבודה אחרון, אפילו אולי השבוע האחרון יסתכם בכאב ראש ואולי באובדן עסקה או לקוח אבל בדרך כלל לא יעמיד את המשך קיומו של הארגון כגוף עסקי מתפקד בסכנה. ישנם ארגונים אחרים, לעומת זאת, בהם אובדן מידע יגרום לנזק כה נרחב עד כי המשך קיומו של העסק כעסק חי יעמוד בסכנה. זה יכול להיות נזק ישיר, נזק עקיף ועכשיו ערב כניסת GDPR לתוקף יותר מתמיד, נזק רגולטורי.

ארגונים אלו, בדרך כלל בנקים, חברות ביטוח, בתי חולים וכו' משקיעים הון עתק על מנת לוודא שכלל המידע המאוחסן אצלם מגובה ומאוחסן באופן שריד וחלק ניכר מהם משקיעים בתשתיות הנדרשות על מנת ליישם רפליקציה סינכרונית על מנת לוודא שכל בלוק ובלוק שנכתב על המערכות שלהם מרופלק באופן מידי גם אל מערכת נוספת או בדרך כלל אל אתר נוסף על מנת להגן על המידע הארגוני גם במקרה של אסון סביבתי גדול.

רפליקציה סינכרונית היא יכולת מובנית במרבית פתרונות האחסון בעולם היום אבל כל פתרונות הרפליקציה הסינכרונית נתקלים באותה בעיה בדיוק, הגיאוגרפיה. ברפליקציה סינכרונית, השרת שמבצע את הכתיבה אל מערכת האחסון מקבל ממנה אישור על הכתיבה רק לאחר סנכרון המידע גם אל המערכת המרוחקת ולפיכך, ככל שהמערכת המרוחקת אכן רחוקה יותר, פיזית, כך זמן התגובה לאישור הכתיבה לשרת עולה ולכן פתרונות רפליקציה סינכרונית מוגבלים במרחק בין האתרים וככלל אצבע מחשבים  על כל 100 קילומטר של מרחק פיזי יש להוסיף 1ms לזמן התגובה.

המגבלה הזו, מגבלת המרחק הפיזי, גרמה לארגונים להתפשר על רמת ההגנה או לחלופין ליצור טופולוגיות יקרות ומורכבות של שלושה אתרים, טופולוגיות שזכו לשם הכללי Bunker site. בטופולוגיה זו, מחזיק הלקוח שלושה אתרים, אתר ראשי, אתר משני קרוב יחסית אליו מתבצעת רפליקציה סינכרונית ואתר DR אמיתי, מרוחק, אליו מתבצעת רפליקציה א-סינכרונית. טופולוגיה זו מספקת הגנה על המידע בעלות כספית אדירה ומורכבות טכנית רבה.

פתרון InfiniSync בא לגשר על הפער בין הפשטות היחסית של רפליקציה א-סינכרונית ורמת ההגנה של רפליקציה סינכרונית. הוא בא להחליף את הצורף ב Bunker site ולאפשר ללקוח לבצע רפליקציה א-סינכרונית בלבד אל האתר המרוחק מבלי לוותר על רמת ההגנה.

מה שעשינו זה לבנות מערכת על בסיס העקרונות של קופסא שחורה, כמו במטוסים, מערכת מחשוב מוקשחת הכוללת דיסקים מקומיים מבוססי SSD, סוללה פנימית, אנטנת Wi-Fi ומודם סלולרי עצמאי. המערכת בנויה בתוך קופסא קשיחה העמידה, עטופה בציפוי מבודד המגן מפני אש וחום ומוכלת בתוך כלוב המגן מפני רעידות. המערכת נבדקה ומאושרת לעמידה בעומס משקל של 2.2 טון, אש ישירה בטמפרטורה של 945 מעלות מעל שעה, חום ישיר בטמפרטורה של 260 מעלות מעל חמש שעות, נפילה מגובה 5 מטר, רעידות של 50Hz ו 1.6G, אטומה למים בעומק עד 3 מטרים ואפילו חסינה מפני חדירה של מוט חודר (תמיד בסרטי אסונות מישהו משתפד על עמוד במקרה של רעידת אדמה או תאונה).

הטופולוגיה של הפתרון עצמה היא מאד פשוטה, בין שתי מערכות האחסון של הלקוח מתבצעת רק רפליקציה א-סינכרונית ככה שאין שום תלות במרחק בין האתרים ואפילו איכות קו הרפליקציה יכולה להיות נמוכה. במקביל לביצוע הרפליקציה הא-סינכרונית מתבצעת רפליקציה סינכרונית של הדלתא בלבד אל מערכת ה InfiniSync. רק מידע שעדיין לא רופלק אל האתר המרוחק נכתב גם אל המערכת המקומית על גבי קו תקשורת מקומי אל דיסק SSD ככה שסה"כ אנחנו מוסיפים פחות מ 0.3 מילי שניות.

היות ומערכת ה InfiniSync מכילה סוללה משלה, מקושרת לרשת התקשורת המקומית וגם מסוגלת לתקשר על גבי שני סוגי תקשורת נוספים, אנו מגינים על המידע שטרם רופלק גם במקרה של אסון מתגלגל, כלומר אם נגיד נפל קו התקשורת אבל חדר השרתים עדיין תקין ועדיין מתבצעות כתיבות אל המערכת הראשית, אנחנו ממשיכים להגן על המידע החדש עד שקו התקשורת יחזור לתפקוד וניתן יהיה לרפלק את המידע החוצה מהאתר כמו שצריך. אם לאחר כמה זמן גם נופל החשמל בחדר השרתים, אנחנו ממשיכים לשדר את המידע על גבי התקשורת הסלולרית למרות שקווי התקשורת, ציוד התקשורת המקומית, השרתים וכו' כבר לא פעילים, ואפילו אם האסון הסביבתי חמור וגם רשת הסלולר לא קיימת יותר, המידע עדיין מוגן ומחכה עד שנהיה מסוגלים להעביר קווי תקשורת חליפיים או אפילו לקחת את הקופסא עצמה למקום אחר לשדר את המידע לאתר ה DR.

בשורה התחתונה, לא משנה מה קרה, מאובדן קו תקשורת ועד רעידת אדמה באתר הראשי, המידע של הלקוח מוגן עד הבלוק האחרון גם אם לא בוצעה עדין רפליקציה אחרונה אל האתר המרוחק. אין היום אף פתרון כזה בשוק וללקוחות ישראלים תחת איום טילים, לקוחות קוריאנים תחת איום דומה (שנראה שהולך ונחלש), לקוחות בנוי-זילנד שחוששים מרעידות אדמה, יפנים שחוששים מצונאמי וכו' הפתרון הזה מציע דרך אחרת להגן על המידע באופן הרבה יותר פשוט, טכנית, והרבה יותר זול מכל דבר אחר שהיה זמין עבורם עד היום.

דבר אחד שצריך לשים לב אליו הוא זמן ההתאוששות, RTO. InfiniSync מספק הגנה לרמה של RPO-0 אבל RTO זה סיפור אחר. כל עסק צריך להיות מודע להשלכות של זמן ההתאוששות על התהליכים שלו, האם יש הגיון בהתאוששות מהירה אם המידע לא מלא ועדכני עד הסוף? האם האפליקציות יודעות להעלות לאוויר ולהשלים את המידע בשלב מאוחר יותר?

העלות הכספית והמורכבות הטכנולוגית של השילוב בין RTO-0 ל- RPO-0 על פני מרחק גיאוגרפי רב הם בדרך כלל בלתי סבירים לרוב מוחלט אם לא כל הארגונים.

ארגונים צריכים לחשוב על האיזון בין השניים ולשים את הדגש איפה שנכון. אינפינידט היא ספק מערכות האחסון היחיד שיש לו פתרונות לכל צורך ארגוני.

שלכם,

ניר מליק