לכתוב בלוג זה כמו לשחות, ההתחלה הכי קשה אה וגם אינפינידט עושה me too

אני שומר את הקישור הזה לשרשור המעניין של עמית כבר הרבה זמן ורציתי לחלוק אותו אתכם, זה נראה לי כמו רעיון אדיר!

עמית מתאר כאן סדנא מרוכזת לצוות העובדים בחברה כשהמטרה היא לעודד את כולם לייצר תוכן איכותי עבור החברה ובמקביל לייצר לעצמם סוג של מותג ואני ממש אוהב את זה. אני חי את הבלוג הצנוע שלי כאן כבר שבע שנים בערך, אני נהנה לחלוק, אני כל פעם מופתע ומאושר לשמוע מעוד מישהו שהוא עוקב ונהנה ממה שיש לי להגיד ואני משוכנע שלרבים מכם קוראי הנאמנים יש מה להגיד גם, רק שלא ניסיתם אף פעם.

יש לי חבר טוב שמתאר כל יציאה מהבית כהרפתקה טולקינית וגם הוא לצערי לא כותב באופן מרוכז אלא מפגיז בעשרות הודעות ווטסאפ את מעגל החברים הקרוב שלנו, אני משוכנע שהוא הפסד אדיר לבלוגוספירה אבל לא כולם כמוהו, גם לא אני, ולפעמים הכתיבה לא זורמת, לפעמים אין רעיון ולפעמים קשה להבשיל את הרעיון לפוסט ועוד יותר קשה להבשיל אותו לכדי פוסט מעניין ומהנה אבל זה הרגל נחמד וכמו הרבה הרגלים אחרים הוא הופך קל יותר ככל שמנסים.

אתמול בערב פגשנו חברות של אישתי ודיברנו על שחיה, יש קלישאה מאוד מוכרת בין שחיינים שהחלק הקשה קשה באימון שחיה זה להכנס למים, אני חושב שזה אותו דבר לגבי בלוגים או אם נרצה להפוך את זה לדיון פסיכולוגי נרחב יותר אז גם כל מני הרגלים אחרים, להתחיל זה החלק הכי קשה. להתמיד זה גם לא קל אבל להתחיל זה קשה יותר. תתחילו!

בשבוע שעבר החברים באינפינידט הכריזו על פתרון הענן החדש שלהם, InfuzeOS Cloud Edition. ראשית, חלק מכם בטח זוכרים את פתרון ה"ענן" הקודם שלהם, Neutrix, שכתבתי עליו כאן למשל בפושט הזה שאני מאד אוהב בגלל מארק ווטני או כאן ושנה אחר כך אינפינידט הכריזה כל תפיסת ה Elastic Data Fabric וסיפרתי לכם על זה כאן אבל באותם ימים זו היתה יותר תפיסה ורעיון מאשר סט של טכנולוגיות ופתרונות. Neutrix היה פתרון Cloud Adjacent כלומר מערכת אחסון פיזית שמותקנת בסמיכות לאחד האתרים של ספקית הענן ומקושרת אליו ככה שרובד המחשוב הוא "ענני" ורובד האחסון הוא פיזי. כמוני וכמו עוד כל מני דברים, גם ניוטריקס לא שרד את גל הקורונה באינפינידט 😊

אני זוכר אבל את השיחה שלי עם מנהל המוצר הקודם של אינפינידט, שנינו כבר לא שם אבל באותם ימים ישבתי אצלו במשרד ושאלתי על פתרון של אחסון וירטואלי של אינפינידט בענן, הוא טען שאין שום הצדקת כיום למוצרים כאלו והנה הם משיקים אחד כזה.

מעניין לראות לאן הם יקחו את זה, כרגע זה נראה כמו פוטנציאל בלתי ממומש. בהנחה ומעט הפרטים הטכניים שכריס מלור מספר לנו עליהם נכונים הרי שגרסת הענן שלהם כוללת כרגע רק EC2 instance יחיד ככה שהם מאד מוגבלים בכמות הביצועים שהם מסוגלים לספק ושרידות הפתרון מוגבלת ל SLA של ספקית הענן עצמה, 99.5% בלבד, מאד רחוק משבע תשיעיות שאינפיניבוקס רגילה מספקת.

זו רק גרסא ראשונה של המוצר ואני בטוח שעוד נראה שיפורים ושדרוגים, כרגע זה לא מספק תחרות אמיתית ל PowerFlex של Dell EMC, ל Silk, ל NetApp FSxN וגם לא ל NC2 של ניוטניקס, אולי אכתוב על זה ממש בקרוב.

אשמח מאד לשמוע מה דעתכם!

שלכם כרגיל,

ניר מליק

כן כן, זה עוד פוסט עבודה חדשה

כן, מה לעשות, זה עוד פוסט עבודה חדשה, אני מקווה שזה האחרון למשך זמן מה 🙂

תקופת הקורונה טילטלה לכולנו את החיים.

לשמחתי, היה לנו הרבה מאד מזל והחלק הביולוגי, הרפואי, של המגיפה, כמעט דילג עלי ועל משפחתי, רובנו לא חלינו ומי מאיתנו שחלה היה א-סימפטומטי.

המגפה באה ואני חושב שאפשר להגיד שהלכה אבל את ההשלכות שלה על הקריירה שלי אני עוד חווה גם בימים אלו אבל אני מקווה באמת שכמו המגיפה גם הטלטלה הזו מאחורי.

סיפרתי לכם בזמן אמת כשיצאתי לחל"ת, כשהתחלתי לעבוד בקמינריו, שבדיוק באותו הזמן הפכה להיות Silk!, ועל המעבר שלי לNetApp.

אני מעריץ גדול של נטאפ והמעבר לנטאפ לפני שנתיים וקצת הרגיש לי כמו חזרה הביתה אבל, למרות שאני עדיין מאמין באסטרטגיה של החברה והמוצרים לטעמי מעולים, זה בסופו של דבר לא באמת הרגיש כמו בית, זו חברה מעולה אבל לא חברה מעולה בשבילי, במבט הפרטי המצומצם ביותר.

לשמחתי, אחרי שנתיים בנטאפ ואחרי תהליך גיוס מאד אפקטיבי, פסח בא והלך והנה סיימתי חודש ראשון בחברת Nutanix ואני מאד מקווה שהפעם זה לטווח ארוך.

מזמן לא הרגשתי ככה כמו שאני מרגיש כאן, מתלמד, ינוקא, תינוק של בית רבן שלא מכיר שום דבר, החודש וקצת האחרונים עברו עלי בלימודים, זו שפה חדשה, הרגלים חדשים, גישה חדשה. את אינפינידט הכרתי לא רע לפני שהצטרפתי, עברתי הכשרה שלהם וענתי איתם למכרזים. כשהצטרפתי לסילק לא הכרתי כלום אבל זה היה נהדר כי הצטרפי בדיוק עם ההשקה, גם הם לא הכירו, למדנו ביחד. את נטאפ הכרתי שנים ואפילו חלק מהמק"טים עוד היו רלוונטיים מפעם. כאן אני מתחיל מאפס, זה מלחיץ ומרגש!

נוטניקס היתה חלוצת עולם ה Hyper Converged Infrastructure ומשם הכרתי אותה, כמתחרה\לא מתחרה שלי בעשור האחרון, אבל היא תמיד היתה קצת רחוקה ממני ולא הכרתי באמת את מה שהחברה עשתה מאז, את עושר השירותים הגדול שנבנה על גבי אותה פלטפורמה אחודה. לא הכרתי את שירותי הקבצים, שירותי האובייקטים, האוטומציה, ניהול בסיסי הניתונים (קילר!), שירות ההמשכיות העיסקית בענן, נהיה פה עולם שלם שצריך לעשות בו סדר, אני מבטיח לספר לכם הכל!

אגב קורונה, דבר אחד המגיפה סידרה לי באופן מעולה, אכלתי טוב והתאמנתי באופן מאד עיקבי. ישבתי בבית והצלחתי באופן מאד מסודר לאכול מסודר עד כדי כך שבתקופת קמינריו השותף שלי ארתור היה צוחק עלי שאני אוכל סלט עשבית בנווה חמציצים, ככה הוא היה קורה לנווה ירק המושב שבו אני גר. מאז היציאה מהסגרים והחזרה, החלקית לשמחתי, למשרדים וארוחות צהרים יותר קשה לי לשמור על התזונה שלי אבל אני ממשיך לשחות פעם בשבוע ולרוץ שלוש פעמים בשבוע, בסוף מרץ רצתי בפעם השניה 10KM במירוץ הוד השרון ובסוף החודש הקרוב ארוץ את אותו המרחק בפעם הראשונה במירוץ הרצליה. אני רץ לאט, אבל אני רץ, הרבה בזכות דני, החבר שמצולם איתי פה למטה. הוא מלווה אותי בריצות הארוכות, שוחה איתי כל שנה בצליחת הכנרת והוא זה שהביא אותי לקבוצת TriAce, קבוצת המשוגעים שזכיתי לשחות ולרוץ איתם, כלומר לרוץ אחריהם, הרבה אחריהם.

מי יודע מה ילד יום, אני מבטיח להמשיך לחלוק.

מיני פוסט – EMC נותנים לסילק בראש?

כשראיתי את הפוסט של איציק רייך מייד רציתי ללעוג לEMC, כי אני לעגן וכי הם מתחרים וכי הרושם הראשוני שהיה לי מקריאת הכותרת בלבד היה שהם שוב מכריזים על משהו שקיים בשוק אצלנו ואצל אחרים כבר מיליון שנה אבל האמת היא שאחרי שצללתי קצת לפרטים מצאתי את עצמי דווקא מפרגן.

זה לא יהיה פוסט ארוך מדי כי אין לי הרבה מאד עובדות לרוץ עליהן ויש גבול לכמה אני יכול לפרגן למתחרים אבל אם אתם זוכרים מה סיפרתי לכם על סילק בזמנו, נראה ש EMC נותנים מענה מאד רציני ורצים קדימה בהרבה מאד מובנים. כמו המתחרות הישירות גם EMC מציגים כאן פתרון Scale-Out שמבוסס על מוצר קיים והסבה שלו לתצורת ענן אבל יש שני הבדלים גדולים שנותנים להם יתרון לטעמי.

ראשית, בניגוד לסילק ופיור שהזכרתי כאן בהקשר דומה, שתיהן מציעות שירותי בלוק בלבד, PowerFlex מציגה כאן שירותי בלוקים, קבצים ואובייקטים ככה שמראש מדובר על פתרון הרבה יותר גמיש ומקיף. שנית, נראה גם שם מאפשרים בצורה גמישה יותר לבחור את סוג המדיה, כלומר הם מאפשרים לבחור בין EBS ללקוחות שצריכים רמה גבוהה יותר של Persistency ומוכנים לשלם על זה קצת יותר, במחיר ובביצועים, לעומת החלופה של שימוש בNVMe המקומי ל EC2 שנותנים מענה מהיר יותר אבל אם המערכת נופלת אז היא נופלת וצריך לשחזר את המידע ממקור חיצוני.

הערה אחת שכן יש לי היא בנוגע לעלויות. הם מציגים ביצועים מאד מרשימים עם פוטנציאל להגיע למעל שלושים מליון IOPS זה פסיכי אבל בשביל להגיע לזה הם צריכים 140 שרתי i3en.12xlarge שזה מתורגם לכמה מליוני דולרים בשנה רק עלות תשתית לפני הנחות ובכסף הזה יותר כדי כבר לקנות EMC On-Prem.

בכל מקרה, חומר למחשבה. כל הכבוד לחברים ב Dell-EMC, תחרות עושה טוב לכולנו!

אגב, מה התרגום הנכון של פרסיסטנסי? דביקיות?

מקווה שנהנתם וכמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

מחשבות על AWS Virtual SAN

בסוף 2020, במסגרת re:invent, החברים באמזון השיקו סוגי דיסקים חדשים. הדיסק הכי מהיר בהיצע שלהם io2 block express שעליו כתבתי בלינקדאין וגם דיסק לשימוש כללי בשם GP3 עליו כתבתי כאן בבלוג של החברים שלי בסילק.  

בדיוק לפני שנה, בינואר 2021, הזכרתי ממש כאן בפוסט הזה את שני הפוסטים הקודמים שציינתי למעלה ותיארתי בקצרה את אחד האתגרים הטכניים להם אין מענה איכותי מובנה בפלטפורמות הענן וספציפית התייחסתי לאתגר בהעברת אפליקציות Enterprise Tier-1 אל הענן, אפליקציות המקבלות בחדר השרתים שלנו שירות ממערכת SAN המספקת מענה איכותי ויציב לעשרות או מאות טרה של מידע ולעשרות או מאות אלפי IOPS בזמני תגובה קצרים וקבועים.

עכשיו, אחת הקלישאות הנפוצות בעולם המחשוב בשנים האחרונות היא שאמזון גדולה מספיק כדי להתמודד עם כל מתחרה, שלא משנה איזו טכנולוגיה מגניבה החברה שלכם מפתחת, אמזון יכולה באופן די פשוט לקנות אתכם, לקנות את המתחרה העיקרי שלכם או פשוט לפתח בעצמה פתרון דומה.

Silk ובאופן דומה Pure, מטמיעות את התוכנה שלהן על גבי מערך של שרתי EC2 מסוגים שונים בעלי דיסקים שונים ובכל מייצגות תצורה וירטואלית של מערכי האחסון הפיזיים שלהן, שרתים וירטואליים מסוג אחד מייצגים "בקרים" ושרתים מסוג אחר או בעלי דיסקים מסוג אחר מייצגים "דיסקים". ממש לאחרונה, AWS עצמה הצטרפה לחגיגה.

בפוסט שפורסם מוקדם יותר החודש, AWS חשפה ארכיטקטורה קרובה. הפוסט מתאר שימוש בשרתי R5b לייצוג "בקרים" וה"בקרים" מקושרים למספר דיסקי io2 block express. ניתן להעלות ולהוריד באופן דינאמי את כמות ה"בקרים" בהתאם לדרישת הביצועים ויש תמיכה בפיצ'רים כמו EBS Snapshot או AWS Backup. גולת הכותרת היא כמובן ביצועים והם מדברים על עד מיליון IOPS בתצורה של 5 "בקרים" או חמישה מליון IOPS בתצורה של 8 "בקרים". אלו מספרים מאד מרשימים והם מלווים גם בעשרה עד ארבעים ג'יגה רוחב פס! נשאלת השאלה כמובן למה הגידול לא לינארי (אימוג'י של פרצוף חושב) ?

בכל מקרה כמובן שפתרונות יעודיים כמו סילק או פיור מוסיפים יכולות מתקדמות ומרשימות כמו יכולות של חסכון בנפח, סנפשוטים יעילים יותר, Thin Provisioning וכו' אבל השאלה היא עד מתי היתרונות האלו ישארו יחודיים והאם אמזון תוסיף יכולות כדוגמאת deduplication או Compression שקצת נוגדים את המודל הכלכלי של "הענן" שנשען כולו על Over provisioning?

נכון לעכשיו פתרון הnative של אמזון נשאר כרגע ברמת reference architecture ולא מוצר או שירות ואני עוד מחפש פרטים נוספים כמו מה התצורה המינימאלית, מה, אם בכלל מבנה ה RAID של הדיסקים וכל מני כאלו אבל זה כיוון מעניין שעשוי לאיים על התחרות.

מעניין גם לדעת אם מישהו תומך בפתרון הזה באופן רשמי, אם הוא אכן רק reference architecture אז כנראה שלא? והכי מענין זה הקוד כי בהערות לפוסט, רנדי המחבר כותב שבעצם כל הפצה מודרנית של לינוקס תומכת בפתרון בלי שום תוכנה חיצונית נוספת ואני לא יודע מה אתכם אבל בשבילי זו פעם ראשונה שאני שומע שלינוקס תומך ככה "מהקופסא" בטופולוגיה של Scale-Out?

הקורא היותר עירני אולי שואל את עצמו עכשיו למה עדיין לא הזכרתי את הפתרונות של NetApp כמו CVO וזו שאלה מאד הוגנת. לדעתי, דבר ראשון, הפתרונות של סילק ושלר פיור הם פתרונות SAN ולכן מדובר בתחרות ישירה, סילק תומכים בסאן בלבד ואילו פיור תומכים בפרוטוקולים נוספים אבל הם ידועים בפתרונות הסאן שלהם. דבר שני, שני הפתרונות גם מתמקדים בעולם עתיר ביצועים, זה הטיקט העיקרי עליו רצים סילק ואחד הבולטים של פיור ומכאן שהארכיטקטורה הזו שמפורסמת עכשיו על ידי אמזון מכוונת ישר אליהם וזאת לעומת CVO למשל שעדיין מספק בידול משמעותי מספיק בעולמות שירותי הקבצים עד שאמזון מריצים גרסא משלהם למוצר המבוססת אותו קוד בדיוק, FSxO/N שעליה כתבתי כאן.

אגב, אם אתם זוכרים, באותו פוסט בינואר הקודם כתבתי גם בנימה אישית על כל העבודות שנעשות אצלנו בחצר ועל כמה הן מערערות אותי? אני שמח לבשר שהעבודות השתלמו והמרתף שלנו שהיה הופך לבריכה פרטית אחרי כל גשם חזק נשאר השנה יבש ונקי, טפו חמסה שום בצל עיגולים חמש חמש!

אם כבר אנחנו בנימה אישית אז גם בפוסט האחרון סיפרתי לכם שחזרתי לבריכה אחרי כמה שנים יבשות אז בשני האימונים האחרונים אנחנו עובדים על הגלגול המגניב הזה שעושים בסוף הבריכה שנקרא קיפר. כשהתחלתי לשחות לפני 21 שנים זה היה אחרי ניתוח גב וחבר שלי שי, שהיה גם המאמן האישי שלי, אמר לי שבגלל הניתוח אסור לי לעשות קיפרים אז הנה החלמתי מספיק ואני עושה אותם, הם יוצאים לי עקומים ואני עוד לומד איך לצאת מהקיפר חזרה לשחיה אבל עושה! מי שמכיר אותי אישית מוזמן לדמיין איך זה נראה כשענק כמוני עושה קיפר, משהו כזה אולי:

image credit:By Whit Welles Wwelles14 – Own work, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=2821387

כמו תמיד, אשמח לשמוע מה דעתכם?

שלכם,

ניר מליק

לעבוד מהבית זה דרעק!

בימים האחרונים הדבר הזה רץ ברשתות:

ואני אומר, חרא, חרא בלבן אפילו, פשוט חרא!

באמת? ככה נראה יום העבודה שלכם כשאתם בבית?!

כי בבית אתם לא הולכים להכין קפה? ארוחת הצהרים מכינה את עצמה? ואם כבר הכנתם קפה כמה פעמים ואז ארוחת צהרים, המדיח ישים את עצמו?

ומה לגבי העובדה שכל הימים נראים אותו הדבר? לכולנו יש את המשמעת העצמית הדרושה להתחיל את יום העבודה בכלל? לכולנו יש בצד השני את המשמעת העצמית לסיים את יום העבודה, לדעת מתי לעצור בלי להרגיש רגשות אשם?

ולכולנו יש מקום נוח בבית לפינת עבודה? כלומר, גם אם יש לנו מזל ואנחנו עובדים אצל מעביד שמספיק לנו ציוד לעבודה מהבית, כיסא איכותי, מסך גדול, אוזניות טובות, לכולנו יש מקום לכל זה בבית שלנו? אני בין ברי המזל שכן כמו שסיפרתי לכם כאן אבל אני לא בטוח שאני הרוב

כולנו גרים בשכונה שקטה מספיק כדי לעבוד בה? הרי לא מזמן סיפרתי לכם על הטרקטורים שהפכו לי את החצר לגיהינום לכמה שבועות

לכולנו יש בשכונה תשתית אינטרנט איכותית מספיק כדי לעבוד 100% מהבית?

ואני עוד לא מדבר על המצב המוזר הזה שבו אנחנו נמצאים מתחילת הקורונה ולפחות עד סוף "שומר החומות" שבו הבית הוא גם מקום העבודה וגם גן הילדים וגם בית הספר וגם הפאב השכונתי, לא יודע אם למי שאומר שיש לו יום עבודה מלא מהבית יש ילדים אבל לי כבר יצא לעזוב זום עם לקוח באמצע כי, ובכן, הילד חירבן על הרצפה, בחיים עדיין לא קמתי לנקות קקי מהרצפה במשרד אבל היי, לפחות לא עמדתי בפקקים?!

ובכלל, כל הדברים האלו שמרכיבים יום עבודה, יש להם כל כך הרבה תועלת עקיפה, כמו שיחות טלפון טובות מהדרך, זמן איכות לשמוע פודקסטים, שיחות ספונטניות בפינת הקפה שמביאות לפתרון יצירתי ומהיר של בעיה, הזדמנות מובנית לראות אור יום, או בכלל לראות מזג אויר, הזדמנות מובנית לעשות סידורים על הדרך ולא להרגיש שצריך להתלבש ולצאת מהבית במיוחד סתם בשביל בטריות או הדואר או משהו שהייתי עושה על הדרך ועכשיו הוא אירוע בפני עצמו.

וכל הברברת הזו על שום מה?

על שום שרק תמול-שלשום סיפרתי לכם שיצאתי לחל"ת מאינפינידט ואז סיפרתי לכם שהתחלתי לעבוד בקמינריו, שהפכה להיות סילק, ואפילו הספקתי קצת להסתלבט על רוני וייס וחברת נטאפ והנה, כי שוב הקרמה מתערבת איפה שלא מצפים לה, קיבלתי הצעה שאי אפשר לסרב לה מחברת נטאפ עצמה וזה בדיוק חודשיים שאני איש פריסייל ללקוחות אנטרפרייז בנטאפ ישראל. ישראל התחסנה, והילדים חזרו למסגרות, ולקוחות האנטרפרייז אוהבים להיפגש פנים אל פנים ונראה היה שהחיים חוזרים למסלול ומפה לשם יוצאים לארוחת צהרים עם לקוח ומעיזים לדבר אפילו על תוכניות לכנסים והדרכות בחו"ל והנה אנחנו בבית במרחק דקה מהממ"ד, אם אנחנו בין ברי המזל שיש להם גם ממ"ד וגם דקה שלמה של התראה ואז פתאום הפריבילגים מהאינטרנטים קופצים עם כמה זה כיף לעבוד מהבית!!!

אז תכלס, תקופת הנורמאליות הקצרה שעברה עלינו היתה מאד מהנה, ולבוא לנטאפ זה קצת כמו לחזור הביתה, אחרי שהייתי והרגשתי חלק מהקהילה הזו במשך לא מעט זמן ובאותה הזדמנות בה דיברנו על השורשים של הבלוג הזה ועל NetApp A-Team דיברנו גם על התנדבות למג"ב וקורס סק"מים אז לא יצאתי בסוף לקורס אבל מצאתי דרך אחרת לתרום בה עוד קצת והצטרפתי גם לכיתת הכוננות של הבסיס שלנו ואני שוב קורא לכם להתנדב איתי גם כי למה שאני אהנה מכל זה לבד?

אני מקווה שבקרוב נחזור כולנו לשגרה ואיתנו גם הבלוג הזה יחזור לדבר קצת על דברים יותר טכנולוגיים כמו בעבר, ככה טכניים ברמה סבירה ונגישה בעברית, תהיו חזקים ושיצא לנו בקרוב להפגש מחוץ לממ"ד!

שלכם כמו תמיד!

ניר מליק

Got Silk?!

בפוסט הקודם סיפרתי לכם שהצטרפתי לחברת קמינריו והיום זה הזמן לחשוף את המותג החדש שלנו, Silk!

Silk Data Platform או בשם חיבה, SDP, הוא פתרון וירטואליזציה למידע שמאפשר לספק ללקוחות סט כלים אחיד לניהול מידע ללא תלות בתשתית בה משתמש הלקוח כלומר בין אם מדובר בענן פרטי או כל אחת מספקיות הענן הציבורי הגדולות.

אני עדיין מרגיש חדש בתפקיד ולומד כל יום, ולאט לאט אחלוק אתכם את מה שאני לומד והפעם על המורכבות של נפח אחסון לעומת ביצועי אחסון בעולמות הענן הציבורי. בואו נסתכל למשל על הטבלה הבאה המתייחסת לדיסקים בסביבת GCP:

אפשר לראות שיש קשר ישיר בין גודל הדיסק ב GB וכמות ביצועי ה IOPS העומדת לרשותו. אפשר לראות בהערות גם שיש כמות ה CPU וכמות ה IOPS בגלל ששרתים עם יותר CPU יכולים לגבל הקצאת תקשורת נדיבה יותר, Network egress caps. משמעות הדברים היא שיתכנו מצבים בהם לקוחות צריכים לשלם על נפח דיסק ריק כדי לקבל יותר משאבי ביצועים ועל מעבדים מיותרים כדי לקבל יותר משאבי תקשורת אל הדיסקים.

זה נראה כמו עולם הסטורג' של לפני 15 שנה כלקוחות נאלצו לקנות "עוד ספינדלים" כדי לקבל עוד ביצועים.

אמזון קצת יותר מתוחכמים וקצת יותר קרובים למערכות All Flash של העשור האחרון כי הם אומרים ללקוחות שלא צריך לקנות עוד נפח בשביל ביצועים, אפשר לשלם ישירות על הביצועים. הם קוראים לזה Provisioned IOPS (io1), הלקוח במקרה הזה צריך לשלם פרמיה גם על הנפח וגם על הביצועים אבל לא צריך לשלם על "נפח ריק".

המצב בעולם המיקרוסופטי דומה וגם כאן יש קשר בין נפח לביצועים וכו'

השימוש ב SDP מאפשר לנתק את הקשרים האלו. אנחנו מייצרים שכבת אבסטרקציה כפולה שמנתקת את נפח הדיסק שבסופו של דבר צריך להתאחסן איפשהו ובין ביצועי הדיסק שמסופקים משכבת ה Compute שלנו אל שכבת ה Compute של הלקוח. הניתוק הזה מאפשר להתחיל לחסוך בכסף כי כבר לא חייבים את הדיסקים המהירים ביותר ואנחנו מוסיפים לכך יכולות שרידות ברמת הפלטפורמה שלנו ככה שאפילו לא צריך דיסקים Persistent מתחת לפלטפורמה, דיסקי SSD נדיפים הם כל מה שנדרש.

כלל שירותי הענן מחייבים לקוחות לשלם על המשאבים שהוקצו ולא על המשאבים שנוצלו בפועל. SDP מאפשרת גם כאן לחסוך כסף רב היות וניתן ליישם יכולת Thin Provisioning כך שאפשר "להראות" לשרתים ולאפליציות כמה נפח שרוצים אבל בפועל לצרוך רק את כמות הנפח בשימוש. בנוסף ל Thin Provisioning, הSDP מכיל על כלל המידע יכולות חסכון בנפח כמו ביטול כפילויות, ביטול אפסים ודחיסה ככה שגם תחת שכבת הוירטואליזציה שמשתמשת בדיסקים זולים יחסית, תוך כדי ניצול הנפח המינימאלי הנדרש בלבד, הלקוח משלם רק בערך שליש מכמות המידע שהוא כתב במקור.

כלי שימושי נוסף שאנחנו מאפשרים ללקוחות הוא סנפשוטים רזים. תהליך יצירת סנפשוט בענן הוא תהליך ארוך ויקר. ב AWS למשל, בתהליך יצירת הסנפשוט מועתק המידע אל S3 ובכל סנפשוט נוסף יש להעתיק מידע נוסף, את המידע החדש. אנחנו מאפשרים ליצור סנפשוטים מידיים, מבוססי הצבעות בלבד, כך שאין צורך להזיז מידע או לשלם על נפח מידע נוסף ולכל סנפשוט ניתן לייצר View כלומר להשתמש בסנפשוט כהעתק עצמאי של המידע לשרתים אחרים, test/dev או אנליטיקה וכו'.

אנחנו רואים בבמוצע חסכון של 3:1 בשימוש ביכולות חסכון בנפח ולפחות עוד 30% חסכון על ידי שימוש בThin Provisioning וזה אומר שרק על ידי זה שריכזנו את המידע של הלקוח והכלנו עליו את היכולות האלו, הלקוח צורך עכשיו פחות מרבע מהנפח שהוא צרך קודם ובגלל שאנחנו לא נסנכים על ביצועי הדיסקים של תשתית הענן הרבע הזה הוא בדיסקים זולים יותר מהדיסקים הקודמים!

בפעם הבאה נדבר קצת על ביצועים, בתקווה ועד אז אבין את זה מספיק טוב בעצמי 😊

אגב, אם מישהו זוכר את התמונה של המשרד הביתי שלי מהפוסט הקודם, אז הוספתי מסך נוסף וזו עיצה טובה לכל מי שכמוני עובד הרבה מהבית, ככה אפשר בקלות רבה יותר לראות מה אני מציג למשתתפים בשיחה, את ה speaker notes שלי ואת הווטסאפ איתה אני מתקשר עם הצוות שלי תוך כדי השיחה. כמו כן תליתי תעודה על הקיר ומי שינחש איזו תעודה זו יקבל פרס.

עדכון לפוסט!

כמו מהשמים שלחו לי לינק לסרטון הזה היום, החל מדקה 16:54 בערך אפשר לראות בדיוק כמה מורכבות האופציות לבחירת דיסקים ב AWS והתאמת ה EC2 instance לבחירה שלכם.

כבונוס, יש שם הדגמה של יכולות של blktrace. ביחד עם blkparse, btt ועוד סקריפט פייטון קטן (כן כן הרבה חלקים זזים) אפשר ממש להציג באופן קריא ונוח עד כמה ה IO שהשרת שלכם עושה הוא Sequential או Random, נתון שהרבה פעמים חסר לנו כשאנחנו באים לעשות סייזינג מסודר למערכות סטורג', אם אתם מאלו שעוד עושים כאלו דברים 🙂

credit AWS: https://youtu.be/wsMWANWNoqQ
credit AWS: https://youtu.be/wsMWANWNoqQ

כמו תמיד אשמח מאד לשמוע מכם!

שלכם,

ניר מליק