נגרי כדורגל ותיאום ציפיות

Yes I'm a vExpert!

קודם כל אני רוצה לפתוח בחדשות הטובות! אחרי שבסיבוב הקודם נתקלתי בדחיה מאכזבת, הוכרתי בשעה טובה על פועלי רב השנים ותרומתי לקהילה והנני מוכר רשמית כ VMware vExpert! כל הכבוד לי!

צחוק בצד, זה נעים לקבל הכרה וכבוד להשתייך לרשימה מכובדת של מקצוענים. הצטרפו אלי גם אתם! ליצרנים רבים יש תוכניות דומות ואתם יכולים לבחור מי היצרן\טכנולוגיה הקרובים ללבכם, Veeam Vanguard, VMware vExpert, Cisco Champion, NetApp United  וכו'.

אגב, כל התוכניות האלו נקראות בלעז advocacy programs ואני לא בטוח איך לתרגם את זה לעברית, יש לכם רעיונות?

אז לכבוד הכבוד הזה, הפעם פוסט הרבה פחות טכניויותר ניהולי או soft skills ודיון כללי על מה שעניין אותי אישית בימים האחרונים, מקווה שתהנו

vexpert

נגרי כדורגל

אני לא מבין כלום בכדורגל והמונדיאל האחרון היה ממש טירדה מבחינתי אבל באחת השיחות אליה נקלעתי, שמעתי שגדולתו של מרדונה כשחקן, בשעתו, היתה שהצליח להוביל נבחרת נגרים לאליפות והבנתי שעבור נבחרת איסלנד זה נכון גם באופן מילולי שכן חלק מהשחקנים הם רופאי שיניים ומורים במקצועם.

הזכרתי כאן בעבר את הפודקסט של מלקולם גלאדוול ולא מזמן הקשבתי לאחד הפרקים הישנים יותר, ממש מהפרקים הראשונים בפודקאסט, אחד משלושה פרקים רצופים שמוקדשים להבדלים בין הקולג'ים היוקרתיים בארה"ב בנוגע ליוקרה, נגישות לתלמידים עניים וכו' ואחד הספרים שהוא מפנה אליהם בפרק הזה היה ספר על כדורגל. טרם קראתי את הספר אבל הנושא אליו גלאדוול מתייחס ממש מעניין אותי. אחד התיאוריות בספר, והיא כמובן מגובה בסטטיסטיקה אליה אף אחד לא מוכן להתייחס בתוך עולם הכדורגל (נקודה מעניינת כשלעצמה ואגע בה בחלק הבא של הפוסט הזה), היא ההבדל בין כדורגל שהוא ספורט של חוליה חלשה לבין כדורסל שהוא ספורט של חוליה חזקה.

דייגו ארמנדו מרדונה חריג בעולם הכדורגל בגלל שהצליח לקחת קבוצה של נגרים ולהפוך אותה לקבוצה של אליפות, זה חריג בעולם הכדורגל בגלל שמשחקי כדורגל מוכרעים הרבה מאד פעמים בגול אחד ויחיד, משחקים תשעים דקות או 120 דקות בהארכה ובסוף במהלך אחד מוצלח מצד הקבוצה התוקפת או מהלך אחד לא מוצלח מצד הקבוצה המגינה מובקע גול א

Maradona_1986_vs_italy

חד ויחיד והמשחק מוכרע. בסוג כזה של משחק, גם הכוכב הכי גדול, אלא אם הוא מרדונה, תלוי בשאר חבריו לקבוצה כי הוא צריך שגם הקבוצה שלו לא תעשה את הטעות שתעלה להם בגול היחיד וגם שהם יהיו מסוגלים להעביר תשע, עשר או אחת עשרה מסירות מוצלחות כדי להביא את הכוכב לעמדה של בעיטת גול הנצחון אל השער.

כדורסל זה עולם אחר, כל קבוצה קולעת עשרות נקודות ממגוון רחב מאד של מצבים ורמות שונות של ניקוד לכל סל, יש הרבה מאד הזדמנויות לתקן תקלות, להשוות, היתרון על המגרש עובר פעמים רבות מיד ליד ושחקן חזק שעולה טרי מהספסל יכול לחולל שינוי מספק בשביל למחוק גם פער של יותר מעשר נקודות בכמה מהלכים מוצלחים.

אני בטוח שלחלק מקוראי הנאמנים יהיו הסתייגויות מהתיאוריה המוצגת כאן אבל אחת המסקנות של הספר, הנובעות מתוך התיאוריה הזו, היא שכדי לבנות קבוצת אליפות עדיף לרכוש 5 שחקנים בינוניים פלוס מאשר כוכב אחד וכמה שחקנים דרעק, גם אם הכוכב הזה הוא עילוי הוא כנראה לא יהיה עילוי כמו מרדונה וצריך קבוצה חזקה שתתמוך בו כדי להגיע לאן שהוא בטבלה.

מעניין אותי לדעת מה דעתכם על הצוות שלכם, צוות IT, צוות פריסייל, צוות מכירות, הצוות שלכם הוא צוות של חוליה חזקה או חלשה? מספיק כוכב אחד כדי להוביל את כל הצוות להצלחה גדולה או שחייבים לחזק את כל חברי הצוות כדי שהצוות יעמוד ביעדיו?

תיאום ציפיות

אחד הדברים שאני צריך להשתפר בו כמנהל זה תיאום ציפיות, לפעמים אני טועה לחשוב שזה ברור לכל המעורבים איך אני מצפה מהם לנהוג ומה אני מצפה מהם לעשות ולאחרונה הייתי צריך לתת בדיוק משוב כזה גם למנהל אחר בארגון, מקביל אלי שמנהל באופן מטריציוני עובד ישיר שלי.  המנהל המקביל אלי הביע חוסר שביעות רצון מהתפקוד של העובד שלי וחזר כמה פעמים על התיאור "אני מחכה כבר שלושה שבועות ולא מקבל ממנו מה שאני מצפה לקבל". בסופו של דבר, אחרי שיחה די ארוכה, החלטנו שיכול להיות שקיים פער בין מה שנראה למנהל המקביל אלי מאד ברור ומאד פשוט למה שברור ופשוט עבור העובד החדש שלי.

ניסיתי לחפש איך נקראת התופעה הזו כי זו לא פעם ראשונה שאני נתקל בזה ולכן בטוח שיש לזה שם.

מצאתי משהו שמתאר די טוב את מה שחיפשתי כאן בפוסט הזה שמתאר 12 הטיות נפוצות. תחת מה שנקרא בפוסט הזה projection bias נמצא התיאור של מה שחיפשתי, כבני אדם, יש לנו נטיה שגויה לחשוב שאחרים חושבים כמונו ולכן שמה שברור לנו ברור או צריך להיות ברור גם לזולת. כמנהלים הנטיה הזו יוצרת פער ציפיות בין איך שאני חושב שהייתי מתנהג בסיטואציות מסוימות ולכן ככה אני מצפה מהעובדים שלי לנהוג ובין תפיסת העולם שלהם שמנהלת בפועל את ההתנהגות שלהם באותה סיטואציה, בלי תיאום ציפיות, הכשרה וליווי יהיה מאד קשה לגשר על הפער ולגרום להם "לראות דברים" כמוני או לנהוג כמו שאני מצפה מהם.

במהלך הגוגל הקטן שעשיתי כדי למצוא את projection bias מצאתי גם את הפוסט הנחמד הזה שמדבר על ההטיות של קבוצה או צוות גם לטעויות תפיסתיות כאלו וזה לדעתי חבר את שני חלקי הפוסט שלי כי מדובר כאן על הצורך של הצוות להתגבר על ההטיות המחשבתיות או התפיסתיות האלו, הטבעיות והמובנות בו ובחברים בו, כדי להתקדם. אחד האתגרים למשל הוא הנטיה הטבעית להתעלם ממידע חשוב רק כי הוא לא ידוע לכולם, הוא לא common knowledge  ולכן לא מקובל על כלל הצוות כנכון או כחשוב. יש מקרים בהם אחד מחברי הצוות מחובר יותר למקורות מידע חיצונים ומסוגל להביא אל הדיון מידע חשוב ויעיל אבל קולו לא נשמע בגלל דווקא בגלל שהמידע הזה ייחודי ולא זמין לכלל הצוות, האתגר הזה נכון שבעתיים אם אותו חבר בעל מקורות ידע יחודיים הוא במקרה גם חבר חש יותר בצוות. צוות שמודע להטיות שלו ופועל באופן ודע כדי לתקן אותן מגדיל את הסיכוי שלו להצליח וכמובן שלראש הצוות יש תפקיד חשוב ב"מודעות הצוותית" הזו.

ספרו לי מה דעתכם אני צמא למשוב!

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק

מודעות פרסומת

blogging with MS-Word using 2FA

 My dear friend Michael Cade has recently published a post describing how easy it is to post content directly from MS-Word to WordPress

Now i have posted on my Blog a short addition to his post, describing how to do that if you are using 2FA. WordPress allows for creating a dedicated application password for just this use-case

Apparently some internet users can't read Hebrew so my original post wasn't very helpful to Michel's audience therefore i'm reposting the relevant part of my post in English

Please note this is only relevant if you are using WordPress.com, not if you are self hosting. if anyone knows what is the process for setting this up self hosting WordPress please let me know and i will add it to the post

And onwards to the explanation itself

When logged into your account click on the little avatar icon

and then choose Security


Under Security go to the Two-Step Authentication tab

and click on Add new Application Password


that's it, you're done, you now have a dedicated application password you can use with Word, or any other application you may need to add, working around the need for 2FA

 

This is my first English post on a Hebrew blog so i'm having some technical issues, for example there is no (.) at the end of each sentence, i hope we can work past that and still be friends

 

Thank you everyone

Nir

 

 

On-line community: new israeli blogs and blogging with MS-Word

בלוגים ישראלים

מדי פעם אני מציק כאן עם כל נושא התרומה לקהילה ומזכיר שבלוג זו דרך די פשוטה לחלוק ידע עם הקהילה ולתרום בצורה ברורה ומסודרת. אני שמח לכן לספר על שלושה בלוגים, אחד ותיק ושנים חדשים, שאני מקווה שתאהבו.

הראשון הוא בלוגר מאד ותיק ואני די מתבייש שהכרתי רק לאחרונה. אינטרנט ישראל הוקם על ידי רן בר זיק כבר ב 2008 ויש בו מאות פוסטים (רשמית הוא קורא לזה אתר ולא בלוג ולכן אלו לא פוסטים אלא מאמרים\כתבות\אייטמים אבל הי זה הבלוג שלי כאן אז אני קובע את החוקים). פוסט נחמד למשל הוא המבוא לג'נקינס ובאופן כללי התוכן מאד מגוון ממדריכים טכניים ממוקדים ועד פוסטים פחות טכניים על שיטות התמחור של חברות התעופה.

נעםר פתח עמוד טכני בבלוג שלו שאפשר למצוא כאן והפוסט הראשון כולל הסבר מצויין על HTTPS והצפנה א-סימטרית. בלוג האב הוא בלוג די שמאלני אז עוקבי הרגישים יותר לתוכן מסוג זה (את יודעת מי את!) מוזמנים לדלג להמלצה הבאה.

חבר קרוב שלי אדיר פתח בלוג חדש בימים האחרונים ולמרות שהוא לא כתב על טכנולוגיה עדיין אני מקווה שזה ישתנה (ושוב אני קובע את החוקים כי זה הבלוג שלי אז אני ממליץ גם על בלוג לא טכני, עדיין בכל אופן).

פרסום פוסטים ישירות באמצעות MS-Word

חלק מכם מכירים את חברי היקר ארי והשבוע שוב הצקתי לו שגם הוא חייב לפתוח בלוג ולמעשה חבל שלא פתח אחד לפני שנתיים כשיצא לדרך להרפתקה המטורפת שלו. בתזמון נהדר, השבוע פרסם מייקל קייד פוסט שמתאר כמה פשוט לקשר את MS Word אל WordPress על מנת לערוך את הפוסטים בדרך נוחה ב Word, גם כשאתה Offline, כולל עיצוב תמונות והכל, ואז לפרסם ישירות מוורד אל וורד-פרס. היכולת הזו נתמכת באופן מובנה בעוד כמה וכמה אתרי בלוגינג ולא מוגבלת רק לוורד-פרס אבל היות והבלוג שלי הוא בלוג וורד-פרס אז כמובן שזו האופציה שמעניינת אותי.

צריך להוסיף מעבר לפוסט של מייקל את הנושא של הגדרת הרשאות למי שמשתמש כמוני ב 2-factor authentication ולכן יש ליצור בהגדרות הבלוג ססמא עבור Word:

צריך ללחוץ על הצלמית בפינת המסך –

ולבחור את האופציה Security


בתוך Security צריך לבחור את Two-Step Authentication

ולאחר מכן באופציה Add new Application Password


מייקל הוא דוגמא מעולה לאנשים שחולקים את הידע שלהם עם הקהילה, הוא טכנולוג מוביל בחברת Veeam, חברת ב NetApp A-team, VMware vExpert וגם Cisco Champion ובאופן כללי אחלה גבר שבעולם והעובדה שהיה חייל בצבא הוד מלכותה ושחקן רוגבי מוסיפה לו כמובן קצת שיק קשוח ככה שהוא לא סתם איזה גיק מקלדת מנוזל. הבלוג הטכני שלו זכה בדרוג 44 המכובד בדירוג העולמי השנתי של vsphere-land. לאחרונה פרסם סדרה רבת חלקים על רפליקציה מבוססת Veeam וגם בנושא קרוב לליבי התחיל סדרה על Home automation.

לצערי הגישה לעושר האמיתי של שירותי Amazon Eco בארץ מוגבלת עד כדי כך שכיביתי את המכשיר שלי ואחרי תקופת צינון על המדף מסרתי אותו לגיסי בר המזל בעל המנוי האמריקאי פותח הדלתות והשירותים אבל לכל מי שיכול (ומוכן להתמודד עם ההשלכות על פרטיות), אלקסה היא תוספת מגניבה הביתה.

זה הכל הפעם,

אשמח לשמוע מה דעתכם!

שלכם,

ניר מליק

 

קהילה,vRNI, Hyper-Flex, פיניקס ולימון כבוש

חיי קהילה  – אני ממשיך ללחוץ עליכם

בפוסט הקודם המלצתי לכולכם לחלוק את הידע שלכם עם הקהילה.

אני שמח לחלוק כאן כבוד לחבר שלי, אלי פלורנטל, מנכ"ל חברת פלורמה, שזכה השבוע בפרס על 45 שנות תרומה לתעשיית הפלסטיקה בישראל! כבוד לאיש חם וחכם שחולק את הידע שלו ומסייע לכל התחום שלו לצמוח ולהתפתח!

eli-florental

השבוע גיליתי גם שידידי היקר, נתנאל בן שושן, מנהל תחום מיקרוסופט אצלנו בחברת We Ankor הוא אחד מתשעת החברים המכובדים בקהילה המיוחדת של VMware vExpert בישראל. זה אומר שגם הוא ממשיך את המסורת שהתחיל כ Microsoft MVP ומשקיע זמן ואנרגיה כדי לחלוק את הידע הרב שצבר עם קהילת ה IT שסביבנו.

VMware vRNI

נתנאל ואני השתתפנו בכנס שערכנו השבוע עבור אחד הלקוחות הגדולים שלנו, נתנאל דיבר על החידושים ב vSphere 6.5 ואני דיברתי על השימושים הנפוצים לפתרון VMware NSX.

באותו אירוע דיבר גם אבי יושי, מהנדס מערכות בכיר ב VMware ישראל, שהציג את פתרון ה VMware vRNI או בשמו המלא, vRealize Network Insight. כלי מאד חזק לוויזואליזציה של התעבורה בחדר השרתים. אחד האתגרים הנפוצים בבניית סט חוקי אבטחת מידע בסביבות מורכבות הוא מיפוי ומעקב אחר הגורמים השונים, לאיזה שרת מותר לתקשר עם איזה בסיס נתונים, איזה שירות Web מנסה להגיע אל איזה כרטיס רשת וכדומה. ככל שהסביבה גדולה ומורכבת יותר כך האתגר הזה מורכב יותר. תשתיות וירטואליזציה ותשתיות Software Defined מוסיפות נדבך של מורכבות כי חלק מהתעבורה ולפעמים חלק ניכר מהתעבורה כלל לא מגיע אל חומות האש הארגוניות או מתגי ה Layer 3 שלנו ולכן התעבורה אינה גלויה לתהליכי NetFlow.

vRNI מספק ממשק פשוט, אינטואיטיבי ויפה מאד ויזואלית למיפוי התעבורה והצגתה באופן קל וברור להבנה. זו יכולת נחמדה אבל עוצמתו העיקרית של הכלי תמונה ביכולת להפוך את הגילוי להמלצה ישימה כלומר, לאחר תהליך מיפוי והמחשת התעבורה מספק הכלי המלצות לבניה של סט חוקי התעבורה והאבטחה.

תצלום המסך הבא למשל מראה לנו תעבורה בין שני שרתים וירטואליים כאשר נוח לגלות על איזה Host הם יושבים, דרך אילו VLAN'ים התעבורה עוברת ואת רכיבי התקשורת הפיזיים המעורבים.

vrni-vrealize-network-insight-application-connectivity

בתצלום הזה אנו רואים מיפוי של שירות web ספציפי לניתוח סוגי התעבורה השונים שלו

Microsegmentation-analysis.png

היום אירוע שני אירועי התפרצות לבתים במושב בו אני גר ובדיון בקבוצת הווטסאפ שלנו הזכירו כי "קו המגע לעולם ייפרץ". אחד הקוים המנחים ביישום מיקרו-סגמנטציה, ה use case הכי נפוץ של NSX, הוא שבתצורה זו קל יותר לגלות פריצה ולהכיל אותה משהתרחשה. ללא מיקרו-סגמנטציה, בעולם של VLAN'ים גדולים, מרגע שנפרץ משאב אחד, התנועה האופקית בתוך שכבת האבטחה שלו קלה יחסית ולפעמים גם נשארת חבויה ולכן השילוב של שני הכלים, vRNI+NSX יכול לייצר פתרון אבטחת מידע מאד אפקטיבי.

Cisco Hyper-Flex

בנושא אחר, יצא לי לשחק לאחרונה קצת עם פתרון ה Hype-Flex של Cisco. פתרונות ה hyper-Converged  הם נושא מאד חם בתקופה האחרונה ובטח יצא לכם לשמוע על הרכישה המשמעותית של HPE את SimpliVity.

הפתרון מבוסס שרתי Cisco בתצורת Rack ככה שכבר אנחנו יודעים שמבחינת החומרה אנחנו מקבלים פתרון מאד איכותי. כל השרתים מקושרים ל Cisco UCS FI סטנדרטי אז אין עקומת לימוד גדולה מדי לניהול תשתית החומרה וכשאני אני מתכוון שאין עקומת לימוד גדולה מדי אני מתכוון שגם ככה ממשק הניהול של UCS  הוא ממשק מעולה ונוח לשימוש. אגב, היות ומדובר באותו FI, ניתן לנהל גם סביבת Hyper-Flex וגם סביבת UCS רגילה באמצעות אותם מתגי ניהול, זה די נוח ללקוחות קיימים וכן מאפשר את הגמישות לקשר אל ה Hyper-Flex Cluster גם שרתי Compute בלבד מתוך מערך ה UCS Blade או שרתי UCS Rack אחרים המקושרים אל ה FI. אין צורך ברישוי Hyper-Flex עבור שרתי Compute only.

הקלאסטר כולל מינימום של 3 שרתים ועל כל שרת מותקן Storage Controller האחראי לכלל פעילות ה IO מול הדיסקים המקומיים בשרתים. מערכת ה"אחסון" משתמש בטופולוגית log structured שמאפשרת כתיבה ל buffer, ביצוע inline dedup/compression והורדה סיקוונסיאלית של המידע הנכתב אל הדיסקים. יכולות אלו משמעותיות מבחינת ביצועים בתצורות היברידיות ומבחינת flash cell wear leveling בתצורות all flash. תהליך ה stripe מתבצע על כלל הדיסקים המוקצים לקלאסטר על מנת לרתום את כל הספינדלים לתהליכי ה IOps. כלל ה Storage controllers נגישים לפעילות IOps ב pNFS לשרתי ה Compute כדי לא ליצור צוואר בקבוק בגישה אל המידע. תהליכי ה Snap Shot הם תהליכי redirect on write זריזים ויעילים כמקובל בימינו.

מתגי ה FI הם כאמור מתגי FI סטנדרטיים. היות וניתן לקשר אל מתגי FI מערכי אחסון ניתן במידת הצורך לחשוף לשרתים הוירטואליים החיים על ה Hyper-Flex גם LUN  ממערכת אחסון חיצוני. לא יודע אם זו תהיה תצורה נפוצה אבל נחמד שיש את הגמישות לעשות את זה הרי זו אחת נקודות הביקורת נגד פתרונות HCI, העובדה שחלקם מאד גמישים רק כל עוד נשארים בתוך מסגרת פתרון ה HCI.

החשודים המידיים לשימוש בפתרונות HCI הם סביבות VDI שם הגידול הליניארי ברור ומובהק, סביבות מעבדה שצריכות גמישות תפעולית רבה ולאחרונה יש טרנד מעניין של שימוש ב HCI ליישום של קלאסטר ניהול נפרד מקלאסטר הייצור.

נקודה אחרונה בעניין ה Cisco Hyper-Flex – לעובדי החברה ולשותפים יש גישה גם לכלי סייזינג רשמי של היצרן וזאת בניגוד לחלק מהמתחרים שעובדים עם קבצי אקסל או בשיטת "דבר איתי אני אעזור לך", זה יתרון מאד משמעותי באפיון פתרון שכל מהותו לספק גמישות בלי להתפשר על ביצועים.

hyperflex

The Phoenix Project

בפוסט הקודם דיברתי גם על the phoenix project והבטחתי לחזור ולהתייחס אליו. אז מה למדתי?

ראשית, הגיבור שלנו, ביל, למוד להפריד בין ארבעה סוגים של עבודה. הסוג הראשון של העבודה הוא פרויקטים עיסקיים כלומר פרוייקטים שהתוצר שלהם אמור להביא לתועלת עיסקית לארגון. הסוג השני הוא פרויקטים פנימיים של IT, פרוייקטים שצריך לבצע כמו שדרוג מערכת אחסון או הטמעה של חומת אש חדשה. צריך לבצע אותם אבל הם לא בהכרח נמדדים כמביאים תועלת עיסקית. הסוג השלישי של עבודה הוא שינויים, כל אותן פעולות שאנחנו מבצעים כמו עדכוני קושחה, תלאי אבטחת מידע וכו'. שינויים אלו אינם פרוייקטים גדולים מורכבים או ארוכי טווח אבל הם דורשים משאבים, תשומת לב ויכולת ניהול סיכונים. הסוג האחרון הוא הסוג המסוכן ביותר, עבודה לא מתוכננת או עבודה דחופה. זה הסוג המסוכן ביותר כי הוא שואב משאבים רבים, לפעמים עד כדי כך שסוגי העבודה האחרים נעצרים לחלוטין, הוא בדרך כלל מתחיל כבר במצב לחץ ובהלה ופעמים רבות יוצר בעצמו נזקים אגביים, החל מדחיית מועדי סיום של עבודות אחרות וכלה בהחמרת המצב, השבתות של תהליכים עיסקיים וכדומה.

למה זה חשוב להפריד בין סוגי העבודה השונים? כי זיהוי זה מאפשר לנו למפות נכון את המשאבים הנדרשים לטיפול בכל המשימות שלנו, לתעדף אותן נכון ולמנוע מהמשאבים שלנו לזלוג למשימות פחות חשובות או פחות דחופות.

הדבר השני שביל שלנו לומד, זה לזהות את המשאב העיקרי שלו בתהליכי העבודה. בביקור באולם ייצור, המנטור של ביל, אריק, מראה לו את אחד התנורים על רצפת המפעל. זה צוואר הבקבוק בתהליך הייצור באותו מפעל. כל פעולה לשיפור תהליכים לפני או אחרי התנור לא תספק שינוי מהותי בתפוקת המפעל ולכן תהליכי השיפור העיקריים צריכים להתרכז בתפוקת התנור עצמו, אם התנור לא מנוצל כראוי שום דבר אחר במפעל לא יעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לתהליכי הייצור השונים. במחלקה שתחת אחריותו של ביל, תנור הייצור הוא ברנט, המהנדס הבכיר והמנוסה ביותר שידו בכל ויד כל בו. ברנט הוא הנכס הכי משמעותי ב"רצפת הייצור" של ה IT בארגון בו ביל עובד, תהליכים רבים, מכל ארבעת סוגי העבודה דורשים מעורבות של ברנט ולכן למעשה הוא לא מספיק לעשות כלום, הכל עובר דרכו והכל דחוף וחשוב ולכן שום דבר לא באמת מקבל יחס של דחוף וחשוב אלא רק את ה best effort של ברנט.

דבר נוסף שביל אנחנו לומדים בתהליך הוא השליטה בכמות העבודה, איך מחליטים איזו עבודה אנחנו מוכנים לקבל על עצמנו? שוב במתודה שביל לומד מניהול רצפות הייצור, אם מקבלים את כל העבודות שזורקים לכיוון רצפת הייצור ומקבלים אותן ללא סינון או סידור, תורי העבודה מתארכים, אין דרך יעילה לאזן את המשאבים (חומרי הגלם, המכונות, העובדים, אותו תנור קריטי שהזכרתי) ולכן כל העבודות, כל המשימות כולן מתעכבות, ככל שעומס העבודה יגבר כך למעשה יגברו רק האיחורים התיקונים והמשימות שיש לבצע שוב מחדש כי לא בוצעו כראוי בפעם הראשונה. אריק מספר כאן לביל על תיאוריות ייצור כמו lean, TQM ועל the theory of constraints ומראה שאם יש משאב קריטי שמנוצל במאה אחוז, למעשה הוא לא ממש יעיל כי הוא לא מסוגל לקבל שום עבודה חדשה, ככל שיש לנו יותר משימות פתוחות או יותר work-in-progress כך יתארך הזמן הנדרש להשלים כל משימה, להשלים כל WIP. באחד הפרקים בספר, שוב מגלים שיש עיקוב מאד גדול בפרויקט הכי חשוב של החברה, פרויקט פיניקס. תחקיר קצר מעלה שברנט אמר על משימה שקיבל שהיא תיקח רק 45 דקות אבל בפועל לקח לו מעל שבוע להשלים אותה. לאחר כמה ימים ארוכים של המתנה ברנט התפנה לאותה משימה שאכן לקחה בערך 45 דקות לביצוע. זמן העבודה בפועל לקח 45 דקות אבל משך הזמן המלאה לביצוע המשימה צריך לכלול את זמן ההמתנה להתפנות המשאב כלומר, שבוע + 45 דקות.

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו מתוך הספר הוא חשיבות התרגול. ביל, כמו גם אריק המנטור וכמו מנכל החברה, סטיב, שירת בעברו בצבא ארצות הברית (הנחתים ליתר דיוק) ולכן קל להם להבין את החשיבות של תרגול חוזר והטמעת הרגלים לפיתוח "זיכרון שריר". גם בתוך ארגון ה IT שבניהולו של ביל מטמיעים את ההבנה הזו וחוזרים על תרגול מהסוג שנקרא בצבא "תרגיל מפורק" כלומר תרגיל שמתבצע ברובו בדיבור: אם יקרה ככה אז אני אעשה את הפעולה הזו ואדווח אליך דרך מכשיר הקשר הזה, אתה תבצע את הפעולות האלו ותדווח למישהו אחר דרך מכשיר הקשר ההוא. בנקודה מסויימת אפילו מדברים בספר על הזרקה של כשלים אמיתיים לתוך המערכת רק כדי לשמור אותה מתורגלת ומיומנת בהתמודדות עם תקלות תוך כדי ריצה, זו מתודה שלא מתאימה לכל אחד כמובן אבל הרעיון מעניין מאד לדעתי, מערכת שלא משתפרת באופן תמידי היא מערכת דועכת.

לימון כבוש

הפוסט הפעם ארוך מהרגיל אז למי ששרד עד לכאן מגיע פרס ולכן אחלוק אתכם מתכון ללימון כבוש:

שוטפים היטב את הלימונים – עבור צנצנת בגודל כמו של צנצנת נס-קפה נדרשים כשישה לימונים יפים

חוצים את הלימונים לאורך ואז פורסים לרוחב לפרוסות.

lemon-knife

מסדרים יפה את הפרוסות בצנצנת במסודר, אחרי כל לימון שמסדרים מפזרים כפית אחת של מלח גס ובאמצעות בקבוק או צנצנת דקה וארוכה מועכים קצת את פרוסות הלימון.

לגיוון ניתן לפזר גם טיפה סומק או אפילו שבבי פלפל חריף.

לאחר שהצנצנת מלאה שופכים מעל הכל קצת מיץ לימון וסוגרים את המכסה כאשר מתחתיו כלי קטן בעל תחתית שטוחה כדי לשמור את הלימונים תחת הנוזל.

lemon-small

שומרים מחוץ למקרר שלושה ימים ואוכלים בתיאבון. מה שלא נאכל מיד נשמר במקרר לתקופה מאד ארוכה.

lemon-finished

כמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם, אל תהססו!

שלכם,

ניר מליק