רברסים – לא הכרתי אותם קודם ושווה להכיר

לא הכרתי את הפודקסט הישראלי "רברס עם פלטפורמה" עד שנחשפתי אליו לא מזמן דרך הצייצנית רינה ארטשטיין מדרופבוקס שהציגה בכנס השנתי שלהם, רברסים 2019 סשן מעניין על שימוש ב mind maps  כאמצעי תכנון טוב יותר של מוצרי תוכנה. נתקלתי בזה בעבר כי מסתבר שהצוות האוסטרלי שלנו משתמש בזה אבל לא ירדתי לעומקם של דברים ונראה שהעקרונות שהיא מציגה תקפים בעצם לכל תהליך תכנון, לא ראיתי שום דבר ייחודי לעולם התוכנה כאן ולכן אני משתף אתכם בזה בשמחה רבה, זה נראה כמו כלי יעיל לויזואליזציה של כל דבר שאתם צריכים לתכנן בעצם, שמים את הנושא במרכז וזורקים רעיונות מסביב כדי למפות את ההקשרים בין הרעיונות ולוודא שהבסיס לתכנון שלנו כל הזמן עומד לנגד עיננו.

כמובן שאחרי שצפיתי בהרצאה של רינה, עברתי גם על תכנים נוספים שעלו מהכנס לערוץ היוטיוב שלהם. חלק מהדברים היו קצת מעבר ליכולות שלי. ההרצאה של ענבר נאור מטבולה למשל על בניה של מערכות המלצה מבוססות deep learning עברה לי מעל הראש די בהתחלה כשהיא הניחה שאני יודע מה זה סינוסואיד.

אחת ההרצאות שיותר התחברתי אליהן היתה ההרצאה של יונתן ברגמן מ WeWork על בניה של תרבות המקדמת צוותים מצויינים. בתחילת ההרצאה, ברגמן מביא ציטוט של מישהו אחר, שלא הכרתי קודם, סם אלטמן, שממש פוגע בנקודה מאד משמעותית לטעמי.  בתרגום חופשי, הוא אומר שאם ראית משהו שמפריע לך ולא עשית כלום לשנות את זה, יצרת נורמה חדשה ולא, לקטר על זה לא נחשב לעשות משהו. אם ניסית לעשות משהו בנידון ומישהו אמר לך לא להתערב ולא להפריע, הוא יצר נורמה חדשה גם כן, רק עוד יותר גרועה. הציטוט מדבר ישירות על מקומות עבודה והסטנדרטים בהם אבל נראה לי שזה די נכון גם בחיים באופן כללי.

אחת הנקודות החשובות להבנתי בהרצאה הזו, היא התקשורת סביב מה זו מצוינות, איך אנחנו מתאמים ציפיות ככה שלחברים בצוות יהיה ברור מה נדרש מהם ולכולנו יהיה ברור איפה הם עומדים ביחס לציפייה? אחד הכלים ש WeWork פתחה לשימוש הציבור  (כן, ממש מגניב מצידם!) הוא כלי ויזואלי שמראה מה נקודות המדידה ומאפשר באופן דינאמי לנקד איפה אנחנו עומדים ביחס אל נקודות המדידה.

נקודה חשובה נוספת היא לגבי בעלות על הבעיה, הצורך לקשר את הבעלות על ההצלחה, התגמול והאחריות אחד לשני ככה שכולם רוצים לקחת אחריות, הם מבינים את הקשר בין ההצלחה שלהם וההצלחה של הצוות המחלקה והחברה כולה או במילים של יונתן, "התמריצים של מי שכתב את הקוד זהים לתמריצים של מי שנפגע מזה שהקוד לא עבד".

נקודה אחרונה שאני רוצה לחלוק מההרצאה שלו היא הנקודה של Blameless postmortem. זו נקודה מוכרת עוד מהאגדות על חיל האויר הישראלי שמתחקר כל טיסה ושהתרבות הארגונית בחיל היא כזו שגם סגן צעיר יכול להעיר למפקד הטייסת על פדיחות שעשה באויר ואני לא יודע עד כמה זה מציאותי ועד כמה זו אגדה אורבנית אבל העקרון נשמע כמו עקרון חיובי. זה רעיון מאד יפה של ניתוח אירועים בלי לחפש אשמים אלא במטרה להבין מה קרה ולמנוע הישנות של הבעיה. זה דומה קצת ברוח לעקרון 5 הלמות שכתבתי עליו בעבר, איך מתרכזים במניעה של האפשרות לטעות במקום בגורם לטעות. זה לא אומר שאין מחיר ואין אחריות על מי שפישל אלא שם דגש על ההבדל בין מי שפישל כי אני\אנחנו\הארגון לא הכשרנו אותו טוב מספיק ובין מי שפישל כי זילזל בעבודה\בעצמו\בארגון.  

מצאתי גם מקומות ביקורתיים כלפי השיטה, מקומות שטוענים שאכן מדובר באגדה אורבנית ושאין דבר כזה בעצם. פוסט הביקורת הזה מציג עקרונות מקבילים וקורא לזה blame aware כלומר מכיר בזה שזה טבעי לבני האדם לחפש אשמים וקורא לנו להיות מודעים לזה ולקבוע מעין קוד התנהגות לאיך אנחנו מתקשרים ודנים בזה בצורה פרודוקטיבית יותר. אהבתי במיוחד את הקריאה שלו לתת ל post mortem מקום ראוי, הוא קורא לזה to be deliberate, וזאת בניגוד לנורמות נפוצות בהם תחקירי אירוע נדחקים הצידה לטובת כמעט כל דבר אחר שקורה בארגון, הוא קורה לתת לזה עדיפות ולקיים את התחקיר בסמוך למועד האירוע, ככל שחולף הזמן הטעם לבצע תחקיר בכלל יורד.

ההרצאה האחרונה שאני רוצה לספר לכם עליה היא ההרצאה של  שחר קידר מהכנס של 2018 בכלל

שהיא הרצאת תגובה להרצאה של יפתח בר מהכנס של 2017.

יפתח ניסה ללמד אותנו איך לנהל משא ומתן חכם יותר כשאנחנו מתראיינים למשרה חדשה. שחר, בתגובה, מנסה ללמד אותנו איך לנהל משא ומתן חכם יותר כמעסיק פוטנציאלי וגם כאן כמובן יש רגישות וצורך למצוא איזון בין הרצון שלנו לקבל את המועמד המועדף ובין הצורך שלנו לשמור על איזו מסגרת תקציב שפויה. מאד מעניין לכל אחד מאיתנו שעוסק בגיוסים, איך אנחנו מתמודדים עם האיזון הזה ואיך אנחנו צריכים להיות מודעים להטיות הטבעיות שלנו.

זה הכל לפעם,

אשמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

מודעות פרסומת

נגרי כדורגל ותיאום ציפיות

Yes I'm a vExpert!

קודם כל אני רוצה לפתוח בחדשות הטובות! אחרי שבסיבוב הקודם נתקלתי בדחיה מאכזבת, הוכרתי בשעה טובה על פועלי רב השנים ותרומתי לקהילה והנני מוכר רשמית כ VMware vExpert! כל הכבוד לי!

צחוק בצד, זה נעים לקבל הכרה וכבוד להשתייך לרשימה מכובדת של מקצוענים. הצטרפו אלי גם אתם! ליצרנים רבים יש תוכניות דומות ואתם יכולים לבחור מי היצרן\טכנולוגיה הקרובים ללבכם, Veeam Vanguard, VMware vExpert, Cisco Champion, NetApp United  וכו'.

אגב, כל התוכניות האלו נקראות בלעז advocacy programs ואני לא בטוח איך לתרגם את זה לעברית, יש לכם רעיונות?

אז לכבוד הכבוד הזה, הפעם פוסט הרבה פחות טכניויותר ניהולי או soft skills ודיון כללי על מה שעניין אותי אישית בימים האחרונים, מקווה שתהנו

vexpert

נגרי כדורגל

אני לא מבין כלום בכדורגל והמונדיאל האחרון היה ממש טירדה מבחינתי אבל באחת השיחות אליה נקלעתי, שמעתי שגדולתו של מרדונה כשחקן, בשעתו, היתה שהצליח להוביל נבחרת נגרים לאליפות והבנתי שעבור נבחרת איסלנד זה נכון גם באופן מילולי שכן חלק מהשחקנים הם רופאי שיניים ומורים במקצועם.

הזכרתי כאן בעבר את הפודקסט של מלקולם גלאדוול ולא מזמן הקשבתי לאחד הפרקים הישנים יותר, ממש מהפרקים הראשונים בפודקאסט, אחד משלושה פרקים רצופים שמוקדשים להבדלים בין הקולג'ים היוקרתיים בארה"ב בנוגע ליוקרה, נגישות לתלמידים עניים וכו' ואחד הספרים שהוא מפנה אליהם בפרק הזה היה ספר על כדורגל. טרם קראתי את הספר אבל הנושא אליו גלאדוול מתייחס ממש מעניין אותי. אחד התיאוריות בספר, והיא כמובן מגובה בסטטיסטיקה אליה אף אחד לא מוכן להתייחס בתוך עולם הכדורגל (נקודה מעניינת כשלעצמה ואגע בה בחלק הבא של הפוסט הזה), היא ההבדל בין כדורגל שהוא ספורט של חוליה חלשה לבין כדורסל שהוא ספורט של חוליה חזקה.

דייגו ארמנדו מרדונה חריג בעולם הכדורגל בגלל שהצליח לקחת קבוצה של נגרים ולהפוך אותה לקבוצה של אליפות, זה חריג בעולם הכדורגל בגלל שמשחקי כדורגל מוכרעים הרבה מאד פעמים בגול אחד ויחיד, משחקים תשעים דקות או 120 דקות בהארכה ובסוף במהלך אחד מוצלח מצד הקבוצה התוקפת או מהלך אחד לא מוצלח מצד הקבוצה המגינה מובקע גול א

Maradona_1986_vs_italy

חד ויחיד והמשחק מוכרע. בסוג כזה של משחק, גם הכוכב הכי גדול, אלא אם הוא מרדונה, תלוי בשאר חבריו לקבוצה כי הוא צריך שגם הקבוצה שלו לא תעשה את הטעות שתעלה להם בגול היחיד וגם שהם יהיו מסוגלים להעביר תשע, עשר או אחת עשרה מסירות מוצלחות כדי להביא את הכוכב לעמדה של בעיטת גול הנצחון אל השער.

כדורסל זה עולם אחר, כל קבוצה קולעת עשרות נקודות ממגוון רחב מאד של מצבים ורמות שונות של ניקוד לכל סל, יש הרבה מאד הזדמנויות לתקן תקלות, להשוות, היתרון על המגרש עובר פעמים רבות מיד ליד ושחקן חזק שעולה טרי מהספסל יכול לחולל שינוי מספק בשביל למחוק גם פער של יותר מעשר נקודות בכמה מהלכים מוצלחים.

אני בטוח שלחלק מקוראי הנאמנים יהיו הסתייגויות מהתיאוריה המוצגת כאן אבל אחת המסקנות של הספר, הנובעות מתוך התיאוריה הזו, היא שכדי לבנות קבוצת אליפות עדיף לרכוש 5 שחקנים בינוניים פלוס מאשר כוכב אחד וכמה שחקנים דרעק, גם אם הכוכב הזה הוא עילוי הוא כנראה לא יהיה עילוי כמו מרדונה וצריך קבוצה חזקה שתתמוך בו כדי להגיע לאן שהוא בטבלה.

מעניין אותי לדעת מה דעתכם על הצוות שלכם, צוות IT, צוות פריסייל, צוות מכירות, הצוות שלכם הוא צוות של חוליה חזקה או חלשה? מספיק כוכב אחד כדי להוביל את כל הצוות להצלחה גדולה או שחייבים לחזק את כל חברי הצוות כדי שהצוות יעמוד ביעדיו?

תיאום ציפיות

אחד הדברים שאני צריך להשתפר בו כמנהל זה תיאום ציפיות, לפעמים אני טועה לחשוב שזה ברור לכל המעורבים איך אני מצפה מהם לנהוג ומה אני מצפה מהם לעשות ולאחרונה הייתי צריך לתת בדיוק משוב כזה גם למנהל אחר בארגון, מקביל אלי שמנהל באופן מטריציוני עובד ישיר שלי.  המנהל המקביל אלי הביע חוסר שביעות רצון מהתפקוד של העובד שלי וחזר כמה פעמים על התיאור "אני מחכה כבר שלושה שבועות ולא מקבל ממנו מה שאני מצפה לקבל". בסופו של דבר, אחרי שיחה די ארוכה, החלטנו שיכול להיות שקיים פער בין מה שנראה למנהל המקביל אלי מאד ברור ומאד פשוט למה שברור ופשוט עבור העובד החדש שלי.

ניסיתי לחפש איך נקראת התופעה הזו כי זו לא פעם ראשונה שאני נתקל בזה ולכן בטוח שיש לזה שם.

מצאתי משהו שמתאר די טוב את מה שחיפשתי כאן בפוסט הזה שמתאר 12 הטיות נפוצות. תחת מה שנקרא בפוסט הזה projection bias נמצא התיאור של מה שחיפשתי, כבני אדם, יש לנו נטיה שגויה לחשוב שאחרים חושבים כמונו ולכן שמה שברור לנו ברור או צריך להיות ברור גם לזולת. כמנהלים הנטיה הזו יוצרת פער ציפיות בין איך שאני חושב שהייתי מתנהג בסיטואציות מסוימות ולכן ככה אני מצפה מהעובדים שלי לנהוג ובין תפיסת העולם שלהם שמנהלת בפועל את ההתנהגות שלהם באותה סיטואציה, בלי תיאום ציפיות, הכשרה וליווי יהיה מאד קשה לגשר על הפער ולגרום להם "לראות דברים" כמוני או לנהוג כמו שאני מצפה מהם.

במהלך הגוגל הקטן שעשיתי כדי למצוא את projection bias מצאתי גם את הפוסט הנחמד הזה שמדבר על ההטיות של קבוצה או צוות גם לטעויות תפיסתיות כאלו וזה לדעתי חבר את שני חלקי הפוסט שלי כי מדובר כאן על הצורך של הצוות להתגבר על ההטיות המחשבתיות או התפיסתיות האלו, הטבעיות והמובנות בו ובחברים בו, כדי להתקדם. אחד האתגרים למשל הוא הנטיה הטבעית להתעלם ממידע חשוב רק כי הוא לא ידוע לכולם, הוא לא common knowledge  ולכן לא מקובל על כלל הצוות כנכון או כחשוב. יש מקרים בהם אחד מחברי הצוות מחובר יותר למקורות מידע חיצונים ומסוגל להביא אל הדיון מידע חשוב ויעיל אבל קולו לא נשמע בגלל דווקא בגלל שהמידע הזה ייחודי ולא זמין לכלל הצוות, האתגר הזה נכון שבעתיים אם אותו חבר בעל מקורות ידע יחודיים הוא במקרה גם חבר חש יותר בצוות. צוות שמודע להטיות שלו ופועל באופן ודע כדי לתקן אותן מגדיל את הסיכוי שלו להצליח וכמובן שלראש הצוות יש תפקיד חשוב ב"מודעות הצוותית" הזו.

ספרו לי מה דעתכם אני צמא למשוב!

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק

There is no I in Team

There is no I in Team

מדי פעם אני ממליץ כאן על בלוגים ופודקאסטים מעניינים בתחום ה IT והפעם אני קצת חורג ממליץ על פודקאסט מסוג אחר. Revisionist History הוא פודקאסט של מלקולם גלאדוול שעוסק בדרך כלל בפיקנטריה, באירועים קטנים בהיסטוריה ולמעשה אפילו לא ב"ממש" היסטוריה, כמו למשל הפרק שעוסק בצ'יפס של מקדונלדס והשינוי שחל בו מאז שמקדונלדס עבור לשמן מהצומח, פרק שנקרא "מקדונלדס שברו לי את הלב".

הפרק שאני מאזין לו עכשיו, לא מופיע באתר אבל כן זמין דרך ה RRS של אפליקצית הפודקסטים האהובה עלי podcast addict. זהו פרק בונוס ובעצם הוא לא ממש פרק של הפודקאסט אלא הקלטה של שיחה בין גלאדוול ובין אדם גראנט ובגלל שהפרק הזה לא זמין באתר, אני מצרף כאן לינק לקטע מתוך הרצאה אחרת של אדם גראנט כי בקטע הזה הוא מדבר בדיוק על הנושא שאותו רציתי להעלות כאן.

תריצו את הקטע ותחזרו לקרוא:

יש כאן נקודה מעניינת ששווה מחשבה גם אם היישום שלה לא בהכרח יעיל. כוכבים לא יכולים לשמר את ההצלחה בלי הצוות שסביבם. קח סוחר וול-סטריט מצליח, מנצח מוכשר, קברניט מטוס ותיק ותעביר אותם לחברה אחרת ובניגוד למה שמצפים לראות, הביצועים שלהם יצנחו דרמטית. גם מנתח שביצע את אותו הניתוח שלוש מאות פעם בבית חולים אחד, לא יבצע אותו באותה רמת הצלחה בבית חולים אחר כי אין סביבו את אותו הצוות שהתאמן איתו ביחד, שצופה את הצעדים שלו, שמשלים אותו, שבאופן טבעי וחלק מחפה עליו בנקודות החלשות שלו.

גראנט וגוגל השתעשעו תקופה מסוימת ברעיון להעביר את נקודת הפוקוס מהעובד אל הצוות כלומר למדוד את הצוות, לקדם ולתגמל את הצוות ולפטר את הצוות במידת הצורך. מהר מאד הרעיון הזה נזנח, ברמה הפרקטית הרי גם ככה קשה לשבץ עובדים למשמרות כשהם יחידים אז כיחידה אורגנית? ומה לעשות בסוף גם בתוך הצוות המעולה והמלוכד יש עובדים טובים יותר וטובים פחות וכאלו שרוצים להשאר וכאלו שרוצים להתקדם וכאלו ש וכאלו ש וכאלו ש…

אבל הפואנטה מעניינת, הפואנטה של גם הכוכבים הגדולים ביותר לא מסוגלים לעשות שום דבר לבד ולקבוצת NBA לוקח 4 שנים עד שהגרעין מתגבש לרמה של קבוצה המתמודדת על האליפות היא פואנטה מעניינת שכדאי לשים אליה לב כשמנהלים אנשים. אין לי עוד הרבה מה להגיד על זה כי עוד חושב על זה בעצמי אבל זה נראה לי מספיק מעניין כדי לחלוק כבר עכשיו.

_ עריכה _

מצאתי את הפרק המלא שמופיע פשוט בפודקסט של אדם גראנט :

https://open.spotify.com/episode/6gINYJEVjWwvZ0V90yxvtX

 

 

בעיה מטרידה בוורד

יש לי בעיה מציקה ב Word שאשמח לקבל עיצות לגביה. בכל פעם שאני פותח קובץ וורד, אני מקבל את ההודעה הבאה:

fa5168c4-0522-43c0-a4f6-bc7176cf4690

 

וורד נתקע למשך לפחות שלושים שניות עד שהוא מתייאש למצוא עדכונים לטמפלט ורק אז אפשר להמשיך כרגיל. כן, ניסיתי גם ללחוץ על ביטול כמובן, במיקרוסופט כמו במיקרוסופט גם הביטול לוקח כמה שניות ארוכות. ניסיתי גם למחוק את ה default template. זה ממש מעצבן! בין הפותרים נכונה יוגרל מאזין שלא ענה נכון!

_ עריכה _

תודה לאלכס!

מצאתי את ה Add-In שהטריף אותי והסרתי אותו ובא לציון גואל!

addin

 

בכל אופן טיפה חדשות IT

נראה ש Recover Point של Dell EMC זה מסננת אחת גדולה ולאחרונה התגדלו לא פחות משש פרצות אבטחה שונות כולל סיסמאות מובנות בקוד, אפשרות להעברת סיסמאות ללא הצפנה ויכולת להשלטת על מערכת ההפעלה מתחת לאפליקציה.

השבוע אנחנו מתבשרים ש Tintri שוב על סף פשיטת רגל ובלי הזרמה של מזומנים לא יוכלו להמשיך לפעול מעבר לסוף חודש יוני. סיפור קצת עצוב כי מעולם לא שמעתי מילה אחת רעה על הטכנולוגיה שלהם בשוק משופע רכילות והשמצות. נראה שמדובר באופן גורף בניהול כושל מאד שהוחלף לאחר פשיטת הרגל הקודמת בצוות ניהול כושל אחר (או ספקולנטים שרצו רק לחלוב מה שיצליחו מהמשקיעים?)

Pure הוציאו את הדו"ח הפיננסי הרבעוני שלהם ושוב הם מראים הפסד של 64 מליון דולר ברבעון הראשון של השנה מה שלא מונע מהם להכריז על הכוונה לגייס עוד 500 עובדים. מחד אני מבין את האמירה שלהם שצמחיה חשובה יותר מרווחיות ומאידך מדובר על הפסדים עצומים שוב ושוב ושוב, כמה זמן חברה יכולה להתקיים ככה בעצם? זה כמו קבלן ישראלי קטן שחי מהלוואה להלוואה אבל נוהג במרצדס?

נו טוב זה מספיק להיום, בפעם הבאה אכתוב על Neutrix כמו שהבטחתי

דברו אלי אם יש לכם תובנות על בעיית הוורד שהצגתי

ניר מליק

 

שי אגסי, אחסון מבוסס פלאש ותותחים גרמניים

 רכבים אוטונומיים ומערכות אחסון מבוססות Flash

במסגרת תפקידי כאיש פריסייל בספקית האינטרנט 012, השתתפתי בכתיבת מענה למכרז תקשורת עבור חברה חדשה ומהפכנית בתחום הרכב, שבאותם ימים הייתה הבטחה גדולה בתחומה, בטר-פלייס. זה היה מכרז מרתק ובמסגרתו נחשפתי לאתגרים של פריסה ארצית של תחנות טעינה, ניהול ציי רכב, ניטור מערכות הרכב בזמן אמת או בהבזקים קצרים והזרמת תוכן בחזרה אל הרכבים. היזם שמאחורי החברה, שי אגסי, הבטיח מהפכה אמיתית בתחום הרכב, הצליח לרתום לפרויקט תמיכה של מדינות כמו ממשלת יפן שהתגייסה לתמוך בפיילוט של מוניות חשמליות בטוקיו, בנקים גדולים ואת חברת רנו העולמית שהייתה היצרנית הבלעדית של מכוניות בטר-פלייס.

לצערי החברה קרסה שנה אחת בלבד אחרי שהחלה לספק מכוניות ללקוחות פרטיים. האמנתי בחזון אותו הוביל אגסי. כולנו חכמים בדיעבד ונראה שחלקים מהמודל בו בחר אגסי, כמו חיוב טעינה בעמדות החברה בלבד ובחירה ברכב נטול סקס-אפיל לחלוטין, הביאו לכישלון וזאת בניגוד למשל להצלחה היחסית של חברת טסלה של אלון מאסק.

הפרק האחרון של הפודקסאט המצוין של הדסק הכלכלי של תאגיד השידור "כאן" עוסק בטכנולוגיה בעולם הרכב והוא זה שהזכיר לי את בטר-פלייס, בפרק מתראיין שי אגסי ובטר-פלייס שלו מוזכרת כמה פעמים במהלך הדיון. השאלה המרכזית בה עוסק אמסטרדמסקי שהנחה את הפרק היא האם בקרוב נפסיק בכלל לרכוש מכוניות פרטיות? האם הבשלת הטכנולוגיה של רכבים אוטונומיים, ידידותיים לסביבה, ביחד עם התרחבות מודל הצריכה השיתופי בסגנון אובר או ליפט תביא לכך שבקרוב פשוט לא נרצה להחזיק רכב משלנו? הדוברים בפרק בטוחים שכן. בסופו של דבר, נאמר פרק, בעתיד הקרוב מאד, שלוש, חמש או עשר שנים, לא נרכוש מכוניות פרטיות, ילדינו לא ילמדו לנהוג בעצמם ושוק הרכב יעבור תהליך מאד מואץ של התגבשות למספר מאד נמוך, ארבע או חמש, יצרניות ענק שיחלקו ביניהן את השוק.

הנקודה האחרונה, התגבשות השוק למספר קטן של יצרניות ענק, הוא הקישור שלי חזרה אל עולם התוכן שלנו כאן, עולם ה IT. לאחרונה, במסגרת דיון פנימי על השוק כולו, חבר שלי, עופר טל, שלח קישור לרשימה של מעל 100 יצרניות All Flash Storage ובמסגרת המאמר שהכיל את הרשימה, יש גם קישור לרשימה עתיקה של לא פחות מ 172 יצרניות SSD. 172 יצרניות SSD לעומת שלוש עד שבע יצרניות דיסקים, תלוי לרשימה של מי מאמינים. למעלה ממאה חברות מייצרות רק או גם מערכות All Flash.

ברור שלא לכולן יש עתיד. ברור כי על רוב היצרניות הקטנות, אלו המתמחות ב All Flash ואלו שמייצרות "גם" All Flash, על רובן לא שמעתם ולא תשמעו. גם המצליחות יחסית, מתקשות לייצר רווח, Pure היא אחת החברות המצליחות בעולם ה All Flash והיא מדווחת על הפסד של 41.6 מיליון דולר ברבעון האחרון וזה עוד שיפור מהפסד של 78.8 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.

מה מייחד כל אחת מאותן מאה פלוס חברות All Flash? האמת היא פשוטה ואת רובן לא מייחד שום דבר וזו הסיבה שרובן תעלמנה. לחלקן יש משהו מיוחד, NetApp למשל מקדמת די בהצלחה את חזון ה DataFabric שלה ומערכות ה All Flash הן רק חלק מהמכלול שם. לנימבל, שנרכשה על ידי HPE, היה ה InfoSite, מערכת האנליטיקה המתקדמת שלה. השורה התחתונה, מי שמתמקד במדיה, בחומרה מהירה, פשוט מיישר קו עם העדר.

הערת אגב על זמינות ותשיעיות

בימים הקרובים אמור להתפרסם whitepaper חדש של IDC שמדבר על החשיבות של זמינות מערכות ברמה גבוה ומציין אותנו לטובה כיצרן היחיד שמתחייב לרמת זמינות של שבע תשיעיות.

כמאמר המשוררת, התשעיות לא מעניינות אף אחד אם הלקוח לא מרוצה אבל אני לא מודאג, יש לנו עוד כמה דברים מגניבים מעבר לרמת זמינות המערכת.

nines dont matter

https://www.zazzle.com/nines_dont_matter_t_shirt-235118578582589495

הערת אגב לגבי חמש תשיעיות, מי שעושה חיפוש על המושג five nines יכול ליפול גם על תותחים גרמניים ממלחמת העולם הראשונה, תותחים בקוטר 15 סנטימטר או 5.9 אינטש. לפי ויקיפדיה תותחים אלו, כמו תותחים גרמנים אחרים מאותה תקופה, הוטבעו במילים Ultima Ratio Regum, בתרגום חופשי מלטינית – הטיעון האחרון של המלך. ככל הנראה מסורת שהתחיל המלך לואי הארבעה עשר לציין שהמלחמה היא המשך הוויכוח.

By Kadin2048 (Own work) [GFDL (http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html), CC-BY-SA-3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/) or CC BY-SA 2.5 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.5)%5D, via Wikimedia Commons

מילה על אבטחת מידע לסיום

הידיעה הבאה הכניסה בי יאוש מסוים, איש ה NSA הורשע בבית המשפט על פי הודעתו. מידע מסווג שלקח הביתה, נגנב על ידי שירותי המודיעין הרוסים תוך שימוש בתוכנת האנטי-וירוס של קספרסקי שהותקנה על המחשב שלו. למה זה מכניס בי ייאוש? כי כמו שנכתב כבר בבלוג שלי כאן וכאן, חינוך עובדים להתנהגות מודעת הוא חלק משמעותי במערך אבטחת המידע של הארגון ואם אפילו עובדי NSA לוקחים חומר מסווג הביתה סם כך, מה יגידו אזובי הקיר?

זה הכל להפעם,

אשמח לשמוע מה דעתכם!

שלכם,

ניר מליק

 

טסים, מגרדים ומשדרים

החישגד של חברות התעופה

בשנת 2012 רון קופמן הגיש תביעה ייצוגית נגד מפעל הפיס. נושא התביעה היו כרטיסי החישגד שמוכר המפעל. לפי קופמן, המפעל מרמה את הקונים שכן הכרטיסים ממשיכים להימכר גם אחרי שהתגלה כבר הכרטיס הזוכה ובכך למעשה אין לך כל סיכוי לזכות בכרטיס שזה עתה רכשת.

בית המשפט לא קיבל את הבקשה להכיר בתביעה זו כתביעה ייצוגית כי מסתבר שהנושא כבר נידון בבית המשפט בעבר. בתיק "ת.א. 2036/01 מנלה נ' מפעל הפיס" שהגיעה לפשרה. פשרה די מעצבנת כי מפעל הפיס עדיין יכול למכור כרטיסים מסדרה שהפרס הגדול כבר חולק בה אבל עשו כל מני שינויים לגבי סימון סיכויי הזכייה ושטויות כאלו.

אני מספר לכם את כי אתמול טסתי לטורקיה. זוכרים שטסתי לפרנקפורט ללילה אחד כדי לדבר בכנס של IDC? אז עכשיו, בפעם הראשונה, טסתי הלוך וחזור באותו היום כדי לדבר בכנס של המפיץ החדש שלנו בטורקיה, Logicom.  הכנס היה מאד מוצלח אבל זו חוויה די מפוקפקת לטוס הלוך וחזור באותו היום, אמנם הטיסה היא רק שעתיים לכל כיוון אבל מפה לשם יוצא שבשביל אירוע של 3 שעות אתה בדרכים יממה מלאה.

20171107_171405-PANO

בעבר, חברות התעופה שמרו לעצמן את הכיסאות בשורת יציאת החירום וחילקו אותם לפי שיקול דעתן, אם היה מגיע מישהו גבוה לצ'ק-אין למשל, נגיד מישהו כמוני, דיילת הקרקע הייתה מסדרת לו "מקום לרגליים". היום, במסגרת המגמה למקסם את שורת הרווח גם על ידי הפיכת חווית הטיסה לגיהינום, חברות התעופה מוכרות את המושבים האלו כמושבים מועדפים אבל, כמו בחישגד, הן לא מאפשרות לראות מה מצב שאר המושבים בטיסה. אם אתם גבוהים כמוני, אין הרבה ברירות וכדאי תמיד לשלם יותר כדי לקבל כסא שכזה אבל אם אתם סתם רוצים עוד קצת נוחות, חברת התעופה לא תספר לכם שאתם עומדים להוציא חמישים עד 100 דולר נוספים לכל כיוון טיסה אפילו אם יש שורות שלמות ריקות על המטוס. כך קרה שבטיסה הלוך אתמול בבוקר, לא היו מקומות פנויים במושבי יציאת החירום ולכן לא יכולתי לשלם ולהבטיח לעצמי מקום לרגליים אבל הדיילת על המטוס עצמו פשוט הושיבה אותי באמצע שורה ריקה לחלוטין כך שאני חסתי לחברה שלי 50 דולר, ישבתי בנוחות וכל נוסעי מושבי שורת יציאת החירום, הגמדים המפונקים בז'רגון הפנימי שלנו, שילמו סתם על פינוק שיכלו לקבל בחינם.

מגעים לרכישת ענק בעולם השבבים

אם חשבנו שהרכישה של Dell את EMC  תמורת כשישם וחמישה מיליארד דולר היא עסקה גדולה, השבוע גילינו שברודקום רוצה לרכוש את קוואלקום תמורת כמאה ושלושים מיליארד דולר. אם רוצים קנה מידה לגודל הרכישה הזו, מדובר בסכום העולה על התקציב השנתי של מדינת ישראל, כארבע מאות ארבעים וארבעה מיליארד שקלים בשנת 2017. מדובר באיחוד של שתי ענקיות בתחום השבבים לסלולר ו Wi-Fi ולפחות לפי חלק מהאנליסטים זו רכישה לפי שווי מניה נמוך יחסית כלומר מדובר במחיר מבצע לסוף שנה.

כשלון IT אדיר על חשבון משלם המיסים

המוסד לביטוח לאומי ביטל פרויקט מחשוב אדיר ומודה שהכישלון הוא באחריות המוסד ולא ספקים חיצוניים או איזו התנערות מאחריות. שש מאות מיליון שקלים מכספי משלם המיסים, מהכסף של כולנו, הולכים לפח כי מנהלי המוסד לביטוח לאומי לא עשו את העבודה שלהם כמו שצריך. הם הצליחו לפתח מודל אחד מתוך שלושים ושלושה מודלים מתוכננים. וגם זה לרמת פיילוט בשני סניפים בלבד. אכתוב את זה שוב במספרים גם, 600,000,000 שקלים. שלנו. של כולנו. בפח. מישהו צריך לאבד את מקום העבודה שלו על הסיפור הזה, או ללכת לכלא או גם וגם.

code.infinidat.com

כמו שאתם אולי יודעים, 100% מיכולות מערכת האחסון שלנו, InfiniBox, מוחצנות החוצה באמצעות RESTful API. לקוחות רבים פונים אלינו בשאלות לגבי אופן השימוש ב API שלנו מול כל מני מערכות ניטור, ניהול ואוטומציה. עקרונית השימוש ב API שלנו די פשוט, ה CLI מספק פלט של הsyntax הנדרש על מנת ליישם פקודות שונות וה GUI כולל באופן מובנה את הדוקומנטציה הנדרשת. בכל מקרה, העלינו השבוע פורטל חדש שנקרא code ובו אנחנו מתכוונים לרכז את הידע הנדרש לגבי אינטגרציה של כל מני מערכות על בסיס ה API. מי שיגש לפורטל ימצא שם עכשיו למשל הפניה למודול ה saltstack שפיתח חברי עידן ברנר התותח.

הפורטל מתוכנן להיות מיזם קהילתי פתוח כלומר כל אחד מכם מוזמן לקבל ממנו תוכן אבל גם לתרום אליו תוכן, כרגע דרך כתובת הדוא"ל codecontrib@infinidat.com

עדכוני פודקאסטים

בחודשים האחרונים חלו שינויים בכל מני פודקסטים טכנולוגיים שאני מאזין להם, מתוך כבוד לחברים שם להלן רשימה לא מלא – ידין פורטר דה לאון עזב את In Tech We Trust ועכשיו אפשר לשמוע אותו בפודקאסט חדש שנקרא Tech Village. הפודקאסט הנהדר Speaking in Tech עזב את האכסניה של The Register (הרג'יסטר טענו שהם לא תומכים יותר בתוכן צד ג') ועל הדרך גרג העביר את המושכות לפיטר, אדי, איימי ומליסה. איימי לואיס (כן אותה איימי) שאתם אולי מכירים כ @CommsNinja התחילה להריץ פודקאסט חדש בשם Tech CONFESSIONS תחת החסות של מקום העבודה החדש שלה, VMware וזה מביא אותנו ל The Geek Whisperers שסיים לאחרונה את דרכו אחרי 140 פרקים מוצלחים, תודה רבה לעושים במלאכה שם, לדעתי זה היה אחד הפודקאסטים המעניינים בתעשייה שלנו למרות שהדרך כלל לא היה טכני טהור אלא עסק בעיקר המיומנויות הרכות מסביב לטכנולוגיה. אולי לא כולם יודעים את זה אבל הפודקאסט הוא לדעתי אחד הגורמים המשפיעים על הקריירה שלי בשנתיים האחרונות, למדתי מהם הרבה על מה אני רוצה לעשות, איך אפשר לנהל ארגונים קצת אחרת, למה כדאי ליצור ולתרום לקהילה וקצת בזכותם הייתי חבר ה A-team של NetApp בזמנו מה שתרם באופן מגניב לעבודה שאני עובד באינפינידט היום.

לסיום אני רוצה להמליץ על פודקאסט חדש שמצטרף לנגן שלי (podcast addict) בשם The Tech Fugitives וכמובן להפנות אתכם ישר לפרק האחרון בו התארח בריאן קרמודי, ה CTO שלנו בארה"ב.

bigger boat

כמו תמיד שמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

 

NetApp Insight 2016 – מחשבות רנדומליות לסיכום שבוע עמוס

NetApp Insight 2016 – מחשבות רנדומליות לסיכום שבוע עמוס

אני יודע, דיברתי על זה המון, דחפתי את זה כאילו זה הבר מצווה של הילד שלי והנה סופסוף, זה קרה, NetApp Insight 2016 הגיע לברלין לסיבוב הופעות.

אז מה היה לנו שם?
שרתי קריוקי בטסלה שחורה:

התראיינתי לVLOG של TECHunplugged

"התראיינתי" לפודקאסט האהוב עלי TechONTAP

אכלתי המבורגרים

burger

הצטלמתי עם מייסד החברה, דייב היץ:

hitz

ראיתי את שני המייסדים, דייב ודייב, מדברים לייב על העתיד של עולם האחסון:

dvaendave

ובסוף גם למדתי כל מני דברים מגניבים.

אחד הדברים למשל היה פתרון מבוסס E-Series לסביבת Ceph.

כמובן שהשאלה הראשונה עליה צריך לענות היא מי צריך פתרון אחסון Enterprise אם הוא משתמש ב Ceph, זה לא סותר אחד את השני? אז זהו, שלא, למעשה, זה אחד העקרונות בתפיסת ה Data Fabric, לספק תשתית איכותית לכל סגנון ואופי של לקוח, גם כזה שרוצה לנהל את צריכת האחסון שלו במודל פתוח לחלוטין.

מה ש NetApp הוכיחה במעבדה מאד מקיפה, זה שפתרון Ceph מבוסס על מערכות E-Series במקום על שרתים מבוזרים עם DAS מספק ביצועים זהים באיכותם אבל טובים יותר ביציבות שלהם. במקרה של נפילת דיסק למשל, הפתרון הבסיסי, הנפוץ, מבצע העתקות רבות של מידע כדי לפצות על נפילת דיסק דווקא בגלל התפיסה של no-raid.יש צורך לאזן מחדש את המידע וזה עולה לנו בהרבה מאד IOps.

NetApp הוכיחה שדווקא ההיפך הוא הנכון ואם מתבססים על Riad במערכת ה E-Series אפשר לספוג נפילה כזו בלי פגיעה בביצועים ולתת למערכת האחסון לשאת בנטל ה rebuild

rebuild-ceph

המשמעות בפתרון זה היא למעשה TCO טוב יותר, ניהול פשוט יותר וביצועים צפויים יותר למרות שלכאורה "הולכים צעד אחורה" ו"חוזרים" למערכות אחסון מעולם סקסי של Software Defiend לחלוטין

ceph

יש כמובן תיעוד מלא למה שתיארתי מעלה ב TR-4549-0916 וכל מי שרוצה לשמוע על זה עוד מוזמן לפנות אלי, אני מכיר את האנשים שיכולים לעזור 🙂

אחד האיזורים המעניינים ב"רחבת התערוכה" הראשית של הכנס היה Developers Cafe. פתרונות כמו פתרון ה Ceph שתיארתי מעלה, פתרונות לעולם ה OpenStack ולעולמות ה Docker, קיבלו מקום משלהם, מקום מכובד בו ניתן היה לפגוש את אנשים שתפקידם להיות השדכנים בין מנהלי המוצרים ב NetApp ובין אנשים שחיים את חיי הפיתוח, לקוחות ושותפים שצריכים לנהל בפועל את כל הסביבות החדשות האלו. לדעתי היה מאד מעניין לראות את האינטראקציות בחלל הזה, אנשים כמו Josh Atwell או כמו Andrew Sullivan שעוסקים בליווי לקוחות בהטמעות מורכבות ומעניינות של פתרונות אלו ישבו והקדישו זמן לסשנים 1:1 עם לקוחות מתעניינים, הראו להם איך בפועל הדברים עובדים ומה עוד אפשר לעשות כדי לשלב פתרונות מתקדמים וחדשניים אל תוך המערכות שלהם מבלי לוותר על היתרונות של מוצרי Enterprise בעלי תמיכה, שירות וצוותי מומחים.

סבסטיאן, אחד מחברי לצוות ה A-Team אמר בראיון שלו ל Tech ONTAP שזה מרגש לראות את ה Data Fabric הופך ממוצרים לפתרון מלא, לדעתי הוא פוגע בדיוק בלב המשמעות של כנס כמו NetApp Insight. הכנס מספק למי שנוכח בו תמונה מלאה ומקיפה על כלל החלקים הנעים, על החזון, האסטרטגיה, הכלים, המוצרים, התפישות והקהילה שמרכיבים את עולם ה IT המודרני, לפעמים קשה לראות את התמונה כולה, ולקשר מערכות אחסון אולטרה מהירות אל הענן אל כלי הגיבוי אל כלי הניטור ואל סביבת האוטומציה, כנס שכזה מראה את השילוב בין הרבדים האלו ומספק את הקהילה שתומכת, בין אם אתה מנהל IT של חברה קטנה, מנהל פיתוח של חברת ענק או יועץ שעוזר ללקוחות במעבר מעולם כזה לעולם אחר, NetApp שם עם סוללה של פתורנות ומומחים לסייע.

הדגש על הקהילה סיקרן אותי במיוחד, כפי שכתבתי בפוסט הראשון בבלוג הזה, זו בעצם אחת המטרות שלו, אחת המטרות שלי, ליצור ולפתח את הקהילה והיכולת שלנו לעזור זה לזה. הכנס שם על זה דגש ואפילו נתן לזה מקום וזמן, מי שרצה יכול היה לשבת עם Amy Lewis למשל, שעוסקת בשיווק ופיתוח קהילות וחברה בפודקאסטGeek Whisperers לסשן mentoring נקודתי לגבי פיתוח הקריירה האישית שלו, אני ציניקן בדרך כלל אבל לדעתי זה אומר משהו על החשיבות של קהילה תומכת בעולם שמתשנה בכל יום, אפילו אם זו קהילה מכוונת וחברי הקהילה נמצאים בצד השני של הים.

אני יודע, אכלתי קצת את הראש, בפוסט הבא אדבר על מערכת ה A200 הסקסית החדשה ובך נחזור לעדכונים טכנולוגיים באמת אבל היי, בלי קצת יידישקייט אי אפשר, משהו בשביל הנשמה 🙂

שלכם,

ניר מליק

נ.ב.

מי שרוצה כבר לסמן ביומן, נפגשים בשנה הבאה שוב בברלין, 13 עד 16 בנובמבר.