מה זה סרטוג'לס?

רוני וייס הוא פריסייל בנטאפ (כן, הם מתחרים שלי!) והוא גם חבר יקר שלי ולא מזמן הוא התראיין לtechtalk ודיבר על "ניהול אוטומטי בענן" והזכיר במהלך השיחה את המושג storageless שמאיים להפוך לטרנד בעולמנו ורציתי לכתוב כמה מילים על המושג הזה כי אני לא יודע מה אתכם אבל אני לא מבין מה בדיוק הוא אומר עדיין.

ב Tech Field Day האחרון שהתקיים לא מזמן, Hammerspace הציגו סשן שלם על הנושא:

credit – tech field day

לשמחת כולנו, דיויד פלין, מנכ"ל ומייסד החברה, מתחיל את הסשן שלו בשאלה האם storageless data  דבר אמיתי או רק טרנד שיווקי. אנריקו סיניורטי, שכבר הזכרתי בעבר, מיד קפץ וענה שהוא לא אוהב את השם הזה ופלין עונה שככה כולם קוראים לזה, תשובה מעניינת בהחשב בזה שהאמרספייס ונטאפ הן כנראה היצרניות הראשונות לדבר במושגים האלו?

בכל מקרה, השיחה מגיעה מיד להגדרה של מה זה לא, מה המושג לא אומר, ובדיוק כמו ש serverless לא אומר שאין מאחורי השירות שרתים, storageless לא אומר שאין מתחת להכל גם מערכות אחסון. אחרי הכל, כולנו כבר מכירים את הדחקה “There is no cloud, it’s just someone else’s computer” וזה נשאר נכון גם בעולם שרוצה לדבר על serverless או storageless.

לפי פלין, הדבר הראשון שאנחנו צריכים כדי לדבר על storageless הוא היכולת לנהל את כל שירותי האחסון שלנו תחת ממשק ניהול אחד ש"מבין" את היכולות והמיקומים של כל מערכות האחסון שלנו והוא צריך לדעת לנהל תחתיו מוצרים של יצרנים שונים.

המטרה היא ליצור שכבת הפרדה בין יצירת ושימוש המידע שלנו, מיקום המידע שלנו וניהול תשתית המידע שלנו, למי שמייצר או צורך את המידע לא איכפת איפה המידע מוחזק כל עוד הוא זמין לו בצורה עקבית ואיכותית בכל זמן ובכל מקום והאתגר הוא לאפשר כזו שכבת הפרדה בלי לפגוע בביצועים שהתשתית מספקת לנו, ביציבות והאמינות שלה ובלי להפוך את כל העסק לעוד יותר מסובך לניהול ממה שהוא כבר היום ויקר יותר ממה שהוא כבר היום.

איפשהו בדקה 24 אני קצת מאבד אותו, כשהוא מדבר על גישה אחודה על פני מגוון פרוטוקולים קצת קשה לי, אולי זה דווקא בגלל שאני איש סטורג'? כלומר ראיתי מקומות שבהם יש עניין לבצע שיתוף קבצים בין משתמשי חלונות על גבי SMB  ומשתמשי לינוקס על גבי NFS ואפילו הייתי מערוב פעם בתכנון והטמעה של פתרון די מגניב של Caringo על מנת לאפשר גישה לאותו מידע גם ב SMB גם ב NFS וגם ב Object אבל אם שירותי קבצים ואחסון אובייקטים הם שכנים אחד של השני, הרי ששירותי בלוק גרים בשכונה אחרת של ביצועים וגרנולריה, איך הם יכולים לבוא ביחד?

אם התחלנו מנטאפ, הרי שדיויד פלין עוקץ בפרזנטציה שלו את כל יצרניות האחסון וטוען שיצרנית אחסון בעצם לא יכולה לדבר על storageless בדיוק בגלל הצורך לנהל גם מערכות אחסון אחרות וגם את פתרונות האחסון של ספקיות הענן.

גם החברים בנטאפ וגם החברים בהאמרספייס קושרים כמובן בין storageless ל serverless וכולם גם גוררים את Kubernetes אל הדיון, אם קוברנטס היא הפלטפורמה האחידה והמקובלת לנהל סביבות של serverless אז storageless זה הפתרון המשלים.

אם מסתכלים על מה שנטאפ מציעה כרגע באמצעות Spot, זה מזכיר קצת את עולם המושגים של VMware VVOL לא? יש לנו שכבת ניהול לעולם ה Compute שלנו ובתוכה כלים מספיק חכמים להקצות ולחבר אותנו באופן דינאמי למשאב האחסון המתאים ל SLO שהגדרנו, נשמע דומה לא?

כמו שחלק מכם יודעים, אני בוגר אוניברסיטת בן גוריון במסלול דו-חוגי של לימודי המזרח התיכון והיסטוריה כללית. במסגרת לימודי היסטוריה כללית היתה חובה לקחת גם שיעורים בהיסטוריה של עם ישראל ובאחד הקורסים האלו היה צריך להגיש סמינריון על איזו מחלוקת בין חברי הסנהדרין ובקיצור, זה לקח איזה חמישה עמודים להסביר שבעצם לא היתה שום מחלוקת וקיבלתי ציון יפה מאד והנה, בא הפוסט הזה ומסכם לנו את עניין הסטורג'לס יפה מאד לטעמי, האמרספייס ונטאפ רוצים לבדל לעצמם קטגוריה שיווקית חדשה אבל בעולם שכבר מכיר את composable סטורג' ובעצם, בעולם שבו סטורג' הוא רק לכאורה לא סקסי אבל בפועל מדובר ביצירות פאר של טכנולוגיה מורכבת ומעניינת, לא צריך עוד באז חדש לכסות הכל בערפל.

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק

חדר השרתים לא ימות בקרוב

זוכרים שבפוסט הקודם שלי הזכרתי את ה Snowball Edge החדש? אם כן אז אתם בטח זוכרים גם שאמרתי שזו דוגמא לאפשרות לגשר על הפער בין חדר השרתים והענן, בין המחשוב המקומי ומחשוב הציבורי המבוזר. מסתבר שמאוחר יותר באותו היום ממש שפרסמתי את הפוסט, אמזון הכריזו גם על מוצר חדש בעל השם המלחיץ AWS Outposts. אמזון נכנסת חזק אל המחשוב המקומי ומאפשרת שתי חלופות, הראשונה למי שרוצה להשתמש בשכבת הניהול של VMware והשניה מיועדת למי שרוצה חווית ניהול זהה לניהול AWS בענן הציבורי.   ההכרזה הזו היא תזכורת לכמה דברים, הראשון הוא שהמחשוב המקומי לא מת, יש עדיין סיבות טובות להחזיק חדרי שרתים והשניה היא שהענן הוא לא רק "להיפטר מהברזלים" אלא גם מודל תפעול ותמחור, הטמעה של פתרון ענן פרטי מנוהל מאפשרת ללקוחות לצרוך שירותי מחשוב במודל ענן וזה אמור להיות החלק המעניין, לא איפה הCPU רץ אלא איך צורכים את משאבי ה CPU, איך משלמים עליהם, איך מתחזקים אותם ואיך מקבלים עוד מהם אם צריך.

סיימון וורדלי הוא איש מאד מעניין בעולם ה IT והעסקים, שעוסק הרבה בתחום שהוא המציא סביב מיפוי סביבות עסקיות והוא מתייחס לזה ממש כמו מיפוי של פעם, קרטוגרפיה, מפה פיזית שמצוירים בה קוים וכיוונים שמראים מי קשור למי ומה משפיע על מה בצורה ויזואלית. לאחרונה סיימון הפך אקסטרה  לוחמני לגבי serverless computing.

שימו לב להגדרה של Amazon ל serverless

" Serverless is the native architecture of the cloud that enables you to shift more of your operational responsibilities to AWS"

מבחינתם מדובר בארכיטקטורה שמאפשרת לנו בקלות רבה יותר לעבור לרוץ על הענן של אמזון, הם מאד ממוקדים במטרה וכדאי להבין שהמטרה שלהם היא לא בכרח המטרה שלנו או של הלקוחות שלנו.

וורדלי מביא כאן הגדרה רחבה יותר:

an event driven, utility based, stateless, code execution environment

event driven – מבוססת אירועים, אין שרת שעומד ברקע ומקשיב, יש משהו שגורם לחתיכת הקוד שלנו לרוץ באופן יזום

utility based – אנחנו משלמים רק על מה שאנחנו צורכים

stateless – זה החלק הקשה ביותר לדעתי, באופן כללי ההגדרה של וורדלי מדברת על קוד שרץ אד-הוק ונעלם בסיום התהליך ואין על העברה של מידע בין תהליך אחד לשני, יש רק תוצאה של ריצת הקוד, הוא לא נותן כאן מענה למקרים בהם קטע הקוד משווה נתונים לחצי מליון שורות נתונים אחרות או משווה תמונה לכמה אלפי תמונת אחרות. אני נוגע בנקודה הזו ואומר שהיא הכי קשה כי בציטוט הבא הוא ממש אומר שמי שעוד מנהל חדר שרתים משלו צריך לעמוד בפינה ולבכות.

כאן וורדלי ואני נפרדים, וורדלי הוא טהרן, הוא רואה הרבה דברים בצורה הרבה יותר נחרצת ממני ואולי בחזית עולם המחשוב, ממש בקצה הפירמידה, אולי יש בעולם ארגונים שלמים שמאמצים באופן מהיר ויעיל את כל הטרנדים הכי חמים בעולם ובאמת מצליחים להמריא לגבהים חדשים אבל אלו בהחלט לא הרוב. העולם עדיין משתמש ב Main Frame ומגבה לקלטות ורק בשבוע שעבר לקוח אמר לי שלוקח אצלו שבוע שלם כדי לפרוס מכונה וירטואלית מ OVA, שבוע! ארגונים בנויים מאנשים ולאנשים יש גם שיקולים שמורכבים גם מפרנסה, מאגו מנוחות ולא רק סקרנות טכנולוגית וטובת הארגון בו הם עובדים.