מהאוקיינוס ההודי לאוקיינוס הפסיפי

השבוע ביקרתי לראשונה בגואה שבהודו, אני מנחש שמרביתכם מכירים את השם גואה ממסיבות הפול-מון המפורסמות אבל, לא, אני ביקרתי שם במסגרת אירוע Gartner Symposium, לא צריך לקנא בי גם אתם יכולים! גואה מאד יפה, האוכל נהדר (דגים ופירות ים בעיקר) והכנס היה מאד מוצלח.

תכננתי ללכת לשמוע הרצאה שנקראת "How to Make a Great Decision, Every Time". נשמע מבטיח לא? לצערי לא הזדמן לי לשמוע אותה כי הלו"ז התנגש עם פגישה אחרת שתואמה לי אבל אני סקרן לדעת אם הם נגעו שם בנקודה המעניינת שגיליתי דרך הציוץ הזה:

מסתבר, שאם השלפוחית שלכם מלאה, זה מגדיל את הסיכוי שלכם לקבל החלטות טובות! ההסבר לזה, אם אני מבין נכון, זה הקשר הפסיכולוגי בין היכולת שלנו לשלוט בדחף שלנו בתחום אחד, הצורך ללכת לשירותים, ובין היכולת שלנו לשלוט בדחף שלנו בתחום אחר, כמו למשל להחליט על האפשרות העסקית בעלת הגמול הגבוה יותר בטווח ארוך יותר על פני גמול נמוך בזמן קצר. מספרים על חאפז אסד שיכול היה, כנראה בגלל בעיה רפואית, להתאפק במשך שעות ושלא מעט פעמים ניצל את המצב על מנת "להתעלל" במי שישב מולו, אולי בעצם, לא מדובר רק בניצול מצוקה פיזית של הצד השני אלא ביכולת טובה יותר בשליטה בדחפים באופן כללי? יכולת טובה יותר לשאת ולתת בגלל יכולת שליטה כללית?

בשבוע שלפני הכנס, מיקרוסופט פרסמה סיפור מעניין מאד על שת"פ שלה עם חברת המדיה וורנר. שתי החברות, מסתבר, חוקרות ביחד, במסגרת פרויקט שנקרא "סיליקה" את היכולת לאחסן מידע על ידי שימוש בקרני לייזר לצריבת לוחיות זכוכית. למידע דיגיטלי יש אורך חיי מדף מוגבלים, המדיה עליה המידע מאוחסן אינה יציבה לנצח אבל זה לא רק זה, גם התוכנות שיודעות לקרוא את הפורמט בו כתבנו את המידע לא חיות לנצח וגם ההתקנים הפיזיים שיודעים לקרוא את המדיה לא, רק אתמול שלח חבר בקבוצת הווטסאפ שלנו תמונות מביקור שלו בשכונת התקווה בתל אביב, מסתבר שיש שם עדין חנויות שמוכרות קלטות, יש לכם עדיין טייפ תקין?

האתגר הזה הוא אתגר משמעותי, הספרייה העשירה של וורנר מכילה כמה מעמודי התווך של התרבות המערבית בת זמננו אבל הם לא לבד, גם הספרייה הלאומית הישראלית מבצעת "שימור דיגיטלי" לאוספים שלה ובכך גם להנגיש את החומרים שלה לקהל הרחב. אחד האתגרים העומדים בפני וורנר, הוא המחסור בהעתק פיזי של המידע שלהם, כבר שנים שתוכניות וסרטים מצולמים ישר באופן דיגיטלי, אין שום דבר מוחשי שנשאר אחרי הצילומים שאפשר לנעול בכספת ולכן, באופן מדהים בעיני, מסתבר שוורנר ממירה סרטים דיגיטליים חדשים לחלוטין לסרטי פילם על מנת שיוכלו לשמור אותם בכספות מוגנות, בסביבה מתאימה מבחינת לחות וכו'. מטורף!

אלו אתגרים עצומים והפתרונות לפעמים די מדהימים, וורנר קיימת פחות מ 100 שנים והאחים לומייר הקרינו את סרט הקולנוע הראשון שלהם ב 1895, מדובר בינוקות לעומת הארכיונים של הוותיקן למשל. נכון ל 2018 השתמש הוותיקן ב 4PB של אחסון על גבי פתרון של Isilon ועוד 5PB של אחסון על גבי פתרון של ECS, שניהם של חברת EMC. זה לא החלק המעניין באמת, למרות שהייתי שמח להחליף שם את הפתרונות של EMC בפתרונות שלנו. החלק המעניין הוא שהמידע הזה הוא רק ההעתק הפחות איכותי. ההעתק האיכותי באמת, הסריקה ברזולוציה מלאה, נשמר גם כאן על גבי פילם ונשלך לאתר אחסון שהיה בעבר מכרה מלח (מטורף לא?!) בנורבגיה! במסגרת מה שנקרא Arctic world archive (ברצינות ככה הם קוראים לזה!) .

אז אף אחד בגואה לא דיבר על פתרונות כאלו, כולם שם דיגיטאליים לחלוטין, כולם דיברו על אוטומציה טרנספורמציה וכמעט לכל המציגים יש משהו מהשורש Enable בסלוגן, והקבוצה הכי חמודה הייתה של ESDS, ספקית שירותי מחשוב וענן בהודו שהצוות שלה היה לדעתי הכי נחמד מכולם ולשמחתי הדוכן שלהם היה צמוד לדוכן שלנו. כולם מחלקים מתנות בכנסים כאלו, עטים, חולצות, אוזניות, מחברות ועוד כל מני שטויות שבעצם אף אחד לא צריך וכל אחד בכנס יכול להרשות לעצמו לרכוש משהו כזה באיכות הרבה יותר טובה. ESDS מחלקת עצים. יותר נכון להגיד שהיא מחלקת עציץ קטן, קצת אדמה, קצת דשן וקצת זרעים. זה ממש חמוד בעיני. מדובר בחלק מהחזון של מייסד החברה, פיוש סמאני, לנטוע מיליארד עצים. למעשה סמאני מדבר על 4 מיליארדים, לנטוע מיליארד עצים, להשפיע על החיים של מיליארד הודים באמצעות מיליארד התקנים מקושרים ועל הדרך, להגיע לשווי של מיליארד דולר לחברה שלו.

זו הנה האחרונה שהגרטנר סימפוזיום מתקיים בגואה ובשנה הבאה יעבור לקוצ'י, גם שם לא הייתי ואמרו לי שגם שם מאד יפה, אני כבר לא יכול לחכות!

VMware Project Pacific

בשבוע שלפני כנס גרטנר בהודו, התקיים כנס VMworld בברצלונה ובו נחשפו עוד קצת פרטים על Project Pacific אז שווה להזכיר כמה מילים על מה בדיוק מדובר כאן. כדאי לזכור שעדיין לא מדובר על מוצר מוגמר אלא כרגע על קונספט בפיתוח, אבל כמות ההשקעה של VMware בשיווק של הדבר הזה רומזת לנו שאולי זה ישתנה בקרוב. פרוייקט פסיפיק הוא בעצם איחוד ממשקי ניהול בין vShpere ו vCenter ובין קוברנטיס ככה שניתן יהיה לנהל קלסטרים של vSphere ושל K8 מאותו המקום, מי שרגיל לעבוד עם vCenter יכול לראות את כלל האובייקטים של K8 מתוך הממשק הרגיל שלו ומי שרגיל להקצות משאבים מתוך K8 יכול להקצות ולראות עכשיו לא רק קונטיינרים אלא גם מכונות וירטואליות "רגילות". למי שמחפש הזדמנות ללמוד קצת על מה זה בכלל קוברנטיס, VMware משיקה גם קורס חינמי שפתוח לכולם, לא רק ללקוחות VMware, שווה להציץ!

Tech Preview נוסף שנחשף באותה הזדמנות ובאותו הקשר הוא פרויקט Tenzu שמהווה למעשה כלי SaaS לניהול K8 ללא תלות במיקום הקלאסטר שלכם, On-Prem או בענן ככה שבעצם VMware מספקת עכשיו כלי אחד לניהול הסביבות שלכם גם אם הן K8 בענן, K8 מקומי, K8 על גבי vSphere או vSphere Native, Single Pane of Glass למישהו?

זוכרים שמוקדם יותר השנה סיפרתי לכם על vSphere על מעבדי ARM? אז דבר נוסף שנחשף בכנס הוא היכולת להריץ vSphere על גבי מעבד ARM על כרטיס רשת! כן כן, כרטיס הרשת יכול להיות הוסט בעצמו! עכשיו תחשבו על מה המשמעות של כל זה ביחד, אנחנו יכולים לנהל ממקום מרכזי את כל סביבות ה K8 שלנו ומשם לנהל קונטיינר שרץ באיזה אתר מרוחק שלנו שאולי אין בו אפילו שרת אחד ויחיד אלא רק התקן (Device) שכרטיס התקשורת שלו הוא הוא הPod המארח. זה די מגניב!

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק

bikeshedding , ESXi on ARM and keeping the momentum

bikeshedding

סיריל נורת'קוט פרקינסון היה היסטוריון בריטי שניסח את כלל פרקינסון לפיו כל עבודה תתפשט לכדי מילוי כל הזמן שהוקצה לביצועה.

פרקינסון גם ניסח את חוק הטריוויאליות (Parkinson's Law of Triviality) לפיו אין חלוקה הגיונית של הזמן המוקצה לכל נושא עליו יש לדון, הנוכחים בדיון נגררים לדבר הרבה מאד על פרטים קטנים ושוליים אבל לא מקדישים די זמן לדבר על הדברים המורכבים והמהותיים. הדוגמא שהוא בחר לזה היא דיון של ועדה על הקמה של כור גרעיני חדש. הועדה תקדיש עשר דקות לאישור בנית הכור ושלושה ימים לדון בסככת האופניים בכניסה לכור.

הסיבה היא די פשוטה, הדיון סביב הקמת הכור הוא קשה ומורכב, התקציבים בלתי נתפשים וההבדלים בין האופציות האפשריות ברורים רק לבעלי המקצוע בתחום, אבל סככת אופניים זה נושא נגיש לכל חברי הועדה והם כולם רוצים להגיד משהו, לבוא לידי ביטוי בדיון וששמם ירשם בפרוטוקול כאילו הם תרמו משהו.

בקצרה, זה נקרא bikeshedding, לוקחים נושא חשוב ומורכב ודנים עד אין סוף באחד הפרטים הכי שוליים שבו רק כדי לדון במשהו.

ESXi on ARM

באיחור מסויים, שמתי לב לקטע הזה לגבי VMworld האחרון, VMware הכריזו ש ESXi יתמוך גם במעבדי ARM והמשמעות היא שבקרוב נוכל לנהל את התקני ה IoT שלנו באותו האופן שאנחנו מנהלים את השרתים שלנו, כולל עדכוני תוכנה, סגמנטציה, שדרוגים, ניטור ושרידות.

אנחנו עוד רחוקים משחרור של היכולת הזו כ GA וזו כנראה הסיבה שלא מצאתי התיחסות לתמחור, נקווה שהרישוי יעלה פחות ממה שהוא עולה למעבד Intel רגיל אחרת נגלה שהרישוי יקר יותר מכל הבקר\מערכת שאנחנו מנסים לנהל.

יש כאן מחשבה מאד יפה של VMware שמשקיעה כבר כמה שנים כאן בפיתוח של הדבר הזה עוד לפני שיש לזה שוק אמיתי והחברים של פט גלסינגר מראים שיש להם יכולת להסתכל רחוק אל העתיד ולצפות מה הלקוחות שלהם עומדים לרצות עוד לפני שהלקוחות מבינים בכלל שיש להם בעיה, עם התרחבות היכולות של כלי ה IoT, ניהול יחידות קצה באתרים מרחוקים רק יהפוך מאתגר יותר, מחד אין שם ממש חדר שרתים ואולי אפילו אין שם אנשים ומאידך עדיין יש שם ציוד IT שמישהו צריך לנהל.

שימו לב לסיפור של פט גלסינגר כאן בתחילת הפרק, כשגלסינגר היה בכיר באינטל הוא היה מי שרדף אחרי Apple עד שסופסוף הצליח והם הסכימו לעבור ממעבדי Power למעבדי ה Centrino שלו. גלסינגר הגיע לפגישה להציע את כלל שירותי המומחה של Intel כדי לעזור לאפל לעדכן את מערכות ההפעלה שלהם ולהתאים אותן למעבדים החדשים וסטיב ג'ובס ענה לו שאין צורך, הם כבר התחילו להתכונן לפני חמש שנים.

הסיפור הזה, על אפל שהתכוננה חמש שנים להחלפת מעבדים רק כדי לפתוח לעצמה אפשרויות ועל VMware שמדגימה יכולת טכנית שהשוק עוד לא מבין שהוא רוצה בכלל מראה לנו חלק מהכוח של החברות האלו, בשני המקרים, עם וירטואליזציה ועם טלפונים חכמים, החברות יצרו נישות שוק חדשות, הפכו אותן לסטנדרט, שינו לחלוטין את התעשיות בו הן פועלות ולא הפסיקו לרגע להסתכל גם על הצעדים הבאים באבולוציה.

Momentum

הבוקר בטוויטר מצאתי נקודה אחת שאולי קושרת את שני החלקים של הפוסט. מישהו שאל את השאלה הבאה:

וג'סי פראזל ענתה:

שימור מומנטום חשוב יותר מקבלת החלטות מדוקדקות ועל מנת לשמר מומנטום חייבים לדעת את ההבדל בין החלטות משמעותיות והחלטות שוליות, אם ניתן יהיה לתקן בקלות את ההשלכות של החלטה שגויה שלנו הרי שזו החלטה שולית ועדיף לקחת החלטה ולהתקדם.

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק

bond, hacker bond – meltdown and spectre

זוכרים שב2006 דן חלוץ מכר מניות כמה שעות אל תוך האירועים בגבול הצפון שהתגלגלו למה שאנחנו מכירים כמלחמת לבנון השניה? אז מסתבר שמנכ"ל Intel עשה דבר דומה בשנה שעברה. על פי דיווחים שונים, בריאן קרזניץ מכר מניות בשווי עשרים עד ארבעים מיליון דולר וזאת למרות שלחברה כבר נודע על פרצות אבטחת המידע עליהן כולנו מתבשרים רק בימים אלו. זה אולי זמן טוב לשורט על אינטל כי המניה ירדה אבל עוד לא צנחה לקרקעית

intel

בגדול, הפרצה הידועה בשם Meltdown ייחודית למעבדי אינטל ומאפשרת לכלי התקיפה לחדור אל עמודי הזיכרון השמורים לליבת מערכת הפעלה. הפרצה רלוונטית לכלל מערכות ההפעלה וחלק מהיצרניות כבר הוציאו עדכון תוכנה להתמודד עם הפרצה. יש לקחת בחשבון עלות של כ30% בביצועי המעבד לאחר יישום עדכון התוכנה.

מערכות בתצורת Appliance פחות חשופות להבנתי לפרצה זו היות ולמשתמש אין דרך להריץ תהליכים חיצוניים על גבי המערכת אבל גם אם אני צודק, אז צריך לקחת את זה בערבון מוגבל כי אנחנו תלויים בעד כמה מי שבנה את ה Appliance באמת הקשיח את הגישה. אצלנו ב Infinidat למשל הגישה ל Core מתבצעת רק באמצעות מפתח הצפנה פרטי ששמור רק אצלנו.

פרצה נוספת, קשה יותר לניצול אך נפוצה הרבה יותר היא Spectra. ספקטרה אינה ייחודית רק למעבדי אינטל, היא רלוונטית גם למעבדי AMD ומעבדי ARM. המידע על שתי הפרצות הוא חלקי בלבד וההסבר על ספקטרה נשמע מסתורי לגמרי כי הוא מדבר על פרצה שמנצל פגם בדרך שבה אנחנו מתכננים מעבדים מהיסוד. אולי אם אתה, קורא יקר, במקרה, מהנדס חומרה בתחום המיקרו-מעבדים, הבנת על מה מדובר, לי זה נשמע כמו שקר כלשהו אבל ההשלכה של האמירה הכללית הזו היא שהפתרון לפרצה לא יימצא בקרוב אלא יחייב דור חדש של מעבדים שמתוכננים לגמרי אחרת.

פריט בונוס לחובבי הז'אנר, ספקטרה זה גם הארגון אחריו רודף ג'יימס בנוד בסרטים רבים החל מכדור הרעם וד"ר נו ועד הסרט ספקטרה מ 2015 בכיכובו של דניאל קרייג שעושה תפקיד טוב מהצפוי בתפקיד בונד.

spectre

בברכת עדכונים תוכנה נעימים!

שלכם,

ניר מליק