קונטיינרים ופריבילגים בברצלונה

ואוו יש הרבה דברים לגעת בהם הפעם!

קודם כל נתחיל בחוב קטן, סיפרתי לכם שאני מתכנן לרוץ במרוץ הרצליה אז אכן רצתי! תודה שוב לדני האלוף שרץ איתי, שיפרתי את הזמנים של מרוץ הוד השרון בשלוש דקות והמטרה הבאה היא 15ק"מ במרוץ אייל רמת השרון בסוף השנה.

נתקלתי לא מזמן בציוץ הזה ומייד חשבתי עליכם

הציוץ והדיון שמתפתח אחריו נוגעים כמובן לפוסט הזה של Amazon Prime.יש חברות אחרות שעושות את זה באופן די קבוע אבל זה לא מאד נפוץ שאמזון משתפים ככה החלטות ארכיטקטורה פנימיות שלהם. בפוסט הם מספרים לנו על תכנון מחדש של מערכת וידוא האיכות של שירות הוידאו Prime Video. הם מספרים לנו שהמעבר מארכיטקטורה מבוססת Serverless לארכיטקטורה מונוליטית אפשרה להם להגדיל את ה Scale של השירות תוך כדי חסכון משמעותי בעלויות. הארכיטקטורה המקורית הייתה יקרה מדי בשביל להשתמש בה וזה מאד משמעותי להבין את זה, לאמזון עצמה היה יקר מדי להריץ את הארכיטקטורה הזו, מה יגידו אזובי הקיר?! הם מספרים לנו כאן שהם לא ויתרו על התפקידים השונים של המערכת ושרוב הקוד התאים לאימוץ בהתאמות קלות לארכיטקטורה החדשה.

כל הדיון הזה מתקשר לטעמי גם לדיון הזה על היציאה מהענן, אלו שתי דוגמאות על חברות גדולות (טוב אחת גדולה ואחת מפלצת ענקית) שהחליטו ללכת נגד הטרנד בעולם המחשוב. אמזון היא הרי אחת הדוחפות הגדולות לעולם ה micro services, עולם ה code as a service או service as a service או שאיך שאתם רוצים לקרוא לזה, עולם ה Serverless, והנה הם בעצמם חושפים איך הפתרונות האלו אינם פתרונות קסם, הם לא תמיד מתאימים לכולם לכל אתגר ואתגר.

אגב החברים ה Hey שיצאו עם הסיפור של עזיבת הענן, בשבוע שעבר דיוויד הנסון (Hey, Basecamp, Ruby on Rails) פרסם את הפוסט הזה על חצי הכוס המלאה של גלי הפיטורים הגדולים של הזמן האחרון ולמרות שאני נהנה לקרוא אותו והוא מבריק בעיני באופן כללי, הפעם הפוסט שלו מסריח מפריבילגיה. אני מבין ואפילו מסכים עם זה שלפעמים ארגונים מרוויחים מקיצוץ בכוח אדם, עם זה שזה נותן הזדמנות לריענון תוכניות, חסכון עלויות לפחות לטווח קצר והזדמנות להכניס דם חדש ומתאים יותר כשמחליטים לחזור ולגייס. לעומת כל זה, נקודת המבט שלו על זה שעדיף להיות מפוטר מלהמשיך לעבוד בארגון שמבזבז את הכישרונות שלך זו נקודת מבט מאד פריבילגית שמדברת על מעט טאלנטים שגם ככה מרוויחים הרבה כסף ויש סיכוי מאד גבוה שמייד יגויסו לארגון אחר אבל היא מתעלמת מאותם פועלים שחורים (כמובן שהכל יחסי בחיים והם בעצמם פריבילגים לעומת פועלים שחורים אמיתיים) שהתאמצו מאד מאד להגיע לזכות להתקבל לארגון ועכשיו מוצאים עצמם בבית באמצע גל פיטורים גדול ומפחיד ולמרות שהרוויחו מאד יפה עד עכשיו והם אולי לא רעבים ללחם, הם לא יודעים מתי תבוא המשכורת הבאה שלם.

יאללה לדברים קצת יותר אופטימיים, בשבוע שעבר התקיים הכנס הטכנולוגי השנתי שלנו בנוטניקס, אירוע ממוקד לקוחות שהתקיים השנה בשיקאגו ובשנה הבאה יתקיים בק"ק ברצלונה. הזכרתי את הביקור שלי בברצלונה ב2013 בפוסט הזה והמלצתי לכם על ביקור במסעדת טרגלוז אבל עבר עשור שלם אז אני לא לוקח עליה אחריות. על ביקור בסגרדה פמיליה אני מוכן להמר גם היום ולהמליץ על ביקור בה בעיניים עצומות. גם המלון בו התארחתי, מיראמאר, היה אחד הטובים שהתארחתי בהם אבל כמו לגבי הטרגלוז, עבר עשור אז קחו בערבון מוגבל. נזכרתי לספר שבמהלך הנסיעה הזו נגמר לי הכסף. ב2013 התשלום באשראי לכל מני דברים היה פחות נפוץ וביום האחרון מצאתי את עצמי עם מעט מאד שטרות יורו בארנק. חישבתי שיש לי בדיוק כסף מזומן בשביל מונית חזרה לשדה התעופה אבל לא לקחתי בחשבון שהתעריף של מונית ספיישל מהמלון הוא בערך כפול מהתעריף של מונית מהשדה וככה מצאתי את עצמי משאיר את הנהג עם התיק שלי מחכה בכניסה לטרמינל ורצתי באמוק להוציא כסף לתת לו ולהספיק לחזור לשלם לפני שהמונה ממשיך לדפוק עוד ועוד. הוא היה מאד עצבני אבל לא ברור לי למה הרי זה היה אינטרס שלו שיקח לי נצח 😊

בכל אופן נסחפתי מהנושא. במסגרת הכנס הטכנולוגי שנקרא אגב .next הכרזנו על שירות ה NDK החדש שלנו או בשמו המלא Nutanix Data Services for Kubernetes. אם "קרבון" היה כלי טאקטי יותר, CSI Driver, השירות המעודכן בא לתת מעטפת מלאה יותר לניהול סביבות קונטיינרים על גבי פלטפורמת נוטניקס, כולל ממשק הניהל הגראפי האחוד של הפלטפורמה עבור מנהל התשתית המקים ומקצה אותה למשתמשים וגם כולל ניהול ב CLI  טבעי ומוכר לאנשי ה DevOps (kubectlוכו').

השירות ממש מאפשר למנהל התשתיות להקצות למנהל סביבת הקוברנטיס קווטה של משאבים, ממש הקצאה של כמות ליבות וירטואליות, כמות זיכרון וכמות שטח דיסק שמותר למנהל הסביבה לצרוך מתוך הקלסטרים שקושרו אליו. ברור שבארגונים הקטנים יותר יכול להיות שנראה את אותו אדם מנהל את כלל הסביבה ובתוכה את סביבות הקוברנטיס אבל בארגונים גדולים אנחנו רואים הרבה פעמים שצוות התשתיות תומך בצוות הקוברנטיס ולכן החלק הזה יכול להיות משמעותי וNDK מספק יכולת ניטור ובקרה out of the box לכל רמות המנהלים של הסביבה. למידע נוסף אתם מוזמנים לכאן.

שלכם כרגיל,

ניר מליק

Bunch-O-Balloons & some hot air from Pure

אתמול ישבו אצלי שני חברים מהצבא, אחד מהם שכן שלי היום, יזם מצליח, ובין הנושאים המרתקים עליהם דיברנו, דיברנו גם על ייצור מוצרים בסין, הגנה על זכויות יוצרים ורישום פטנטים. כן, אני יודע, נשמע מסחרר הא?

היזם נתן כדוגמא את הסיפור על Bunch-O-Balloons, מכירים?

מדובר על קונץ-פטנט נחמד, 100 בלונים, מושחלים על קשיות קטנות ומהודקים אל הקשיות עם גומיות. כל הקשיות מחוברות בקצה אל פקק הברגה. מבריגים את הפקק על ברז גינה סטנדרטי, פותחים את המים ותוך שניה וחצי יש לו 100 בלוני מים מוכנים לקרב!

השטות הזו תאמינו או לא הפכה את הממציא שלה למולטי-מיליונר ורק לפני שנתיים הוא זכה ב31 מיליון דולר בתביעה על הפרת זכויות היוצרים שלו מול חברה מתחרה.

החבר היזם לא אוהב את זה שאני אומר "שטות", בראיה יזמית הוא אומר שהמוצר הזה פותר בעיה אמיתית ולכן נמכר בכמות כל כך גדולה, במקום שאבא יעמוד למלא 100 בלונים אחד אחרי השני ואמא תעמוד לקשור אותם, שניה וחצי מתחת לברז והילדים מוכנים לקרב, זה ערך אמיתי של מוצר אמיתי.

למדתי משהו על נקודת המבט. וגם שתינו בירה. וגם נתתי להם כרוב חמוץ מעשה ידי אבל לא קיבלתי מספיק מחמאות לטעמי, אולי אאלץ להזמין אותם שוב.

בכל מקרה, אתמול היה גם ה Analyst Day של Pure Storage שפומפם אצלנו בתעשיה יפה וכולנו חיכינו לשמוע מה יתחבא מאחורי הפרגוד.

ובכן, לא הרבה.

Pure Fusion

זוכרים שבפוסט הקודם שלי הזכרתי גם את הדמו של נטו מברזיל מ2016? זוכרים שהוא כבר אז משתמש ב Cloud Manager  שלנו על מנת לנהל כמה מערכות, בענן הפרטי והענן הציבורי באופן קל ופשוט? אז כזה רק חמש שנים אחר כך עם הרבה יותר הייפ!

שירות ניהול מרכזי למערכות Pure תחת מעטה שיווקי ומטעה (רואים מה עשיתי כאן עם מעטה ומטעה?!), לא הרבה יותר מזה, זה נחמד שהם משתמשים בז'רגון ענני כמו availability zone ומוסיפים קצת אי דיוקים טכניים כמו scale out אבל בסופו של דבר זה ממשק ניהול של כמה מערכות שלא מייצר שום תוכן חדש מעבר למה שהמערכות המנוהלות כבר יודעות לייצר.

Portworks Data Services

אני צריך לקרוא על זה עוד קצת אבל פיור מנסים לשווק את זה כ Database הראשון עבור קוברנטיס ובכן, הם לא הראשונים אבל זה לא משנה, בכל מקרה מינוף טוב של הרכישה של פוטוורקס כדי להרחיב את הפורטפוליו. אמנם עדיין בתמיכה מוגבלת אבל בניגוד לפיו'זן כאן אולי באמת מדובר במוצר חדש עבור פיור, שיאפשר להם באמת לספק ערך חדש ללקוחות ולא רק פרפראות מעל סל המוצרים הקיים.

סך הכל הכרזה קצת מאכזבת ואני מזכיר לכם שכשמגיע להם פירגון אני אכן מפרגן להם כמו כאן כשהם השיקו את תצורת ה Active/Active שלהם

בכל מקרה, מי שרוצה קצת כרוב חמוץ שיגיד אני וכל השאר, מוזמנים להשאיר לי תשוגבה ולהגיד לי מה חשבתם על הפוסט הפעם,

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק

מהאוקיינוס ההודי לאוקיינוס הפסיפי

השבוע ביקרתי לראשונה בגואה שבהודו, אני מנחש שמרביתכם מכירים את השם גואה ממסיבות הפול-מון המפורסמות אבל, לא, אני ביקרתי שם במסגרת אירוע Gartner Symposium, לא צריך לקנא בי גם אתם יכולים! גואה מאד יפה, האוכל נהדר (דגים ופירות ים בעיקר) והכנס היה מאד מוצלח.

תכננתי ללכת לשמוע הרצאה שנקראת "How to Make a Great Decision, Every Time". נשמע מבטיח לא? לצערי לא הזדמן לי לשמוע אותה כי הלו"ז התנגש עם פגישה אחרת שתואמה לי אבל אני סקרן לדעת אם הם נגעו שם בנקודה המעניינת שגיליתי דרך הציוץ הזה:

מסתבר, שאם השלפוחית שלכם מלאה, זה מגדיל את הסיכוי שלכם לקבל החלטות טובות! ההסבר לזה, אם אני מבין נכון, זה הקשר הפסיכולוגי בין היכולת שלנו לשלוט בדחף שלנו בתחום אחד, הצורך ללכת לשירותים, ובין היכולת שלנו לשלוט בדחף שלנו בתחום אחר, כמו למשל להחליט על האפשרות העסקית בעלת הגמול הגבוה יותר בטווח ארוך יותר על פני גמול נמוך בזמן קצר. מספרים על חאפז אסד שיכול היה, כנראה בגלל בעיה רפואית, להתאפק במשך שעות ושלא מעט פעמים ניצל את המצב על מנת "להתעלל" במי שישב מולו, אולי בעצם, לא מדובר רק בניצול מצוקה פיזית של הצד השני אלא ביכולת טובה יותר בשליטה בדחפים באופן כללי? יכולת טובה יותר לשאת ולתת בגלל יכולת שליטה כללית?

בשבוע שלפני הכנס, מיקרוסופט פרסמה סיפור מעניין מאד על שת"פ שלה עם חברת המדיה וורנר. שתי החברות, מסתבר, חוקרות ביחד, במסגרת פרויקט שנקרא "סיליקה" את היכולת לאחסן מידע על ידי שימוש בקרני לייזר לצריבת לוחיות זכוכית. למידע דיגיטלי יש אורך חיי מדף מוגבלים, המדיה עליה המידע מאוחסן אינה יציבה לנצח אבל זה לא רק זה, גם התוכנות שיודעות לקרוא את הפורמט בו כתבנו את המידע לא חיות לנצח וגם ההתקנים הפיזיים שיודעים לקרוא את המדיה לא, רק אתמול שלח חבר בקבוצת הווטסאפ שלנו תמונות מביקור שלו בשכונת התקווה בתל אביב, מסתבר שיש שם עדין חנויות שמוכרות קלטות, יש לכם עדיין טייפ תקין?

האתגר הזה הוא אתגר משמעותי, הספרייה העשירה של וורנר מכילה כמה מעמודי התווך של התרבות המערבית בת זמננו אבל הם לא לבד, גם הספרייה הלאומית הישראלית מבצעת "שימור דיגיטלי" לאוספים שלה ובכך גם להנגיש את החומרים שלה לקהל הרחב. אחד האתגרים העומדים בפני וורנר, הוא המחסור בהעתק פיזי של המידע שלהם, כבר שנים שתוכניות וסרטים מצולמים ישר באופן דיגיטלי, אין שום דבר מוחשי שנשאר אחרי הצילומים שאפשר לנעול בכספת ולכן, באופן מדהים בעיני, מסתבר שוורנר ממירה סרטים דיגיטליים חדשים לחלוטין לסרטי פילם על מנת שיוכלו לשמור אותם בכספות מוגנות, בסביבה מתאימה מבחינת לחות וכו'. מטורף!

אלו אתגרים עצומים והפתרונות לפעמים די מדהימים, וורנר קיימת פחות מ 100 שנים והאחים לומייר הקרינו את סרט הקולנוע הראשון שלהם ב 1895, מדובר בינוקות לעומת הארכיונים של הוותיקן למשל. נכון ל 2018 השתמש הוותיקן ב 4PB של אחסון על גבי פתרון של Isilon ועוד 5PB של אחסון על גבי פתרון של ECS, שניהם של חברת EMC. זה לא החלק המעניין באמת, למרות שהייתי שמח להחליף שם את הפתרונות של EMC בפתרונות שלנו. החלק המעניין הוא שהמידע הזה הוא רק ההעתק הפחות איכותי. ההעתק האיכותי באמת, הסריקה ברזולוציה מלאה, נשמר גם כאן על גבי פילם ונשלח לאתר אחסון שהיה בעבר מכרה מלח (מטורף לא?!) בנורבגיה! במסגרת מה שנקרא Arctic world archive (ברצינות ככה הם קוראים לזה!) .

אז אף אחד בגואה לא דיבר על פתרונות כאלו, כולם שם דיגיטאליים לחלוטין, כולם דיברו על אוטומציה טרנספורמציה וכמעט לכל המציגים יש משהו מהשורש Enable בסלוגן, והקבוצה הכי חמודה הייתה של ESDS, ספקית שירותי מחשוב וענן בהודו שהצוות שלה היה לדעתי הכי נחמד מכולם ולשמחתי הדוכן שלהם היה צמוד לדוכן שלנו. כולם מחלקים מתנות בכנסים כאלו, עטים, חולצות, אוזניות, מחברות ועוד כל מני שטויות שבעצם אף אחד לא צריך וכל אחד בכנס יכול להרשות לעצמו לרכוש משהו כזה באיכות הרבה יותר טובה. ESDS מחלקת עצים. יותר נכון להגיד שהיא מחלקת עציץ קטן, קצת אדמה, קצת דשן וקצת זרעים. זה ממש חמוד בעיני. מדובר בחלק מהחזון של מייסד החברה, פיוש סמאני, לנטוע מיליארד עצים. למעשה סמאני מדבר על 4 מיליארדים, לנטוע מיליארד עצים, להשפיע על החיים של מיליארד הודים באמצעות מיליארד התקנים מקושרים ועל הדרך, להגיע לשווי של מיליארד דולר לחברה שלו.

זו הנה האחרונה שהגרטנר סימפוזיום מתקיים בגואה ובשנה הבאה יעבור לקוצ'י, גם שם לא הייתי ואמרו לי שגם שם מאד יפה, אני כבר לא יכול לחכות!

VMware Project Pacific

בשבוע שלפני כנס גרטנר בהודו, התקיים כנס VMworld בברצלונה ובו נחשפו עוד קצת פרטים על Project Pacific אז שווה להזכיר כמה מילים על מה בדיוק מדובר כאן. כדאי לזכור שעדיין לא מדובר על מוצר מוגמר אלא כרגע על קונספט בפיתוח, אבל כמות ההשקעה של VMware בשיווק של הדבר הזה רומזת לנו שאולי זה ישתנה בקרוב. פרוייקט פסיפיק הוא בעצם איחוד ממשקי ניהול בין vShpere ו vCenter ובין קוברנטיס ככה שניתן יהיה לנהל קלסטרים של vSphere ושל K8 מאותו המקום, מי שרגיל לעבוד עם vCenter יכול לראות את כלל האובייקטים של K8 מתוך הממשק הרגיל שלו ומי שרגיל להקצות משאבים מתוך K8 יכול להקצות ולראות עכשיו לא רק קונטיינרים אלא גם מכונות וירטואליות "רגילות". למי שמחפש הזדמנות ללמוד קצת על מה זה בכלל קוברנטיס, VMware משיקה גם קורס חינמי שפתוח לכולם, לא רק ללקוחות VMware, שווה להציץ!

Tech Preview נוסף שנחשף באותה הזדמנות ובאותו הקשר הוא פרויקט Tenzu שמהווה למעשה כלי SaaS לניהול K8 ללא תלות במיקום הקלאסטר שלכם, On-Prem או בענן ככה שבעצם VMware מספקת עכשיו כלי אחד לניהול הסביבות שלכם גם אם הן K8 בענן, K8 מקומי, K8 על גבי vSphere או vSphere Native, Single Pane of Glass למישהו?

זוכרים שמוקדם יותר השנה סיפרתי לכם על vSphere על מעבדי ARM? אז דבר נוסף שנחשף בכנס הוא היכולת להריץ vSphere על גבי מעבד ARM על כרטיס רשת! כן כן, כרטיס הרשת יכול להיות הוסט בעצמו! עכשיו תחשבו על מה המשמעות של כל זה ביחד, אנחנו יכולים לנהל ממקום מרכזי את כל סביבות ה K8 שלנו ומשם לנהל קונטיינר שרץ באיזה אתר מרוחק שלנו שאולי אין בו אפילו שרת אחד ויחיד אלא רק התקן (Device) שכרטיס התקשורת שלו הוא הוא הPod המארח. זה די מגניב!

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק