טסים, מגרדים ומשדרים

החישגד של חברות התעופה

בשנת 2012 רון קופמן הגיש תביעה ייצוגית נגד מפעל הפיס. נושא התביעה היו כרטיסי החישגד שמוכר המפעל. לפי קופמן, המפעל מרמה את הקונים שכן הכרטיסים ממשיכים להימכר גם אחרי שהתגלה כבר הכרטיס הזוכה ובכך למעשה אין לך כל סיכוי לזכות בכרטיס שזה עתה רכשת.

בית המשפט לא קיבל את הבקשה להכיר בתביעה זו כתביעה ייצוגית כי מסתבר שהנושא כבר נידון בבית המשפט בעבר. בתיק "ת.א. 2036/01 מנלה נ' מפעל הפיס" שהגיעה לפשרה. פשרה די מעצבנת כי מפעל הפיס עדיין יכול למכור כרטיסים מסדרה שהפרס הגדול כבר חולק בה אבל עשו כל מני שינויים לגבי סימון סיכויי הזכייה ושטויות כאלו.

אני מספר לכם את כי אתמול טסתי לטורקיה. זוכרים שטסתי לפרנקפורט ללילה אחד כדי לדבר בכנס של IDC? אז עכשיו, בפעם הראשונה, טסתי הלוך וחזור באותו היום כדי לדבר בכנס של המפיץ החדש שלנו בטורקיה, Logicom.  הכנס היה מאד מוצלח אבל זו חוויה די מפוקפקת לטוס הלוך וחזור באותו היום, אמנם הטיסה היא רק שעתיים לכל כיוון אבל מפה לשם יוצא שבשביל אירוע של 3 שעות אתה בדרכים יממה מלאה.

20171107_171405-PANO

בעבר, חברות התעופה שמרו לעצמן את הכיסאות בשורת יציאת החירום וחילקו אותם לפי שיקול דעתן, אם היה מגיע מישהו גבוה לצ'ק-אין למשל, נגיד מישהו כמוני, דיילת הקרקע הייתה מסדרת לו "מקום לרגליים". היום, במסגרת המגמה למקסם את שורת הרווח גם על ידי הפיכת חווית הטיסה לגיהינום, חברות התעופה מוכרות את המושבים האלו כמושבים מועדפים אבל, כמו בחישגד, הן לא מאפשרות לראות מה מצב שאר המושבים בטיסה. אם אתם גבוהים כמוני, אין הרבה ברירות וכדאי תמיד לשלם יותר כדי לקבל כסא שכזה אבל אם אתם סתם רוצים עוד קצת נוחות, חברת התעופה לא תספר לכם שאתם עומדים להוציא חמישים עד 100 דולר נוספים לכל כיוון טיסה אפילו אם יש שורות שלמות ריקות על המטוס. כך קרה שבטיסה הלוך אתמול בבוקר, לא היו מקומות פנויים במושבי יציאת החירום ולכן לא יכולתי לשלם ולהבטיח לעצמי מקום לרגליים אבל הדיילת על המטוס עצמו פשוט הושיבה אותי באמצע שורה ריקה לחלוטין כך שאני חסתי לחברה שלי 50 דולר, ישבתי בנוחות וכל נוסעי מושבי שורת יציאת החירום, הגמדים המפונקים בז'רגון הפנימי שלנו, שילמו סתם על פינוק שיכלו לקבל בחינם.

מגעים לרכישת ענק בעולם השבבים

אם חשבנו שהרכישה של Dell את EMC  תמורת כשישם וחמישה מיליארד דולר היא עסקה גדולה, השבוע גילינו שברודקום רוצה לרכוש את קוואלקום תמורת כמאה ושלושים מיליארד דולר. אם רוצים קנה מידה לגודל הרכישה הזו, מדובר בסכום העולה על התקציב השנתי של מדינת ישראל, כארבע מאות ארבעים וארבעה מיליארד שקלים בשנת 2017. מדובר באיחוד של שתי ענקיות בתחום השבבים לסלולר ו Wi-Fi ולפחות לפי חלק מהאנליסטים זו רכישה לפי שווי מניה נמוך יחסית כלומר מדובר במחיר מבצע לסוף שנה.

כשלון IT אדיר על חשבון משלם המיסים

המוסד לביטוח לאומי ביטל פרויקט מחשוב אדיר ומודה שהכישלון הוא באחריות המוסד ולא ספקים חיצוניים או איזו התנערות מאחריות. שש מאות מיליון שקלים מכספי משלם המיסים, מהכסף של כולנו, הולכים לפח כי מנהלי המוסד לביטוח לאומי לא עשו את העבודה שלהם כמו שצריך. הם הצליחו לפתח מודל אחד מתוך שלושים ושלושה מודלים מתוכננים. וגם זה לרמת פיילוט בשני סניפים בלבד. אכתוב את זה שוב במספרים גם, 600,000,000 שקלים. שלנו. של כולנו. בפח. מישהו צריך לאבד את מקום העבודה שלו על הסיפור הזה, או ללכת לכלא או גם וגם.

code.infinidat.com

כמו שאתם אולי יודעים, 100% מיכולות מערכת האחסון שלנו, InfiniBox, מוחצנות החוצה באמצעות RESTful API. לקוחות רבים פונים אלינו בשאלות לגבי אופן השימוש ב API שלנו מול כל מני מערכות ניטור, ניהול ואוטומציה. עקרונית השימוש ב API שלנו די פשוט, ה CLI מספק פלט של הsyntax הנדרש על מנת ליישם פקודות שונות וה GUI כולל באופן מובנה את הדוקומנטציה הנדרשת. בכל מקרה, העלינו השבוע פורטל חדש שנקרא code ובו אנחנו מתכוונים לרכז את הידע הנדרש לגבי אינטגרציה של כל מני מערכות על בסיס ה API. מי שיגש לפורטל ימצא שם עכשיו למשל הפניה למודול ה saltstack שפיתח חברי עידן ברנר התותח.

הפורטל מתוכנן להיות מיזם קהילתי פתוח כלומר כל אחד מכם מוזמן לקבל ממנו תוכן אבל גם לתרום אליו תוכן, כרגע דרך כתובת הדוא"ל codecontrib@infinidat.com

עדכוני פודקאסטים

בחודשים האחרונים חלו שינויים בכל מני פודקסטים טכנולוגיים שאני מאזין להם, מתוך כבוד לחברים שם להלן רשימה לא מלא – ידין פורטר דה לאון עזב את In Tech We Trust ועכשיו אפשר לשמוע אותו בפודקאסט חדש שנקרא Tech Village. הפודקאסט הנהדר Speaking in Tech עזב את האכסניה של The Register (הרג'יסטר טענו שהם לא תומכים יותר בתוכן צד ג') ועל הדרך גרג העביר את המושכות לפיטר, אדי, איימי ומליסה. איימי לואיס (כן אותה איימי) שאתם אולי מכירים כ @CommsNinja התחילה להריץ פודקאסט חדש בשם Tech CONFESSIONS תחת החסות של מקום העבודה החדש שלה, VMware וזה מביא אותנו ל The Geek Whisperers שסיים לאחרונה את דרכו אחרי 140 פרקים מוצלחים, תודה רבה לעושים במלאכה שם, לדעתי זה היה אחד הפודקאסטים המעניינים בתעשייה שלנו למרות שהדרך כלל לא היה טכני טהור אלא עסק בעיקר המיומנויות הרכות מסביב לטכנולוגיה. אולי לא כולם יודעים את זה אבל הפודקאסט הוא לדעתי אחד הגורמים המשפיעים על הקריירה שלי בשנתיים האחרונות, למדתי מהם הרבה על מה אני רוצה לעשות, איך אפשר לנהל ארגונים קצת אחרת, למה כדאי ליצור ולתרום לקהילה וקצת בזכותם הייתי חבר ה A-team של NetApp בזמנו מה שתרם באופן מגניב לעבודה שאני עובד באינפינידט היום.

לסיום אני רוצה להמליץ על פודקאסט חדש שמצטרף לנגן שלי (podcast addict) בשם The Tech Fugitives וכמובן להפנות אתכם ישר לפרק האחרון בו התארח בריאן קרמודי, ה CTO שלנו בארה"ב.

bigger boat

כמו תמיד שמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

 

מודעות פרסומת

Frankfurt, New-Orleans, Sighetu Marmației

Speak Easy

אני בדרך לפרנקפורט לדבר בכנס Storage transformation של IDC ושומע את הפרק האחרון של The Geek Whisperers. לא ידעתי שיש כזה דבר אבל הם מדברים הפעם על איך אפשר להפוך ל Keynote Speaker, מוזר אבל מסתבר שיש עיסוק כזה וממש אפשר לבנות את זה כחלק מהקריירה, להיות נואם באירועים או דובר באירועים ולא סתם דובר אלא דובר מרכזי, הדובר של כנס או אירוע. מוזר. בכל אופן הפרק הזה פוגע מאד קרוב למטרה מבחינתי כי זו פעם ראשונה שאני טס במיוחד לחו"ל כדי לדבר באירוע. זה אירוע קטן מבחינת כמו האנשים אבל זו פעם ראשונה אז זה מרגיש לי גדול ואני די לחוץ, השקעתי לא מעט שעות השבוע כדי להתכונן לאירוע הזה ועל זה אני רוצה לדבר אתכם הפעם.

החלק הרלוונטי עבורי ועבורכם קוראי הנאמנים הוא החלק שבו הם מדברים על העובדה שכמו כל משימה אחרת בעבודה, להציג בכנס או לנאום נאום זו יכולת שאפשר ללמוד. נכון, לא כולם יהפכו לג'ד בארטלט (מרטין שין האגדי!) אבל מדובר במיומנות נרכשת אז גם אם לא הייתם במגמת תיאטרון בתיכון אתם עדיין יכולים לעמוד מול קהל ולדבר ולהעביר מסר משכנע.

הדבר הראשון אולי שצריך לזכור זה שהקהל מולכם באירוע לא בא לתיאטרון ולא מצפה לראות את חנה רובינא. אם אתם קוראים את הבלוג שלי אז אני מרשה לעצמי להניח שמדובר באירוע טכנולוגי, אולי כנס לקוחות שהחברה שאתם עובדים בה מארגנת או אולי הדרכה לעובדים בחברה, קולגות שלכם. אם זה אכן הדבר, אז קחו אויר ותזכרו, הם מצפים לשמוע מכם הסבר ברור ומובנה על מוצר, פתרון או גישה טכנולוגית, אף אחד לא יצא מהמצגת שלכם ויגיד לעצמו שהרומיאו שלכם לא אמין.

דבר נוסף שצריך לדעת זה שלהציג בכנס או להעביר הדרכה זו משימה שאפשר וצריך לחלק לחלקים ולספק מענה לכל החלקים, מה הכוונה? להכין מצגת power point זה רק חלק אחד ממה שצריך לעשות כדי להעביר את המצגת ומי שחושב שמצגת יפה עם איורים ואנימציות זה מספיק טועה טעות חמורה. מאד חשוב גם להתאמן על העברת המצגת, כמה פעמים לבד ואם אפשר אז עדיף גם פעם-פעמיים מול קהל אוהד. כדאי מאד גם לברר מי הקהל ולתפור את המצגת למידותיו. אם אתם מציגים מול אנשי מכירות, מהר מאד צריך להגיע ל"איך מוכרים את זה" "למי מוכרים את זה" או "אז למה למכור את זה". אם אתם מציגים מול אנשים טכניים אז מהר מאד צריך להגיע ל"אז מה עושים עם זה" "למה כדאי לי להשתמש בזה" או "למה זה יותר טוב ממה שכבר יש לי".

בתחילת הדרך לפחות, רובכם תציגו מול קהל ישראלי. רוב הסיכויים גם שתציגו מול קהל די אוהד, למה אני חושב ככה? כי אנחנו מדינה קטנה אז סביר להניח שהקהל שמולכם הוא לקוחות של החברה שלכם שלפחות את חלקם כבר פגשתם בהזדמנות זו או אחרת ושהם בעצמם מחבבים את האנשים בחברה שלכם כי אחרת הם לא היו באים, רק מיעוט מהם בא נטו בגלל סקרנות טכנולוגית. הם באו גם בגלל קשרים אישיים עם האנשים בחברה שלכם וגם כי בא להם לאכול ארוחת בוקר טובה ולקרוא לזה יום עבודה. תנצלו את העובדה הזו לטובתכם, זו הזדמנות אדירה לבסס שלעצמכם שם של מקצוען, תבואו מתורגלים ומאומנים, תספרו משהו מעניין או משהו פחות מעניין אבל בדרך קצת יותר מעניינת, תוסיפו דוגמאות ואנקדוטות שיהיה קל לזכור ולקשר לסיפור שאתם רוצים לספר ואם אתם יכולים גם להגיד משהו אישי,  אז מה טוב.

VeeamOn 2017

אני די מקנא בכל מי שהשתתף באירוע כי, ניו-אורלינס! לא הייתי שם מעולם אבל כל מה שאני יודע על העיר גורם לי לחשוב שזו אחת הערים היותר מגניבות לכנס טכנולוגי גדול.

במסגרת האירוע הוכרזה גרסא 10 של Veeam Backup and replication ואני רוצה להתמקד בכמה דברים שנראים לי חשובים יותר מהאחרים.

ראשית, בשעה טובה, הוכרזה תמיכה בגיבוי שרתים פיזיים וחשוב מכך לדעתי, תמיכה בגיבוי סביבות NAS. לדעתי זה מה שהיה חסר כדי להפוך את Veeam משחקן נישה, גם אם נישה גדולה, לשחקן מרכזי באולם ה Enterprise. אשמח לשמוע מה דעתכם כאן אבל לדעתי יש פחות ופחות לקוחות שמסכימים להשתמש ביותר מפתרון גיבוי אחד בארגון, יש פחות ופחות סבלנות להריץ כלי אחד לגיבוי NAS, כלי אחר לגיבוי מכונות וירטואליות וכו'. בניגוד לקמפיין הדי מכוער של CommVault השבוע שבינתיים נראה לי שנמחק, הרבה מאד לקוחות Enterprise היו שמחים מאד להשתמש ב Veeam ונמנעו רק בגלל החובה להחזיק יותר מפתרון אחד.

Universal Storage Integration API – הרחבה של היכולת של שותפים טכנולוגיים להתממשק אל פתרון ה Veeam ולהרחיב את יכולות הגנת המידע – בגרסא זו נוספה גם אופציה מובנית לניהול משימות הגנה על המידע של IBM SVC, IBM Storewiz , Lenovo V series storage ושלנו, Infinidat!

יכולת ה CDP החדשה מעניינת אותי מאד אבל אני תוהה כמה לקוחות באמת ישתמשו בה. תמיד חשבתי שזו תכונה שקיימת יותר במסמכי RFP מאשר בשטח כי בדרך כלל מי שצריך RPO נמוך צריך גם RTO נמוך ונראה לי שהרבה יותר פשוט להשיג את שניהם ביחד עם רפליקציה מבוססת מערך האחסון ולא כלי חיצוני.

Sandbox – (קיים מגרסא 9.5 אבל נראה לי חשוב אז אני מזכיר כאן) יכולת מובנית להשתמש לנהל באופן מרכזי הקמה של סביבות שלמות תוך סנפשוטים וליצור תרחיש מוגדר מראש של איזה סנפשוטים \, אילו מכונות וירטואליות, לאיזה virtual switch  צריך לחבר אותם, באיזה סדר להעלות אותם ולמחוק את כל הסביבה הזו בסיום התהליך וככה לספק סביבת בדיקות או סביבת פיתוח שלמה בלחיצת כפתור. השילוב של יכולת זו עם היכולת של מערכת infinibox לספק 100,000 סנפשוטים בלי שום השפעה על הביצועים מאפשר המון גמישות לארגון

בתמונה מימין חברי מייקל קייד ומשמאל ממשק הניהול של מערכת ה InfiniBox:

IMG_20170522_150902

NetApp ONTAP 9.2

בתחילת החודש הוכרזה גרסא 9.2 של מערכת ההפעלה ONTAP. שני החידושים העיקריים הם FabricPools שהתייחסתי אליהם בעבר כשיכולת זו הוכרזה לראשונה ב NetApp Insight האחרון ו Aggregate Level Dedup שהוא לדעתי שינוי מאד מהותי בעולם ה NetApp FAS. מדובר כאן במהפכה כי למרות שמבחינת יחידות לוגיות גם SVM  וגם FlexGroups כללו משאבים מתוך יותר מאשר Aggr  יחיד, הרי שכלל פעילות ה MetaData בוצעה ברמת ה Volume. עכשיו לראשונה למיטב ידיעתי גם פעילות MetaData חוצה את גבולות ה Volume אל רמת ה Aggr. בטווח המיידי זה אומר שלקוחות FAS יקבלו יחסי Dedup הרבה יותר טובים מבעבר אבל לטווח הארוך…אני כבר לא חבר ב A-Team שלהם ולכן לא יודע לספר מה התוכניות שלהם לטווח ארוך אבל אני בטוח שזה רק צעד ראשון לקראת שבירת מסגרת ה Aggr שמלווה אותם המון שנים, בעבר זו היתה יכולת חדשנית שהתגברה על הרבה מאד אתגרים טכנולוגיים אבל היום זו מסגרת מגבילה שיוצרת אתגרים מיותרים בעצמה.

קבב, ערפדים ושורשים

בחודש שעבר נסעתי עם ההורים שלי ואחותי הקטנה לטיול שורשים ברומניה וליתר דיוק בחבל טרנסילבניה. ביקרנו בכבר הולדתו של אבי, סיגט, בעיר הולדת של אימי, קלוז' ונסענו גם לביקור בערים סיגישוארה, ברשוב וסיביו.

סיימתי את הטיול בתחושה שרומניה היא יעד טיולים לא ממוצא על ידי מרבית הישראלים (פרט אולי למהמרים או חוגגי מסיבות רווקים). המדינה יפה, קלה לטיול, זולה ומספקת מגוון מאד גדול של אטרקציות.

שווה במיוחד לציין את מכרה המלח של טורדה ליד העיר קלוז'. המכרה הענק ננטש ב1932 והיום הוא אתר תיירות מיוחד ומעניין, מתחת לאדמה בחללים הענקיים שנותרו לאחר החפירה, נבנה פארק שעשועים תת קרקעי שכולל גלגל ענק, אגם לשיט סירות, מגרש מיני גולף ואמפיתאטרון להופעות, מעבר לעניין ההנדסי בביקור באתר כזה, נותרת התחושה של סצנה מסרט מדע בדיוני בו האנושות עברה לחיות מתחת לאדמה לאחר שואה אקולוגית או משהו כזה.

העיר קלוז' עצמה היא עיר יפה ותוססת והבילוי במדרחוב מזכיר ערי בירה מגניבות אחרות באירופה.

סיגט היא עיירה קטנה ולא מעניינת במיוחד אלא אם אתם, כמוני, בנים של מי שנולד שם ורוצים לראות במו עינייכם איפה התרחשו סיפרוי הילדות שלהם ששמעתם כל כך הרבה פעמים. יש שני דברים ששוים שם ביקור גם אם אין לכם שורשים שם, האחד הוא שוק האיכרים הכי אוטנטי שראיתי בחיים ובניגוד להרבה מקומות בעולם ששוק האיכרים הוא רק שם, כאן באמת באים איכרים ואיכרות מכל האיזור ומביאים למכירה את מה שיש להם, גם אם זה רק גלגל יחיד של גבינה או שתי שקיות בצלצלים. האוכל טעים והחוויה מאד מיוחדת. הדבר השני הוא הקבב הכי טעים ברומניה בלי שום תחרות, במסעדת המלון Grădina Morii מגישים את הקבב הכי טעים ברומניה ואחד הטעימים שאכלתי בחיי, ואכלתי בחיי הרבה קבבים טובים, זה מלון מאד איכותי ומאד יפה במיקום מצויין למי שרוצה לצאת לסיור רגלי או רכיבת אופניים בטבע וכמו כל שאר הדברים ברומניה, מאד מאד זול.

ממליץ לכולם לקחת את המשפחה ומי שרוצה יותר פרטים מוזמן לפנות ישירות אלי.

romania map

כמו תמיד אני מחכה להערות וההארות שלכם אז,

שלכם,

ניר מליק

קהילה,vRNI, Hyper-Flex, פיניקס ולימון כבוש

חיי קהילה  – אני ממשיך ללחוץ עליכם

בפוסט הקודם המלצתי לכולכם לחלוק את הידע שלכם עם הקהילה.

אני שמח לחלוק כאן כבוד לחבר שלי, אלי פלורנטל, מנכ"ל חברת פלורמה, שזכה השבוע בפרס על 45 שנות תרומה לתעשיית הפלסטיקה בישראל! כבוד לאיש חם וחכם שחולק את הידע שלו ומסייע לכל התחום שלו לצמוח ולהתפתח!

eli-florental

השבוע גיליתי גם שידידי היקר, נתנאל בן שושן, מנהל תחום מיקרוסופט אצלנו בחברת We Ankor הוא אחד מתשעת החברים המכובדים בקהילה המיוחדת של VMware vExpert בישראל. זה אומר שגם הוא ממשיך את המסורת שהתחיל כ Microsoft MVP ומשקיע זמן ואנרגיה כדי לחלוק את הידע הרב שצבר עם קהילת ה IT שסביבנו.

VMware vRNI

נתנאל ואני השתתפנו בכנס שערכנו השבוע עבור אחד הלקוחות הגדולים שלנו, נתנאל דיבר על החידושים ב vSphere 6.5 ואני דיברתי על השימושים הנפוצים לפתרון VMware NSX.

באותו אירוע דיבר גם אבי יושי, מהנדס מערכות בכיר ב VMware ישראל, שהציג את פתרון ה VMware vRNI או בשמו המלא, vRealize Network Insight. כלי מאד חזק לוויזואליזציה של התעבורה בחדר השרתים. אחד האתגרים הנפוצים בבניית סט חוקי אבטחת מידע בסביבות מורכבות הוא מיפוי ומעקב אחר הגורמים השונים, לאיזה שרת מותר לתקשר עם איזה בסיס נתונים, איזה שירות Web מנסה להגיע אל איזה כרטיס רשת וכדומה. ככל שהסביבה גדולה ומורכבת יותר כך האתגר הזה מורכב יותר. תשתיות וירטואליזציה ותשתיות Software Defined מוסיפות נדבך של מורכבות כי חלק מהתעבורה ולפעמים חלק ניכר מהתעבורה כלל לא מגיע אל חומות האש הארגוניות או מתגי ה Layer 3 שלנו ולכן התעבורה אינה גלויה לתהליכי NetFlow.

vRNI מספק ממשק פשוט, אינטואיטיבי ויפה מאד ויזואלית למיפוי התעבורה והצגתה באופן קל וברור להבנה. זו יכולת נחמדה אבל עוצמתו העיקרית של הכלי תמונה ביכולת להפוך את הגילוי להמלצה ישימה כלומר, לאחר תהליך מיפוי והמחשת התעבורה מספק הכלי המלצות לבניה של סט חוקי התעבורה והאבטחה.

תצלום המסך הבא למשל מראה לנו תעבורה בין שני שרתים וירטואליים כאשר נוח לגלות על איזה Host הם יושבים, דרך אילו VLAN'ים התעבורה עוברת ואת רכיבי התקשורת הפיזיים המעורבים.

vrni-vrealize-network-insight-application-connectivity

בתצלום הזה אנו רואים מיפוי של שירות web ספציפי לניתוח סוגי התעבורה השונים שלו

Microsegmentation-analysis.png

היום אירוע שני אירועי התפרצות לבתים במושב בו אני גר ובדיון בקבוצת הווטסאפ שלנו הזכירו כי "קו המגע לעולם ייפרץ". אחד הקוים המנחים ביישום מיקרו-סגמנטציה, ה use case הכי נפוץ של NSX, הוא שבתצורה זו קל יותר לגלות פריצה ולהכיל אותה משהתרחשה. ללא מיקרו-סגמנטציה, בעולם של VLAN'ים גדולים, מרגע שנפרץ משאב אחד, התנועה האופקית בתוך שכבת האבטחה שלו קלה יחסית ולפעמים גם נשארת חבויה ולכן השילוב של שני הכלים, vRNI+NSX יכול לייצר פתרון אבטחת מידע מאד אפקטיבי.

Cisco Hyper-Flex

בנושא אחר, יצא לי לשחק לאחרונה קצת עם פתרון ה Hype-Flex של Cisco. פתרונות ה hyper-Converged  הם נושא מאד חם בתקופה האחרונה ובטח יצא לכם לשמוע על הרכישה המשמעותית של HPE את SimpliVity.

הפתרון מבוסס שרתי Cisco בתצורת Rack ככה שכבר אנחנו יודעים שמבחינת החומרה אנחנו מקבלים פתרון מאד איכותי. כל השרתים מקושרים ל Cisco UCS FI סטנדרטי אז אין עקומת לימוד גדולה מדי לניהול תשתית החומרה וכשאני אני מתכוון שאין עקומת לימוד גדולה מדי אני מתכוון שגם ככה ממשק הניהול של UCS  הוא ממשק מעולה ונוח לשימוש. אגב, היות ומדובר באותו FI, ניתן לנהל גם סביבת Hyper-Flex וגם סביבת UCS רגילה באמצעות אותם מתגי ניהול, זה די נוח ללקוחות קיימים וכן מאפשר את הגמישות לקשר אל ה Hyper-Flex Cluster גם שרתי Compute בלבד מתוך מערך ה UCS Blade או שרתי UCS Rack אחרים המקושרים אל ה FI. אין צורך ברישוי Hyper-Flex עבור שרתי Compute only.

הקלאסטר כולל מינימום של 3 שרתים ועל כל שרת מותקן Storage Controller האחראי לכלל פעילות ה IO מול הדיסקים המקומיים בשרתים. מערכת ה"אחסון" משתמש בטופולוגית log structured שמאפשרת כתיבה ל buffer, ביצוע inline dedup/compression והורדה סיקוונסיאלית של המידע הנכתב אל הדיסקים. יכולות אלו משמעותיות מבחינת ביצועים בתצורות היברידיות ומבחינת flash cell wear leveling בתצורות all flash. תהליך ה stripe מתבצע על כלל הדיסקים המוקצים לקלאסטר על מנת לרתום את כל הספינדלים לתהליכי ה IOps. כלל ה Storage controllers נגישים לפעילות IOps ב pNFS לשרתי ה Compute כדי לא ליצור צוואר בקבוק בגישה אל המידע. תהליכי ה Snap Shot הם תהליכי redirect on write זריזים ויעילים כמקובל בימינו.

מתגי ה FI הם כאמור מתגי FI סטנדרטיים. היות וניתן לקשר אל מתגי FI מערכי אחסון ניתן במידת הצורך לחשוף לשרתים הוירטואליים החיים על ה Hyper-Flex גם LUN  ממערכת אחסון חיצוני. לא יודע אם זו תהיה תצורה נפוצה אבל נחמד שיש את הגמישות לעשות את זה הרי זו אחת נקודות הביקורת נגד פתרונות HCI, העובדה שחלקם מאד גמישים רק כל עוד נשארים בתוך מסגרת פתרון ה HCI.

החשודים המידיים לשימוש בפתרונות HCI הם סביבות VDI שם הגידול הליניארי ברור ומובהק, סביבות מעבדה שצריכות גמישות תפעולית רבה ולאחרונה יש טרנד מעניין של שימוש ב HCI ליישום של קלאסטר ניהול נפרד מקלאסטר הייצור.

נקודה אחרונה בעניין ה Cisco Hyper-Flex – לעובדי החברה ולשותפים יש גישה גם לכלי סייזינג רשמי של היצרן וזאת בניגוד לחלק מהמתחרים שעובדים עם קבצי אקסל או בשיטת "דבר איתי אני אעזור לך", זה יתרון מאד משמעותי באפיון פתרון שכל מהותו לספק גמישות בלי להתפשר על ביצועים.

hyperflex

The Phoenix Project

בפוסט הקודם דיברתי גם על the phoenix project והבטחתי לחזור ולהתייחס אליו. אז מה למדתי?

ראשית, הגיבור שלנו, ביל, למוד להפריד בין ארבעה סוגים של עבודה. הסוג הראשון של העבודה הוא פרויקטים עיסקיים כלומר פרוייקטים שהתוצר שלהם אמור להביא לתועלת עיסקית לארגון. הסוג השני הוא פרויקטים פנימיים של IT, פרוייקטים שצריך לבצע כמו שדרוג מערכת אחסון או הטמעה של חומת אש חדשה. צריך לבצע אותם אבל הם לא בהכרח נמדדים כמביאים תועלת עיסקית. הסוג השלישי של עבודה הוא שינויים, כל אותן פעולות שאנחנו מבצעים כמו עדכוני קושחה, תלאי אבטחת מידע וכו'. שינויים אלו אינם פרוייקטים גדולים מורכבים או ארוכי טווח אבל הם דורשים משאבים, תשומת לב ויכולת ניהול סיכונים. הסוג האחרון הוא הסוג המסוכן ביותר, עבודה לא מתוכננת או עבודה דחופה. זה הסוג המסוכן ביותר כי הוא שואב משאבים רבים, לפעמים עד כדי כך שסוגי העבודה האחרים נעצרים לחלוטין, הוא בדרך כלל מתחיל כבר במצב לחץ ובהלה ופעמים רבות יוצר בעצמו נזקים אגביים, החל מדחיית מועדי סיום של עבודות אחרות וכלה בהחמרת המצב, השבתות של תהליכים עיסקיים וכדומה.

למה זה חשוב להפריד בין סוגי העבודה השונים? כי זיהוי זה מאפשר לנו למפות נכון את המשאבים הנדרשים לטיפול בכל המשימות שלנו, לתעדף אותן נכון ולמנוע מהמשאבים שלנו לזלוג למשימות פחות חשובות או פחות דחופות.

הדבר השני שביל שלנו לומד, זה לזהות את המשאב העיקרי שלו בתהליכי העבודה. בביקור באולם ייצור, המנטור של ביל, אריק, מראה לו את אחד התנורים על רצפת המפעל. זה צוואר הבקבוק בתהליך הייצור באותו מפעל. כל פעולה לשיפור תהליכים לפני או אחרי התנור לא תספק שינוי מהותי בתפוקת המפעל ולכן תהליכי השיפור העיקריים צריכים להתרכז בתפוקת התנור עצמו, אם התנור לא מנוצל כראוי שום דבר אחר במפעל לא יעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לתהליכי הייצור השונים. במחלקה שתחת אחריותו של ביל, תנור הייצור הוא ברנט, המהנדס הבכיר והמנוסה ביותר שידו בכל ויד כל בו. ברנט הוא הנכס הכי משמעותי ב"רצפת הייצור" של ה IT בארגון בו ביל עובד, תהליכים רבים, מכל ארבעת סוגי העבודה דורשים מעורבות של ברנט ולכן למעשה הוא לא מספיק לעשות כלום, הכל עובר דרכו והכל דחוף וחשוב ולכן שום דבר לא באמת מקבל יחס של דחוף וחשוב אלא רק את ה best effort של ברנט.

דבר נוסף שביל אנחנו לומדים בתהליך הוא השליטה בכמות העבודה, איך מחליטים איזו עבודה אנחנו מוכנים לקבל על עצמנו? שוב במתודה שביל לומד מניהול רצפות הייצור, אם מקבלים את כל העבודות שזורקים לכיוון רצפת הייצור ומקבלים אותן ללא סינון או סידור, תורי העבודה מתארכים, אין דרך יעילה לאזן את המשאבים (חומרי הגלם, המכונות, העובדים, אותו תנור קריטי שהזכרתי) ולכן כל העבודות, כל המשימות כולן מתעכבות, ככל שעומס העבודה יגבר כך למעשה יגברו רק האיחורים התיקונים והמשימות שיש לבצע שוב מחדש כי לא בוצעו כראוי בפעם הראשונה. אריק מספר כאן לביל על תיאוריות ייצור כמו lean, TQM ועל the theory of constraints ומראה שאם יש משאב קריטי שמנוצל במאה אחוז, למעשה הוא לא ממש יעיל כי הוא לא מסוגל לקבל שום עבודה חדשה, ככל שיש לנו יותר משימות פתוחות או יותר work-in-progress כך יתארך הזמן הנדרש להשלים כל משימה, להשלים כל WIP. באחד הפרקים בספר, שוב מגלים שיש עיקוב מאד גדול בפרויקט הכי חשוב של החברה, פרויקט פיניקס. תחקיר קצר מעלה שברנט אמר על משימה שקיבל שהיא תיקח רק 45 דקות אבל בפועל לקח לו מעל שבוע להשלים אותה. לאחר כמה ימים ארוכים של המתנה ברנט התפנה לאותה משימה שאכן לקחה בערך 45 דקות לביצוע. זמן העבודה בפועל לקח 45 דקות אבל משך הזמן המלאה לביצוע המשימה צריך לכלול את זמן ההמתנה להתפנות המשאב כלומר, שבוע + 45 דקות.

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו מתוך הספר הוא חשיבות התרגול. ביל, כמו גם אריק המנטור וכמו מנכל החברה, סטיב, שירת בעברו בצבא ארצות הברית (הנחתים ליתר דיוק) ולכן קל להם להבין את החשיבות של תרגול חוזר והטמעת הרגלים לפיתוח "זיכרון שריר". גם בתוך ארגון ה IT שבניהולו של ביל מטמיעים את ההבנה הזו וחוזרים על תרגול מהסוג שנקרא בצבא "תרגיל מפורק" כלומר תרגיל שמתבצע ברובו בדיבור: אם יקרה ככה אז אני אעשה את הפעולה הזו ואדווח אליך דרך מכשיר הקשר הזה, אתה תבצע את הפעולות האלו ותדווח למישהו אחר דרך מכשיר הקשר ההוא. בנקודה מסויימת אפילו מדברים בספר על הזרקה של כשלים אמיתיים לתוך המערכת רק כדי לשמור אותה מתורגלת ומיומנת בהתמודדות עם תקלות תוך כדי ריצה, זו מתודה שלא מתאימה לכל אחד כמובן אבל הרעיון מעניין מאד לדעתי, מערכת שלא משתפרת באופן תמידי היא מערכת דועכת.

לימון כבוש

הפוסט הפעם ארוך מהרגיל אז למי ששרד עד לכאן מגיע פרס ולכן אחלוק אתכם מתכון ללימון כבוש:

שוטפים היטב את הלימונים – עבור צנצנת בגודל כמו של צנצנת נס-קפה נדרשים כשישה לימונים יפים

חוצים את הלימונים לאורך ואז פורסים לרוחב לפרוסות.

lemon-knife

מסדרים יפה את הפרוסות בצנצנת במסודר, אחרי כל לימון שמסדרים מפזרים כפית אחת של מלח גס ובאמצעות בקבוק או צנצנת דקה וארוכה מועכים קצת את פרוסות הלימון.

לגיוון ניתן לפזר גם טיפה סומק או אפילו שבבי פלפל חריף.

לאחר שהצנצנת מלאה שופכים מעל הכל קצת מיץ לימון וסוגרים את המכסה כאשר מתחתיו כלי קטן בעל תחתית שטוחה כדי לשמור את הלימונים תחת הנוזל.

lemon-small

שומרים מחוץ למקרר שלושה ימים ואוכלים בתיאבון. מה שלא נאכל מיד נשמר במקרר לתקופה מאד ארוכה.

lemon-finished

כמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם, אל תהססו!

שלכם,

ניר מליק

NetApp Insight 2016 – מחשבות רנדומליות לסיכום שבוע עמוס

NetApp Insight 2016 – מחשבות רנדומליות לסיכום שבוע עמוס

אני יודע, דיברתי על זה המון, דחפתי את זה כאילו זה הבר מצווה של הילד שלי והנה סופסוף, זה קרה, NetApp Insight 2016 הגיע לברלין לסיבוב הופעות.

אז מה היה לנו שם?
שרתי קריוקי בטסלה שחורה:

התראיינתי לVLOG של TECHunplugged

"התראיינתי" לפודקאסט האהוב עלי TechONTAP

אכלתי המבורגרים

burger

הצטלמתי עם מייסד החברה, דייב היץ:

hitz

ראיתי את שני המייסדים, דייב ודייב, מדברים לייב על העתיד של עולם האחסון:

dvaendave

ובסוף גם למדתי כל מני דברים מגניבים.

אחד הדברים למשל היה פתרון מבוסס E-Series לסביבת Ceph.

כמובן שהשאלה הראשונה עליה צריך לענות היא מי צריך פתרון אחסון Enterprise אם הוא משתמש ב Ceph, זה לא סותר אחד את השני? אז זהו, שלא, למעשה, זה אחד העקרונות בתפיסת ה Data Fabric, לספק תשתית איכותית לכל סגנון ואופי של לקוח, גם כזה שרוצה לנהל את צריכת האחסון שלו במודל פתוח לחלוטין.

מה ש NetApp הוכיחה במעבדה מאד מקיפה, זה שפתרון Ceph מבוסס על מערכות E-Series במקום על שרתים מבוזרים עם DAS מספק ביצועים זהים באיכותם אבל טובים יותר ביציבות שלהם. במקרה של נפילת דיסק למשל, הפתרון הבסיסי, הנפוץ, מבצע העתקות רבות של מידע כדי לפצות על נפילת דיסק דווקא בגלל התפיסה של no-raid.יש צורך לאזן מחדש את המידע וזה עולה לנו בהרבה מאד IOps.

NetApp הוכיחה שדווקא ההיפך הוא הנכון ואם מתבססים על Riad במערכת ה E-Series אפשר לספוג נפילה כזו בלי פגיעה בביצועים ולתת למערכת האחסון לשאת בנטל ה rebuild

rebuild-ceph

המשמעות בפתרון זה היא למעשה TCO טוב יותר, ניהול פשוט יותר וביצועים צפויים יותר למרות שלכאורה "הולכים צעד אחורה" ו"חוזרים" למערכות אחסון מעולם סקסי של Software Defiend לחלוטין

ceph

יש כמובן תיעוד מלא למה שתיארתי מעלה ב TR-4549-0916 וכל מי שרוצה לשמוע על זה עוד מוזמן לפנות אלי, אני מכיר את האנשים שיכולים לעזור 🙂

אחד האיזורים המעניינים ב"רחבת התערוכה" הראשית של הכנס היה Developers Cafe. פתרונות כמו פתרון ה Ceph שתיארתי מעלה, פתרונות לעולם ה OpenStack ולעולמות ה Docker, קיבלו מקום משלהם, מקום מכובד בו ניתן היה לפגוש את אנשים שתפקידם להיות השדכנים בין מנהלי המוצרים ב NetApp ובין אנשים שחיים את חיי הפיתוח, לקוחות ושותפים שצריכים לנהל בפועל את כל הסביבות החדשות האלו. לדעתי היה מאד מעניין לראות את האינטראקציות בחלל הזה, אנשים כמו Josh Atwell או כמו Andrew Sullivan שעוסקים בליווי לקוחות בהטמעות מורכבות ומעניינות של פתרונות אלו ישבו והקדישו זמן לסשנים 1:1 עם לקוחות מתעניינים, הראו להם איך בפועל הדברים עובדים ומה עוד אפשר לעשות כדי לשלב פתרונות מתקדמים וחדשניים אל תוך המערכות שלהם מבלי לוותר על היתרונות של מוצרי Enterprise בעלי תמיכה, שירות וצוותי מומחים.

סבסטיאן, אחד מחברי לצוות ה A-Team אמר בראיון שלו ל Tech ONTAP שזה מרגש לראות את ה Data Fabric הופך ממוצרים לפתרון מלא, לדעתי הוא פוגע בדיוק בלב המשמעות של כנס כמו NetApp Insight. הכנס מספק למי שנוכח בו תמונה מלאה ומקיפה על כלל החלקים הנעים, על החזון, האסטרטגיה, הכלים, המוצרים, התפישות והקהילה שמרכיבים את עולם ה IT המודרני, לפעמים קשה לראות את התמונה כולה, ולקשר מערכות אחסון אולטרה מהירות אל הענן אל כלי הגיבוי אל כלי הניטור ואל סביבת האוטומציה, כנס שכזה מראה את השילוב בין הרבדים האלו ומספק את הקהילה שתומכת, בין אם אתה מנהל IT של חברה קטנה, מנהל פיתוח של חברת ענק או יועץ שעוזר ללקוחות במעבר מעולם כזה לעולם אחר, NetApp שם עם סוללה של פתורנות ומומחים לסייע.

הדגש על הקהילה סיקרן אותי במיוחד, כפי שכתבתי בפוסט הראשון בבלוג הזה, זו בעצם אחת המטרות שלו, אחת המטרות שלי, ליצור ולפתח את הקהילה והיכולת שלנו לעזור זה לזה. הכנס שם על זה דגש ואפילו נתן לזה מקום וזמן, מי שרצה יכול היה לשבת עם Amy Lewis למשל, שעוסקת בשיווק ופיתוח קהילות וחברה בפודקאסטGeek Whisperers לסשן mentoring נקודתי לגבי פיתוח הקריירה האישית שלו, אני ציניקן בדרך כלל אבל לדעתי זה אומר משהו על החשיבות של קהילה תומכת בעולם שמתשנה בכל יום, אפילו אם זו קהילה מכוונת וחברי הקהילה נמצאים בצד השני של הים.

אני יודע, אכלתי קצת את הראש, בפוסט הבא אדבר על מערכת ה A200 הסקסית החדשה ובך נחזור לעדכונים טכנולוגיים באמת אבל היי, בלי קצת יידישקייט אי אפשר, משהו בשביל הנשמה 🙂

שלכם,

ניר מליק

נ.ב.

מי שרוצה כבר לסמן ביומן, נפגשים בשנה הבאה שוב בברלין, 13 עד 16 בנובמבר.