כשראיתי את הפוסט של איציק רייך מייד רציתי ללעוג לEMC, כי אני לעגן וכי הם מתחרים וכי הרושם הראשוני שהיה לי מקריאת הכותרת בלבד היה שהם שוב מכריזים על משהו שקיים בשוק אצלנו ואצל אחרים כבר מיליון שנה אבל האמת היא שאחרי שצללתי קצת לפרטים מצאתי את עצמי דווקא מפרגן.
זה לא יהיה פוסט ארוך מדי כי אין לי הרבה מאד עובדות לרוץ עליהן ויש גבול לכמה אני יכול לפרגן למתחרים אבל אם אתם זוכרים מה סיפרתי לכם על סילק בזמנו, נראה ש EMC נותנים מענה מאד רציני ורצים קדימה בהרבה מאד מובנים. כמו המתחרות הישירות גם EMC מציגים כאן פתרון Scale-Out שמבוסס על מוצר קיים והסבה שלו לתצורת ענן אבל יש שני הבדלים גדולים שנותנים להם יתרון לטעמי.
ראשית, בניגוד לסילק ופיור שהזכרתי כאן בהקשר דומה, שתיהן מציעות שירותי בלוק בלבד, PowerFlex מציגה כאן שירותי בלוקים, קבצים ואובייקטים ככה שמראש מדובר על פתרון הרבה יותר גמיש ומקיף. שנית, נראה גם שם מאפשרים בצורה גמישה יותר לבחור את סוג המדיה, כלומר הם מאפשרים לבחור בין EBS ללקוחות שצריכים רמה גבוהה יותר של Persistency ומוכנים לשלם על זה קצת יותר, במחיר ובביצועים, לעומת החלופה של שימוש בNVMe המקומי ל EC2 שנותנים מענה מהיר יותר אבל אם המערכת נופלת אז היא נופלת וצריך לשחזר את המידע ממקור חיצוני.
הערה אחת שכן יש לי היא בנוגע לעלויות. הם מציגים ביצועים מאד מרשימים עם פוטנציאל להגיע למעל שלושים מליון IOPS זה פסיכי אבל בשביל להגיע לזה הם צריכים 140 שרתי i3en.12xlarge שזה מתורגם לכמה מליוני דולרים בשנה רק עלות תשתית לפני הנחות ובכסף הזה יותר כדי כבר לקנות EMC On-Prem.
בכל מקרה, חומר למחשבה. כל הכבוד לחברים ב Dell-EMC, תחרות עושה טוב לכולנו!
בסוף 2020, במסגרת re:invent, החברים באמזון השיקו סוגי דיסקים חדשים. הדיסק הכי מהיר בהיצע שלהם io2 block express שעליו כתבתי בלינקדאין וגם דיסק לשימוש כללי בשם GP3 עליו כתבתי כאן בבלוג של החברים שלי בסילק.
בדיוק לפני שנה, בינואר 2021, הזכרתי ממש כאן בפוסט הזה את שני הפוסטים הקודמים שציינתי למעלה ותיארתי בקצרה את אחד האתגרים הטכניים להם אין מענה איכותי מובנה בפלטפורמות הענן וספציפית התייחסתי לאתגר בהעברת אפליקציות Enterprise Tier-1 אל הענן, אפליקציות המקבלות בחדר השרתים שלנו שירות ממערכת SAN המספקת מענה איכותי ויציב לעשרות או מאות טרה של מידע ולעשרות או מאות אלפי IOPS בזמני תגובה קצרים וקבועים.
עכשיו, אחת הקלישאות הנפוצות בעולם המחשוב בשנים האחרונות היא שאמזון גדולה מספיק כדי להתמודד עם כל מתחרה, שלא משנה איזו טכנולוגיה מגניבה החברה שלכם מפתחת, אמזון יכולה באופן די פשוט לקנות אתכם, לקנות את המתחרה העיקרי שלכם או פשוט לפתח בעצמה פתרון דומה.
Silk ובאופן דומה Pure, מטמיעות את התוכנה שלהן על גבי מערך של שרתי EC2 מסוגים שונים בעלי דיסקים שונים ובכל מייצגות תצורה וירטואלית של מערכי האחסון הפיזיים שלהן, שרתים וירטואליים מסוג אחד מייצגים "בקרים" ושרתים מסוג אחר או בעלי דיסקים מסוג אחר מייצגים "דיסקים". ממש לאחרונה, AWS עצמה הצטרפה לחגיגה.
בפוסט שפורסם מוקדם יותר החודש, AWS חשפה ארכיטקטורה קרובה. הפוסט מתאר שימוש בשרתי R5b לייצוג "בקרים" וה"בקרים" מקושרים למספר דיסקי io2 block express. ניתן להעלות ולהוריד באופן דינאמי את כמות ה"בקרים" בהתאם לדרישת הביצועים ויש תמיכה בפיצ'רים כמו EBS Snapshot או AWS Backup. גולת הכותרת היא כמובן ביצועים והם מדברים על עד מיליון IOPS בתצורה של 5 "בקרים" או חמישה מליון IOPS בתצורה של 8 "בקרים". אלו מספרים מאד מרשימים והם מלווים גם בעשרה עד ארבעים ג'יגה רוחב פס! נשאלת השאלה כמובן למה הגידול לא לינארי (אימוג'י של פרצוף חושב) ?
בכל מקרה כמובן שפתרונות יעודיים כמו סילק או פיור מוסיפים יכולות מתקדמות ומרשימות כמו יכולות של חסכון בנפח, סנפשוטים יעילים יותר, Thin Provisioning וכו' אבל השאלה היא עד מתי היתרונות האלו ישארו יחודיים והאם אמזון תוסיף יכולות כדוגמאת deduplication או Compression שקצת נוגדים את המודל הכלכלי של "הענן" שנשען כולו על Over provisioning?
נכון לעכשיו פתרון הnative של אמזון נשאר כרגע ברמת reference architecture ולא מוצר או שירות ואני עוד מחפש פרטים נוספים כמו מה התצורה המינימאלית, מה, אם בכלל מבנה ה RAID של הדיסקים וכל מני כאלו אבל זה כיוון מעניין שעשוי לאיים על התחרות.
מעניין גם לדעת אם מישהו תומך בפתרון הזה באופן רשמי, אם הוא אכן רק reference architecture אז כנראה שלא? והכי מענין זה הקוד כי בהערות לפוסט, רנדי המחבר כותב שבעצם כל הפצה מודרנית של לינוקס תומכת בפתרון בלי שום תוכנה חיצונית נוספת ואני לא יודע מה אתכם אבל בשבילי זו פעם ראשונה שאני שומע שלינוקס תומך ככה "מהקופסא" בטופולוגיה של Scale-Out?
הקורא היותר עירני אולי שואל את עצמו עכשיו למה עדיין לא הזכרתי את הפתרונות של NetApp כמו CVO וזו שאלה מאד הוגנת. לדעתי, דבר ראשון, הפתרונות של סילק ושלר פיור הם פתרונות SAN ולכן מדובר בתחרות ישירה, סילק תומכים בסאן בלבד ואילו פיור תומכים בפרוטוקולים נוספים אבל הם ידועים בפתרונות הסאן שלהם. דבר שני, שני הפתרונות גם מתמקדים בעולם עתיר ביצועים, זה הטיקט העיקרי עליו רצים סילק ואחד הבולטים של פיור ומכאן שהארכיטקטורה הזו שמפורסמת עכשיו על ידי אמזון מכוונת ישר אליהם וזאת לעומת CVO למשל שעדיין מספק בידול משמעותי מספיק בעולמות שירותי הקבצים עד שאמזון מריצים גרסא משלהם למוצר המבוססת אותו קוד בדיוק, FSxO/N שעליה כתבתי כאן.
אגב, אם אתם זוכרים, באותו פוסט בינואר הקודם כתבתי גם בנימה אישית על כל העבודות שנעשות אצלנו בחצר ועל כמה הן מערערות אותי? אני שמח לבשר שהעבודות השתלמו והמרתף שלנו שהיה הופך לבריכה פרטית אחרי כל גשם חזק נשאר השנה יבש ונקי, טפו חמסה שום בצל עיגולים חמש חמש!
אם כבר אנחנו בנימה אישית אז גם בפוסט האחרון סיפרתי לכם שחזרתי לבריכה אחרי כמה שנים יבשות אז בשני האימונים האחרונים אנחנו עובדים על הגלגול המגניב הזה שעושים בסוף הבריכה שנקרא קיפר. כשהתחלתי לשחות לפני 21 שנים זה היה אחרי ניתוח גב וחבר שלי שי, שהיה גם המאמן האישי שלי, אמר לי שבגלל הניתוח אסור לי לעשות קיפרים אז הנה החלמתי מספיק ואני עושה אותם, הם יוצאים לי עקומים ואני עוד לומד איך לצאת מהקיפר חזרה לשחיה אבל עושה! מי שמכיר אותי אישית מוזמן לדמיין איך זה נראה כשענק כמוני עושה קיפר, משהו כזה אולי:
אתמול ישבו אצלי שני חברים מהצבא, אחד מהם שכן שלי היום, יזם מצליח, ובין הנושאים המרתקים עליהם דיברנו, דיברנו גם על ייצור מוצרים בסין, הגנה על זכויות יוצרים ורישום פטנטים. כן, אני יודע, נשמע מסחרר הא?
היזם נתן כדוגמא את הסיפור על Bunch-O-Balloons, מכירים?
מדובר על קונץ-פטנט נחמד, 100 בלונים, מושחלים על קשיות קטנות ומהודקים אל הקשיות עם גומיות. כל הקשיות מחוברות בקצה אל פקק הברגה. מבריגים את הפקק על ברז גינה סטנדרטי, פותחים את המים ותוך שניה וחצי יש לו 100 בלוני מים מוכנים לקרב!
השטות הזו תאמינו או לא הפכה את הממציא שלה למולטי-מיליונר ורק לפני שנתיים הוא זכה ב31 מיליון דולר בתביעה על הפרת זכויות היוצרים שלו מול חברה מתחרה.
החבר היזם לא אוהב את זה שאני אומר "שטות", בראיה יזמית הוא אומר שהמוצר הזה פותר בעיה אמיתית ולכן נמכר בכמות כל כך גדולה, במקום שאבא יעמוד למלא 100 בלונים אחד אחרי השני ואמא תעמוד לקשור אותם, שניה וחצי מתחת לברז והילדים מוכנים לקרב, זה ערך אמיתי של מוצר אמיתי.
למדתי משהו על נקודת המבט. וגם שתינו בירה. וגם נתתי להם כרוב חמוץ מעשה ידי אבל לא קיבלתי מספיק מחמאות לטעמי, אולי אאלץ להזמין אותם שוב.
בכל מקרה, אתמול היה גם ה Analyst Day של Pure Storage שפומפם אצלנו בתעשיה יפה וכולנו חיכינו לשמוע מה יתחבא מאחורי הפרגוד.
ובכן, לא הרבה.
Pure Fusion
זוכרים שבפוסט הקודם שלי הזכרתי גם את הדמו של נטו מברזיל מ2016? זוכרים שהוא כבר אז משתמש ב Cloud Manager שלנו על מנת לנהל כמה מערכות, בענן הפרטי והענן הציבורי באופן קל ופשוט? אז כזה רק חמש שנים אחר כך עם הרבה יותר הייפ!
שירות ניהול מרכזי למערכות Pure תחת מעטה שיווקי ומטעה (רואים מה עשיתי כאן עם מעטה ומטעה?!), לא הרבה יותר מזה, זה נחמד שהם משתמשים בז'רגון ענני כמו availability zone ומוסיפים קצת אי דיוקים טכניים כמו scale out אבל בסופו של דבר זה ממשק ניהול של כמה מערכות שלא מייצר שום תוכן חדש מעבר למה שהמערכות המנוהלות כבר יודעות לייצר.
Portworks Data Services
אני צריך לקרוא על זה עוד קצת אבל פיור מנסים לשווק את זה כ Database הראשון עבור קוברנטיס ובכן, הם לא הראשונים אבל זה לא משנה, בכל מקרה מינוף טוב של הרכישה של פוטוורקס כדי להרחיב את הפורטפוליו. אמנם עדיין בתמיכה מוגבלת אבל בניגוד לפיו'זן כאן אולי באמת מדובר במוצר חדש עבור פיור, שיאפשר להם באמת לספק ערך חדש ללקוחות ולא רק פרפראות מעל סל המוצרים הקיים.
סך הכל הכרזה קצת מאכזבת ואני מזכיר לכם שכשמגיע להם פירגון אני אכן מפרגן להם כמו כאן כשהם השיקו את תצורת ה Active/Active שלהם
בכל מקרה, מי שרוצה קצת כרוב חמוץ שיגיד אני וכל השאר, מוזמנים להשאיר לי תשוגבה ולהגיד לי מה חשבתם על הפוסט הפעם,
הרבה מהרעיונות לפוסט הזה הגיעו דרך פיד הטוויטר שלי במהלך השבוע הקודם בו הייתי בקוריאה. הבעיה היא שבסיום אחת הפגישות שלי שם בטעות כיביתי את המחשב במקום להעביר לשינה כמו בדרך כלל, מרגיז נכון?!
התוצאה של זה היא שאיבדתי את הרשימה המקורית שהכנתי לקראת כתיבת הפוסט ואיתה אבדו הקישורים המקוריים דרכם איתרתי את החומר, בעיקר כל מיני ציוצי טוויטר מעניינים ועכשיו הצלחתי לשחזר את רוב הנושאים וגוגל מצא לי קישורים רלוונטיים עבורם אבל אין לי את הציוצים המקוריים אז אני לא יכול לתת קרדיט למי שהפנה את תשומת ליבי לסיפורים!
אם אתם בפיד שלי ומזהים כאן משהו כשלכם, אני ממש מתנצל מראש, תנו פינג ואתן לכם קרדיט מסודר, מילה שלי!
תקראו עד הסוף היום, על תעצרו במונטי פייטון בסדר?
גרטנר
החודש קרה משהו מאד מרגש ומשמח, חברת אינפינידט הוכרה על ידי גרטר כחברה ברביע הקסם, קפצנו לרביע המובילים ואם תשימו לב כמה אנחנו ממוקמים ימינה על ציר ה X, גרטנר ממש מאמינים בחזון שלנו לגבי איך אפשר וצריך לבנות פתרונות אחסון והגנה על המידע, איזה כבוד!
Pure מכריזים על פתרון חדש לעולם ה hybrid cloud
לאחרונה קצת ניגחתי את Pure והנה שוב הזדמנות לפרגן במקום. בשבוע שעבר הם הכריזו על פתרון חדש שמאפשר להריץ את מערכת ההפעלה שלהם גם על גבי תשתיות AWS וככה לספק חוויה דומה (אותם API) באתר הלקוח או בענן. יכולת זו מצטרפת ליכולת הקיימת לבצע טירינג של סנפשוטים לענן (יכולת שנקראת אצלם CloudSnap) שדומה ליכולת של NetApp שנקראתFabric Pool.
כתבתי כבר על החשיבות של hybrid cloud ושל data mobility כמו גם data governance. הסיפור של פיור מצטרף כאן לסיפור ה Data Fabric של NetApp וכמובן לסיפור ה Neutrix שלנו באינפינידט. הפער בין חדר השרתים והענן הוא האתגר הגדול של עולם ה IT כי לפחות בעתיד הנראה לעין גם פתרונות On Premises וגם פתרונות Cloud יחיו זה לצד זה ולכל אופציה יהיו היתרונות והחסרונות שלה.
אמזון סנובול אדג' חדש
גם באמזון, שיצרו למעשה את עולם ה Public Cloud ומובילים אותו בבטחה גם מבחינת הגודל וגם מבחינת החדשנות, רואים את הפער ומספקים פתרונות שונים כדי לצמצם אותו. כתבתי בעבר על שירותי המיגרציה של גוגל והזכרתי שם את ה Snowmobile של אמזון והשבוע במסגרת RE:Invent הם הכריזו על מוצר חדש באותה סדרה או למעשה בסדרה הקטנה יותר שנקראת Snowball Edge. המוצר החדש כולל יכולות מחשוב חזקות יותר ותמיכה בכרטיסי האצה גרפיים GPU. הסדרה הזו למעשה תוקפת את הפער מהכיוון ההפוך ומאפשרת לפתח כלים בענן ואז "להביא" אותם, פיזית, בתוך מארז מוגן ומוקשח, אל חדר השרתים או איפה שצריך אותם כדי שירוצו בפועל.
פלטפורמות ובהמות משא דרום אמריקאיות
אמרתי למעלה שאמזון היא הדה-פקטו ענן, היא מכתיבה את הסטנדרטים בתחום ומעניין ללמוד קצת על מאחורי הקלעים, איך בעצם ארגון הופך להיות כזו מפלצת כמו אמזון.
אחד הדברים שמבדלים את אמזון מחברות אחרות הוא השאיפה להפוך כל מוצר, כל כלי וכל שירות לחלק מהפלטפורמה של אמזון, כל דבר אמור להיות מסוגל לדבר עם כל דבר באופן אחיד ופתוח ופתוח משמעו גם, לפחות באופן פוטנציאלי, פתוח החוצה אל מחוץ לארגון. יש חיבור ארוך מפורסם וישן קצת ששווה לקרוא שמתאר בדיוק את התהליך הזה של יצירת הפלטפורמה ובזמן כתיבת החיבור לפחות, זה היה אחד ההבדלים המשמעותיים בין אמזון לגוגל, גוגל יצרה כלים ושירותים ואמזון חיברה אותם לפלטפורמה אחת. נזכרתי בחיבור הזה אתמול בערב כשדיברתי עם חבר על היכולת של חברות לעשות שינוי מהותי במי שהן, להפוך מחברה מסוג אחד לחברה מסוג שני.
זה מאד מפתה להתחיל לדבר שוב על The Phoenix Project כי השיחה הזו של אתמול התחילה אחרי שהוא חזר מסדנת DevOps ואמר שהיה מאד מעניין אבל הוא סקפטי לגבי היכולת ליישם את זה. במקום לדבר שוב על הספר ובמקום לדבר על שינוי כלל האופי והמבנה של חברה, אני יכול לספר עוד קצת על אמזון ומה היא עושה שונה.
יש כאן למשל כלי שכל חברה, או מחלקה בתוך החברה, יכולה לאמץ לעצמה גם בלי לזעזע את כלל המבנה הארגוני או להוציא תקציבים גדולים, הכלי נקרא 5 הלמות. סתם הוא נקראה 5 הלמה, the 5 whys, ובדוגמא שלפנינו, אמזון משתמשת בכלי הזה כדי לבצע תחקיר למציאת שורש הבעיה, Root cause Analysis. מספרים לנו שעובד אחד פצע את האצבע על מסוע.
למה הוא פצע את האצבע? כי היא נתפסה במסוע
למה האצבע נתפסה במסוע? כי העובד ניסה לתפוס את התיק שלו
למה הוא ניסה לתפוס את התיק שלו? כי התיק היה מונח על המסוע והמסוע פתאום התחיל לפעול
למה התיק היה על המסוע? כי העובד השתמש במסוע כשולחן
למה העובד השתמש במסוע כשולחן? כי הוא היה צריך להניח את התיק ולא היה במקום שולחן
פתרון לבעיה – לוודא שיהיו שולחנות במיקומים נחוצים או לפחות שולחנות מתקפלים ניידים זמינים למי שצריך אותם
הגירה של שירותי קבצים בשרת חלונות 2019 החדש
בתחילת הפוסט הזכרתי שהייתי בקוריאה בשבוע שעבר ואחד הדברים שדיברנו עליהם הרבה היה מיגרציות. לקוחות בכל העולם רגילים שפרויקט מיגרציה של סטורג' זה פרויקט גדול מסובל ויקר והרבה פעמים גם מסוכן. עבור רובם זה לא נכון עבור ככה הם רגילים ובשוק מסורתי כמו קוריאה זה נכון כפליים. דיברנו הרבה על העובדה שעם כלים כמו VMware vSphere Storage vMotion או Live Migration המקביל ב Hyper-V, לקוחות בכלל לא צריכים עזרה בשביל להעביר באופן קל וחלק את מרבית חדר השרתים שלהם ממערכת אחסון אחת לשנייה.
כמו מהשמיים גיליתי שאפילו מיגרציה של קבצים משרתי Windows זה לא מה שהיה פעם. מיקרוסופט תומכת היום במיגרציה של קבצים משרתי Windows ישנים, אפילו שרתי 2003 שכבר לא נתמכים רשמית, אל שרתי Windows 2019 פיזיים או וירטואליים או לשירותי הקבצים של Azure באמצעות כלי מובנה שנקרא Storage Migration Service או SMS וכן, השירות הזה מובנה בשרתי 2019 ושרתי WAC (Windows Admin Center).
אין טעם להעתיק מהפוסט הנהדר הזה את ההסבר לאיך משתמשים בכלי הזה אבל מיקרוסופט כמו מיקרוסופט הממשק הוא ממשק גראפי נוח וקל לשימוש ונראה מודרני וברור מהרגיל (בשרתי WAC זה מנוהל דווקא ב PowerShell).
עברתי למודל בינלאומי, רוצים לקרוא אותי באנגלית? אם אתם קוראים את הבלוג שלי כאן אז הפוסט הזה כבר מוכר לכם והאמת בגרסה יותר מוצלחת לטעמי אבל הי, זה טוב לגוון מדי פעם. זה רק פוסט ראשון במסגרת הבלוג של אינפינידט אבל אם יהיה קהל אז יהיו עוד.
מחר אני מתחפש לסופרמן
עד לא מזמן היה ג'ו אוניסיק אושיית טוויטר בעולם ה IT. קצת הילד הרע של הטוויט-IT הוא צבר לעצמו שם של טרבל מייקר עד שיום אחד נעלם מהרשתות וירד למחתרת. באותם ימים הוא היה הפנים הקולניות יותר של Cisco ACI וחלק מהרעש שהיה מעורב בו הוא הקרב בין ACI ובין VMware NSX. לדעתי ברור מי ניצח, למרות האתגרים ולמרות שזה עדיין לא באמת פתרון קל ליישום כמו שזה יהיה בעתיד, NSX ניצח בגדול.
לאחרונה ג'ו חזר לרשתות והוא מתנהג יפה וממלכתי מבעבר. השבוע הוא פרסם וידאו בו הוא מדבר על בניית והבנת המותג הפרטי שלכם והערך של המותג הפרטי שלכם כחלק מתהליך משא ומתן על שכר בעבודה חדשה או שדרוג תנאי השכר בעבודה קיימת. לא אסקור את כל מה שהוא אומר בכמעט 40 דקות של סרטון אבל אני רוצה לגעת בנקודה אחת מתוכו שאולי יכולה להיות רלוונטית לרובכם.
מכירים את הקלישאה של dress for the job you want? ובכן לא בכל מקום זה יתקבל בעין יפה אם תתחילו לבוא למשרד בגלימה של סופרמן אבל ההרחבה של הקלישאה הזו כמו שג'ו אוניסיק מציג בסרטון שלו היא שאתם יכולים להתחיל לעשות את התפקיד שאתם רוצים כבר עכשיו, בלי משא ומתן, בלי הגדרות תפקיד מחדש ובלי תארים מפוצצים, רואים משהו שצריך להיעשות בחברה או שצריך להיעשות טוב יותר? תתחילו לעשות אותו. ברוב המקומות, תחת רוב המנהלים, זה יעבוד ולא רק שזה יעבוד, אנשים מסביבכם יסתגלו מהר מאד ואם תיראו כאילו זה התפקיד שלכם לעשות משהו, אז הם פשוט יקבלו את זה כעובדה, זה התפקיד שלכם לעשות את מה שאתם עושים.
שימו לב אגב לשורה האחרונה, יש לזה צדדים שליליים גם כי הרבה פעמים משתמשים בזה לצורך חדירה לארגונים, פיזית או וירטואלית, אם אתם נכנסים אל משרד של חברה ונראים כאילו אתם אמורים להיות שם, ביותר מדי מקרים אף אחד לא ישאל אתכם מי אתם למה באתם והאם המחשב הנייד שהרגע הרמתם מהדלפק אכן שייך לכם.
גדילה זה לא תמיד חיובי
אתם יודעים שאני משתדל לפרגן לקולגות בתעשייה מסביבי כולל למתחרים ישירים אבל ראיתם את הסקירה הזו? אני חושב שהחברים בפיור מייצרים מוצרים מעניינים ויש שם אנשים נהדרים אבל הם שורפים כסף כאילו אין מחר ובשנה שעברה החברה הפסידה רבע מיליארד דולר. בקיצור, ההמלצה הראשונה בסקירה הזו היא :
זמינות חלפים ושאלות מיותרות
היום שאל אותי לקוח קוריאני מה ה MTBF של הדיסקים שלכם? זה הזכיר מקרה מלפני כמעט שמונה שנים כשהייתי יחסית חדש בחברת אנקור, לקוח מכפר נטר גרם למנהל המכירות של אנקור להתקשר אלי באחת עשרה וחצי בלילה, אתם מבינים EMC השתמשו אז בדיסקים מסוג eMLC אבל NetApp שאנחנו ייצגנו השתמשו רק ב MLC ובגלל זה אנחנו עומדים להפסיד את העיסקה. נו בחיאת. מצד אחד, יש ערך לירידה לפרטים ומצד שני יש חובה לדעת את ההבדל בין עיקר לתפל. אנחנו באינפינידט היחידים שמתחייבים בכתב לשבע תשיעיות של זמינות על המערכות שלנו, ואנחנו עושים את זה דווקא עם רכיבי החומרה הכי פשוטים שיש בעולם האנטרפרייז, אנחנו מספקים סדר גודל שלם מעל המתחרים הקרובים שמציגים שש תשיעיות בלי לזרוק כסף על חומרה יקרה ומורכבת מדי, שני סדרי גודל מעל הסטנדרט המקובל בתעשייה של חמש תשיעיות ושלושה סדרי גודל מעל ספקיות הענן הגדולות בלי להיגרר לטרנדים הכי חמים בתעשייה סתם ככה לשם הטרנדיות ועדיין מישהו רוצה לדעת שהדיסק הבודד שאמכור לו בתוך המערכת יכול להחזיק 2,000,000 שעות עבודה רציפות בממוצע. לך תבין. ואם הממוצע הוא רק 1,800,000 שעות עבודה רציפות לדיסק בודד איזה השלכה יש לזה על הביזנס שלך אדוני הלקוח?
בסופו של דבר צריך לזכור שני חוקים חשובים בעניין הזה, הראשון הוא שאתם רוכשים מערכת, לא רכיבים בודדים, התנהגות המערכת, יציבות המערכת, שרידות המערכת, זה מה שחשוב לכם ולא הרכיב הבודד בתוך המערכת. החוק השני הוא שמתמטיקה מהירה יותר מפיזיקה ולכן התוכנה שמנהלת את מערכת האחסון והאופן שבו היא מנצלת את החומרה חושבים יותר מהיכולות של החומרה עצמה, אם אין לכם נהג טוב אז אין משמעות למידת הצמיגים.
המשמעות של תלות בחומרה והדרישה להצפנה לגבי מודלים עסקיים
השבוע נחשפה חולשה מובנית בהצפנה החומרתית של דיסקי SSD וכתוצאה מכך חולשה מובנית במנגנון ההצפנה BitLocker שמשתמש בהצפנה חומרתית כברירת מחדל. פועל יוצא מחולשות כאלו ולצדן חוקי הרגולציה המחייבים הצפנת מידע, הוא הכורח להצפין ברמת האפליקציה ולא ברמת התשתית. נשאלת השאלה מה יקרה למודל הכלכלי של יצרניות ה All Flash כולו? עד לא מזמן, יצרניות כמו NetApp סיפקו יכולות Deduplication ככלי טכנולוגי, הלקוח שילם על נפח דיסק ואם בזכות ביטול כפילויות הצליח לכתוב על הנפח הזה יותר מידע, הוא הרוויח. היום המודל הפוך, בגלל העלויות הגבוהות של מערכות מבוססות פלאש, הלקוח משלם על נפח דיסק ולמעשה מקבל שליש, רבע או לפעמים אפילו חמישית מהנפח שקנה. היצרניות השונות מתחייבות לספק את כלל הנפח הנרכש באמצעות ביטול כפילויות ודחיסה וכך הכלי הטכנולוגי הפך להיות כורח כלכלי אבל מה יקרה אם המידע יוצפן במקור? הרי היכולת לדחוס מידע מוצפן או למצוא כפילויות בו יורדת לאפס?
כמו תמיד שמח לשמוע פידבק על מה שכתבתי אז אל תהיו ביישנים!
מדי פעם אני ממליץ כאן על בלוגים ופודקאסטים מעניינים בתחום ה IT והפעם אני קצת חורג ממליץ על פודקאסט מסוג אחר. Revisionist History הוא פודקאסט של מלקולם גלאדוול שעוסק בדרך כלל בפיקנטריה, באירועים קטנים בהיסטוריה ולמעשה אפילו לא ב"ממש" היסטוריה, כמו למשל הפרק שעוסק בצ'יפס של מקדונלדס והשינוי שחל בו מאז שמקדונלדס עבור לשמן מהצומח, פרק שנקרא "מקדונלדס שברו לי את הלב".
הפרק שאני מאזין לו עכשיו, לא מופיע באתר אבל כן זמין דרך ה RRS של אפליקצית הפודקסטים האהובה עלי podcast addict. זהו פרק בונוס ובעצם הוא לא ממש פרק של הפודקאסט אלא הקלטה של שיחה בין גלאדוול ובין אדם גראנט ובגלל שהפרק הזה לא זמין באתר, אני מצרף כאן לינק לקטע מתוך הרצאה אחרת של אדם גראנט כי בקטע הזה הוא מדבר בדיוק על הנושא שאותו רציתי להעלות כאן.
תריצו את הקטע ותחזרו לקרוא:
יש כאן נקודה מעניינת ששווה מחשבה גם אם היישום שלה לא בהכרח יעיל. כוכבים לא יכולים לשמר את ההצלחה בלי הצוות שסביבם. קח סוחר וול-סטריט מצליח, מנצח מוכשר, קברניט מטוס ותיק ותעביר אותם לחברה אחרת ובניגוד למה שמצפים לראות, הביצועים שלהם יצנחו דרמטית. גם מנתח שביצע את אותו הניתוח שלוש מאות פעם בבית חולים אחד, לא יבצע אותו באותה רמת הצלחה בבית חולים אחר כי אין סביבו את אותו הצוות שהתאמן איתו ביחד, שצופה את הצעדים שלו, שמשלים אותו, שבאופן טבעי וחלק מחפה עליו בנקודות החלשות שלו.
גראנט וגוגל השתעשעו תקופה מסוימת ברעיון להעביר את נקודת הפוקוס מהעובד אל הצוות כלומר למדוד את הצוות, לקדם ולתגמל את הצוות ולפטר את הצוות במידת הצורך. מהר מאד הרעיון הזה נזנח, ברמה הפרקטית הרי גם ככה קשה לשבץ עובדים למשמרות כשהם יחידים אז כיחידה אורגנית? ומה לעשות בסוף גם בתוך הצוות המעולה והמלוכד יש עובדים טובים יותר וטובים פחות וכאלו שרוצים להשאר וכאלו שרוצים להתקדם וכאלו ש וכאלו ש וכאלו ש…
אבל הפואנטה מעניינת, הפואנטה של גם הכוכבים הגדולים ביותר לא מסוגלים לעשות שום דבר לבד ולקבוצת NBA לוקח 4 שנים עד שהגרעין מתגבש לרמה של קבוצה המתמודדת על האליפות היא פואנטה מעניינת שכדאי לשים אליה לב כשמנהלים אנשים. אין לי עוד הרבה מה להגיד על זה כי עוד חושב על זה בעצמי אבל זה נראה לי מספיק מעניין כדי לחלוק כבר עכשיו.
_ עריכה _
מצאתי את הפרק המלא שמופיע פשוט בפודקסט של אדם גראנט :
יש לי בעיה מציקה ב Word שאשמח לקבל עיצות לגביה. בכל פעם שאני פותח קובץ וורד, אני מקבל את ההודעה הבאה:
וורד נתקע למשך לפחות שלושים שניות עד שהוא מתייאש למצוא עדכונים לטמפלט ורק אז אפשר להמשיך כרגיל. כן, ניסיתי גם ללחוץ על ביטול כמובן, במיקרוסופט כמו במיקרוסופט גם הביטול לוקח כמה שניות ארוכות. ניסיתי גם למחוק את ה default template. זה ממש מעצבן! בין הפותרים נכונה יוגרל מאזין שלא ענה נכון!
_ עריכה _
תודה לאלכס!
מצאתי את ה Add-In שהטריף אותי והסרתי אותו ובא לציון גואל!
בכל אופן טיפה חדשות IT
נראה ש Recover Point של Dell EMCזה מסננת אחת גדולה ולאחרונה התגדלו לא פחות משש פרצות אבטחה שונות כולל סיסמאות מובנות בקוד, אפשרות להעברת סיסמאות ללא הצפנה ויכולת להשלטת על מערכת ההפעלה מתחת לאפליקציה.
השבוע אנחנו מתבשרים ש Tintri שוב על סף פשיטת רגל ובלי הזרמה של מזומנים לא יוכלו להמשיך לפעול מעבר לסוף חודש יוני. סיפור קצת עצוב כי מעולם לא שמעתי מילה אחת רעה על הטכנולוגיה שלהם בשוק משופע רכילות והשמצות. נראה שמדובר באופן גורף בניהול כושל מאד שהוחלף לאחר פשיטת הרגל הקודמת בצוות ניהול כושל אחר (או ספקולנטים שרצו רק לחלוב מה שיצליחו מהמשקיעים?)
Pure הוציאו את הדו"ח הפיננסי הרבעוני שלהם ושוב הם מראים הפסד של 64 מליון דולר ברבעון הראשון של השנה מה שלא מונע מהם להכריז על הכוונה לגייס עוד 500 עובדים. מחד אני מבין את האמירה שלהם שצמחיה חשובה יותר מרווחיות ומאידך מדובר על הפסדים עצומים שוב ושוב ושוב, כמה זמן חברה יכולה להתקיים ככה בעצם? זה כמו קבלן ישראלי קטן שחי מהלוואה להלוואה אבל נוהג במרצדס?
נו טוב זה מספיק להיום, בפעם הבאה אכתוב על Neutrix כמו שהבטחתי
במסגרת תפקידי כאיש פריסייל בספקית האינטרנט 012, השתתפתי בכתיבת מענה למכרז תקשורת עבור חברה חדשה ומהפכנית בתחום הרכב, שבאותם ימים הייתה הבטחה גדולה בתחומה, בטר-פלייס. זה היה מכרז מרתק ובמסגרתו נחשפתי לאתגרים של פריסה ארצית של תחנות טעינה, ניהול ציי רכב, ניטור מערכות הרכב בזמן אמת או בהבזקים קצרים והזרמת תוכן בחזרה אל הרכבים. היזם שמאחורי החברה, שי אגסי, הבטיח מהפכה אמיתית בתחום הרכב, הצליח לרתום לפרויקט תמיכה של מדינות כמו ממשלת יפן שהתגייסה לתמוך בפיילוט של מוניות חשמליות בטוקיו, בנקים גדולים ואת חברת רנו העולמית שהייתה היצרנית הבלעדית של מכוניות בטר-פלייס.
לצערי החברה קרסה שנה אחת בלבד אחרי שהחלה לספק מכוניות ללקוחות פרטיים. האמנתי בחזון אותו הוביל אגסי. כולנו חכמים בדיעבד ונראה שחלקים מהמודל בו בחר אגסי, כמו חיוב טעינה בעמדות החברה בלבד ובחירה ברכב נטול סקס-אפיל לחלוטין, הביאו לכישלון וזאת בניגוד למשל להצלחה היחסית של חברת טסלה של אלון מאסק.
הפרק האחרון של הפודקסאט המצוין של הדסק הכלכלי של תאגיד השידור "כאן" עוסק בטכנולוגיה בעולם הרכב והוא זה שהזכיר לי את בטר-פלייס, בפרק מתראיין שי אגסי ובטר-פלייס שלו מוזכרת כמה פעמים במהלך הדיון. השאלה המרכזית בה עוסק אמסטרדמסקי שהנחה את הפרק היא האם בקרוב נפסיק בכלל לרכוש מכוניות פרטיות? האם הבשלת הטכנולוגיה של רכבים אוטונומיים, ידידותיים לסביבה, ביחד עם התרחבות מודל הצריכה השיתופי בסגנון אובר או ליפט תביא לכך שבקרוב פשוט לא נרצה להחזיק רכב משלנו? הדוברים בפרק בטוחים שכן. בסופו של דבר, נאמר פרק, בעתיד הקרוב מאד, שלוש, חמש או עשר שנים, לא נרכוש מכוניות פרטיות, ילדינו לא ילמדו לנהוג בעצמם ושוק הרכב יעבור תהליך מאד מואץ של התגבשות למספר מאד נמוך, ארבע או חמש, יצרניות ענק שיחלקו ביניהן את השוק.
הנקודה האחרונה, התגבשות השוק למספר קטן של יצרניות ענק, הוא הקישור שלי חזרה אל עולם התוכן שלנו כאן, עולם ה IT. לאחרונה, במסגרת דיון פנימי על השוק כולו, חבר שלי, עופר טל, שלח קישור לרשימה של מעל 100 יצרניות All Flash Storage ובמסגרת המאמר שהכיל את הרשימה, יש גם קישור לרשימה עתיקה של לא פחות מ 172 יצרניות SSD. 172 יצרניות SSD לעומת שלוש עד שבע יצרניות דיסקים, תלוי לרשימה של מי מאמינים. למעלה ממאה חברות מייצרות רק או גם מערכות All Flash.
ברור שלא לכולן יש עתיד. ברור כי על רוב היצרניות הקטנות, אלו המתמחות ב All Flash ואלו שמייצרות "גם" All Flash, על רובן לא שמעתם ולא תשמעו. גם המצליחות יחסית, מתקשות לייצר רווח, Pure היא אחת החברות המצליחות בעולם ה All Flash והיא מדווחת על הפסד של 41.6 מיליון דולר ברבעון האחרון וזה עוד שיפור מהפסד של 78.8 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.
מה מייחד כל אחת מאותן מאה פלוס חברות All Flash? האמת היא פשוטה ואת רובן לא מייחד שום דבר וזו הסיבה שרובן תעלמנה. לחלקן יש משהו מיוחד, NetApp למשל מקדמת די בהצלחה את חזון ה DataFabric שלה ומערכות ה All Flash הן רק חלק מהמכלול שם. לנימבל, שנרכשה על ידי HPE, היה ה InfoSite, מערכת האנליטיקה המתקדמת שלה. השורה התחתונה, מי שמתמקד במדיה, בחומרה מהירה, פשוט מיישר קו עם העדר.
הערת אגב על זמינות ותשיעיות
בימים הקרובים אמור להתפרסם whitepaper חדש של IDC שמדבר על החשיבות של זמינות מערכות ברמה גבוה ומציין אותנו לטובה כיצרן היחיד שמתחייב לרמת זמינות של שבע תשיעיות.
כמאמר המשוררת, התשעיות לא מעניינות אף אחד אם הלקוח לא מרוצה אבל אני לא מודאג, יש לנו עוד כמה דברים מגניבים מעבר לרמת זמינות המערכת.
הערת אגב לגבי חמש תשיעיות, מי שעושה חיפוש על המושג five nines יכול ליפול גם על תותחים גרמניים ממלחמת העולם הראשונה, תותחים בקוטר 15 סנטימטר או 5.9 אינטש. לפי ויקיפדיה תותחים אלו, כמו תותחים גרמנים אחרים מאותה תקופה, הוטבעו במילים Ultima Ratio Regum, בתרגום חופשי מלטינית – הטיעון האחרון של המלך. ככל הנראה מסורת שהתחיל המלך לואי הארבעה עשר לציין שהמלחמה היא המשך הוויכוח.
הידיעה הבאה הכניסה בי יאוש מסוים, איש ה NSA הורשע בבית המשפט על פי הודעתו. מידע מסווג שלקח הביתה, נגנב על ידי שירותי המודיעין הרוסים תוך שימוש בתוכנת האנטי-וירוס של קספרסקי שהותקנה על המחשב שלו. למה זה מכניס בי ייאוש? כי כמו שנכתב כבר בבלוג שלי כאן וכאן, חינוך עובדים להתנהגות מודעת הוא חלק משמעותי במערך אבטחת המידע של הארגון ואם אפילו עובדי NSA לוקחים חומר מסווג הביתה סם כך, מה יגידו אזובי הקיר?
כל הכבוד לחברים מפיור, לא מזמן השיקו את מוצר ה NVMe שלהם והנה, לפני שבועיים באירוע Pure Accelerate שלהם, הם הפגיזו שוב עם ההכרזה הכי גדולה בתולדותיהם. אחת מגולות הכותרת היתה הכרזה על פתרון Active/Active שלהם. אפשר לקבל סקירה יפה של הפתרון כאן ולראות דמו של הפתרון כאן. פיור מאד אוהבים פשטות ולכן, גם כאן, הפתרון שלהם לא כולל תוספות חומרה חיצוניות קשות לניהול אלא יישום די אלגנטי שכולל רפליקציה סינכרונית דו כיוונית ומנגנון של תזמון כתיבות כדי להימנע מהתנגשות IO.
למה צריך את המנגנון הזה? שרתי האפליקציה יכולים להיות פעילים בשני האתרים והניגוד לחלק מפתרונות ה active/active הקיימים בשוק, הם יכולים לקרוא ולכתוב ממערכי האחסון בשני האתרים. קריאה זה קל, לכל שרת מוגדר נתיב מועדף אל המערך הקרוב ונתיב משני אל המערך הרחוק. השרת ניגש לעותק הקרוב לקריאה ומקבל תגובה מהירה ורק במקרה כשל של המערך המקומי הוא מופנה לקריאה אל המערך המרוחק.
החלק המאתגר הוא כתיבה. אם שני שרתים כותבים בו זמנית אל אותו volume בשני אתרים שונים, מה קורה אם שניהם רוצים לעדכן את אותו הבלוק? פיור בחרו ליישם מנגנון ניהול תור כתיבות, האחרון לכתוב אל הבלוק הוא המנצח. זה פתרון פשוט ואלגנטי למניעת התנגשות אך הוא מוסיף תקורת זמן קטנה. כל הכתיבות מרופלקות לשני הצדדים ואז המנגנון מחליט מי הכתיבה האחרונה ומתייחס רק אליה. אין לי גישה מן הסתם למסמכי ה best practice שלהם אבל אני מהמר שהדגש הראשון בהקמת הפתרון צריך להיות בדיקת תקינות ל NTP אחרת מדובר בשיט-סטורם מעבר לפינה.
כאמור, פתרון פשוט ואלגנטי ופיור אוהבים להתגאות שכל מה שהמשתמש צריך בשביל להגדיר את הפתרון זו פקודה חדשה אחת בלבד.
לאחר שהחמאתי להם על האלגנטיות של הפתרון, אני מנחש שזו תהיה נקודת הביקורת העיקרית כנגד היישום הזה: לקוחות שירכשו מפיור מערכת אחסון מבוססת NVMe הם לקוחות שפיור שכנעו שזו הדרך היחידה לקבל זמני תגובה של מיקרו-שניות במקום מילי-שניות. גם אם נקבל את הטיעון הזה שלהם, הרי שהוספה של מילי-שניות לטובת רפליקציה מבוססת IP ועוד תקורה של מנגנון ניהול התורים הזה שישהה את הכתיבות למדיה ואנחנו חזרה ברמות זמני תגובה של SAS, לא בשביל זה קניתי את מנוע קפיצה החלל החדש שלכם הא?!
E8 NVMe over Fabric
בסוף השבוע התפרסמה כתבה ב The Register על מערכת ה NVMe over Fabric חדשה של E8. מדובר ב start up ישראלי ככה שכמובן שאני מאד מפרגן והלכתי לחפש עוד קצת מידע מעבר לעבודה שמדובר במערכת אחסון מאד מהירה. מאד מאד מהירה אפילו. לא מצאתי הרבה מידע וחבל.
לא מצאתי שום מידע רישמי לגבי יכולות רפליקציה, סנפשוטים, דחיסה או כל דבר אחר למעשה. מדובר בהישג טכנולוגי די מרשים בפני עצמו, לייצר shared NVMe storage זה לא עסק פשוט, אבל אם מדובר סה"כ בקופסא קטנה ומהירה, אז מדובר במוצר נישה שסופו להירכש על ידי אחד הגדולים, בדיוק כמו DSSD לפניהם, או לדעוך כמו violin. אין הרבה מערכות בעולם שמחד צריכות מיליארד-זיליארד IO ומאידך אין להן הרבה נפח ולא צריך לדאוג לשרידות שלהן יותר מדי.
יש משהו מעצבן באתר אינטרנט שלם שמחייב רישום עבור כל חתיכת מידע. אני מכיר ממקור ראשון את השאיפה של אנשי שיווק להפוך כל אינטראקציה ל lead אבל בחיאת, תנו קצת מידע על המערכת שלכם כדי שלקוחות ידעו אם הם בכלל מחפשים בכיוון הנכון. זו אותה ביקורת שהיתה לי לא מזמן על ההשקה של NetApp HCI, סיסמאות זה יפה אבל אם אתה שומר בסוד מה המוצר שלך בעצם עושה אז פספסת משהו.
Infinidat Plug-in for VMware Log-Insight
למי שלא מכיר את VMware Log Insight, מדובר במנוע מאד חזק וחכם לאיסוף וניהול של לוגים. הכלי מאפשר ליצור באופן מאד קל ונוח חיתוך וייצוג ויזואלי של לוגים משלל מערכות וכמובן שהחלק החשוב והמעניין בו הוא שלא מדובר רק במערכות של VMware אלא ביכולת לאסוף לוגים משלל מערכות חיצוניות.
לאחרונה השקנו גם אנחנו Plug In (הם קוראים לזה content pack) למערכת ה Log Insight והוא קיים להורדה בחינם מתוך ה marketplace של המערכת.
לקוחות VMware מקבלים רישוי מוגבל כלול בחבילות הרישוי של vSphere, כמו שבגרסאות קודמות היה כלול vRealize operations ברמתו הבסיסית, ככה שכמעט כל לקוח VMware בעצם יכול להתחיל להתנסות.
כמו שאפשר לראות, קיים מספר יפה של דוחות מובנים ככה שאפשר להתחיל לעבוד מאד מהיר מרגע קישור מערכת ה Infinibox אל ה log insight, והיות והכלי אמור להיות כלי לריכוז לוגים ממספר מערכות שונות אז כמובן שניתן לקשר יותר מאשר מערכת iBOX אחת אל אותו ה dashboard, שלוש מערכות בדוגמא שלנו
זהו, העניין די פשוט ואינטואיטיבי, יש הרבה חכמה ברקע אבל אין צורך במדע טילים בשביל להתחבר ולעבוד.
מרגיש כאילו רק לפני רגע דיברנו על 6.5 והנה VMware הכריזו השבוע על גרסה 6.6 של vSAN. מדובר בהכרזה הכי גדולה שלהם מעולם מבחינת כמות החידושים הכלולים בה. אחד החידושים הכי מעניינים לדעתי הוא מנגנון ההצפנה המובנה ל Data at rest. לא, אני לא סתם מתחנף אל אשת אבטחת המידע שלי, אני אוהב את הפיצ'ר הזה כי יש בו טריק. יש הרבה פתרונות להצפנת מידע במערכות אחסון, אנחנו ב Infinidat למשל משתמשים בדיסקים בעלי מנגנון הצפנה חומרתי מובנה. vSAN הוא פתרון תוכנה בלבד ולכן כמובן לא יכול להשתמש בדיסקים כאלו ולכן חייב לבצע הצפנה ברמת התוכנה. נקודה חשובה שצריך לתת אליה את הדעת – מידע מוצפן במקור הוא בדיוק כמו מידע דחוס במקור, למערכת האחסון אין דרך אפקטיבית לבצע dedup או דחיסה למידע מוצפן ולכן מדגישים ב VMware שסדר הפעולות ב vSAN הוא שקודם הבלוקים מחולקים ליחידות של 4K ואז לפי הסדר יוצרים להם checksum, מבצעים dedup, מבצעים דחיסה ורק אז מצפינים. זה משמעותי מאד אל מול היכולת המובנית ב 6.5 למשל בה אם הפעלנו את יכולת ה VM encryption איבדנו את כלל יכולות ה storage efficiency ומאד מגניב כי גם יכולות ה dedup והדחיסה שופרו בגרסה הזו.
בשעה טובה גרסה 6.6 כבר לא דורשת multicast ככה שמבנה התקשורת נהיה נוח וקל יותר לשימוש. שיפור משמעותי נוסף מדבר על היכולת להתגונן גם מפני כשל מקומי וגם מפני כשל של אתר מלא, עד גרסה זו, אם השתמשנו ביכולת stretch cluster נאלצנו לעשות פשרה בעצם, כל אובייקט היה מוגדר בתצורת raid-1, עותק אחד בכל אתר, ככה שאם הייתה בעיה באתר אחד היינו נשארים רק עם העתק יחיד באתר השני ואז היינו לא מוגנים מפני כשל נוסף. עכשיו יש בעצם שתי הגדרות נפרדות, אחת שמגדירה אם האובייקט מרופלק לאתר המרוחק או לא והשני קובעת את הרמת ההגנה שלו באתר המקומי (riad 1, 5,6).
יש עוד כל מני חידושים אבל הם פחות מעניינים בעיני, כל חידוש ברמת ההתקנה הראשונית למשל הוא בעיני קוסמטיקה שנועדה למצגות ולכנסים, אני זוכר בזמנו את ההשקה הראשונית של VNX שהעלו ילד עם 10 לבמה להראות כמה קל ופשוט זה להתקין את המערכת, כולנו יודעים כמה קל ופשוט היה להשתמש בה אחר כך.
Pure NVMe X blade
גם החברים מ Pure השיקו מוצר חדש השבוע, תמיד כיף לפרגן למתחרים והם הראשונים להשיק מערך אחסון מבוסס NVMe. חלק מההכרזה מתרכז כמובן במסרים שיווקיים לחלוטין כמו 1PB ב 3U (רלוונטי רק אם מצליחים בפועל לספק יחס efficiency של כמעט 1:6) אבל חלק מדבר על המשך שינוי הכיוון של Pure מפתרון מבוסס תוכנה לפתרון מבוסס חומרה. בתחילת הדרך Pure היו יצרן תוכנה שהשתמש ב consumer grade SSD כדי לספק פתרון All Flash במחיר מאד תחרותי, הדגש שלהם בהכרזה הקודמת הולך ומעמיק בהכרזה הזו על פתרון שהוא פתרון חומרה טהור עם קצת טוויקים של התוכנה כדי להסיר שכבות מיותרות. זה לא רק שינוי כיוון משמעותי מהכיוון המקורי שלהם אלא גם כיוון שנוגד לחלוטין את הכיוון שלנו באינפינידט ככה שמאד מסקרן לראות לאן הם יצליחו להגיע עם זה. המספרים שפרסמו EMC בתחרות מול הדור הקודם של Pure (//M) היו, אם נגיד בנימוס, לא מאד מחמיאים ל Pure ככה שאני מאד סקרן לראות את הבנצ'מרקים של הדור החדש.
חרושת שמועות
גם שוק השמועות ממשיך להתפרע, the register הכריזו ב30 במרץ שHPE רוצה לרכוש את Veeam ולמרות שכרטיס מלור נוטה לפגוע בתחזיות שלו, מהלך כזה לדעתי לא יעשה הרבה הגיון עבור HPE שמפצלת את נכסי התוכנה שלה. אולי זו הייתה מתיחת האחד באפריל שלהם שפורסמה בטעות יום אחד מוקדם מדי?
שמועה נוספת היא השמועה, שוב, ש Cisco רוצה לרכוש את Nutanix. נראה לי ששוב מדובר על שמועה שנועדה סתם למלא מילים בבלוגים והיא מתבססת על פוסט מתחילת השנה שמקשר את הרכישה של HPE את Simplivity לרצון של Cisco לרכוש את Nutanix לפני שנתיים. הדבר היחיד שמעניין כאן זה המספר הנמוך יחסית שמיוחס לשווי הרכישה. לפני שנתיים דיברו על כך שCisco הציעו 4 מיליארד דולר עבור רכישת נוטניקס ואילו עכשיו, אולי לאור הרכישה הנמוכה יחסית של Simplivity וגם של Nimble המספרים יורדים לשכונה של מיליארד יחיד, עדיין מספרי unicorn אבל כבר לא עדר אלא חד קרן יחיד, קצת עייף.
זה הכל להיום, חג שמח לכולם וכמו תמיד אני פתוח לביקורת הצעות ותגובות,
, CC-BY-SA-3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/) or CC BY-SA 2.5 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.5)], via Wikimedia Commons" href="https://commons.wikimedia.org/wiki/File%3AUltima_Ratio_Regum_Cannon.jpg"><img width="512" alt="Ultima Ratio Regum Cannon" src="https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/26/Ultima_Ratio_Regum_Cannon.jpg/512px-Ultima_Ratio_Regum_Cannon.jpg)
![](https://i0.wp.com/www.gnu.org/copyleft/fdl.html">GFDL</a>, <a href="http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/">CC-BY-SA-3.0</a> or <a href="https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.5">CC BY-SA 2.5</a>], <a href="https://commons.wikimedia.org/wiki/File%3AUltima_Ratio_Regum_Cannon.jpg)
By Kadin2048 (Own work) [GFDL (
ניר מליק 