תגית: VMware

מה זה סרטוג'לס?

רוני וייס הוא פריסייל בנטאפ (כן, הם מתחרים שלי!) והוא גם חבר יקר שלי ולא מזמן הוא התראיין לtechtalk ודיבר על "ניהול אוטומטי בענן" והזכיר במהלך השיחה את המושג storageless שמאיים להפוך לטרנד בעולמנו ורציתי לכתוב כמה מילים על המושג הזה כי אני לא יודע מה אתכם אבל אני לא מבין מה בדיוק הוא אומר עדיין.

ב Tech Field Day האחרון שהתקיים לא מזמן, Hammerspace הציגו סשן שלם על הנושא:

credit – tech field day

לשמחת כולנו, דיויד פלין, מנכ"ל ומייסד החברה, מתחיל את הסשן שלו בשאלה האם storageless data  דבר אמיתי או רק טרנד שיווקי. אנריקו סיניורטי, שכבר הזכרתי בעבר, מיד קפץ וענה שהוא לא אוהב את השם הזה ופלין עונה שככה כולם קוראים לזה, תשובה מעניינת בהחשב בזה שהאמרספייס ונטאפ הן כנראה היצרניות הראשונות לדבר במושגים האלו?

בכל מקרה, השיחה מגיעה מיד להגדרה של מה זה לא, מה המושג לא אומר, ובדיוק כמו ש serverless לא אומר שאין מאחורי השירות שרתים, storageless לא אומר שאין מתחת להכל גם מערכות אחסון. אחרי הכל, כולנו כבר מכירים את הדחקה “There is no cloud, it’s just someone else’s computer” וזה נשאר נכון גם בעולם שרוצה לדבר על serverless או storageless.

לפי פלין, הדבר הראשון שאנחנו צריכים כדי לדבר על storageless הוא היכולת לנהל את כל שירותי האחסון שלנו תחת ממשק ניהול אחד ש"מבין" את היכולות והמיקומים של כל מערכות האחסון שלנו והוא צריך לדעת לנהל תחתיו מוצרים של יצרנים שונים.

המטרה היא ליצור שכבת הפרדה בין יצירת ושימוש המידע שלנו, מיקום המידע שלנו וניהול תשתית המידע שלנו, למי שמייצר או צורך את המידע לא איכפת איפה המידע מוחזק כל עוד הוא זמין לו בצורה עקבית ואיכותית בכל זמן ובכל מקום והאתגר הוא לאפשר כזו שכבת הפרדה בלי לפגוע בביצועים שהתשתית מספקת לנו, ביציבות והאמינות שלה ובלי להפוך את כל העסק לעוד יותר מסובך לניהול ממה שהוא כבר היום ויקר יותר ממה שהוא כבר היום.

איפשהו בדקה 24 אני קצת מאבד אותו, כשהוא מדבר על גישה אחודה על פני מגוון פרוטוקולים קצת קשה לי, אולי זה דווקא בגלל שאני איש סטורג'? כלומר ראיתי מקומות שבהם יש עניין לבצע שיתוף קבצים בין משתמשי חלונות על גבי SMB  ומשתמשי לינוקס על גבי NFS ואפילו הייתי מערוב פעם בתכנון והטמעה של פתרון די מגניב של Caringo על מנת לאפשר גישה לאותו מידע גם ב SMB גם ב NFS וגם ב Object אבל אם שירותי קבצים ואחסון אובייקטים הם שכנים אחד של השני, הרי ששירותי בלוק גרים בשכונה אחרת של ביצועים וגרנולריה, איך הם יכולים לבוא ביחד?

אם התחלנו מנטאפ, הרי שדיויד פלין עוקץ בפרזנטציה שלו את כל יצרניות האחסון וטוען שיצרנית אחסון בעצם לא יכולה לדבר על storageless בדיוק בגלל הצורך לנהל גם מערכות אחסון אחרות וגם את פתרונות האחסון של ספקיות הענן.

גם החברים בנטאפ וגם החברים בהאמרספייס קושרים כמובן בין storageless ל serverless וכולם גם גוררים את Kubernetes אל הדיון, אם קוברנטס היא הפלטפורמה האחידה והמקובלת לנהל סביבות של serverless אז storageless זה הפתרון המשלים.

אם מסתכלים על מה שנטאפ מציעה כרגע באמצעות Spot, זה מזכיר קצת את עולם המושגים של VMware VVOL לא? יש לנו שכבת ניהול לעולם ה Compute שלנו ובתוכה כלים מספיק חכמים להקצות ולחבר אותנו באופן דינאמי למשאב האחסון המתאים ל SLO שהגדרנו, נשמע דומה לא?

כמו שחלק מכם יודעים, אני בוגר אוניברסיטת בן גוריון במסלול דו-חוגי של לימודי המזרח התיכון והיסטוריה כללית. במסגרת לימודי היסטוריה כללית היתה חובה לקחת גם שיעורים בהיסטוריה של עם ישראל ובאחד הקורסים האלו היה צריך להגיש סמינריון על איזו מחלוקת בין חברי הסנהדרין ובקיצור, זה לקח איזה חמישה עמודים להסביר שבעצם לא היתה שום מחלוקת וקיבלתי ציון יפה מאד והנה, בא הפוסט הזה ומסכם לנו את עניין הסטורג'לס יפה מאד לטעמי, האמרספייס ונטאפ רוצים לבדל לעצמם קטגוריה שיווקית חדשה אבל בעולם שכבר מכיר את composable סטורג' ובעצם, בעולם שבו סטורג' הוא רק לכאורה לא סקסי אבל בפועל מדובר ביצירות פאר של טכנולוגיה מורכבת ומעניינת, לא צריך עוד באז חדש לכסות הכל בערפל.

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק

no vExpert for me this year

התחלתי לכתוב את הבלוג הזה במאי 2016 על רקע הקבלה שלי לקבוצת הEMEA NetApp A-team ועד היום הפוסט השני שלי אי-פעם, הפוסט על הData Fabric הוא הפוסט הנקרא ביותר, כנראה שעד היום אף אחד לא טרח לכתוב הסבר אחר בעברית על מה זה 😊

לאחר כמה חודשים, NetApp החליטה לבצע שינוי, להקים קהילה חדשה, פתוחה וגדולה יותר שנקראה NetApp United והתרגשתי להיות חלק אוטומטי מהקבוצה הזו ולהיות מוזמן לקבוצת  הA-Team העולמית. זו היתה שיחה משעשעת ומעניינת עם סאם מולטון בה נאלצתי לספר לה שלא אוכל להצטרף לקבוצה כי אני עובר לעבוד אצל מתחרה היות ובדיוק חתמתי על חוזה חדש עם אינפינידט.

זה היה בערך הזמן שבו הצטרפתי ל VMware #vExpert בפעם הראשונה והיה לי הכבוד להיות חלק מהקבוצה הזו בשלוש השנים האחרונות אבל השנה אני חושב שאוותר על ההצטרפות. בכנות, הזנחתי אתכם קוראי היקרים השנה, הבלוג הזה פחות פעיל מבעבר ובהקשר לקהילה של VMware, אני מרגיש שלא תרמתי לה ולא לקחתי בה חלק פעיל ונראה לי שאם יש סיכוי שאקח מקום של מישהו ראוי יותר, עדיף לפנות את הדרך.

בחודשים האחרונים אני משקיע קצת בלימוד סביבות הענן בהן עברתי לחיות מאז המעבר לתפקיד החדש ב Silk. אני ממליץ לכולכם על ההדרכות של Coursera, השלמתי את קורס הבסיס של GCP ואני באמצע קורס הבסיס של AWS שם. מבחינת הטעם האישי, הקרוס של גוגל טוב יותר גם מבחינת סגנון ההדרכה וגם בגלל העובדה שהוא כולל המון מעבדות Hands On אבל בכל אופן, מדובר על פחות מחמישים דולר בחודש ללימוד בלתי מוגבל בקצב שלכם ולרובנו יש שעתיים שלוש בשבוע להשקיע בהתפתחות העצמית שלנו, אז תעשו לעצמכם טובה ותירשמו למשהו שמעניין אתכם. אחד הדברים הנחמדים בעבודה עם קורסרה זה שהם מספקים מעיין שאלון כדי למפות את תחומי העניין והמטרות שלכם ומציעים קורסי המשך בהתאם, די מגניב ולא אני לא מקבל מהם שום דבר על ההמלצה הזו ובכל אופן הקרדיט כאןמגיע לחבר שלי, טל, שהמליץ לי עליהם במקור.

הזכרתי למעלה את סאם מולטון אז כדאי להזכיר שגם לה יש פודקאסט נחמד (חבל שהוא קצת סובל מקשיים טכניים של איזון עוצמת השמע 😊) בשם Thriving in Technology או TinT ונתקלתי גם בפודקאסט ישראלי שנקרא "מה בתפקיד" והוא בא להנגיש את עולם ההייטק הישראלי לכל מי שעושה בו צעדים ראשונים, האורחים מספרים על התפקיד שלהם, על מה הוא כולל, איך מתקבלים אליו, מה מעניין בו ואפילו על רמות השכר בתפקידים.

זה הכל להפעם,

הצטרפו והשפיעו לקהילה שמדברת אליכם, אני אגב לאחרונה עושה צעדים להעמקת פעילות ההתנדבות שלי במג"ב ומקווה לצאת בקרוב לקורס סק"מים או "סגל קבע מתנדב" ולקבל את התואר הנחשק של "רכז הגיוס" של בסיס המתנדבים שלי, רוצים לצאת איתי לסיורים? יש קפה שחור עם הל!

שלכם,

ניר מליק

מהאוקיינוס ההודי לאוקיינוס הפסיפי

השבוע ביקרתי לראשונה בגואה שבהודו, אני מנחש שמרביתכם מכירים את השם גואה ממסיבות הפול-מון המפורסמות אבל, לא, אני ביקרתי שם במסגרת אירוע Gartner Symposium, לא צריך לקנא בי גם אתם יכולים! גואה מאד יפה, האוכל נהדר (דגים ופירות ים בעיקר) והכנס היה מאד מוצלח.

תכננתי ללכת לשמוע הרצאה שנקראת "How to Make a Great Decision, Every Time". נשמע מבטיח לא? לצערי לא הזדמן לי לשמוע אותה כי הלו"ז התנגש עם פגישה אחרת שתואמה לי אבל אני סקרן לדעת אם הם נגעו שם בנקודה המעניינת שגיליתי דרך הציוץ הזה:

מסתבר, שאם השלפוחית שלכם מלאה, זה מגדיל את הסיכוי שלכם לקבל החלטות טובות! ההסבר לזה, אם אני מבין נכון, זה הקשר הפסיכולוגי בין היכולת שלנו לשלוט בדחף שלנו בתחום אחד, הצורך ללכת לשירותים, ובין היכולת שלנו לשלוט בדחף שלנו בתחום אחר, כמו למשל להחליט על האפשרות העסקית בעלת הגמול הגבוה יותר בטווח ארוך יותר על פני גמול נמוך בזמן קצר. מספרים על חאפז אסד שיכול היה, כנראה בגלל בעיה רפואית, להתאפק במשך שעות ושלא מעט פעמים ניצל את המצב על מנת "להתעלל" במי שישב מולו, אולי בעצם, לא מדובר רק בניצול מצוקה פיזית של הצד השני אלא ביכולת טובה יותר בשליטה בדחפים באופן כללי? יכולת טובה יותר לשאת ולתת בגלל יכולת שליטה כללית?

בשבוע שלפני הכנס, מיקרוסופט פרסמה סיפור מעניין מאד על שת"פ שלה עם חברת המדיה וורנר. שתי החברות, מסתבר, חוקרות ביחד, במסגרת פרויקט שנקרא "סיליקה" את היכולת לאחסן מידע על ידי שימוש בקרני לייזר לצריבת לוחיות זכוכית. למידע דיגיטלי יש אורך חיי מדף מוגבלים, המדיה עליה המידע מאוחסן אינה יציבה לנצח אבל זה לא רק זה, גם התוכנות שיודעות לקרוא את הפורמט בו כתבנו את המידע לא חיות לנצח וגם ההתקנים הפיזיים שיודעים לקרוא את המדיה לא, רק אתמול שלח חבר בקבוצת הווטסאפ שלנו תמונות מביקור שלו בשכונת התקווה בתל אביב, מסתבר שיש שם עדין חנויות שמוכרות קלטות, יש לכם עדיין טייפ תקין?

האתגר הזה הוא אתגר משמעותי, הספרייה העשירה של וורנר מכילה כמה מעמודי התווך של התרבות המערבית בת זמננו אבל הם לא לבד, גם הספרייה הלאומית הישראלית מבצעת "שימור דיגיטלי" לאוספים שלה ובכך גם להנגיש את החומרים שלה לקהל הרחב. אחד האתגרים העומדים בפני וורנר, הוא המחסור בהעתק פיזי של המידע שלהם, כבר שנים שתוכניות וסרטים מצולמים ישר באופן דיגיטלי, אין שום דבר מוחשי שנשאר אחרי הצילומים שאפשר לנעול בכספת ולכן, באופן מדהים בעיני, מסתבר שוורנר ממירה סרטים דיגיטליים חדשים לחלוטין לסרטי פילם על מנת שיוכלו לשמור אותם בכספות מוגנות, בסביבה מתאימה מבחינת לחות וכו'. מטורף!

אלו אתגרים עצומים והפתרונות לפעמים די מדהימים, וורנר קיימת פחות מ 100 שנים והאחים לומייר הקרינו את סרט הקולנוע הראשון שלהם ב 1895, מדובר בינוקות לעומת הארכיונים של הוותיקן למשל. נכון ל 2018 השתמש הוותיקן ב 4PB של אחסון על גבי פתרון של Isilon ועוד 5PB של אחסון על גבי פתרון של ECS, שניהם של חברת EMC. זה לא החלק המעניין באמת, למרות שהייתי שמח להחליף שם את הפתרונות של EMC בפתרונות שלנו. החלק המעניין הוא שהמידע הזה הוא רק ההעתק הפחות איכותי. ההעתק האיכותי באמת, הסריקה ברזולוציה מלאה, נשמר גם כאן על גבי פילם ונשלך לאתר אחסון שהיה בעבר מכרה מלח (מטורף לא?!) בנורבגיה! במסגרת מה שנקרא Arctic world archive (ברצינות ככה הם קוראים לזה!) .

אז אף אחד בגואה לא דיבר על פתרונות כאלו, כולם שם דיגיטאליים לחלוטין, כולם דיברו על אוטומציה טרנספורמציה וכמעט לכל המציגים יש משהו מהשורש Enable בסלוגן, והקבוצה הכי חמודה הייתה של ESDS, ספקית שירותי מחשוב וענן בהודו שהצוות שלה היה לדעתי הכי נחמד מכולם ולשמחתי הדוכן שלהם היה צמוד לדוכן שלנו. כולם מחלקים מתנות בכנסים כאלו, עטים, חולצות, אוזניות, מחברות ועוד כל מני שטויות שבעצם אף אחד לא צריך וכל אחד בכנס יכול להרשות לעצמו לרכוש משהו כזה באיכות הרבה יותר טובה. ESDS מחלקת עצים. יותר נכון להגיד שהיא מחלקת עציץ קטן, קצת אדמה, קצת דשן וקצת זרעים. זה ממש חמוד בעיני. מדובר בחלק מהחזון של מייסד החברה, פיוש סמאני, לנטוע מיליארד עצים. למעשה סמאני מדבר על 4 מיליארדים, לנטוע מיליארד עצים, להשפיע על החיים של מיליארד הודים באמצעות מיליארד התקנים מקושרים ועל הדרך, להגיע לשווי של מיליארד דולר לחברה שלו.

זו הנה האחרונה שהגרטנר סימפוזיום מתקיים בגואה ובשנה הבאה יעבור לקוצ'י, גם שם לא הייתי ואמרו לי שגם שם מאד יפה, אני כבר לא יכול לחכות!

VMware Project Pacific

בשבוע שלפני כנס גרטנר בהודו, התקיים כנס VMworld בברצלונה ובו נחשפו עוד קצת פרטים על Project Pacific אז שווה להזכיר כמה מילים על מה בדיוק מדובר כאן. כדאי לזכור שעדיין לא מדובר על מוצר מוגמר אלא כרגע על קונספט בפיתוח, אבל כמות ההשקעה של VMware בשיווק של הדבר הזה רומזת לנו שאולי זה ישתנה בקרוב. פרוייקט פסיפיק הוא בעצם איחוד ממשקי ניהול בין vShpere ו vCenter ובין קוברנטיס ככה שניתן יהיה לנהל קלסטרים של vSphere ושל K8 מאותו המקום, מי שרגיל לעבוד עם vCenter יכול לראות את כלל האובייקטים של K8 מתוך הממשק הרגיל שלו ומי שרגיל להקצות משאבים מתוך K8 יכול להקצות ולראות עכשיו לא רק קונטיינרים אלא גם מכונות וירטואליות "רגילות". למי שמחפש הזדמנות ללמוד קצת על מה זה בכלל קוברנטיס, VMware משיקה גם קורס חינמי שפתוח לכולם, לא רק ללקוחות VMware, שווה להציץ!

Tech Preview נוסף שנחשף באותה הזדמנות ובאותו הקשר הוא פרויקט Tenzu שמהווה למעשה כלי SaaS לניהול K8 ללא תלות במיקום הקלאסטר שלכם, On-Prem או בענן ככה שבעצם VMware מספקת עכשיו כלי אחד לניהול הסביבות שלכם גם אם הן K8 בענן, K8 מקומי, K8 על גבי vSphere או vSphere Native, Single Pane of Glass למישהו?

זוכרים שמוקדם יותר השנה סיפרתי לכם על vSphere על מעבדי ARM? אז דבר נוסף שנחשף בכנס הוא היכולת להריץ vSphere על גבי מעבד ARM על כרטיס רשת! כן כן, כרטיס הרשת יכול להיות הוסט בעצמו! עכשיו תחשבו על מה המשמעות של כל זה ביחד, אנחנו יכולים לנהל ממקום מרכזי את כל סביבות ה K8 שלנו ומשם לנהל קונטיינר שרץ באיזה אתר מרוחק שלנו שאולי אין בו אפילו שרת אחד ויחיד אלא רק התקן (Device) שכרטיס התקשורת שלו הוא הוא הPod המארח. זה די מגניב!

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק

Mini Post – VMware HCX

זה יהיה פוסט קצר כי לא מצאתי הרבה מידע עדיין אבל חשוב שתכירו שבסוף השבוע VMware חשפה מוצר חדש בשם HCX Enterprise. המוצר הזה אמור להוות פלטפורמה מרכזית המאפשרת יותר בקלות מבעבר ניידות של מכונות וירטואליות.

הכלי כולל בתוכו שלוש תכונות עיקריות:

  1. מיגרציה מסביבות שאינן סביבות ESXi – הכלי יאפשר להסב מכונות מסביבות KVM+ Hyper-V אל סביבות ESXi ובעתיד יאפשר גם להסב מכונות מסביבות נוספות
  2. ניהול של משימות vMotion תוך הוספה של האצה ומקביליות או מה שהם קוראים עכשיו replication assisted vMotion ככה שאפשר לבצע ניוד של מספר רב של מכונות על פני מרחקים גדולים יותר (תחשבו ESXi Over AWS)
  3. התממשקות אל VMware SRM כך ש HCX מהווה שכבת הטרנספורט עבור SRM ומוסיף יכולות של wan optimization, הצפנה וכו'

לקריאה נוספת יש כאן את ה FAQ ואם אתם בעניין אז בקישור מטה תמצאו גם את הפרק הרלוונטי של vSpeaking והפעם עם איימי לואיס הלא היא @CommsNinja

https://www.vspeakingpodcast.com/episodes/125

למתקדמים יש אפילו דמו עם hands On Lab

כמו תמיד, שמח לשמוע מה דעתכם,

ניר מליק

נגרי כדורגל ותיאום ציפיות

Yes I'm a vExpert!

קודם כל אני רוצה לפתוח בחדשות הטובות! אחרי שבסיבוב הקודם נתקלתי בדחיה מאכזבת, הוכרתי בשעה טובה על פועלי רב השנים ותרומתי לקהילה והנני מוכר רשמית כ VMware vExpert! כל הכבוד לי!

צחוק בצד, זה נעים לקבל הכרה וכבוד להשתייך לרשימה מכובדת של מקצוענים. הצטרפו אלי גם אתם! ליצרנים רבים יש תוכניות דומות ואתם יכולים לבחור מי היצרן\טכנולוגיה הקרובים ללבכם, Veeam Vanguard, VMware vExpert, Cisco Champion, NetApp United  וכו'.

אגב, כל התוכניות האלו נקראות בלעז advocacy programs ואני לא בטוח איך לתרגם את זה לעברית, יש לכם רעיונות?

אז לכבוד הכבוד הזה, הפעם פוסט הרבה פחות טכניויותר ניהולי או soft skills ודיון כללי על מה שעניין אותי אישית בימים האחרונים, מקווה שתהנו

vexpert

נגרי כדורגל

אני לא מבין כלום בכדורגל והמונדיאל האחרון היה ממש טירדה מבחינתי אבל באחת השיחות אליה נקלעתי, שמעתי שגדולתו של מרדונה כשחקן, בשעתו, היתה שהצליח להוביל נבחרת נגרים לאליפות והבנתי שעבור נבחרת איסלנד זה נכון גם באופן מילולי שכן חלק מהשחקנים הם רופאי שיניים ומורים במקצועם.

הזכרתי כאן בעבר את הפודקסט של מלקולם גלאדוול ולא מזמן הקשבתי לאחד הפרקים הישנים יותר, ממש מהפרקים הראשונים בפודקאסט, אחד משלושה פרקים רצופים שמוקדשים להבדלים בין הקולג'ים היוקרתיים בארה"ב בנוגע ליוקרה, נגישות לתלמידים עניים וכו' ואחד הספרים שהוא מפנה אליהם בפרק הזה היה ספר על כדורגל. טרם קראתי את הספר אבל הנושא אליו גלאדוול מתייחס ממש מעניין אותי. אחד התיאוריות בספר, והיא כמובן מגובה בסטטיסטיקה אליה אף אחד לא מוכן להתייחס בתוך עולם הכדורגל (נקודה מעניינת כשלעצמה ואגע בה בחלק הבא של הפוסט הזה), היא ההבדל בין כדורגל שהוא ספורט של חוליה חלשה לבין כדורסל שהוא ספורט של חוליה חזקה.

דייגו ארמנדו מרדונה חריג בעולם הכדורגל בגלל שהצליח לקחת קבוצה של נגרים ולהפוך אותה לקבוצה של אליפות, זה חריג בעולם הכדורגל בגלל שמשחקי כדורגל מוכרעים הרבה מאד פעמים בגול אחד ויחיד, משחקים תשעים דקות או 120 דקות בהארכה ובסוף במהלך אחד מוצלח מצד הקבוצה התוקפת או מהלך אחד לא מוצלח מצד הקבוצה המגינה מובקע גול א

Maradona_1986_vs_italy

חד ויחיד והמשחק מוכרע. בסוג כזה של משחק, גם הכוכב הכי גדול, אלא אם הוא מרדונה, תלוי בשאר חבריו לקבוצה כי הוא צריך שגם הקבוצה שלו לא תעשה את הטעות שתעלה להם בגול היחיד וגם שהם יהיו מסוגלים להעביר תשע, עשר או אחת עשרה מסירות מוצלחות כדי להביא את הכוכב לעמדה של בעיטת גול הנצחון אל השער.

כדורסל זה עולם אחר, כל קבוצה קולעת עשרות נקודות ממגוון רחב מאד של מצבים ורמות שונות של ניקוד לכל סל, יש הרבה מאד הזדמנויות לתקן תקלות, להשוות, היתרון על המגרש עובר פעמים רבות מיד ליד ושחקן חזק שעולה טרי מהספסל יכול לחולל שינוי מספק בשביל למחוק גם פער של יותר מעשר נקודות בכמה מהלכים מוצלחים.

אני בטוח שלחלק מקוראי הנאמנים יהיו הסתייגויות מהתיאוריה המוצגת כאן אבל אחת המסקנות של הספר, הנובעות מתוך התיאוריה הזו, היא שכדי לבנות קבוצת אליפות עדיף לרכוש 5 שחקנים בינוניים פלוס מאשר כוכב אחד וכמה שחקנים דרעק, גם אם הכוכב הזה הוא עילוי הוא כנראה לא יהיה עילוי כמו מרדונה וצריך קבוצה חזקה שתתמוך בו כדי להגיע לאן שהוא בטבלה.

מעניין אותי לדעת מה דעתכם על הצוות שלכם, צוות IT, צוות פריסייל, צוות מכירות, הצוות שלכם הוא צוות של חוליה חזקה או חלשה? מספיק כוכב אחד כדי להוביל את כל הצוות להצלחה גדולה או שחייבים לחזק את כל חברי הצוות כדי שהצוות יעמוד ביעדיו?

תיאום ציפיות

אחד הדברים שאני צריך להשתפר בו כמנהל זה תיאום ציפיות, לפעמים אני טועה לחשוב שזה ברור לכל המעורבים איך אני מצפה מהם לנהוג ומה אני מצפה מהם לעשות ולאחרונה הייתי צריך לתת בדיוק משוב כזה גם למנהל אחר בארגון, מקביל אלי שמנהל באופן מטריציוני עובד ישיר שלי.  המנהל המקביל אלי הביע חוסר שביעות רצון מהתפקוד של העובד שלי וחזר כמה פעמים על התיאור "אני מחכה כבר שלושה שבועות ולא מקבל ממנו מה שאני מצפה לקבל". בסופו של דבר, אחרי שיחה די ארוכה, החלטנו שיכול להיות שקיים פער בין מה שנראה למנהל המקביל אלי מאד ברור ומאד פשוט למה שברור ופשוט עבור העובד החדש שלי.

ניסיתי לחפש איך נקראת התופעה הזו כי זו לא פעם ראשונה שאני נתקל בזה ולכן בטוח שיש לזה שם.

מצאתי משהו שמתאר די טוב את מה שחיפשתי כאן בפוסט הזה שמתאר 12 הטיות נפוצות. תחת מה שנקרא בפוסט הזה projection bias נמצא התיאור של מה שחיפשתי, כבני אדם, יש לנו נטיה שגויה לחשוב שאחרים חושבים כמונו ולכן שמה שברור לנו ברור או צריך להיות ברור גם לזולת. כמנהלים הנטיה הזו יוצרת פער ציפיות בין איך שאני חושב שהייתי מתנהג בסיטואציות מסוימות ולכן ככה אני מצפה מהעובדים שלי לנהוג ובין תפיסת העולם שלהם שמנהלת בפועל את ההתנהגות שלהם באותה סיטואציה, בלי תיאום ציפיות, הכשרה וליווי יהיה מאד קשה לגשר על הפער ולגרום להם "לראות דברים" כמוני או לנהוג כמו שאני מצפה מהם.

במהלך הגוגל הקטן שעשיתי כדי למצוא את projection bias מצאתי גם את הפוסט הנחמד הזה שמדבר על ההטיות של קבוצה או צוות גם לטעויות תפיסתיות כאלו וזה לדעתי חבר את שני חלקי הפוסט שלי כי מדובר כאן על הצורך של הצוות להתגבר על ההטיות המחשבתיות או התפיסתיות האלו, הטבעיות והמובנות בו ובחברים בו, כדי להתקדם. אחד האתגרים למשל הוא הנטיה הטבעית להתעלם ממידע חשוב רק כי הוא לא ידוע לכולם, הוא לא common knowledge  ולכן לא מקובל על כלל הצוות כנכון או כחשוב. יש מקרים בהם אחד מחברי הצוות מחובר יותר למקורות מידע חיצונים ומסוגל להביא אל הדיון מידע חשוב ויעיל אבל קולו לא נשמע בגלל דווקא בגלל שהמידע הזה ייחודי ולא זמין לכלל הצוות, האתגר הזה נכון שבעתיים אם אותו חבר בעל מקורות ידע יחודיים הוא במקרה גם חבר חש יותר בצוות. צוות שמודע להטיות שלו ופועל באופן ודע כדי לתקן אותן מגדיל את הסיכוי שלו להצליח וכמובן שלראש הצוות יש תפקיד חשוב ב"מודעות הצוותית" הזו.

ספרו לי מה דעתכם אני צמא למשוב!

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק

vSphere 6.7, don't say Thank You, Eat Ass.

VMware vSphere 6.7

אז לא כתבתי כבר יותר מחודש שזו ההפסקה הכי ארוכה מאז שהתחלתי לכתוב כאן והרגשתי קצת יבש ושאיבדתי את הקול שלי אבל אז פתאום VMware הכריזו על vSphere 6.7 וחשבתי לעצמי שהופה הנה יש הזדמנות לכתוב לכם קצת. לצערי נראה לי שיצאה להם הכרזה מאד פרווה, היות ואנחנו כבר שנה וחצי אחרי ההשקה של vSphere 6.5 ציפיתי למשהו קצת יותר סקסי.

אל תבינו אותי לא נכון, יש כל מני חידושים ושיפורים מעניינים אבל, מכירים את זה שבסדרה שאתם אוהבים יש פרק שהוא חלבי לגמרי שרק משאיר כל מני קצוות פתוחים ובדיעבד הבנתם שזה רק פרק שמכין את היסדות לאיזה פרק פיצוץ אחר כך? אז נראה לי שזה מה שהם עשו כאן.

חידוש אחד שכן מצא חן בעיני הוא השילוש של vrealize Oprations אל תוך ה vCenter.

זוכרים שרק בפוסט האחרון כתבתי לכם על ה management pack שלנו עבור vROPs? אז עכשיו בגרסא 6.7 ניתן לקבל את הדו"חות של vROPs בתוך ה vCenter. נכון, רק חלק מהדו"חות אבל הרבה יותר נוח לעבוד מול כלי אחד ורק מדי פעם להזדקק בעצם לעבור לכלי המלא בחלון נפרד לניתוח יותר מעמיק.

יכולת נוספת שנראית לי חשובה היא היכולת לשלוט בהגדרות EVC עבור כל מכונה וירטואלית בנפרד.

נזכיר רגע על מה מדובר כי בדרך כלל רק הפריסייל שבקהל זוכרים לבדוק את זה בכלל, יכולת EVC או Enhanced vMotion Capability בעצם איפשרה vMotion של שרתי וירטואליים בין הוסטים בעלי מעבדים מדורות שונים על ידי רידוד יכולות המעבדים למכנה המשותף הנמוך.

עבור מרבית הקהל הפוטנציאלי מדובר רק על יכולת גמישה יותר למיגרציות מקלאסטרים בעלי מעבדים ישנים לקלאסטרים בעלי מעבדים חדשים אבל  עבור מספר קטן של לקוחות שצריכים EVC על מנת לעבוד בקלאסטר מעורב אבל עדיין צריכים איזה פיצ'ר ספציפי של המעבדים החדשים יותר הכלי הזה יענה על הצורך. מובן שצריך לוותר על גמישות מסוימת במקום אחר והשרתים הוירטואליים עבורם תופעל היכולת יהיו מסוגלים לדלק רק בין השרתים החדשים יותר בלאסטר ולא על כולו.

שיפור נוסף שבאמת באמת נראה יותר כמו הכנה לעתיד מאשר יכולת ריאלית לשימוש מיידי בא לידי ביטוי בתמיכה החדשה של RDMA או remote direct memory access.

השימוש ב RDMA מאפשר זמני תגובה אולטרה מהירים בתקשורת בין שרתים שכן שרת אחד בעצם מקבל גישה ישירה לכתיבה על ה RAM של שרת אחר.

יש עוד ראשי תיבות שצריך להכיר – RoCE או RDMA over Converged Ethernet שכן על מנת לתמוך ב RDMA השרתים צריכים לתמוך ה RoCE. באופן כללי כתיבה משרת אחד מדלקת על ה IO stack ומתבצע ישירות ל RAM של שרת אחר.

אצלנו ב Infinidat ככה אנחנו מיישמים הגנה על כתיבות, כל write IO מרופלק באמצעות RDMA על גבי Infiniband.

אני לא בטוח במאה אחוז כמה יכולת זו רלוונטית עבור שרתים וירטואליים כי התקשורת בין הוסטים די מלוכלכת ורועשת  מה גם שכרגע, אם אני לא טועה, עבור אותם שרתים שעושים שימוש ב RDMA אין תמיכה בו זמנית ב vMotion. אני מאד מקווה שאני לא מטעה את הקהל הקדוש שלי כאן כי אני לא מוצא את הרפרנס בו קראתי את זה לראשונה.

יש עוד כל מני שיפורים ושדרוגים אבל כאמור לא משהו מהפכני לדעתי, קצת כמו השקה של iPhone חדש. כלומר כן, תומכים עכשיו גם ביותר משאבים בשרתים מוגני FT אבל האם זו מהפכה? כנראה שלא.

איציק רייך מ ExtremeIO כתב פוסט יפה על החידושים ב UNMAP

כמו כן מצאתי את הפוסט הזה שמתאר איך להתגבר על המגבלות בשדרוג ל 6.7 במידה ויש לכם מעבדים ישנים שלא נתמכים רשמית.

הוסט הזה מתייחס ספציפית לשרתי Dell R710 אבל אלא אם אני מפספס משהו אז הוא רלוונטי גם לשרתים אחרים.

בדיוק כמו שכתוב בפוסט עצמו, זה שאפשר לא אומר חלילה שכדאי ובטח לא אומר שנתמך, ולכן אני מצטרף אל כותב הפוסט בהמלצה לבצע את התהליך רק לסביבות מעבדה וכו' על מנת שלא להסתכן בהרצה של סביבות ייצור בלי תמיכה רשמית של היצרן.

*** עריכה ***

מצאתי עוד משהו שאולי יכול להיות מעניין עם תיאור מאד מעמיק ומפורט כאן בבלוג של וויליאם לאם.

בסביבות VDI קיימת יכולת לבצע Instant Clone ועכשיו יכולת זו נפתחת באופן מסודר גם לסביבות שרתים וירטואליים.

אני לא בטוח במאה אחוז כמה זה רלוונטי לסביבות פיתוח ובדיקות כמו שהם חושבים שזה, בעולם שכבר מכיר פתרונות שמשלבים שכפול סביבות מהיר על בסיס Snapshot מצד מערכות האחסון או בכלל פתרונות שלא נזקקים לשכפול שרתים בכלל כמו סביבות Container אבל  עדיין זו יכולת nice to have שכדאי לזכור שקיימת.

אל נא תאמר לי ביי ביי, אמור רק להתראות

Matt Watts מחברת NetApp כתב פוסט מעניין בבלוג הפרטי שלו, watts-innovating.com שנקרא  Stop ending with a Thank You?

אני מקווה שהלינק עובד תקין, אני כותב הפעם מיפן ויש איזו בעיה עם הDNS כאן, בכל מקרה זו הסיבה שכתבתי גם את השם המלא של הבלוג וגם של הפוסט כדי שתוכלו לחפש בעצמכם.

באופן בסיסי, לא מדובר באיזה פוסט ארוך ומלא פנינים מעמיקות של חכמת חיים אבל הוא מתמקד בעיצה אחת פושט להבנה ולישום. נניח ואתם מכינים מצגת לכנס או סתם לפגישה חשובה עם הלקוח, למה אתם תמיד מסיימים עם שקף "תודה" או "שאלות?"

הרי זה לא מה שאתם רוצים שהלקוח יזכור, הרי זה לא מה שאתם רוצים שהקהל יעשה, יש לכם מסר להעביר ויש לכם איזה action item שאתם רוצים להניע את השומעים לקראתו לא? אז סיימו בזה. זה יבדל אתכם מכל מצגת אחרת שהלקוח ראה באותו יום ויגביר את הסיכוי שלכם לתוח דיאלוג אמיתי לגבי ה PoC או פגישת המשך או דיון תקציבי או מה שזה לא יהיה שאתם רוצים בשביל הבא שלכם. תגידו תודה בהצלחה כי באמת תודה לכולכם שהקשבתם…ועכשיו תגידו מה אתם רוצים שהקהל שלכם יעשה.

לכו תאכלו תחת

אגב יפן, אכלנו הערב ארוחת ערב טעימה מאד אבל לטעמי לא משביעה אז אחר כך הלכנו גם לשתות בירה במקום נחמד, סגנון קליל כזה, שותים בעמידה מעל ארגזים, והזמנתי כמה שיפודונים כדי למלא את הבטן כמו שצריך. כשהגענו לא ידעתי שהמקום מתמחה רק בחלקי בשר מוזרים (שימו לב לתפריט)

זו פעם ראשונה שלי כאן בטוקיו ואני די הרפתקן באוכל מטבעי אז אמרתי למלצר פשוט להבי לי מה שנראה לו מתאים.

השיפוד התחתון ביותר הוא שיפוד מעי וזה שמעליו הוא שיפוד קיבה שניה ככה שאם מישהוא שולח אתכם יום אחד "לך תאכל תחת" אז תדעו שתחת זה טעים אבל צמיגי וקיבה זה ממש לא טעים. שלא תגידו שלא לומדם שום דבר בבלוג הזה!

WhatsApp Image 2018-04-24 at 17.05.54

מסיים הפעם בהזמנה למשוב, תכתבו לי מה דעתכם על מה שאני עושה כאן בשבילכם, זה חשוב לי!

ניר מליק

רכבת הרים, חומרה תוכנה ואכזבה

כל שנה מתחילה בסימן שאלה

ואוו כמה מהר עברה השנה הזו. רק לפני שנה סיפרתי לכם על פריז, חתונות, החלטות והמעבר מווי אנקור לאינפינידט וגם את הפוסט הזה אני כותב לכם, שוב, מהודו. איזו שנה זו היתה. עברתי מקום עבודה, עברנו דירה, נולד לנו ילד שני, קיבלתי תואר חדש וצוות לנהל, פשוט רכבת הרים!

רציתי לכבוד הפוסט הזה גם לספר לכם שקיבלתי לראשונה את התואר vExpert אבל לצערי זה לא נכון ונדחיתי בבושת פנים! נו שויין, מפרגן שוב לחברים נתנאל בן שושן ואושרי אביטן שזכו לתואר שוב ואיתם איציק רייך, ליאור קמרט שעובר לארה"ב ושאר קבוצת הישראלים המגניבים המייצגים אותנו בכבוד בעולם!

1yr

Caringo – תוכנה זה קשה

רכבת ההרים אילצה אותי לאחרונה לחזור לימי האינטגרציה וניהול הפרויקטים שלי. במסגרת פרויקט ביפן אפיינתי שרתים ומתגים, נסעתי למחסנים, חיברתי כבלים, צעקתי על ספקים ותזמנתי טיסה של מהנדסים משני קצוות עולם (ליטרלי שני קצוות עולם, טוקיו וטקסס במקרה שלנו).

חלק מהפתרון חייב גישה לאותו המידע בו זמנית בצורת קבצים (NFS+SMB) ובצורת אובייקטים (S3 compatible) ולכן הפתרון שלנו כלל שת"פ עם החברים מקרינגו.

Caringo SWARM הוא פתרון software defined storage המספק מערכת אחסון אובייקטים די מגניבה, הפתרון סקלבילי, מאפשר כמובן להגדיר מדיניות erasure coding ברורה, מאפשר הכלת מדיניות worm לשימור מידע בהתאם למדיניות הארגון ומספק ממשק ניהול ודיווח ברורים ונוחים.

SWARM NFS הוא תוסף המאפשר גישה לאותו מידע המאוחסן כאובייקטים גם כקבצי NFS. גישה משמעותה גם קריאה וגם כתיבה בזמן אמת ללא צורך להכפלת המידע.

Caringo Drive הוא תוסף פשוט המאפשר גישה בפרוטקול SMB שנראה ומתנהג פשוט כמו תיקיית רשת לסביבת חלונות, למשתמש הקצה זה נראה כמו תיקיה רגילה לגמרי.

פתרונות כמו קרינגו מאפשרים הרבה מאד גמישות תפעולית אבל התקנה של פתרון SDS נקי יכולה להיות די מאתגרת, הליך ה sizing לא טריויאלי ויש הרבה מאד חלקים שונים להתקין ולוודא שכל החלקים מנגנים ביחד באופן חלק

מצד שני – חומרה זה גם קשה

לאחרונה התבשרנו שחברת קמינריו עוברת למודל של חומרה בלבד או יותר נכון מודל משולב משולב כי קמינריו תספק את תוכנה כאשר את החומרה תספק Tech Data. בערך באותו זמן חברת E8, גם היא יצרנית ישראלית, צעירה וקטנה יותר, הכריזה כי תתחיל למכור את הפתרונות שלה במודל תוכנה בלבד אך תחייב רכישה של שרתים בתצורות מוגדרות מראש, בדומה ל VSAN Ready Nodes.

Dell EMC הכריזה על מהלך הפוך עבור פתרונות ScaleIO ומעכשיו ניתן לרכוש את המוצר, שהיה עד לא מזמן מוצר תוכנה בלבד, רק על גבי שרתי Dell כחלק מפתרונות VxRAck FLEX.

נראה לי שהדברים מחזקים ההיגיון בבחירה שעשינו אנחנו באינפינידט, חומרה זה קשה אבל גם תוכנה זה לא פיקניק ולכן אנחנו מייצרים רק את התוכנה אבל מספקים ללקוח פתרון אחוד בו אנחנו כבר בחרנו, רכשנו, הטמענו ובדקנו את החומרה ככה שכל מה שהלקוח צריך לעשות זה לחבר חשמל ותקשורת ולעבוד.

Management pack for VMware VROPS

לפני כמה חודשים סיפרתי לכם על ה Plug-In שלנו ל VMware vRealize Log Insight והיום אני רוצה לספר לכם על ה Management Pack החדש שלנו עבור VMware vRealize Operations. גם הכלי החדש הזה כמובן זמין ללקוחות ללא עלות נוספת מאתר התמיכה שלנו וללא מגבלות על כמות מערכות או נפחים.

vRealize Operations או VROPs, הוא הכלי של VMware לניטור ובקרה של סביבת IT. ככל שעולים ברמת הרישוי, עולים ברמת הבקרה מניטור התשתית אל רמת השרתים הווירטואליים והאפליקציות. יצרנים רבים מספקים חבילות ניהול ורובם גובים עבורן הון קטן. התאמת חבילת ניהול שכזו למוצרים דורשת ידע והתמחות ונוצר שוק חיצוני של שחקנים כמו Blue Medora שמוכרים חבילות עבור יצרנים אחרים ותלוי בהסכם עם היצרן הספציפי החבילות יכולות להיות מוכרות רשמית על ידי היצרן או שלא מוכרות רשמית אלא רק עובדות.

בכל מקרה, מה ש VROPs רוצה לספק לנו זה הקללה המוכרת של single pane of glass לניטור כל מה שיש לנו, ה Management Packs השונות מאפשרות לנו לקשר את הפלטפורמה גם למארזי שרתי להב או מתגי SAN וכו'.

ההתקנה מאד פשוטה כי החבילה מדברת ישירות עם ה API שלנו בלי שום צורך בקונפיגורציה או כלים נוספים וכללנו מספיק מסכים מובנים כדי להתחיל לעבוד ולהפיק תועלת בלי שום קסטומיזציה נוספת (אפשר לייצר דוחות נוספים אבל לא חייבים).

קהילה

מדי פעם אני מציק וקורא לכולכם לתמוך בקהילה (כאן למשל) ולכן אני שמח לחלוק ולעדכן שמצאתי עוד בלוג IT בעברית. הבלוג http://virtual.sites.co.il/ מתגאה בתואר בלוג הוירטואליזציה העברי הראשון והוא מנוהל על ידי קבוצה הכוללת את מיכאל מליז'ונק (עוד אחד מה vExpert אבל לא אני לא מתמרמר ולא מתבאס בכלל!), יניב ויינברג ובן חגי. בקרו בבלוג שלהם ותהנו.

זה הכל להפעם,

שלכם,

ניר מליק

אני כל כך עייף!

למה אני עייף?

מהיום שהיא נולדה, לבת שלי יש גלאי מובנה לאיכות השינה שלי.

אם אני נכנס למיטה בעשר וישן לילה רציף של שינה טובה ונעימה, יהיה לי קשה להעיר אותה בשבע.

אם אני נכנס למיטה בארבע לפנות בוקר ומתעורר בארבע וחצי כי הכלבה נובחת בחצר ושוב בחמש כי השליח של העיתון עשה רעש ברחוב, היא תקפוץ לי על הראש כבר בעשרה לשש.

ידה ידה ידה אני רואה קוביות היום ולכן הפוסט הפעם הוא לא פוסט טכני ולא פוסט ממוקד במיוחד.

על חשיבותם של בלוגים

בעבר כתבתי פוסט שמסביר, באופן לא רע לטעמי, מה זה ה data fabric של NetApp. עד היום זה הפוסט הכי נקרא בבלוג שלי ולדעתי אפשר ללמוד כאן שני דברים.

אחד, אם יורשה לי לעקוץ מתחרה בהווה, שותפה בעבר, החברים בנטאפ עדיין מתקשים להסביר מה זה ה data fabric אחרת כנראה שהפוסט הזה לא היה מקבל כל כך הרבה טראפיק עכשיו שאני לא חלק פעיל בקהילה של NetApp.

השני, החשוב יותר, מדיום הבלוגים לא מת. לצד פייסבוק, לינקדאין, טוויטר, סלאק וגיט, יש עדיין ערך למקום מסודר בו מישהו מפרט באופן ברור, פחות או יותר, ובשפה פשוטה, פחות או יותר, מה דעתו ומה פרשנותו לגבי נושאים הקרובים אל ליבו. בלוגים נשארים מדיה מרוכזת, שקל לחפש בה תוכן, לקטלג ולשמור בה קישורים ישירים למידע רלוונטי.

ההבחנה הזו נכונה לדעתי לכל תחום ולא רק לתחום הטכני שאני חי בו, גם בלוגים של טיולים כמו הבלוג "שישה בכיס אחד" או בלוגים בתחום הבישול כמו הבלוג האהוב עלי בעולם כולו, שלצערי עובר עכשיו שינוי שלא משמח אותי. פורומים, צ'טים, איסטוש, מקומות נהדרים להעביר חוויות ולחלוק רגעים אבל לא מתאימים בעליל ללמד בפועל איך נראה טיול על כל שלביו משלב הפחד שלפני הקפיצה ועד לשיבה הביתה.

ענן או לא, עדיין צריך שרתים, והרבה

The register מספרים לנו השבוע שמכירות השרתים נמצאות בעליה של 2.8 אחוז במחזור המכירות ו2.4 אחוז בכמות היחידות שנמכרו. המרוויחיות הגדולות הן היצרניות הסיניות החדשות יחסית ולא הענקיות המסורתיות וכריס מלור מייחס את זה כמובן לרכש הישיר של חברות כמו פייסבוק וגוגל שלא רוכשות מוצרי מדף אלא מוצרים יעודיים. מייד חשבתי על הסטיקר המוכר שאומר שאין דבר כזה ענן אלא פשוט מדובר במחשב של מישהו אחר, בסופו של יום איפשהו צריך לפעול מעבד, שמחובר לזיכרון, ששואב מידע מדיסק כדי לבצע את פעולת המחשוב שאנחנו מבקשים, אולי זה לא מחשב שלנו ואולי אנחנו לא יודעים אפילו איפה המחשב אבל הוא שם.

no cloud

VMworld

שבועיים אחרי האח הגדול בוגאס, השבוע התקיים VMworld EMEA בעיר הנהדרת ברצלונה אבל אותי השאירו בבית אז אני לא מפרגן לאף אחד שנסע! VMware ממשיכה במהלך לגישור בין תשתיות ה On Premises לסביבות הענן ומכריזה על היכולת להריץ אפליקציות באופן חלק על שכבת וירטואליזציה גמישה באתר הלקוח, בענן הפרטי, הענן הציבורי או AWS וכם מעמיקה את יכולות אבטחת מידע שלה, צעד 2 הינו צעד חובה בשביל צעד 1, VMware בונה גשר ועושה מאמץ שלא להשאיר רווחים לאחרים להכנס בינה לבין הספקיות.

***עריכה***

נו, רק להמחיש כמה הייתי עייף כשכתבתי את הפוסט, החלק החשוב בהכרזות של VMware על הדינאמיות בין הענן הפרטי לציבורי הוא השת"פ עם גוגל והיום גם הענן של גוגל תומך בVMware בדומה לענן של AWS

 אפל

גם אפל הכריזה השבוע על מליון מוצרים אבל זה אירוע כל כך משעמם בעיני אז נתתי להם מספיק כבוד, ומי שרוצה לדעת עוד שיגגל.

פנסים סולאריים

אה, רגע, דבר אחרון, עברנו דירה בשבוע שעבר, עוד סיבה שבגללה אני לא כל כך ישן לאחרונה, ואני רוצה להמליץ לכם על תאורת חצר סולארית שרכשתי ואני מרוצה ממנה מאד. מדובר ביחידת לד לתליה על הקיר. המנורה כוללת גלאי רמת תאורה כך שהיא נדלקת באופן אוטומטי כשמחשיך בחוץ וכוללת גלאי תנועה ואז מתאפשר אחד משלושת מצבי ההפעלה, המצב האהוב עלי, המנורה נדלקת בעוצמה מינימאלית כאשר מחשיך בחוץ, ממש לרמת תאורת סימון בלבד, וכאשר הגלאי מבחין בתנועה נדלק אור בעוצמה חזקה המספיקה להאיר חצי חצר. פשוט פשוט ונחמד נחמד ועלה 60 דולר ל4 יחידות כולל משלוח. כיף.

led

זה הכל להפעם, כמו שכתבתי בהצלחה אני עייף ולא מפוקס אבל הי, התגעגעתי!

שלכם תמיד,

ניר מליק

Pure, E8 & Infinidat Plug-in for VMware Log-Insight

Pure ActiveCluster

כל הכבוד לחברים מפיור, לא מזמן השיקו את מוצר ה NVMe שלהם והנה, לפני שבועיים באירוע Pure Accelerate שלהם, הם הפגיזו שוב עם ההכרזה הכי גדולה בתולדותיהם. אחת מגולות הכותרת היתה הכרזה על פתרון Active/Active שלהם. אפשר לקבל סקירה יפה של הפתרון כאן ולראות דמו של הפתרון כאן. פיור מאד אוהבים פשטות ולכן, גם כאן, הפתרון שלהם לא כולל תוספות חומרה חיצוניות קשות לניהול אלא יישום די אלגנטי שכולל רפליקציה סינכרונית דו כיוונית ומנגנון של תזמון כתיבות כדי להימנע מהתנגשות IO.

למה צריך את המנגנון הזה? שרתי האפליקציה יכולים להיות פעילים בשני האתרים והניגוד לחלק מפתרונות ה active/active הקיימים בשוק, הם יכולים לקרוא ולכתוב ממערכי האחסון בשני האתרים. קריאה זה קל, לכל שרת מוגדר נתיב מועדף אל המערך הקרוב ונתיב משני אל המערך הרחוק. השרת ניגש לעותק הקרוב לקריאה ומקבל תגובה מהירה ורק במקרה כשל של המערך המקומי הוא מופנה לקריאה אל המערך המרוחק.

החלק המאתגר הוא כתיבה. אם שני שרתים כותבים בו זמנית אל אותו volume בשני אתרים שונים, מה קורה אם שניהם רוצים לעדכן את אותו הבלוק? פיור בחרו ליישם מנגנון ניהול תור כתיבות, האחרון לכתוב אל הבלוק הוא המנצח. זה פתרון פשוט ואלגנטי למניעת התנגשות אך הוא מוסיף תקורת זמן קטנה. כל הכתיבות מרופלקות לשני הצדדים ואז המנגנון מחליט מי הכתיבה האחרונה ומתייחס רק אליה. אין לי גישה מן הסתם למסמכי ה best practice שלהם אבל אני מהמר שהדגש הראשון בהקמת הפתרון צריך להיות בדיקת תקינות ל NTP אחרת מדובר בשיט-סטורם מעבר לפינה.

pure active cluster

כאמור, פתרון פשוט ואלגנטי ופיור אוהבים להתגאות שכל מה שהמשתמש צריך בשביל להגדיר את הפתרון זו פקודה חדשה אחת בלבד.

לאחר שהחמאתי להם על האלגנטיות של הפתרון, אני מנחש שזו תהיה נקודת הביקורת העיקרית כנגד היישום הזה: לקוחות שירכשו מפיור מערכת אחסון מבוססת NVMe הם לקוחות שפיור שכנעו שזו הדרך היחידה לקבל זמני תגובה של מיקרו-שניות במקום מילי-שניות. גם אם נקבל את הטיעון הזה שלהם, הרי שהוספה של מילי-שניות לטובת רפליקציה מבוססת IP ועוד תקורה של מנגנון ניהול התורים הזה שישהה את הכתיבות למדיה ואנחנו חזרה ברמות זמני תגובה של SAS, לא בשביל זה קניתי את מנוע קפיצה החלל החדש שלכם הא?!

E8 NVMe over Fabric

בסוף השבוע התפרסמה כתבה ב The Register על מערכת ה NVMe over Fabric חדשה של E8. מדובר ב start up ישראלי ככה שכמובן שאני מאד מפרגן והלכתי לחפש עוד קצת מידע מעבר לעבודה שמדובר במערכת אחסון מאד מהירה. מאד מאד מהירה אפילו. לא מצאתי הרבה מידע וחבל.

לא מצאתי שום מידע רישמי לגבי יכולות רפליקציה, סנפשוטים, דחיסה או כל דבר אחר למעשה. מדובר בהישג טכנולוגי די מרשים בפני עצמו, לייצר shared NVMe storage זה לא עסק פשוט, אבל אם מדובר סה"כ בקופסא קטנה ומהירה, אז מדובר במוצר נישה שסופו להירכש על ידי אחד הגדולים, בדיוק כמו DSSD לפניהם, או לדעוך כמו violin. אין הרבה מערכות בעולם שמחד צריכות מיליארד-זיליארד IO ומאידך אין להן הרבה נפח ולא צריך לדאוג לשרידות שלהן יותר מדי.

יש משהו מעצבן באתר אינטרנט שלם שמחייב רישום עבור כל חתיכת מידע. אני מכיר ממקור ראשון את השאיפה של אנשי שיווק להפוך כל אינטראקציה ל lead אבל בחיאת, תנו קצת מידע על המערכת שלכם כדי שלקוחות ידעו אם הם בכלל מחפשים בכיוון הנכון. זו אותה ביקורת שהיתה לי לא מזמן על ההשקה של NetApp HCI, סיסמאות זה יפה אבל אם אתה שומר בסוד מה המוצר שלך בעצם עושה אז פספסת משהו.

Infinidat Plug-in for VMware Log-Insight

למי שלא מכיר את VMware Log Insight, מדובר במנוע מאד חזק וחכם לאיסוף וניהול של לוגים. הכלי מאפשר ליצור באופן מאד קל ונוח חיתוך וייצוג ויזואלי של לוגים משלל מערכות וכמובן שהחלק החשוב והמעניין בו הוא שלא מדובר רק במערכות של VMware אלא ביכולת לאסוף לוגים משלל מערכות חיצוניות.

לאחרונה השקנו גם אנחנו Plug In (הם קוראים לזה content pack)  למערכת ה Log Insight והוא קיים להורדה בחינם מתוך ה marketplace של המערכת.

log2

לקוחות VMware מקבלים רישוי מוגבל כלול בחבילות הרישוי של vSphere, כמו שבגרסאות קודמות היה כלול vRealize operations ברמתו הבסיסית, ככה שכמעט כל לקוח VMware בעצם יכול להתחיל להתנסות.

כמו שאפשר לראות, קיים מספר יפה של דוחות מובנים ככה שאפשר להתחיל לעבוד מאד מהיר מרגע קישור מערכת ה Infinibox אל ה log insight, והיות והכלי אמור להיות כלי לריכוז לוגים ממספר מערכות שונות אז כמובן שניתן לקשר יותר מאשר מערכת iBOX אחת אל אותו ה dashboard, שלוש מערכות בדוגמא שלנו

log1 - Windows Photo Viewer 2017-06-26 11.44.37

זהו, העניין די פשוט ואינטואיטיבי, יש הרבה חכמה ברקע אבל אין צורך במדע טילים בשביל להתחבר ולעבוד.

זה הכל להפעם, כרגיל מחכה לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

חדשות חול המועד- vSAN, Pure וחרושת שמועות

VMware vSAN 6.6

מרגיש כאילו רק לפני רגע דיברנו על 6.5 והנה VMware הכריזו השבוע על גרסה 6.6 של vSAN. מדובר בהכרזה הכי גדולה שלהם מעולם מבחינת כמות החידושים הכלולים בה. אחד החידושים הכי מעניינים לדעתי הוא מנגנון ההצפנה המובנה ל Data at rest. לא, אני לא סתם מתחנף אל אשת אבטחת המידע שלי, אני אוהב את הפיצ'ר הזה כי יש בו טריק. יש הרבה פתרונות להצפנת מידע במערכות אחסון, אנחנו ב Infinidat למשל משתמשים בדיסקים בעלי מנגנון הצפנה חומרתי מובנה. vSAN הוא פתרון תוכנה בלבד ולכן כמובן לא יכול להשתמש בדיסקים כאלו ולכן חייב לבצע הצפנה ברמת התוכנה. נקודה חשובה שצריך לתת אליה את הדעת – מידע מוצפן במקור הוא בדיוק כמו מידע דחוס במקור, למערכת האחסון אין דרך אפקטיבית לבצע dedup או דחיסה למידע מוצפן ולכן מדגישים ב VMware שסדר הפעולות ב vSAN הוא שקודם הבלוקים מחולקים ליחידות של 4K ואז לפי הסדר יוצרים להם checksum, מבצעים dedup, מבצעים דחיסה ורק אז מצפינים. זה משמעותי מאד אל מול היכולת המובנית ב 6.5 למשל בה אם הפעלנו את יכולת ה VM encryption איבדנו את כלל יכולות ה storage efficiency ומאד מגניב כי גם יכולות ה dedup והדחיסה שופרו בגרסה הזו.

בשעה טובה גרסה 6.6 כבר לא דורשת multicast ככה שמבנה התקשורת נהיה נוח וקל יותר לשימוש. שיפור משמעותי נוסף מדבר על היכולת להתגונן גם מפני כשל מקומי וגם מפני כשל של אתר מלא, עד גרסה זו, אם השתמשנו ביכולת stretch cluster נאלצנו לעשות פשרה בעצם, כל אובייקט היה מוגדר בתצורת raid-1, עותק אחד בכל אתר, ככה שאם הייתה בעיה באתר אחד היינו נשארים רק עם העתק יחיד באתר השני ואז היינו לא מוגנים מפני כשל נוסף. עכשיו יש בעצם שתי הגדרות נפרדות, אחת שמגדירה אם האובייקט מרופלק לאתר המרוחק או לא והשני קובעת את הרמת ההגנה שלו באתר המקומי (riad 1, 5,6).

יש עוד כל מני חידושים אבל הם פחות מעניינים בעיני, כל חידוש ברמת ההתקנה הראשונית למשל הוא בעיני קוסמטיקה שנועדה למצגות ולכנסים, אני זוכר בזמנו את ההשקה הראשונית של VNX שהעלו ילד עם 10 לבמה להראות כמה קל ופשוט זה להתקין את המערכת, כולנו יודעים כמה קל ופשוט היה להשתמש בה אחר כך.

Pure NVMe X blade

גם החברים מ Pure השיקו מוצר חדש השבוע, תמיד כיף לפרגן למתחרים והם הראשונים להשיק מערך אחסון מבוסס NVMe. חלק מההכרזה מתרכז כמובן במסרים שיווקיים לחלוטין כמו 1PB ב 3U (רלוונטי רק אם מצליחים בפועל לספק יחס efficiency של כמעט 1:6) אבל חלק מדבר על המשך שינוי הכיוון של Pure מפתרון מבוסס תוכנה לפתרון מבוסס חומרה. בתחילת הדרך Pure היו יצרן תוכנה שהשתמש ב consumer grade SSD כדי לספק פתרון All Flash במחיר מאד תחרותי, הדגש שלהם בהכרזה הקודמת הולך ומעמיק בהכרזה הזו על פתרון שהוא פתרון חומרה טהור עם קצת טוויקים של התוכנה כדי להסיר שכבות מיותרות. זה לא רק שינוי כיוון משמעותי מהכיוון המקורי שלהם אלא גם כיוון שנוגד לחלוטין את הכיוון שלנו באינפינידט ככה שמאד מסקרן לראות לאן הם יצליחו להגיע עם זה. המספרים שפרסמו EMC בתחרות מול הדור הקודם של Pure (//M) היו, אם נגיד בנימוס, לא מאד מחמיאים ל Pure ככה שאני מאד סקרן לראות את הבנצ'מרקים של הדור החדש.

חרושת שמועות

גם שוק השמועות ממשיך להתפרע, the register הכריזו ב30 במרץ שHPE רוצה לרכוש את Veeam ולמרות שכרטיס מלור נוטה לפגוע בתחזיות שלו, מהלך כזה לדעתי לא יעשה הרבה הגיון עבור HPE שמפצלת את נכסי התוכנה שלה. אולי זו הייתה מתיחת האחד באפריל שלהם שפורסמה בטעות יום אחד מוקדם מדי?

שמועה נוספת היא השמועה, שוב, ש Cisco רוצה לרכוש את Nutanix. נראה לי ששוב מדובר על שמועה שנועדה סתם למלא מילים בבלוגים והיא מתבססת על פוסט מתחילת השנה שמקשר את הרכישה של HPE את Simplivity לרצון של Cisco לרכוש את Nutanix לפני שנתיים. הדבר היחיד שמעניין כאן זה המספר הנמוך יחסית שמיוחס לשווי הרכישה. לפני שנתיים דיברו על כך שCisco הציעו 4 מיליארד דולר עבור רכישת נוטניקס ואילו עכשיו, אולי לאור הרכישה הנמוכה יחסית של Simplivity וגם של Nimble המספרים יורדים לשכונה של מיליארד יחיד, עדיין מספרי unicorn אבל כבר לא עדר אלא חד קרן יחיד, קצת עייף.

זה הכל להיום, חג שמח לכולם וכמו תמיד אני פתוח לביקורת הצעות ותגובות,

שלכם,

ניר מליק

קהילה,vRNI, Hyper-Flex, פיניקס ולימון כבוש

חיי קהילה  – אני ממשיך ללחוץ עליכם

בפוסט הקודם המלצתי לכולכם לחלוק את הידע שלכם עם הקהילה.

אני שמח לחלוק כאן כבוד לחבר שלי, אלי פלורנטל, מנכ"ל חברת פלורמה, שזכה השבוע בפרס על 45 שנות תרומה לתעשיית הפלסטיקה בישראל! כבוד לאיש חם וחכם שחולק את הידע שלו ומסייע לכל התחום שלו לצמוח ולהתפתח!

eli-florental

השבוע גיליתי גם שידידי היקר, נתנאל בן שושן, מנהל תחום מיקרוסופט אצלנו בחברת We Ankor הוא אחד מתשעת החברים המכובדים בקהילה המיוחדת של VMware vExpert בישראל. זה אומר שגם הוא ממשיך את המסורת שהתחיל כ Microsoft MVP ומשקיע זמן ואנרגיה כדי לחלוק את הידע הרב שצבר עם קהילת ה IT שסביבנו.

VMware vRNI

נתנאל ואני השתתפנו בכנס שערכנו השבוע עבור אחד הלקוחות הגדולים שלנו, נתנאל דיבר על החידושים ב vSphere 6.5 ואני דיברתי על השימושים הנפוצים לפתרון VMware NSX.

באותו אירוע דיבר גם אבי יושי, מהנדס מערכות בכיר ב VMware ישראל, שהציג את פתרון ה VMware vRNI או בשמו המלא, vRealize Network Insight. כלי מאד חזק לוויזואליזציה של התעבורה בחדר השרתים. אחד האתגרים הנפוצים בבניית סט חוקי אבטחת מידע בסביבות מורכבות הוא מיפוי ומעקב אחר הגורמים השונים, לאיזה שרת מותר לתקשר עם איזה בסיס נתונים, איזה שירות Web מנסה להגיע אל איזה כרטיס רשת וכדומה. ככל שהסביבה גדולה ומורכבת יותר כך האתגר הזה מורכב יותר. תשתיות וירטואליזציה ותשתיות Software Defined מוסיפות נדבך של מורכבות כי חלק מהתעבורה ולפעמים חלק ניכר מהתעבורה כלל לא מגיע אל חומות האש הארגוניות או מתגי ה Layer 3 שלנו ולכן התעבורה אינה גלויה לתהליכי NetFlow.

vRNI מספק ממשק פשוט, אינטואיטיבי ויפה מאד ויזואלית למיפוי התעבורה והצגתה באופן קל וברור להבנה. זו יכולת נחמדה אבל עוצמתו העיקרית של הכלי תמונה ביכולת להפוך את הגילוי להמלצה ישימה כלומר, לאחר תהליך מיפוי והמחשת התעבורה מספק הכלי המלצות לבניה של סט חוקי התעבורה והאבטחה.

תצלום המסך הבא למשל מראה לנו תעבורה בין שני שרתים וירטואליים כאשר נוח לגלות על איזה Host הם יושבים, דרך אילו VLAN'ים התעבורה עוברת ואת רכיבי התקשורת הפיזיים המעורבים.

vrni-vrealize-network-insight-application-connectivity

בתצלום הזה אנו רואים מיפוי של שירות web ספציפי לניתוח סוגי התעבורה השונים שלו

Microsegmentation-analysis.png

היום אירוע שני אירועי התפרצות לבתים במושב בו אני גר ובדיון בקבוצת הווטסאפ שלנו הזכירו כי "קו המגע לעולם ייפרץ". אחד הקוים המנחים ביישום מיקרו-סגמנטציה, ה use case הכי נפוץ של NSX, הוא שבתצורה זו קל יותר לגלות פריצה ולהכיל אותה משהתרחשה. ללא מיקרו-סגמנטציה, בעולם של VLAN'ים גדולים, מרגע שנפרץ משאב אחד, התנועה האופקית בתוך שכבת האבטחה שלו קלה יחסית ולפעמים גם נשארת חבויה ולכן השילוב של שני הכלים, vRNI+NSX יכול לייצר פתרון אבטחת מידע מאד אפקטיבי.

Cisco Hyper-Flex

בנושא אחר, יצא לי לשחק לאחרונה קצת עם פתרון ה Hype-Flex של Cisco. פתרונות ה hyper-Converged  הם נושא מאד חם בתקופה האחרונה ובטח יצא לכם לשמוע על הרכישה המשמעותית של HPE את SimpliVity.

הפתרון מבוסס שרתי Cisco בתצורת Rack ככה שכבר אנחנו יודעים שמבחינת החומרה אנחנו מקבלים פתרון מאד איכותי. כל השרתים מקושרים ל Cisco UCS FI סטנדרטי אז אין עקומת לימוד גדולה מדי לניהול תשתית החומרה וכשאני אני מתכוון שאין עקומת לימוד גדולה מדי אני מתכוון שגם ככה ממשק הניהול של UCS  הוא ממשק מעולה ונוח לשימוש. אגב, היות ומדובר באותו FI, ניתן לנהל גם סביבת Hyper-Flex וגם סביבת UCS רגילה באמצעות אותם מתגי ניהול, זה די נוח ללקוחות קיימים וכן מאפשר את הגמישות לקשר אל ה Hyper-Flex Cluster גם שרתי Compute בלבד מתוך מערך ה UCS Blade או שרתי UCS Rack אחרים המקושרים אל ה FI. אין צורך ברישוי Hyper-Flex עבור שרתי Compute only.

הקלאסטר כולל מינימום של 3 שרתים ועל כל שרת מותקן Storage Controller האחראי לכלל פעילות ה IO מול הדיסקים המקומיים בשרתים. מערכת ה"אחסון" משתמש בטופולוגית log structured שמאפשרת כתיבה ל buffer, ביצוע inline dedup/compression והורדה סיקוונסיאלית של המידע הנכתב אל הדיסקים. יכולות אלו משמעותיות מבחינת ביצועים בתצורות היברידיות ומבחינת flash cell wear leveling בתצורות all flash. תהליך ה stripe מתבצע על כלל הדיסקים המוקצים לקלאסטר על מנת לרתום את כל הספינדלים לתהליכי ה IOps. כלל ה Storage controllers נגישים לפעילות IOps ב pNFS לשרתי ה Compute כדי לא ליצור צוואר בקבוק בגישה אל המידע. תהליכי ה Snap Shot הם תהליכי redirect on write זריזים ויעילים כמקובל בימינו.

מתגי ה FI הם כאמור מתגי FI סטנדרטיים. היות וניתן לקשר אל מתגי FI מערכי אחסון ניתן במידת הצורך לחשוף לשרתים הוירטואליים החיים על ה Hyper-Flex גם LUN  ממערכת אחסון חיצוני. לא יודע אם זו תהיה תצורה נפוצה אבל נחמד שיש את הגמישות לעשות את זה הרי זו אחת נקודות הביקורת נגד פתרונות HCI, העובדה שחלקם מאד גמישים רק כל עוד נשארים בתוך מסגרת פתרון ה HCI.

החשודים המידיים לשימוש בפתרונות HCI הם סביבות VDI שם הגידול הליניארי ברור ומובהק, סביבות מעבדה שצריכות גמישות תפעולית רבה ולאחרונה יש טרנד מעניין של שימוש ב HCI ליישום של קלאסטר ניהול נפרד מקלאסטר הייצור.

נקודה אחרונה בעניין ה Cisco Hyper-Flex – לעובדי החברה ולשותפים יש גישה גם לכלי סייזינג רשמי של היצרן וזאת בניגוד לחלק מהמתחרים שעובדים עם קבצי אקסל או בשיטת "דבר איתי אני אעזור לך", זה יתרון מאד משמעותי באפיון פתרון שכל מהותו לספק גמישות בלי להתפשר על ביצועים.

hyperflex

The Phoenix Project

בפוסט הקודם דיברתי גם על the phoenix project והבטחתי לחזור ולהתייחס אליו. אז מה למדתי?

ראשית, הגיבור שלנו, ביל, למוד להפריד בין ארבעה סוגים של עבודה. הסוג הראשון של העבודה הוא פרויקטים עיסקיים כלומר פרוייקטים שהתוצר שלהם אמור להביא לתועלת עיסקית לארגון. הסוג השני הוא פרויקטים פנימיים של IT, פרוייקטים שצריך לבצע כמו שדרוג מערכת אחסון או הטמעה של חומת אש חדשה. צריך לבצע אותם אבל הם לא בהכרח נמדדים כמביאים תועלת עיסקית. הסוג השלישי של עבודה הוא שינויים, כל אותן פעולות שאנחנו מבצעים כמו עדכוני קושחה, תלאי אבטחת מידע וכו'. שינויים אלו אינם פרוייקטים גדולים מורכבים או ארוכי טווח אבל הם דורשים משאבים, תשומת לב ויכולת ניהול סיכונים. הסוג האחרון הוא הסוג המסוכן ביותר, עבודה לא מתוכננת או עבודה דחופה. זה הסוג המסוכן ביותר כי הוא שואב משאבים רבים, לפעמים עד כדי כך שסוגי העבודה האחרים נעצרים לחלוטין, הוא בדרך כלל מתחיל כבר במצב לחץ ובהלה ופעמים רבות יוצר בעצמו נזקים אגביים, החל מדחיית מועדי סיום של עבודות אחרות וכלה בהחמרת המצב, השבתות של תהליכים עיסקיים וכדומה.

למה זה חשוב להפריד בין סוגי העבודה השונים? כי זיהוי זה מאפשר לנו למפות נכון את המשאבים הנדרשים לטיפול בכל המשימות שלנו, לתעדף אותן נכון ולמנוע מהמשאבים שלנו לזלוג למשימות פחות חשובות או פחות דחופות.

הדבר השני שביל שלנו לומד, זה לזהות את המשאב העיקרי שלו בתהליכי העבודה. בביקור באולם ייצור, המנטור של ביל, אריק, מראה לו את אחד התנורים על רצפת המפעל. זה צוואר הבקבוק בתהליך הייצור באותו מפעל. כל פעולה לשיפור תהליכים לפני או אחרי התנור לא תספק שינוי מהותי בתפוקת המפעל ולכן תהליכי השיפור העיקריים צריכים להתרכז בתפוקת התנור עצמו, אם התנור לא מנוצל כראוי שום דבר אחר במפעל לא יעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לתהליכי הייצור השונים. במחלקה שתחת אחריותו של ביל, תנור הייצור הוא ברנט, המהנדס הבכיר והמנוסה ביותר שידו בכל ויד כל בו. ברנט הוא הנכס הכי משמעותי ב"רצפת הייצור" של ה IT בארגון בו ביל עובד, תהליכים רבים, מכל ארבעת סוגי העבודה דורשים מעורבות של ברנט ולכן למעשה הוא לא מספיק לעשות כלום, הכל עובר דרכו והכל דחוף וחשוב ולכן שום דבר לא באמת מקבל יחס של דחוף וחשוב אלא רק את ה best effort של ברנט.

דבר נוסף שביל אנחנו לומדים בתהליך הוא השליטה בכמות העבודה, איך מחליטים איזו עבודה אנחנו מוכנים לקבל על עצמנו? שוב במתודה שביל לומד מניהול רצפות הייצור, אם מקבלים את כל העבודות שזורקים לכיוון רצפת הייצור ומקבלים אותן ללא סינון או סידור, תורי העבודה מתארכים, אין דרך יעילה לאזן את המשאבים (חומרי הגלם, המכונות, העובדים, אותו תנור קריטי שהזכרתי) ולכן כל העבודות, כל המשימות כולן מתעכבות, ככל שעומס העבודה יגבר כך למעשה יגברו רק האיחורים התיקונים והמשימות שיש לבצע שוב מחדש כי לא בוצעו כראוי בפעם הראשונה. אריק מספר כאן לביל על תיאוריות ייצור כמו lean, TQM ועל the theory of constraints ומראה שאם יש משאב קריטי שמנוצל במאה אחוז, למעשה הוא לא ממש יעיל כי הוא לא מסוגל לקבל שום עבודה חדשה, ככל שיש לנו יותר משימות פתוחות או יותר work-in-progress כך יתארך הזמן הנדרש להשלים כל משימה, להשלים כל WIP. באחד הפרקים בספר, שוב מגלים שיש עיקוב מאד גדול בפרויקט הכי חשוב של החברה, פרויקט פיניקס. תחקיר קצר מעלה שברנט אמר על משימה שקיבל שהיא תיקח רק 45 דקות אבל בפועל לקח לו מעל שבוע להשלים אותה. לאחר כמה ימים ארוכים של המתנה ברנט התפנה לאותה משימה שאכן לקחה בערך 45 דקות לביצוע. זמן העבודה בפועל לקח 45 דקות אבל משך הזמן המלאה לביצוע המשימה צריך לכלול את זמן ההמתנה להתפנות המשאב כלומר, שבוע + 45 דקות.

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו מתוך הספר הוא חשיבות התרגול. ביל, כמו גם אריק המנטור וכמו מנכל החברה, סטיב, שירת בעברו בצבא ארצות הברית (הנחתים ליתר דיוק) ולכן קל להם להבין את החשיבות של תרגול חוזר והטמעת הרגלים לפיתוח "זיכרון שריר". גם בתוך ארגון ה IT שבניהולו של ביל מטמיעים את ההבנה הזו וחוזרים על תרגול מהסוג שנקרא בצבא "תרגיל מפורק" כלומר תרגיל שמתבצע ברובו בדיבור: אם יקרה ככה אז אני אעשה את הפעולה הזו ואדווח אליך דרך מכשיר הקשר הזה, אתה תבצע את הפעולות האלו ותדווח למישהו אחר דרך מכשיר הקשר ההוא. בנקודה מסויימת אפילו מדברים בספר על הזרקה של כשלים אמיתיים לתוך המערכת רק כדי לשמור אותה מתורגלת ומיומנת בהתמודדות עם תקלות תוך כדי ריצה, זו מתודה שלא מתאימה לכל אחד כמובן אבל הרעיון מעניין מאד לדעתי, מערכת שלא משתפרת באופן תמידי היא מערכת דועכת.

לימון כבוש

הפוסט הפעם ארוך מהרגיל אז למי ששרד עד לכאן מגיע פרס ולכן אחלוק אתכם מתכון ללימון כבוש:

שוטפים היטב את הלימונים – עבור צנצנת בגודל כמו של צנצנת נס-קפה נדרשים כשישה לימונים יפים

חוצים את הלימונים לאורך ואז פורסים לרוחב לפרוסות.

lemon-knife

מסדרים יפה את הפרוסות בצנצנת במסודר, אחרי כל לימון שמסדרים מפזרים כפית אחת של מלח גס ובאמצעות בקבוק או צנצנת דקה וארוכה מועכים קצת את פרוסות הלימון.

לגיוון ניתן לפזר גם טיפה סומק או אפילו שבבי פלפל חריף.

לאחר שהצנצנת מלאה שופכים מעל הכל קצת מיץ לימון וסוגרים את המכסה כאשר מתחתיו כלי קטן בעל תחתית שטוחה כדי לשמור את הלימונים תחת הנוזל.

lemon-small

שומרים מחוץ למקרר שלושה ימים ואוכלים בתיאבון. מה שלא נאכל מיד נשמר במקרר לתקופה מאד ארוכה.

lemon-finished

כמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם, אל תהססו!

שלכם,

ניר מליק

VMware VMworld 2016 roundup

ואוו איזה שפע, מאיפה מתחילים?

בשבוע שעבר התקיים VMworld Barcelona ובניגוד לשנים קודמות, האירוע של EMEA  לא היה רק שידור חוזר של האירוע האמריקאי אלא כלל שפע של הכרזות ולקראתו הוכרז גם שיתוף הפעולה האסטרטגי בין VMware לספקית מחשוב הענן הגדולה בעולם, Amazon (כולל היכולת למתוח את רשת התקשורת אל הענן הציבורי באמצעות NSX!)

זו מגמה חיובית ומעניינת בעיניי וכפי שכתבתי בעבר זה נראה לי כמו טרנד שהולך להתרחב.

אז צוללים קדימה:

VSAN

שני חידושים משמעותיים בגרסה 6.5 של מוצר SDS זה:

Virtual SAN iSCSI Service – אחד החסמים העיקריים לשימוש בפתרונות HCI הוא החשש מפני "גן סגור" היות ופתרונות אלו נוטים לשרת רק את עצמם. שירות ה iSCSI החדש של VSAN מאפשר לספק שירות Block storage גם לשרתים שאינם חלק מסביבת ה VMware עליה פעיל שירות ה VSAN ובכך נפרצת חומת הגן. מנגנון הניהול הינו אותו מנגנון ניהול ומבחינתו פשוט נוצר אובייקט חדש שמוצג החוצה ב LUN + iSCSI Target.

2-node direct connect – כבר בגרסה קודמת הוכרזה תמיכה בכמות מינימאלית של 2 שרתים בסביבת VSAN ועכשיו תצורה זו נתמכת גם בקישור 10Gb ישיר בין שרתי ה Host. תצורה זו מורידה עוד יותר את סף הכניסה וחוסכת בעלויות הפתרון המינימאלי הנתמך.

מבחינת רישוי, פתרון All Flash VSAN נתמך גם בגרסת רישוי Standard כך שמי שצריך ביצועים גבוהים אך לא חייב פיצ'רים מתקדמים יכול להסתפק ברישוי הפשוט יותר, שוב, סף כניסה נמוך יותר. נראה ש VMware עושה הרבה מאמץ להפוך את המוצר ל commodity.

vSphere 6.5 והתשתית שמתחת

VMFS 6.5 – תמיכה ב auto space reclamation – יכולת חדשה הנשענת על VAAI הישן והטוב וספציפית על VAAI UNMAP – בלוקים פנויים משוחררים עכשיו באופן אוטומטי למערך האחסון לשימוש על ידי volume אחרים

HA high availability – גרסה זו כוללת שיפורים משמעותיים בניהול ההתאוששות – ראשית, שיפור ביכולת לתעדף את סדר עליית שרתים הוירטואליים במקרה של HA ועכשיו ניתן לגם לסמן ששרתים בעדיפות נמוכה ימתינו לקבל hart beat מהשרתים שכבר עלו בעדיפות ראשונה או אפילו ימתינו לקבל hart beat מאפליקציה ספציפית.  יכולת זו מורחבת עוד יותר על ידי יכולת אורקסטרציה מובנית לתהליכי HA שם אנחנו יכולים לסמן קבוצות שתרים כתלויות אחת של השניה, אם שרתי אפליקציה תלויים בשרתי DB אז ניתן לקשור אותם ספציפית אחד לשני.

אחד החידושים היותר חשובים בתוך HA לדעתי הוא ProActive HA, חידוש זה מאפשר לקבוע פרמטרים לפיהם מכונות יבצעו fial over אוטומטי במקרה של ירידה ביציבות או צפי לפגיעה ביציבות. דאנקן אפינג מפרט על זה קצת יותר והוא מדבר על זה שזה נראה כמו רכיב DRS יותר מאשר רכיב HA אבל כך או כל זו יכולת מעניינת.

DRS – חידוש אחד ב DRS  הוא יכולת לניהול משאבי רשת בנוסף למשאבי Host ומשאבי אחסון. DRS דוגם גם את רכיבי הרשת, כולל הפורטים הפיזיים, כדי לוודא שהשרתים הוירטואליים מקבלים את המשאבים הנדרשים.

חידושים ב VVoL – זוכרים את הפיצ'ר החדש והכי מגניב בעיני? אז גם בו יש חידושים והחידוש העיקרי הוא תמיכה מלאה ברפליקציה כלומר תמיכה ברפליקציה מבוססת מערכי האחסון כולל יכולת יצירת קבוצות רפליקציה להגנה על סביבות או מערכות ולא רק על שרתים בודדים או כמו בעבר, volume המכיל כל מני שרתים. כמובן שצריך תמיכה רשמית מצד יצרנית מערכת האחסון וצריך לשדרג ל VASA בגרסה העדכנית אבל, היי, זה מתחיל להיות מעניין.

קצת הרחבה על השת"פ עם AWS – ראשית, לדעתי, המשמעות היא ש VMware ויתרה בפועל על להיות ספקית ענן בעצמה. זה בסדר, מדובר בשוק קשה ותחרותי והרווחיות שלו תלך ותקטן. שנית, המרוויחה הגדולה כאן היא AWS כי בפועל לקוחות השת"פ בעצם ינדדו אל תוך מעמקי השירותים השונים של AWS גם אם הם יתחילו על "ענן פרטי מנוהל". לקוחות יתחילו עם שירות VMware על החומרה היעודית של AWS, יראו שזה טוב, ירימו שירות אנליטיקה, או איזון עומסים או כל מני רכיבים שמשתלבים לתוך הפתרונות שלהם ויום אחד ימצאו עצמם פשוט רצים על AWS במקום על VMware. זה דיון מעניין כי בעצם אל יהיו גם לקוחות שפתאום יגלו כמה באמת עולה שירות הענן וכל נושא ה ROI יחזור לשחק תפקיד. הרבה פעמים צריך להזכיר ללקוחות שה ROI הוא רק אחד הפרמטרים במעבר אל או מהענן, העלות היא לא תמיד אטרקטיבית אבל אפשר לעשות דברים שקשה לעשות ב ON-prem.

זהו, כמובן שאלו לא כל החידושים, לא נגעתי למשל בחידושים בעולם ה end user וכל מני כאלו, אבל לדעתי זה ממצה את הדברים העיקריים שכדאי לדעת.

אשמח לשמוע מה דעתכם, תרגישו חופשי.

שלכם,

ניר מליק