תגית: community

no vExpert for me this year

התחלתי לכתוב את הבלוג הזה במאי 2016 על רקע הקבלה שלי לקבוצת הEMEA NetApp A-team ועד היום הפוסט השני שלי אי-פעם, הפוסט על הData Fabric הוא הפוסט הנקרא ביותר, כנראה שעד היום אף אחד לא טרח לכתוב הסבר אחר בעברית על מה זה 😊

לאחר כמה חודשים, NetApp החליטה לבצע שינוי, להקים קהילה חדשה, פתוחה וגדולה יותר שנקראה NetApp United והתרגשתי להיות חלק אוטומטי מהקבוצה הזו ולהיות מוזמן לקבוצת  הA-Team העולמית. זו היתה שיחה משעשעת ומעניינת עם סאם מולטון בה נאלצתי לספר לה שלא אוכל להצטרף לקבוצה כי אני עובר לעבוד אצל מתחרה היות ובדיוק חתמתי על חוזה חדש עם אינפינידט.

זה היה בערך הזמן שבו הצטרפתי ל VMware #vExpert בפעם הראשונה והיה לי הכבוד להיות חלק מהקבוצה הזו בשלוש השנים האחרונות אבל השנה אני חושב שאוותר על ההצטרפות. בכנות, הזנחתי אתכם קוראי היקרים השנה, הבלוג הזה פחות פעיל מבעבר ובהקשר לקהילה של VMware, אני מרגיש שלא תרמתי לה ולא לקחתי בה חלק פעיל ונראה לי שאם יש סיכוי שאקח מקום של מישהו ראוי יותר, עדיף לפנות את הדרך.

בחודשים האחרונים אני משקיע קצת בלימוד סביבות הענן בהן עברתי לחיות מאז המעבר לתפקיד החדש ב Silk. אני ממליץ לכולכם על ההדרכות של Coursera, השלמתי את קורס הבסיס של GCP ואני באמצע קורס הבסיס של AWS שם. מבחינת הטעם האישי, הקרוס של גוגל טוב יותר גם מבחינת סגנון ההדרכה וגם בגלל העובדה שהוא כולל המון מעבדות Hands On אבל בכל אופן, מדובר על פחות מחמישים דולר בחודש ללימוד בלתי מוגבל בקצב שלכם ולרובנו יש שעתיים שלוש בשבוע להשקיע בהתפתחות העצמית שלנו, אז תעשו לעצמכם טובה ותירשמו למשהו שמעניין אתכם. אחד הדברים הנחמדים בעבודה עם קורסרה זה שהם מספקים מעיין שאלון כדי למפות את תחומי העניין והמטרות שלכם ומציעים קורסי המשך בהתאם, די מגניב ולא אני לא מקבל מהם שום דבר על ההמלצה הזו ובכל אופן הקרדיט כאןמגיע לחבר שלי, טל, שהמליץ לי עליהם במקור.

הזכרתי למעלה את סאם מולטון אז כדאי להזכיר שגם לה יש פודקאסט נחמד (חבל שהוא קצת סובל מקשיים טכניים של איזון עוצמת השמע 😊) בשם Thriving in Technology או TinT ונתקלתי גם בפודקאסט ישראלי שנקרא "מה בתפקיד" והוא בא להנגיש את עולם ההייטק הישראלי לכל מי שעושה בו צעדים ראשונים, האורחים מספרים על התפקיד שלהם, על מה הוא כולל, איך מתקבלים אליו, מה מעניין בו ואפילו על רמות השכר בתפקידים.

זה הכל להפעם,

הצטרפו והשפיעו לקהילה שמדברת אליכם, אני אגב לאחרונה עושה צעדים להעמקת פעילות ההתנדבות שלי במג"ב ומקווה לצאת בקרוב לקורס סק"מים או "סגל קבע מתנדב" ולקבל את התואר הנחשק של "רכז הגיוס" של בסיס המתנדבים שלי, רוצים לצאת איתי לסיורים? יש קפה שחור עם הל!

שלכם,

ניר מליק

לייב בלוגינג – Strategic Cloud Migration – CMS, Microsoft & IsraelClouds

ממשיך ברצף הלייבים והפעם כנס של CMS ו IsraelClouds ביחד עם מיקרוסופט

בהמשך היום ננסה גם להתחבר ל Salesforce live אבל הי, יש לנו גם קצת עבודה לעשות, לא?בכל מקרה בינתיים אירוע ישראלי כמו אירוע ישראלי מתחילים קצת באיחור אז נעשה קפה קטן ונחזור

מתחילים בכמה מושגים בסיסיים עם אריאל מונאפו

מה זה Datacenter? חוות שרתים

מה זה region? אתר הבנוי לפחות משני datacenter או יותר נכון להגיד שני availability zones שמייצגים לפחות datacenter אחד

מיקרוסופט מקימה region כאן בארץ בקרוב והיא הראשונה מבין הספקיות הגדולות לעשות את זה

בנוגע לאבטחת מידע – אריאל מדבר על shared responsibility model בה בעצם יש חלוקה שעד נקודה מסויימת ספק השירות אחראי על אבטחת המידע ומנקודה זו והלאה אנחנו כלקוחות אחראים על האבטחה אבל הנקודה החשבוה היא שעדיין יש לנו אחריות לנהל את אבטחת המידע שלנו

מתייחסים עכשיו בהרחבה לנקודה שמאד מדברת אלי, "הענן" והטכנולוגיה הם לא המטרה אלא האמצעי שבא לעזור לנו לתמוך בפעילות העיסקית שלנו ולייצר לעצמנו פתרונות עיסקיים שלא היו לנו קודם ולכן גם הענן ההיברידי עדיין רלוונטי ולדעתי יישאר רלוונטי בעתיד, לבחור איפה אנחנו רוצים לנהל את המידע שלנו בהתאם לצורך העיסקי שלנו "השינוי הוא לדבר על פתרונות ושירותים ולא על תשתיות וחומרה"

בדיון לגבי תמחור הענן ואמירות כמו "הענן זה יקר" וכו' אז גם כאן הנקודה היא שיש יכולות בענן כמו יכולות auto-scaling שפשוט אין להן מחיר אם רוצים להקים אתר אינטרנט scalable בענן הפרטי אבל צריך ואפשר למצוא את השירותים שצריכים להיות בענן הפרטי ואלו שצריכים להיות בענן הציבורי בהתאם ליכולת הטכנית והצורך העיסקי

איך בכלל מתחילים מיגרציה לענן?

שלב ראשון לבצע הערכה ואפיון, assessment, כדי להבין מה יש לנו בכלל להעביר אל הענן

עוברים לדוגמאות והדגמות עכשיו על ידי דין עובדיה מ CMS

דמו של תהליך מיגרציה ולאחריו דמו של virtual desktop של מיקרוסופט

Azure migrate מאפשר לנו להוריד מ Azure כלי הגירה אל סביבת ה Hyper-V שלנו

הכלי מותקן בסביבה שלנו כשרת וירטואלי כלומר אנחנו מורידים VHD

לאחר ההתקנה והאוטנטיקציה אנחנו צריכים להוסיף את ה Hyepr-V Host שלנו ואז יבוצע הליך discovery אוטומטי להצגת המכונות הוירטואליות שיש לנו על ה Host

עכשיו ניתן לבצע תהליך Assessment אוטומטי כדי להקל עלינו בבחירה של סוג ה Cloud VM שלנו

הכלי הזה תומך גם בשרתים וירטואליים על Hyper-V, גם על שרתים על גבי VMware וגם על שרתים פיזיים. הרפליקציה היא לא דחוסה ככה שאםיש לנו הרבה מידע זה תהליך שיכול לקחת לא מעט זמן.

הרפליקציה מוצפנת כדי להגן על המידע שלנו In Transit.

תהליך ה failover מבוצע אוטומטית גם הוא על ידי הכלי כלומר כיבוי השרת הישן והדלקה של השרת החדש בענן לאחר הרפליקציה

בשלב הזה עוברים להדגים virtual desktop אבל end user זה קצת פחות התחום שלי

סך הכל אירוע נחמד ברמת מבוא לענן, תודה רבה לכל המנחים!

ואפילו יש כיבוד כמו כנס אמיתי:-) מי שנשאר עד סוף האירוע מקבל שובר לפיצה או לוולט, טאצ' נחמד!

SalesForce Live Israel

מצטער אבל לא היה לי זמן להשתתף בצורה פעילה אבל ה Key Note היה מאד מקצועי ומעניין והמוצר של Bonobo שהוצג על ידי אפרת רפופורט נשמע סופר מגניב

כרגע אני מקשיב לסשן SMB שמונחה על ידי מורן שור (גילוי נאות מורן היא חברה טובה)

רועי גלעד מציג עכשיו את הקהילה של סיילספורס בארץ, מרשים שיש מעל 2000 חברים ולכל מפגש מגיעים מעל 80 איש, אני מת על הקהילות האלו!

הא, נחמד, הם מציגים עכשיו התממשקות של, לא ידעתי שיש ממש יכולת להתממשק לכל הקמפיינים ברשתות החברתיות ולנתח את יעילות הקמפיינים, נשמע מגניב כי אני כמשתמש קצה סך הכל לא מאד נהנה מהפלטפורמה של SFDC אם להיות מנומס 🙂 SF אל ווטסאפ

יאללה הבת שלי חוזרת מבית הספר והגיע הזמן להכין לה ארוחת צהרים, יש פירה ונקניקיות למי שמעוניין וכמובן סלט קצוץ כמו שהיא אוהבת!

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק

Mini Post – podcast and community recommendation – PreSales Collective

אז אחרי שהרבה זמן לא המלצתי לכם כאן על פודקאסט, יצא שהמלצתי לכם על Software Defined Talk לאחרונה והנה אני שוב רוצה להמליץ לכם על פודקאסט חדש והפעם, בניגוד לפעם הקודמת, הוא באמת חדש ולא רק חדש לי.

אני מתכוון לפודקאסט החדש של PreSales Collective שנקרא פשוט PreSales Podcast. הפודקאסט הוא חלק מהיוזמה של PreSales Collective שבאים ליצור קהילה עולמית של מקצוענים בתחומי הפריסייל. היות וכתבתי כאן לא מעט בכמה אני מאמין בשיטופיות ובבניית קהילות מקצועיות אני שמח לספר לכם על היוזמה הזו.

יש סה"כ 14 פרקים עד עכשיו והספקתי להקשיב לשנים מתוכם, הראשון שמדבר על על מציאת האיזון הנכון ברמה המקצועית, עד כמה אנחנו צריכים להיות הארד-קור טכניים מול לקוחות ומתי אנחנו צריכים לדעת לעצור כי אנחנו שופכים יותר מדי פרטוים ומאבדים את הכיוון של השיחה

https://open.spotify.com/episode/5IE399wcNdyY85qLtpwFom

הפרק השני מדבר על "מציאת כוכב הצפון" וכאן אניאישית פחות מתחבר כי הםמדברים על שיטות שפחות מדברות אלי ברמה האישית של לקבוע מטרות עצמיות ולכתוב אותן בעיפרון ולתלות אותן במקלחת כדי שתמיד נהיה מחוברים למטרות האישיות שלנו ולי אישית זה נראה מוגזם למרות שהדיון עצמו עדיין מעניין

https://open.spotify.com/episode/4Ce5U1WqZyjlBD2yI07wgX

היות ומדובר על פודקאסט שהוא חלק מניסיון לבנות משהו גדול יותר אז יש גם ערוץ סלאק שאפשר להצטרף אליו ופורום ועמוד LinkedIn וכו' וכל אחד מכם יכול להחליט כמה הוא רוצה להיות פעיל אם בכלל, אני עדיין רק בשלב השומע הפאסיבי אבל היי, זה גם חלק מהעניין.

זה הכל הפעם,

אשמח לשמוע מה דעתכם על הפודקאסט והיוזמה הזו באופן כללי.

שלכם,

ניר מליק

רברסים – לא הכרתי אותם קודם ושווה להכיר

לא הכרתי את הפודקסט הישראלי "רברס עם פלטפורמה" עד שנחשפתי אליו לא מזמן דרך הצייצנית רינה ארטשטיין מדרופבוקס שהציגה בכנס השנתי שלהם, רברסים 2019 סשן מעניין על שימוש ב mind maps  כאמצעי תכנון טוב יותר של מוצרי תוכנה. נתקלתי בזה בעבר כי מסתבר שהצוות האוסטרלי שלנו משתמש בזה אבל לא ירדתי לעומקם של דברים ונראה שהעקרונות שהיא מציגה תקפים בעצם לכל תהליך תכנון, לא ראיתי שום דבר ייחודי לעולם התוכנה כאן ולכן אני משתף אתכם בזה בשמחה רבה, זה נראה כמו כלי יעיל לויזואליזציה של כל דבר שאתם צריכים לתכנן בעצם, שמים את הנושא במרכז וזורקים רעיונות מסביב כדי למפות את ההקשרים בין הרעיונות ולוודא שהבסיס לתכנון שלנו כל הזמן עומד לנגד עיננו.

כמובן שאחרי שצפיתי בהרצאה של רינה, עברתי גם על תכנים נוספים שעלו מהכנס לערוץ היוטיוב שלהם. חלק מהדברים היו קצת מעבר ליכולות שלי. ההרצאה של ענבר נאור מטבולה למשל על בניה של מערכות המלצה מבוססות deep learning עברה לי מעל הראש די בהתחלה כשהיא הניחה שאני יודע מה זה סינוסואיד.

אחת ההרצאות שיותר התחברתי אליהן היתה ההרצאה של יונתן ברגמן מ WeWork על בניה של תרבות המקדמת צוותים מצויינים. בתחילת ההרצאה, ברגמן מביא ציטוט של מישהו אחר, שלא הכרתי קודם, סם אלטמן, שממש פוגע בנקודה מאד משמעותית לטעמי.  בתרגום חופשי, הוא אומר שאם ראית משהו שמפריע לך ולא עשית כלום לשנות את זה, יצרת נורמה חדשה ולא, לקטר על זה לא נחשב לעשות משהו. אם ניסית לעשות משהו בנידון ומישהו אמר לך לא להתערב ולא להפריע, הוא יצר נורמה חדשה גם כן, רק עוד יותר גרועה. הציטוט מדבר ישירות על מקומות עבודה והסטנדרטים בהם אבל נראה לי שזה די נכון גם בחיים באופן כללי.

אחת הנקודות החשובות להבנתי בהרצאה הזו, היא התקשורת סביב מה זו מצוינות, איך אנחנו מתאמים ציפיות ככה שלחברים בצוות יהיה ברור מה נדרש מהם ולכולנו יהיה ברור איפה הם עומדים ביחס לציפייה? אחד הכלים ש WeWork פתחה לשימוש הציבור  (כן, ממש מגניב מצידם!) הוא כלי ויזואלי שמראה מה נקודות המדידה ומאפשר באופן דינאמי לנקד איפה אנחנו עומדים ביחס אל נקודות המדידה.

נקודה חשובה נוספת היא לגבי בעלות על הבעיה, הצורך לקשר את הבעלות על ההצלחה, התגמול והאחריות אחד לשני ככה שכולם רוצים לקחת אחריות, הם מבינים את הקשר בין ההצלחה שלהם וההצלחה של הצוות המחלקה והחברה כולה או במילים של יונתן, "התמריצים של מי שכתב את הקוד זהים לתמריצים של מי שנפגע מזה שהקוד לא עבד".

נקודה אחרונה שאני רוצה לחלוק מההרצאה שלו היא הנקודה של Blameless postmortem. זו נקודה מוכרת עוד מהאגדות על חיל האויר הישראלי שמתחקר כל טיסה ושהתרבות הארגונית בחיל היא כזו שגם סגן צעיר יכול להעיר למפקד הטייסת על פדיחות שעשה באויר ואני לא יודע עד כמה זה מציאותי ועד כמה זו אגדה אורבנית אבל העקרון נשמע כמו עקרון חיובי. זה רעיון מאד יפה של ניתוח אירועים בלי לחפש אשמים אלא במטרה להבין מה קרה ולמנוע הישנות של הבעיה. זה דומה קצת ברוח לעקרון 5 הלמות שכתבתי עליו בעבר, איך מתרכזים במניעה של האפשרות לטעות במקום בגורם לטעות. זה לא אומר שאין מחיר ואין אחריות על מי שפישל אלא שם דגש על ההבדל בין מי שפישל כי אני\אנחנו\הארגון לא הכשרנו אותו טוב מספיק ובין מי שפישל כי זילזל בעבודה\בעצמו\בארגון.  

מצאתי גם מקומות ביקורתיים כלפי השיטה, מקומות שטוענים שאכן מדובר באגדה אורבנית ושאין דבר כזה בעצם. פוסט הביקורת הזה מציג עקרונות מקבילים וקורא לזה blame aware כלומר מכיר בזה שזה טבעי לבני האדם לחפש אשמים וקורא לנו להיות מודעים לזה ולקבוע מעין קוד התנהגות לאיך אנחנו מתקשרים ודנים בזה בצורה פרודוקטיבית יותר. אהבתי במיוחד את הקריאה שלו לתת ל post mortem מקום ראוי, הוא קורא לזה to be deliberate, וזאת בניגוד לנורמות נפוצות בהם תחקירי אירוע נדחקים הצידה לטובת כמעט כל דבר אחר שקורה בארגון, הוא קורה לתת לזה עדיפות ולקיים את התחקיר בסמוך למועד האירוע, ככל שחולף הזמן הטעם לבצע תחקיר בכלל יורד.

ההרצאה האחרונה שאני רוצה לספר לכם עליה היא ההרצאה של  שחר קידר מהכנס של 2018 בכלל

שהיא הרצאת תגובה להרצאה של יפתח בר מהכנס של 2017.

יפתח ניסה ללמד אותנו איך לנהל משא ומתן חכם יותר כשאנחנו מתראיינים למשרה חדשה. שחר, בתגובה, מנסה ללמד אותנו איך לנהל משא ומתן חכם יותר כמעסיק פוטנציאלי וגם כאן כמובן יש רגישות וצורך למצוא איזון בין הרצון שלנו לקבל את המועמד המועדף ובין הצורך שלנו לשמור על איזו מסגרת תקציב שפויה. מאד מעניין לכל אחד מאיתנו שעוסק בגיוסים, איך אנחנו מתמודדים עם האיזון הזה ואיך אנחנו צריכים להיות מודעים להטיות הטבעיות שלנו.

זה הכל לפעם,

אשמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

נגרי כדורגל ותיאום ציפיות

Yes I'm a vExpert!

קודם כל אני רוצה לפתוח בחדשות הטובות! אחרי שבסיבוב הקודם נתקלתי בדחיה מאכזבת, הוכרתי בשעה טובה על פועלי רב השנים ותרומתי לקהילה והנני מוכר רשמית כ VMware vExpert! כל הכבוד לי!

צחוק בצד, זה נעים לקבל הכרה וכבוד להשתייך לרשימה מכובדת של מקצוענים. הצטרפו אלי גם אתם! ליצרנים רבים יש תוכניות דומות ואתם יכולים לבחור מי היצרן\טכנולוגיה הקרובים ללבכם, Veeam Vanguard, VMware vExpert, Cisco Champion, NetApp United  וכו'.

אגב, כל התוכניות האלו נקראות בלעז advocacy programs ואני לא בטוח איך לתרגם את זה לעברית, יש לכם רעיונות?

אז לכבוד הכבוד הזה, הפעם פוסט הרבה פחות טכניויותר ניהולי או soft skills ודיון כללי על מה שעניין אותי אישית בימים האחרונים, מקווה שתהנו

vexpert

נגרי כדורגל

אני לא מבין כלום בכדורגל והמונדיאל האחרון היה ממש טירדה מבחינתי אבל באחת השיחות אליה נקלעתי, שמעתי שגדולתו של מרדונה כשחקן, בשעתו, היתה שהצליח להוביל נבחרת נגרים לאליפות והבנתי שעבור נבחרת איסלנד זה נכון גם באופן מילולי שכן חלק מהשחקנים הם רופאי שיניים ומורים במקצועם.

הזכרתי כאן בעבר את הפודקסט של מלקולם גלאדוול ולא מזמן הקשבתי לאחד הפרקים הישנים יותר, ממש מהפרקים הראשונים בפודקאסט, אחד משלושה פרקים רצופים שמוקדשים להבדלים בין הקולג'ים היוקרתיים בארה"ב בנוגע ליוקרה, נגישות לתלמידים עניים וכו' ואחד הספרים שהוא מפנה אליהם בפרק הזה היה ספר על כדורגל. טרם קראתי את הספר אבל הנושא אליו גלאדוול מתייחס ממש מעניין אותי. אחד התיאוריות בספר, והיא כמובן מגובה בסטטיסטיקה אליה אף אחד לא מוכן להתייחס בתוך עולם הכדורגל (נקודה מעניינת כשלעצמה ואגע בה בחלק הבא של הפוסט הזה), היא ההבדל בין כדורגל שהוא ספורט של חוליה חלשה לבין כדורסל שהוא ספורט של חוליה חזקה.

דייגו ארמנדו מרדונה חריג בעולם הכדורגל בגלל שהצליח לקחת קבוצה של נגרים ולהפוך אותה לקבוצה של אליפות, זה חריג בעולם הכדורגל בגלל שמשחקי כדורגל מוכרעים הרבה מאד פעמים בגול אחד ויחיד, משחקים תשעים דקות או 120 דקות בהארכה ובסוף במהלך אחד מוצלח מצד הקבוצה התוקפת או מהלך אחד לא מוצלח מצד הקבוצה המגינה מובקע גול א

Maradona_1986_vs_italy

חד ויחיד והמשחק מוכרע. בסוג כזה של משחק, גם הכוכב הכי גדול, אלא אם הוא מרדונה, תלוי בשאר חבריו לקבוצה כי הוא צריך שגם הקבוצה שלו לא תעשה את הטעות שתעלה להם בגול היחיד וגם שהם יהיו מסוגלים להעביר תשע, עשר או אחת עשרה מסירות מוצלחות כדי להביא את הכוכב לעמדה של בעיטת גול הנצחון אל השער.

כדורסל זה עולם אחר, כל קבוצה קולעת עשרות נקודות ממגוון רחב מאד של מצבים ורמות שונות של ניקוד לכל סל, יש הרבה מאד הזדמנויות לתקן תקלות, להשוות, היתרון על המגרש עובר פעמים רבות מיד ליד ושחקן חזק שעולה טרי מהספסל יכול לחולל שינוי מספק בשביל למחוק גם פער של יותר מעשר נקודות בכמה מהלכים מוצלחים.

אני בטוח שלחלק מקוראי הנאמנים יהיו הסתייגויות מהתיאוריה המוצגת כאן אבל אחת המסקנות של הספר, הנובעות מתוך התיאוריה הזו, היא שכדי לבנות קבוצת אליפות עדיף לרכוש 5 שחקנים בינוניים פלוס מאשר כוכב אחד וכמה שחקנים דרעק, גם אם הכוכב הזה הוא עילוי הוא כנראה לא יהיה עילוי כמו מרדונה וצריך קבוצה חזקה שתתמוך בו כדי להגיע לאן שהוא בטבלה.

מעניין אותי לדעת מה דעתכם על הצוות שלכם, צוות IT, צוות פריסייל, צוות מכירות, הצוות שלכם הוא צוות של חוליה חזקה או חלשה? מספיק כוכב אחד כדי להוביל את כל הצוות להצלחה גדולה או שחייבים לחזק את כל חברי הצוות כדי שהצוות יעמוד ביעדיו?

תיאום ציפיות

אחד הדברים שאני צריך להשתפר בו כמנהל זה תיאום ציפיות, לפעמים אני טועה לחשוב שזה ברור לכל המעורבים איך אני מצפה מהם לנהוג ומה אני מצפה מהם לעשות ולאחרונה הייתי צריך לתת בדיוק משוב כזה גם למנהל אחר בארגון, מקביל אלי שמנהל באופן מטריציוני עובד ישיר שלי.  המנהל המקביל אלי הביע חוסר שביעות רצון מהתפקוד של העובד שלי וחזר כמה פעמים על התיאור "אני מחכה כבר שלושה שבועות ולא מקבל ממנו מה שאני מצפה לקבל". בסופו של דבר, אחרי שיחה די ארוכה, החלטנו שיכול להיות שקיים פער בין מה שנראה למנהל המקביל אלי מאד ברור ומאד פשוט למה שברור ופשוט עבור העובד החדש שלי.

ניסיתי לחפש איך נקראת התופעה הזו כי זו לא פעם ראשונה שאני נתקל בזה ולכן בטוח שיש לזה שם.

מצאתי משהו שמתאר די טוב את מה שחיפשתי כאן בפוסט הזה שמתאר 12 הטיות נפוצות. תחת מה שנקרא בפוסט הזה projection bias נמצא התיאור של מה שחיפשתי, כבני אדם, יש לנו נטיה שגויה לחשוב שאחרים חושבים כמונו ולכן שמה שברור לנו ברור או צריך להיות ברור גם לזולת. כמנהלים הנטיה הזו יוצרת פער ציפיות בין איך שאני חושב שהייתי מתנהג בסיטואציות מסוימות ולכן ככה אני מצפה מהעובדים שלי לנהוג ובין תפיסת העולם שלהם שמנהלת בפועל את ההתנהגות שלהם באותה סיטואציה, בלי תיאום ציפיות, הכשרה וליווי יהיה מאד קשה לגשר על הפער ולגרום להם "לראות דברים" כמוני או לנהוג כמו שאני מצפה מהם.

במהלך הגוגל הקטן שעשיתי כדי למצוא את projection bias מצאתי גם את הפוסט הנחמד הזה שמדבר על ההטיות של קבוצה או צוות גם לטעויות תפיסתיות כאלו וזה לדעתי חבר את שני חלקי הפוסט שלי כי מדובר כאן על הצורך של הצוות להתגבר על ההטיות המחשבתיות או התפיסתיות האלו, הטבעיות והמובנות בו ובחברים בו, כדי להתקדם. אחד האתגרים למשל הוא הנטיה הטבעית להתעלם ממידע חשוב רק כי הוא לא ידוע לכולם, הוא לא common knowledge  ולכן לא מקובל על כלל הצוות כנכון או כחשוב. יש מקרים בהם אחד מחברי הצוות מחובר יותר למקורות מידע חיצונים ומסוגל להביא אל הדיון מידע חשוב ויעיל אבל קולו לא נשמע בגלל דווקא בגלל שהמידע הזה ייחודי ולא זמין לכלל הצוות, האתגר הזה נכון שבעתיים אם אותו חבר בעל מקורות ידע יחודיים הוא במקרה גם חבר חש יותר בצוות. צוות שמודע להטיות שלו ופועל באופן ודע כדי לתקן אותן מגדיל את הסיכוי שלו להצליח וכמובן שלראש הצוות יש תפקיד חשוב ב"מודעות הצוותית" הזו.

ספרו לי מה דעתכם אני צמא למשוב!

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק

רכבת הרים, חומרה תוכנה ואכזבה

כל שנה מתחילה בסימן שאלה

ואוו כמה מהר עברה השנה הזו. רק לפני שנה סיפרתי לכם על פריז, חתונות, החלטות והמעבר מווי אנקור לאינפינידט וגם את הפוסט הזה אני כותב לכם, שוב, מהודו. איזו שנה זו היתה. עברתי מקום עבודה, עברנו דירה, נולד לנו ילד שני, קיבלתי תואר חדש וצוות לנהל, פשוט רכבת הרים!

רציתי לכבוד הפוסט הזה גם לספר לכם שקיבלתי לראשונה את התואר vExpert אבל לצערי זה לא נכון ונדחיתי בבושת פנים! נו שויין, מפרגן שוב לחברים נתנאל בן שושן ואושרי אביטן שזכו לתואר שוב ואיתם איציק רייך, ליאור קמרט שעובר לארה"ב ושאר קבוצת הישראלים המגניבים המייצגים אותנו בכבוד בעולם!

1yr

Caringo – תוכנה זה קשה

רכבת ההרים אילצה אותי לאחרונה לחזור לימי האינטגרציה וניהול הפרויקטים שלי. במסגרת פרויקט ביפן אפיינתי שרתים ומתגים, נסעתי למחסנים, חיברתי כבלים, צעקתי על ספקים ותזמנתי טיסה של מהנדסים משני קצוות עולם (ליטרלי שני קצוות עולם, טוקיו וטקסס במקרה שלנו).

חלק מהפתרון חייב גישה לאותו המידע בו זמנית בצורת קבצים (NFS+SMB) ובצורת אובייקטים (S3 compatible) ולכן הפתרון שלנו כלל שת"פ עם החברים מקרינגו.

Caringo SWARM הוא פתרון software defined storage המספק מערכת אחסון אובייקטים די מגניבה, הפתרון סקלבילי, מאפשר כמובן להגדיר מדיניות erasure coding ברורה, מאפשר הכלת מדיניות worm לשימור מידע בהתאם למדיניות הארגון ומספק ממשק ניהול ודיווח ברורים ונוחים.

SWARM NFS הוא תוסף המאפשר גישה לאותו מידע המאוחסן כאובייקטים גם כקבצי NFS. גישה משמעותה גם קריאה וגם כתיבה בזמן אמת ללא צורך להכפלת המידע.

Caringo Drive הוא תוסף פשוט המאפשר גישה בפרוטקול SMB שנראה ומתנהג פשוט כמו תיקיית רשת לסביבת חלונות, למשתמש הקצה זה נראה כמו תיקיה רגילה לגמרי.

פתרונות כמו קרינגו מאפשרים הרבה מאד גמישות תפעולית אבל התקנה של פתרון SDS נקי יכולה להיות די מאתגרת, הליך ה sizing לא טריויאלי ויש הרבה מאד חלקים שונים להתקין ולוודא שכל החלקים מנגנים ביחד באופן חלק

מצד שני – חומרה זה גם קשה

לאחרונה התבשרנו שחברת קמינריו עוברת למודל של חומרה בלבד או יותר נכון מודל משולב משולב כי קמינריו תספק את תוכנה כאשר את החומרה תספק Tech Data. בערך באותו זמן חברת E8, גם היא יצרנית ישראלית, צעירה וקטנה יותר, הכריזה כי תתחיל למכור את הפתרונות שלה במודל תוכנה בלבד אך תחייב רכישה של שרתים בתצורות מוגדרות מראש, בדומה ל VSAN Ready Nodes.

Dell EMC הכריזה על מהלך הפוך עבור פתרונות ScaleIO ומעכשיו ניתן לרכוש את המוצר, שהיה עד לא מזמן מוצר תוכנה בלבד, רק על גבי שרתי Dell כחלק מפתרונות VxRAck FLEX.

נראה לי שהדברים מחזקים ההיגיון בבחירה שעשינו אנחנו באינפינידט, חומרה זה קשה אבל גם תוכנה זה לא פיקניק ולכן אנחנו מייצרים רק את התוכנה אבל מספקים ללקוח פתרון אחוד בו אנחנו כבר בחרנו, רכשנו, הטמענו ובדקנו את החומרה ככה שכל מה שהלקוח צריך לעשות זה לחבר חשמל ותקשורת ולעבוד.

Management pack for VMware VROPS

לפני כמה חודשים סיפרתי לכם על ה Plug-In שלנו ל VMware vRealize Log Insight והיום אני רוצה לספר לכם על ה Management Pack החדש שלנו עבור VMware vRealize Operations. גם הכלי החדש הזה כמובן זמין ללקוחות ללא עלות נוספת מאתר התמיכה שלנו וללא מגבלות על כמות מערכות או נפחים.

vRealize Operations או VROPs, הוא הכלי של VMware לניטור ובקרה של סביבת IT. ככל שעולים ברמת הרישוי, עולים ברמת הבקרה מניטור התשתית אל רמת השרתים הווירטואליים והאפליקציות. יצרנים רבים מספקים חבילות ניהול ורובם גובים עבורן הון קטן. התאמת חבילת ניהול שכזו למוצרים דורשת ידע והתמחות ונוצר שוק חיצוני של שחקנים כמו Blue Medora שמוכרים חבילות עבור יצרנים אחרים ותלוי בהסכם עם היצרן הספציפי החבילות יכולות להיות מוכרות רשמית על ידי היצרן או שלא מוכרות רשמית אלא רק עובדות.

בכל מקרה, מה ש VROPs רוצה לספק לנו זה הקללה המוכרת של single pane of glass לניטור כל מה שיש לנו, ה Management Packs השונות מאפשרות לנו לקשר את הפלטפורמה גם למארזי שרתי להב או מתגי SAN וכו'.

ההתקנה מאד פשוטה כי החבילה מדברת ישירות עם ה API שלנו בלי שום צורך בקונפיגורציה או כלים נוספים וכללנו מספיק מסכים מובנים כדי להתחיל לעבוד ולהפיק תועלת בלי שום קסטומיזציה נוספת (אפשר לייצר דוחות נוספים אבל לא חייבים).

קהילה

מדי פעם אני מציק וקורא לכולכם לתמוך בקהילה (כאן למשל) ולכן אני שמח לחלוק ולעדכן שמצאתי עוד בלוג IT בעברית. הבלוג http://virtual.sites.co.il/ מתגאה בתואר בלוג הוירטואליזציה העברי הראשון והוא מנוהל על ידי קבוצה הכוללת את מיכאל מליז'ונק (עוד אחד מה vExpert אבל לא אני לא מתמרמר ולא מתבאס בכלל!), יניב ויינברג ובן חגי. בקרו בבלוג שלהם ותהנו.

זה הכל להפעם,

שלכם,

ניר מליק

blogging with MS-Word using 2FA

 My dear friend Michael Cade has recently published a post describing how easy it is to post content directly from MS-Word to WordPress

Now i have posted on my Blog a short addition to his post, describing how to do that if you are using 2FA. WordPress allows for creating a dedicated application password for just this use-case

Apparently some internet users can't read Hebrew so my original post wasn't very helpful to Michel's audience therefore i'm reposting the relevant part of my post in English

Please note this is only relevant if you are using WordPress.com, not if you are self hosting. if anyone knows what is the process for setting this up self hosting WordPress please let me know and i will add it to the post

And onwards to the explanation itself

When logged into your account click on the little avatar icon

and then choose Security


Under Security go to the Two-Step Authentication tab

and click on Add new Application Password


that's it, you're done, you now have a dedicated application password you can use with Word, or any other application you may need to add, working around the need for 2FA

 

This is my first English post on a Hebrew blog so i'm having some technical issues, for example there is no (.) at the end of each sentence, i hope we can work past that and still be friends

 

Thank you everyone

Nir

 

 

On-line community: new israeli blogs and blogging with MS-Word

בלוגים ישראלים

מדי פעם אני מציק כאן עם כל נושא התרומה לקהילה ומזכיר שבלוג זו דרך די פשוטה לחלוק ידע עם הקהילה ולתרום בצורה ברורה ומסודרת. אני שמח לכן לספר על שלושה בלוגים, אחד ותיק ושנים חדשים, שאני מקווה שתאהבו.

הראשון הוא בלוגר מאד ותיק ואני די מתבייש שהכרתי רק לאחרונה. אינטרנט ישראל הוקם על ידי רן בר זיק כבר ב 2008 ויש בו מאות פוסטים (רשמית הוא קורא לזה אתר ולא בלוג ולכן אלו לא פוסטים אלא מאמרים\כתבות\אייטמים אבל הי זה הבלוג שלי כאן אז אני קובע את החוקים). פוסט נחמד למשל הוא המבוא לג'נקינס ובאופן כללי התוכן מאד מגוון ממדריכים טכניים ממוקדים ועד פוסטים פחות טכניים על שיטות התמחור של חברות התעופה.

נעםר פתח עמוד טכני בבלוג שלו שאפשר למצוא כאן והפוסט הראשון כולל הסבר מצויין על HTTPS והצפנה א-סימטרית. בלוג האב הוא בלוג די שמאלני אז עוקבי הרגישים יותר לתוכן מסוג זה (את יודעת מי את!) מוזמנים לדלג להמלצה הבאה.

חבר קרוב שלי אדיר פתח בלוג חדש בימים האחרונים ולמרות שהוא לא כתב על טכנולוגיה עדיין אני מקווה שזה ישתנה (ושוב אני קובע את החוקים כי זה הבלוג שלי אז אני ממליץ גם על בלוג לא טכני, עדיין בכל אופן).

פרסום פוסטים ישירות באמצעות MS-Word

חלק מכם מכירים את חברי היקר ארי והשבוע שוב הצקתי לו שגם הוא חייב לפתוח בלוג ולמעשה חבל שלא פתח אחד לפני שנתיים כשיצא לדרך להרפתקה המטורפת שלו. בתזמון נהדר, השבוע פרסם מייקל קייד פוסט שמתאר כמה פשוט לקשר את MS Word אל WordPress על מנת לערוך את הפוסטים בדרך נוחה ב Word, גם כשאתה Offline, כולל עיצוב תמונות והכל, ואז לפרסם ישירות מוורד אל וורד-פרס. היכולת הזו נתמכת באופן מובנה בעוד כמה וכמה אתרי בלוגינג ולא מוגבלת רק לוורד-פרס אבל היות והבלוג שלי הוא בלוג וורד-פרס אז כמובן שזו האופציה שמעניינת אותי.

צריך להוסיף מעבר לפוסט של מייקל את הנושא של הגדרת הרשאות למי שמשתמש כמוני ב 2-factor authentication ולכן יש ליצור בהגדרות הבלוג ססמא עבור Word:

צריך ללחוץ על הצלמית בפינת המסך –

ולבחור את האופציה Security


בתוך Security צריך לבחור את Two-Step Authentication

ולאחר מכן באופציה Add new Application Password


מייקל הוא דוגמא מעולה לאנשים שחולקים את הידע שלהם עם הקהילה, הוא טכנולוג מוביל בחברת Veeam, חברת ב NetApp A-team, VMware vExpert וגם Cisco Champion ובאופן כללי אחלה גבר שבעולם והעובדה שהיה חייל בצבא הוד מלכותה ושחקן רוגבי מוסיפה לו כמובן קצת שיק קשוח ככה שהוא לא סתם איזה גיק מקלדת מנוזל. הבלוג הטכני שלו זכה בדרוג 44 המכובד בדירוג העולמי השנתי של vsphere-land. לאחרונה פרסם סדרה רבת חלקים על רפליקציה מבוססת Veeam וגם בנושא קרוב לליבי התחיל סדרה על Home automation.

לצערי הגישה לעושר האמיתי של שירותי Amazon Eco בארץ מוגבלת עד כדי כך שכיביתי את המכשיר שלי ואחרי תקופת צינון על המדף מסרתי אותו לגיסי בר המזל בעל המנוי האמריקאי פותח הדלתות והשירותים אבל לכל מי שיכול (ומוכן להתמודד עם ההשלכות על פרטיות), אלקסה היא תוספת מגניבה הביתה.

זה הכל הפעם,

אשמח לשמוע מה דעתכם!

שלכם,

ניר מליק

 

טסים, מגרדים ומשדרים

החישגד של חברות התעופה

בשנת 2012 רון קופמן הגיש תביעה ייצוגית נגד מפעל הפיס. נושא התביעה היו כרטיסי החישגד שמוכר המפעל. לפי קופמן, המפעל מרמה את הקונים שכן הכרטיסים ממשיכים להימכר גם אחרי שהתגלה כבר הכרטיס הזוכה ובכך למעשה אין לך כל סיכוי לזכות בכרטיס שזה עתה רכשת.

בית המשפט לא קיבל את הבקשה להכיר בתביעה זו כתביעה ייצוגית כי מסתבר שהנושא כבר נידון בבית המשפט בעבר. בתיק "ת.א. 2036/01 מנלה נ' מפעל הפיס" שהגיעה לפשרה. פשרה די מעצבנת כי מפעל הפיס עדיין יכול למכור כרטיסים מסדרה שהפרס הגדול כבר חולק בה אבל עשו כל מני שינויים לגבי סימון סיכויי הזכייה ושטויות כאלו.

אני מספר לכם את כי אתמול טסתי לטורקיה. זוכרים שטסתי לפרנקפורט ללילה אחד כדי לדבר בכנס של IDC? אז עכשיו, בפעם הראשונה, טסתי הלוך וחזור באותו היום כדי לדבר בכנס של המפיץ החדש שלנו בטורקיה, Logicom.  הכנס היה מאד מוצלח אבל זו חוויה די מפוקפקת לטוס הלוך וחזור באותו היום, אמנם הטיסה היא רק שעתיים לכל כיוון אבל מפה לשם יוצא שבשביל אירוע של 3 שעות אתה בדרכים יממה מלאה.

20171107_171405-PANO

בעבר, חברות התעופה שמרו לעצמן את הכיסאות בשורת יציאת החירום וחילקו אותם לפי שיקול דעתן, אם היה מגיע מישהו גבוה לצ'ק-אין למשל, נגיד מישהו כמוני, דיילת הקרקע הייתה מסדרת לו "מקום לרגליים". היום, במסגרת המגמה למקסם את שורת הרווח גם על ידי הפיכת חווית הטיסה לגיהינום, חברות התעופה מוכרות את המושבים האלו כמושבים מועדפים אבל, כמו בחישגד, הן לא מאפשרות לראות מה מצב שאר המושבים בטיסה. אם אתם גבוהים כמוני, אין הרבה ברירות וכדאי תמיד לשלם יותר כדי לקבל כסא שכזה אבל אם אתם סתם רוצים עוד קצת נוחות, חברת התעופה לא תספר לכם שאתם עומדים להוציא חמישים עד 100 דולר נוספים לכל כיוון טיסה אפילו אם יש שורות שלמות ריקות על המטוס. כך קרה שבטיסה הלוך אתמול בבוקר, לא היו מקומות פנויים במושבי יציאת החירום ולכן לא יכולתי לשלם ולהבטיח לעצמי מקום לרגליים אבל הדיילת על המטוס עצמו פשוט הושיבה אותי באמצע שורה ריקה לחלוטין כך שאני חסתי לחברה שלי 50 דולר, ישבתי בנוחות וכל נוסעי מושבי שורת יציאת החירום, הגמדים המפונקים בז'רגון הפנימי שלנו, שילמו סתם על פינוק שיכלו לקבל בחינם.

מגעים לרכישת ענק בעולם השבבים

אם חשבנו שהרכישה של Dell את EMC  תמורת כשישם וחמישה מיליארד דולר היא עסקה גדולה, השבוע גילינו שברודקום רוצה לרכוש את קוואלקום תמורת כמאה ושלושים מיליארד דולר. אם רוצים קנה מידה לגודל הרכישה הזו, מדובר בסכום העולה על התקציב השנתי של מדינת ישראל, כארבע מאות ארבעים וארבעה מיליארד שקלים בשנת 2017. מדובר באיחוד של שתי ענקיות בתחום השבבים לסלולר ו Wi-Fi ולפחות לפי חלק מהאנליסטים זו רכישה לפי שווי מניה נמוך יחסית כלומר מדובר במחיר מבצע לסוף שנה.

כשלון IT אדיר על חשבון משלם המיסים

המוסד לביטוח לאומי ביטל פרויקט מחשוב אדיר ומודה שהכישלון הוא באחריות המוסד ולא ספקים חיצוניים או איזו התנערות מאחריות. שש מאות מיליון שקלים מכספי משלם המיסים, מהכסף של כולנו, הולכים לפח כי מנהלי המוסד לביטוח לאומי לא עשו את העבודה שלהם כמו שצריך. הם הצליחו לפתח מודל אחד מתוך שלושים ושלושה מודלים מתוכננים. וגם זה לרמת פיילוט בשני סניפים בלבד. אכתוב את זה שוב במספרים גם, 600,000,000 שקלים. שלנו. של כולנו. בפח. מישהו צריך לאבד את מקום העבודה שלו על הסיפור הזה, או ללכת לכלא או גם וגם.

code.infinidat.com

כמו שאתם אולי יודעים, 100% מיכולות מערכת האחסון שלנו, InfiniBox, מוחצנות החוצה באמצעות RESTful API. לקוחות רבים פונים אלינו בשאלות לגבי אופן השימוש ב API שלנו מול כל מני מערכות ניטור, ניהול ואוטומציה. עקרונית השימוש ב API שלנו די פשוט, ה CLI מספק פלט של הsyntax הנדרש על מנת ליישם פקודות שונות וה GUI כולל באופן מובנה את הדוקומנטציה הנדרשת. בכל מקרה, העלינו השבוע פורטל חדש שנקרא code ובו אנחנו מתכוונים לרכז את הידע הנדרש לגבי אינטגרציה של כל מני מערכות על בסיס ה API. מי שיגש לפורטל ימצא שם עכשיו למשל הפניה למודול ה saltstack שפיתח חברי עידן ברנר התותח.

הפורטל מתוכנן להיות מיזם קהילתי פתוח כלומר כל אחד מכם מוזמן לקבל ממנו תוכן אבל גם לתרום אליו תוכן, כרגע דרך כתובת הדוא"ל codecontrib@infinidat.com

עדכוני פודקאסטים

בחודשים האחרונים חלו שינויים בכל מני פודקסטים טכנולוגיים שאני מאזין להם, מתוך כבוד לחברים שם להלן רשימה לא מלא – ידין פורטר דה לאון עזב את In Tech We Trust ועכשיו אפשר לשמוע אותו בפודקאסט חדש שנקרא Tech Village. הפודקאסט הנהדר Speaking in Tech עזב את האכסניה של The Register (הרג'יסטר טענו שהם לא תומכים יותר בתוכן צד ג') ועל הדרך גרג העביר את המושכות לפיטר, אדי, איימי ומליסה. איימי לואיס (כן אותה איימי) שאתם אולי מכירים כ @CommsNinja התחילה להריץ פודקאסט חדש בשם Tech CONFESSIONS תחת החסות של מקום העבודה החדש שלה, VMware וזה מביא אותנו ל The Geek Whisperers שסיים לאחרונה את דרכו אחרי 140 פרקים מוצלחים, תודה רבה לעושים במלאכה שם, לדעתי זה היה אחד הפודקאסטים המעניינים בתעשייה שלנו למרות שהדרך כלל לא היה טכני טהור אלא עסק בעיקר המיומנויות הרכות מסביב לטכנולוגיה. אולי לא כולם יודעים את זה אבל הפודקאסט הוא לדעתי אחד הגורמים המשפיעים על הקריירה שלי בשנתיים האחרונות, למדתי מהם הרבה על מה אני רוצה לעשות, איך אפשר לנהל ארגונים קצת אחרת, למה כדאי ליצור ולתרום לקהילה וקצת בזכותם הייתי חבר ה A-team של NetApp בזמנו מה שתרם באופן מגניב לעבודה שאני עובד באינפינידט היום.

לסיום אני רוצה להמליץ על פודקאסט חדש שמצטרף לנגן שלי (podcast addict) בשם The Tech Fugitives וכמובן להפנות אתכם ישר לפרק האחרון בו התארח בריאן קרמודי, ה CTO שלנו בארה"ב.

bigger boat

כמו תמיד שמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

 

Frankfurt, New-Orleans, Sighetu Marmației

Speak Easy

אני בדרך לפרנקפורט לדבר בכנס Storage transformation של IDC ושומע את הפרק האחרון של The Geek Whisperers. לא ידעתי שיש כזה דבר אבל הם מדברים הפעם על איך אפשר להפוך ל Keynote Speaker, מוזר אבל מסתבר שיש עיסוק כזה וממש אפשר לבנות את זה כחלק מהקריירה, להיות נואם באירועים או דובר באירועים ולא סתם דובר אלא דובר מרכזי, הדובר של כנס או אירוע. מוזר. בכל אופן הפרק הזה פוגע מאד קרוב למטרה מבחינתי כי זו פעם ראשונה שאני טס במיוחד לחו"ל כדי לדבר באירוע. זה אירוע קטן מבחינת כמו האנשים אבל זו פעם ראשונה אז זה מרגיש לי גדול ואני די לחוץ, השקעתי לא מעט שעות השבוע כדי להתכונן לאירוע הזה ועל זה אני רוצה לדבר אתכם הפעם.

החלק הרלוונטי עבורי ועבורכם קוראי הנאמנים הוא החלק שבו הם מדברים על העובדה שכמו כל משימה אחרת בעבודה, להציג בכנס או לנאום נאום זו יכולת שאפשר ללמוד. נכון, לא כולם יהפכו לג'ד בארטלט (מרטין שין האגדי!) אבל מדובר במיומנות נרכשת אז גם אם לא הייתם במגמת תיאטרון בתיכון אתם עדיין יכולים לעמוד מול קהל ולדבר ולהעביר מסר משכנע.

הדבר הראשון אולי שצריך לזכור זה שהקהל מולכם באירוע לא בא לתיאטרון ולא מצפה לראות את חנה רובינא. אם אתם קוראים את הבלוג שלי אז אני מרשה לעצמי להניח שמדובר באירוע טכנולוגי, אולי כנס לקוחות שהחברה שאתם עובדים בה מארגנת או אולי הדרכה לעובדים בחברה, קולגות שלכם. אם זה אכן הדבר, אז קחו אויר ותזכרו, הם מצפים לשמוע מכם הסבר ברור ומובנה על מוצר, פתרון או גישה טכנולוגית, אף אחד לא יצא מהמצגת שלכם ויגיד לעצמו שהרומיאו שלכם לא אמין.

דבר נוסף שצריך לדעת זה שלהציג בכנס או להעביר הדרכה זו משימה שאפשר וצריך לחלק לחלקים ולספק מענה לכל החלקים, מה הכוונה? להכין מצגת power point זה רק חלק אחד ממה שצריך לעשות כדי להעביר את המצגת ומי שחושב שמצגת יפה עם איורים ואנימציות זה מספיק טועה טעות חמורה. מאד חשוב גם להתאמן על העברת המצגת, כמה פעמים לבד ואם אפשר אז עדיף גם פעם-פעמיים מול קהל אוהד. כדאי מאד גם לברר מי הקהל ולתפור את המצגת למידותיו. אם אתם מציגים מול אנשי מכירות, מהר מאד צריך להגיע ל"איך מוכרים את זה" "למי מוכרים את זה" או "אז למה למכור את זה". אם אתם מציגים מול אנשים טכניים אז מהר מאד צריך להגיע ל"אז מה עושים עם זה" "למה כדאי לי להשתמש בזה" או "למה זה יותר טוב ממה שכבר יש לי".

בתחילת הדרך לפחות, רובכם תציגו מול קהל ישראלי. רוב הסיכויים גם שתציגו מול קהל די אוהד, למה אני חושב ככה? כי אנחנו מדינה קטנה אז סביר להניח שהקהל שמולכם הוא לקוחות של החברה שלכם שלפחות את חלקם כבר פגשתם בהזדמנות זו או אחרת ושהם בעצמם מחבבים את האנשים בחברה שלכם כי אחרת הם לא היו באים, רק מיעוט מהם בא נטו בגלל סקרנות טכנולוגית. הם באו גם בגלל קשרים אישיים עם האנשים בחברה שלכם וגם כי בא להם לאכול ארוחת בוקר טובה ולקרוא לזה יום עבודה. תנצלו את העובדה הזו לטובתכם, זו הזדמנות אדירה לבסס שלעצמכם שם של מקצוען, תבואו מתורגלים ומאומנים, תספרו משהו מעניין או משהו פחות מעניין אבל בדרך קצת יותר מעניינת, תוסיפו דוגמאות ואנקדוטות שיהיה קל לזכור ולקשר לסיפור שאתם רוצים לספר ואם אתם יכולים גם להגיד משהו אישי,  אז מה טוב.

VeeamOn 2017

אני די מקנא בכל מי שהשתתף באירוע כי, ניו-אורלינס! לא הייתי שם מעולם אבל כל מה שאני יודע על העיר גורם לי לחשוב שזו אחת הערים היותר מגניבות לכנס טכנולוגי גדול.

במסגרת האירוע הוכרזה גרסא 10 של Veeam Backup and replication ואני רוצה להתמקד בכמה דברים שנראים לי חשובים יותר מהאחרים.

ראשית, בשעה טובה, הוכרזה תמיכה בגיבוי שרתים פיזיים וחשוב מכך לדעתי, תמיכה בגיבוי סביבות NAS. לדעתי זה מה שהיה חסר כדי להפוך את Veeam משחקן נישה, גם אם נישה גדולה, לשחקן מרכזי באולם ה Enterprise. אשמח לשמוע מה דעתכם כאן אבל לדעתי יש פחות ופחות לקוחות שמסכימים להשתמש ביותר מפתרון גיבוי אחד בארגון, יש פחות ופחות סבלנות להריץ כלי אחד לגיבוי NAS, כלי אחר לגיבוי מכונות וירטואליות וכו'. בניגוד לקמפיין הדי מכוער של CommVault השבוע שבינתיים נראה לי שנמחק, הרבה מאד לקוחות Enterprise היו שמחים מאד להשתמש ב Veeam ונמנעו רק בגלל החובה להחזיק יותר מפתרון אחד.

Universal Storage Integration API – הרחבה של היכולת של שותפים טכנולוגיים להתממשק אל פתרון ה Veeam ולהרחיב את יכולות הגנת המידע – בגרסא זו נוספה גם אופציה מובנית לניהול משימות הגנה על המידע של IBM SVC, IBM Storewiz , Lenovo V series storage ושלנו, Infinidat!

יכולת ה CDP החדשה מעניינת אותי מאד אבל אני תוהה כמה לקוחות באמת ישתמשו בה. תמיד חשבתי שזו תכונה שקיימת יותר במסמכי RFP מאשר בשטח כי בדרך כלל מי שצריך RPO נמוך צריך גם RTO נמוך ונראה לי שהרבה יותר פשוט להשיג את שניהם ביחד עם רפליקציה מבוססת מערך האחסון ולא כלי חיצוני.

Sandbox – (קיים מגרסא 9.5 אבל נראה לי חשוב אז אני מזכיר כאן) יכולת מובנית להשתמש לנהל באופן מרכזי הקמה של סביבות שלמות תוך סנפשוטים וליצור תרחיש מוגדר מראש של איזה סנפשוטים \, אילו מכונות וירטואליות, לאיזה virtual switch  צריך לחבר אותם, באיזה סדר להעלות אותם ולמחוק את כל הסביבה הזו בסיום התהליך וככה לספק סביבת בדיקות או סביבת פיתוח שלמה בלחיצת כפתור. השילוב של יכולת זו עם היכולת של מערכת infinibox לספק 100,000 סנפשוטים בלי שום השפעה על הביצועים מאפשר המון גמישות לארגון

בתמונה מימין חברי מייקל קייד ומשמאל ממשק הניהול של מערכת ה InfiniBox:

IMG_20170522_150902

NetApp ONTAP 9.2

בתחילת החודש הוכרזה גרסא 9.2 של מערכת ההפעלה ONTAP. שני החידושים העיקריים הם FabricPools שהתייחסתי אליהם בעבר כשיכולת זו הוכרזה לראשונה ב NetApp Insight האחרון ו Aggregate Level Dedup שהוא לדעתי שינוי מאד מהותי בעולם ה NetApp FAS. מדובר כאן במהפכה כי למרות שמבחינת יחידות לוגיות גם SVM  וגם FlexGroups כללו משאבים מתוך יותר מאשר Aggr  יחיד, הרי שכלל פעילות ה MetaData בוצעה ברמת ה Volume. עכשיו לראשונה למיטב ידיעתי גם פעילות MetaData חוצה את גבולות ה Volume אל רמת ה Aggr. בטווח המיידי זה אומר שלקוחות FAS יקבלו יחסי Dedup הרבה יותר טובים מבעבר אבל לטווח הארוך…אני כבר לא חבר ב A-Team שלהם ולכן לא יודע לספר מה התוכניות שלהם לטווח ארוך אבל אני בטוח שזה רק צעד ראשון לקראת שבירת מסגרת ה Aggr שמלווה אותם המון שנים, בעבר זו היתה יכולת חדשנית שהתגברה על הרבה מאד אתגרים טכנולוגיים אבל היום זו מסגרת מגבילה שיוצרת אתגרים מיותרים בעצמה.

קבב, ערפדים ושורשים

בחודש שעבר נסעתי עם ההורים שלי ואחותי הקטנה לטיול שורשים ברומניה וליתר דיוק בחבל טרנסילבניה. ביקרנו בכבר הולדתו של אבי, סיגט, בעיר הולדת של אימי, קלוז' ונסענו גם לביקור בערים סיגישוארה, ברשוב וסיביו.

סיימתי את הטיול בתחושה שרומניה היא יעד טיולים לא ממוצא על ידי מרבית הישראלים (פרט אולי למהמרים או חוגגי מסיבות רווקים). המדינה יפה, קלה לטיול, זולה ומספקת מגוון מאד גדול של אטרקציות.

שווה במיוחד לציין את מכרה המלח של טורדה ליד העיר קלוז'. המכרה הענק ננטש ב1932 והיום הוא אתר תיירות מיוחד ומעניין, מתחת לאדמה בחללים הענקיים שנותרו לאחר החפירה, נבנה פארק שעשועים תת קרקעי שכולל גלגל ענק, אגם לשיט סירות, מגרש מיני גולף ואמפיתאטרון להופעות, מעבר לעניין ההנדסי בביקור באתר כזה, נותרת התחושה של סצנה מסרט מדע בדיוני בו האנושות עברה לחיות מתחת לאדמה לאחר שואה אקולוגית או משהו כזה.

העיר קלוז' עצמה היא עיר יפה ותוססת והבילוי במדרחוב מזכיר ערי בירה מגניבות אחרות באירופה.

סיגט היא עיירה קטנה ולא מעניינת במיוחד אלא אם אתם, כמוני, בנים של מי שנולד שם ורוצים לראות במו עינייכם איפה התרחשו סיפרוי הילדות שלהם ששמעתם כל כך הרבה פעמים. יש שני דברים ששוים שם ביקור גם אם אין לכם שורשים שם, האחד הוא שוק האיכרים הכי אוטנטי שראיתי בחיים ובניגוד להרבה מקומות בעולם ששוק האיכרים הוא רק שם, כאן באמת באים איכרים ואיכרות מכל האיזור ומביאים למכירה את מה שיש להם, גם אם זה רק גלגל יחיד של גבינה או שתי שקיות בצלצלים. האוכל טעים והחוויה מאד מיוחדת. הדבר השני הוא הקבב הכי טעים ברומניה בלי שום תחרות, במסעדת המלון Grădina Morii מגישים את הקבב הכי טעים ברומניה ואחד הטעימים שאכלתי בחיי, ואכלתי בחיי הרבה קבבים טובים, זה מלון מאד איכותי ומאד יפה במיקום מצויין למי שרוצה לצאת לסיור רגלי או רכיבת אופניים בטבע וכמו כל שאר הדברים ברומניה, מאד מאד זול.

ממליץ לכולם לקחת את המשפחה ומי שרוצה יותר פרטים מוזמן לפנות ישירות אלי.

romania map

כמו תמיד אני מחכה להערות וההארות שלכם אז,

שלכם,

ניר מליק

קהילה,vRNI, Hyper-Flex, פיניקס ולימון כבוש

חיי קהילה  – אני ממשיך ללחוץ עליכם

בפוסט הקודם המלצתי לכולכם לחלוק את הידע שלכם עם הקהילה.

אני שמח לחלוק כאן כבוד לחבר שלי, אלי פלורנטל, מנכ"ל חברת פלורמה, שזכה השבוע בפרס על 45 שנות תרומה לתעשיית הפלסטיקה בישראל! כבוד לאיש חם וחכם שחולק את הידע שלו ומסייע לכל התחום שלו לצמוח ולהתפתח!

eli-florental

השבוע גיליתי גם שידידי היקר, נתנאל בן שושן, מנהל תחום מיקרוסופט אצלנו בחברת We Ankor הוא אחד מתשעת החברים המכובדים בקהילה המיוחדת של VMware vExpert בישראל. זה אומר שגם הוא ממשיך את המסורת שהתחיל כ Microsoft MVP ומשקיע זמן ואנרגיה כדי לחלוק את הידע הרב שצבר עם קהילת ה IT שסביבנו.

VMware vRNI

נתנאל ואני השתתפנו בכנס שערכנו השבוע עבור אחד הלקוחות הגדולים שלנו, נתנאל דיבר על החידושים ב vSphere 6.5 ואני דיברתי על השימושים הנפוצים לפתרון VMware NSX.

באותו אירוע דיבר גם אבי יושי, מהנדס מערכות בכיר ב VMware ישראל, שהציג את פתרון ה VMware vRNI או בשמו המלא, vRealize Network Insight. כלי מאד חזק לוויזואליזציה של התעבורה בחדר השרתים. אחד האתגרים הנפוצים בבניית סט חוקי אבטחת מידע בסביבות מורכבות הוא מיפוי ומעקב אחר הגורמים השונים, לאיזה שרת מותר לתקשר עם איזה בסיס נתונים, איזה שירות Web מנסה להגיע אל איזה כרטיס רשת וכדומה. ככל שהסביבה גדולה ומורכבת יותר כך האתגר הזה מורכב יותר. תשתיות וירטואליזציה ותשתיות Software Defined מוסיפות נדבך של מורכבות כי חלק מהתעבורה ולפעמים חלק ניכר מהתעבורה כלל לא מגיע אל חומות האש הארגוניות או מתגי ה Layer 3 שלנו ולכן התעבורה אינה גלויה לתהליכי NetFlow.

vRNI מספק ממשק פשוט, אינטואיטיבי ויפה מאד ויזואלית למיפוי התעבורה והצגתה באופן קל וברור להבנה. זו יכולת נחמדה אבל עוצמתו העיקרית של הכלי תמונה ביכולת להפוך את הגילוי להמלצה ישימה כלומר, לאחר תהליך מיפוי והמחשת התעבורה מספק הכלי המלצות לבניה של סט חוקי התעבורה והאבטחה.

תצלום המסך הבא למשל מראה לנו תעבורה בין שני שרתים וירטואליים כאשר נוח לגלות על איזה Host הם יושבים, דרך אילו VLAN'ים התעבורה עוברת ואת רכיבי התקשורת הפיזיים המעורבים.

vrni-vrealize-network-insight-application-connectivity

בתצלום הזה אנו רואים מיפוי של שירות web ספציפי לניתוח סוגי התעבורה השונים שלו

Microsegmentation-analysis.png

היום אירוע שני אירועי התפרצות לבתים במושב בו אני גר ובדיון בקבוצת הווטסאפ שלנו הזכירו כי "קו המגע לעולם ייפרץ". אחד הקוים המנחים ביישום מיקרו-סגמנטציה, ה use case הכי נפוץ של NSX, הוא שבתצורה זו קל יותר לגלות פריצה ולהכיל אותה משהתרחשה. ללא מיקרו-סגמנטציה, בעולם של VLAN'ים גדולים, מרגע שנפרץ משאב אחד, התנועה האופקית בתוך שכבת האבטחה שלו קלה יחסית ולפעמים גם נשארת חבויה ולכן השילוב של שני הכלים, vRNI+NSX יכול לייצר פתרון אבטחת מידע מאד אפקטיבי.

Cisco Hyper-Flex

בנושא אחר, יצא לי לשחק לאחרונה קצת עם פתרון ה Hype-Flex של Cisco. פתרונות ה hyper-Converged  הם נושא מאד חם בתקופה האחרונה ובטח יצא לכם לשמוע על הרכישה המשמעותית של HPE את SimpliVity.

הפתרון מבוסס שרתי Cisco בתצורת Rack ככה שכבר אנחנו יודעים שמבחינת החומרה אנחנו מקבלים פתרון מאד איכותי. כל השרתים מקושרים ל Cisco UCS FI סטנדרטי אז אין עקומת לימוד גדולה מדי לניהול תשתית החומרה וכשאני אני מתכוון שאין עקומת לימוד גדולה מדי אני מתכוון שגם ככה ממשק הניהול של UCS  הוא ממשק מעולה ונוח לשימוש. אגב, היות ומדובר באותו FI, ניתן לנהל גם סביבת Hyper-Flex וגם סביבת UCS רגילה באמצעות אותם מתגי ניהול, זה די נוח ללקוחות קיימים וכן מאפשר את הגמישות לקשר אל ה Hyper-Flex Cluster גם שרתי Compute בלבד מתוך מערך ה UCS Blade או שרתי UCS Rack אחרים המקושרים אל ה FI. אין צורך ברישוי Hyper-Flex עבור שרתי Compute only.

הקלאסטר כולל מינימום של 3 שרתים ועל כל שרת מותקן Storage Controller האחראי לכלל פעילות ה IO מול הדיסקים המקומיים בשרתים. מערכת ה"אחסון" משתמש בטופולוגית log structured שמאפשרת כתיבה ל buffer, ביצוע inline dedup/compression והורדה סיקוונסיאלית של המידע הנכתב אל הדיסקים. יכולות אלו משמעותיות מבחינת ביצועים בתצורות היברידיות ומבחינת flash cell wear leveling בתצורות all flash. תהליך ה stripe מתבצע על כלל הדיסקים המוקצים לקלאסטר על מנת לרתום את כל הספינדלים לתהליכי ה IOps. כלל ה Storage controllers נגישים לפעילות IOps ב pNFS לשרתי ה Compute כדי לא ליצור צוואר בקבוק בגישה אל המידע. תהליכי ה Snap Shot הם תהליכי redirect on write זריזים ויעילים כמקובל בימינו.

מתגי ה FI הם כאמור מתגי FI סטנדרטיים. היות וניתן לקשר אל מתגי FI מערכי אחסון ניתן במידת הצורך לחשוף לשרתים הוירטואליים החיים על ה Hyper-Flex גם LUN  ממערכת אחסון חיצוני. לא יודע אם זו תהיה תצורה נפוצה אבל נחמד שיש את הגמישות לעשות את זה הרי זו אחת נקודות הביקורת נגד פתרונות HCI, העובדה שחלקם מאד גמישים רק כל עוד נשארים בתוך מסגרת פתרון ה HCI.

החשודים המידיים לשימוש בפתרונות HCI הם סביבות VDI שם הגידול הליניארי ברור ומובהק, סביבות מעבדה שצריכות גמישות תפעולית רבה ולאחרונה יש טרנד מעניין של שימוש ב HCI ליישום של קלאסטר ניהול נפרד מקלאסטר הייצור.

נקודה אחרונה בעניין ה Cisco Hyper-Flex – לעובדי החברה ולשותפים יש גישה גם לכלי סייזינג רשמי של היצרן וזאת בניגוד לחלק מהמתחרים שעובדים עם קבצי אקסל או בשיטת "דבר איתי אני אעזור לך", זה יתרון מאד משמעותי באפיון פתרון שכל מהותו לספק גמישות בלי להתפשר על ביצועים.

hyperflex

The Phoenix Project

בפוסט הקודם דיברתי גם על the phoenix project והבטחתי לחזור ולהתייחס אליו. אז מה למדתי?

ראשית, הגיבור שלנו, ביל, למוד להפריד בין ארבעה סוגים של עבודה. הסוג הראשון של העבודה הוא פרויקטים עיסקיים כלומר פרוייקטים שהתוצר שלהם אמור להביא לתועלת עיסקית לארגון. הסוג השני הוא פרויקטים פנימיים של IT, פרוייקטים שצריך לבצע כמו שדרוג מערכת אחסון או הטמעה של חומת אש חדשה. צריך לבצע אותם אבל הם לא בהכרח נמדדים כמביאים תועלת עיסקית. הסוג השלישי של עבודה הוא שינויים, כל אותן פעולות שאנחנו מבצעים כמו עדכוני קושחה, תלאי אבטחת מידע וכו'. שינויים אלו אינם פרוייקטים גדולים מורכבים או ארוכי טווח אבל הם דורשים משאבים, תשומת לב ויכולת ניהול סיכונים. הסוג האחרון הוא הסוג המסוכן ביותר, עבודה לא מתוכננת או עבודה דחופה. זה הסוג המסוכן ביותר כי הוא שואב משאבים רבים, לפעמים עד כדי כך שסוגי העבודה האחרים נעצרים לחלוטין, הוא בדרך כלל מתחיל כבר במצב לחץ ובהלה ופעמים רבות יוצר בעצמו נזקים אגביים, החל מדחיית מועדי סיום של עבודות אחרות וכלה בהחמרת המצב, השבתות של תהליכים עיסקיים וכדומה.

למה זה חשוב להפריד בין סוגי העבודה השונים? כי זיהוי זה מאפשר לנו למפות נכון את המשאבים הנדרשים לטיפול בכל המשימות שלנו, לתעדף אותן נכון ולמנוע מהמשאבים שלנו לזלוג למשימות פחות חשובות או פחות דחופות.

הדבר השני שביל שלנו לומד, זה לזהות את המשאב העיקרי שלו בתהליכי העבודה. בביקור באולם ייצור, המנטור של ביל, אריק, מראה לו את אחד התנורים על רצפת המפעל. זה צוואר הבקבוק בתהליך הייצור באותו מפעל. כל פעולה לשיפור תהליכים לפני או אחרי התנור לא תספק שינוי מהותי בתפוקת המפעל ולכן תהליכי השיפור העיקריים צריכים להתרכז בתפוקת התנור עצמו, אם התנור לא מנוצל כראוי שום דבר אחר במפעל לא יעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לתהליכי הייצור השונים. במחלקה שתחת אחריותו של ביל, תנור הייצור הוא ברנט, המהנדס הבכיר והמנוסה ביותר שידו בכל ויד כל בו. ברנט הוא הנכס הכי משמעותי ב"רצפת הייצור" של ה IT בארגון בו ביל עובד, תהליכים רבים, מכל ארבעת סוגי העבודה דורשים מעורבות של ברנט ולכן למעשה הוא לא מספיק לעשות כלום, הכל עובר דרכו והכל דחוף וחשוב ולכן שום דבר לא באמת מקבל יחס של דחוף וחשוב אלא רק את ה best effort של ברנט.

דבר נוסף שביל אנחנו לומדים בתהליך הוא השליטה בכמות העבודה, איך מחליטים איזו עבודה אנחנו מוכנים לקבל על עצמנו? שוב במתודה שביל לומד מניהול רצפות הייצור, אם מקבלים את כל העבודות שזורקים לכיוון רצפת הייצור ומקבלים אותן ללא סינון או סידור, תורי העבודה מתארכים, אין דרך יעילה לאזן את המשאבים (חומרי הגלם, המכונות, העובדים, אותו תנור קריטי שהזכרתי) ולכן כל העבודות, כל המשימות כולן מתעכבות, ככל שעומס העבודה יגבר כך למעשה יגברו רק האיחורים התיקונים והמשימות שיש לבצע שוב מחדש כי לא בוצעו כראוי בפעם הראשונה. אריק מספר כאן לביל על תיאוריות ייצור כמו lean, TQM ועל the theory of constraints ומראה שאם יש משאב קריטי שמנוצל במאה אחוז, למעשה הוא לא ממש יעיל כי הוא לא מסוגל לקבל שום עבודה חדשה, ככל שיש לנו יותר משימות פתוחות או יותר work-in-progress כך יתארך הזמן הנדרש להשלים כל משימה, להשלים כל WIP. באחד הפרקים בספר, שוב מגלים שיש עיקוב מאד גדול בפרויקט הכי חשוב של החברה, פרויקט פיניקס. תחקיר קצר מעלה שברנט אמר על משימה שקיבל שהיא תיקח רק 45 דקות אבל בפועל לקח לו מעל שבוע להשלים אותה. לאחר כמה ימים ארוכים של המתנה ברנט התפנה לאותה משימה שאכן לקחה בערך 45 דקות לביצוע. זמן העבודה בפועל לקח 45 דקות אבל משך הזמן המלאה לביצוע המשימה צריך לכלול את זמן ההמתנה להתפנות המשאב כלומר, שבוע + 45 דקות.

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו מתוך הספר הוא חשיבות התרגול. ביל, כמו גם אריק המנטור וכמו מנכל החברה, סטיב, שירת בעברו בצבא ארצות הברית (הנחתים ליתר דיוק) ולכן קל להם להבין את החשיבות של תרגול חוזר והטמעת הרגלים לפיתוח "זיכרון שריר". גם בתוך ארגון ה IT שבניהולו של ביל מטמיעים את ההבנה הזו וחוזרים על תרגול מהסוג שנקרא בצבא "תרגיל מפורק" כלומר תרגיל שמתבצע ברובו בדיבור: אם יקרה ככה אז אני אעשה את הפעולה הזו ואדווח אליך דרך מכשיר הקשר הזה, אתה תבצע את הפעולות האלו ותדווח למישהו אחר דרך מכשיר הקשר ההוא. בנקודה מסויימת אפילו מדברים בספר על הזרקה של כשלים אמיתיים לתוך המערכת רק כדי לשמור אותה מתורגלת ומיומנת בהתמודדות עם תקלות תוך כדי ריצה, זו מתודה שלא מתאימה לכל אחד כמובן אבל הרעיון מעניין מאד לדעתי, מערכת שלא משתפרת באופן תמידי היא מערכת דועכת.

לימון כבוש

הפוסט הפעם ארוך מהרגיל אז למי ששרד עד לכאן מגיע פרס ולכן אחלוק אתכם מתכון ללימון כבוש:

שוטפים היטב את הלימונים – עבור צנצנת בגודל כמו של צנצנת נס-קפה נדרשים כשישה לימונים יפים

חוצים את הלימונים לאורך ואז פורסים לרוחב לפרוסות.

lemon-knife

מסדרים יפה את הפרוסות בצנצנת במסודר, אחרי כל לימון שמסדרים מפזרים כפית אחת של מלח גס ובאמצעות בקבוק או צנצנת דקה וארוכה מועכים קצת את פרוסות הלימון.

לגיוון ניתן לפזר גם טיפה סומק או אפילו שבבי פלפל חריף.

לאחר שהצנצנת מלאה שופכים מעל הכל קצת מיץ לימון וסוגרים את המכסה כאשר מתחתיו כלי קטן בעל תחתית שטוחה כדי לשמור את הלימונים תחת הנוזל.

lemon-small

שומרים מחוץ למקרר שלושה ימים ואוכלים בתיאבון. מה שלא נאכל מיד נשמר במקרר לתקופה מאד ארוכה.

lemon-finished

כמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם, אל תהססו!

שלכם,

ניר מליק

NetApp Insight 2016 – מחשבות רנדומליות לסיכום שבוע עמוס

NetApp Insight 2016 – מחשבות רנדומליות לסיכום שבוע עמוס

אני יודע, דיברתי על זה המון, דחפתי את זה כאילו זה הבר מצווה של הילד שלי והנה סופסוף, זה קרה, NetApp Insight 2016 הגיע לברלין לסיבוב הופעות.

אז מה היה לנו שם?
שרתי קריוקי בטסלה שחורה:

התראיינתי לVLOG של TECHunplugged

"התראיינתי" לפודקאסט האהוב עלי TechONTAP

אכלתי המבורגרים

burger

הצטלמתי עם מייסד החברה, דייב היץ:

hitz

ראיתי את שני המייסדים, דייב ודייב, מדברים לייב על העתיד של עולם האחסון:

dvaendave

ובסוף גם למדתי כל מני דברים מגניבים.

אחד הדברים למשל היה פתרון מבוסס E-Series לסביבת Ceph.

כמובן שהשאלה הראשונה עליה צריך לענות היא מי צריך פתרון אחסון Enterprise אם הוא משתמש ב Ceph, זה לא סותר אחד את השני? אז זהו, שלא, למעשה, זה אחד העקרונות בתפיסת ה Data Fabric, לספק תשתית איכותית לכל סגנון ואופי של לקוח, גם כזה שרוצה לנהל את צריכת האחסון שלו במודל פתוח לחלוטין.

מה ש NetApp הוכיחה במעבדה מאד מקיפה, זה שפתרון Ceph מבוסס על מערכות E-Series במקום על שרתים מבוזרים עם DAS מספק ביצועים זהים באיכותם אבל טובים יותר ביציבות שלהם. במקרה של נפילת דיסק למשל, הפתרון הבסיסי, הנפוץ, מבצע העתקות רבות של מידע כדי לפצות על נפילת דיסק דווקא בגלל התפיסה של no-raid.יש צורך לאזן מחדש את המידע וזה עולה לנו בהרבה מאד IOps.

NetApp הוכיחה שדווקא ההיפך הוא הנכון ואם מתבססים על Riad במערכת ה E-Series אפשר לספוג נפילה כזו בלי פגיעה בביצועים ולתת למערכת האחסון לשאת בנטל ה rebuild

rebuild-ceph

המשמעות בפתרון זה היא למעשה TCO טוב יותר, ניהול פשוט יותר וביצועים צפויים יותר למרות שלכאורה "הולכים צעד אחורה" ו"חוזרים" למערכות אחסון מעולם סקסי של Software Defiend לחלוטין

ceph

יש כמובן תיעוד מלא למה שתיארתי מעלה ב TR-4549-0916 וכל מי שרוצה לשמוע על זה עוד מוזמן לפנות אלי, אני מכיר את האנשים שיכולים לעזור 🙂

אחד האיזורים המעניינים ב"רחבת התערוכה" הראשית של הכנס היה Developers Cafe. פתרונות כמו פתרון ה Ceph שתיארתי מעלה, פתרונות לעולם ה OpenStack ולעולמות ה Docker, קיבלו מקום משלהם, מקום מכובד בו ניתן היה לפגוש את אנשים שתפקידם להיות השדכנים בין מנהלי המוצרים ב NetApp ובין אנשים שחיים את חיי הפיתוח, לקוחות ושותפים שצריכים לנהל בפועל את כל הסביבות החדשות האלו. לדעתי היה מאד מעניין לראות את האינטראקציות בחלל הזה, אנשים כמו Josh Atwell או כמו Andrew Sullivan שעוסקים בליווי לקוחות בהטמעות מורכבות ומעניינות של פתרונות אלו ישבו והקדישו זמן לסשנים 1:1 עם לקוחות מתעניינים, הראו להם איך בפועל הדברים עובדים ומה עוד אפשר לעשות כדי לשלב פתרונות מתקדמים וחדשניים אל תוך המערכות שלהם מבלי לוותר על היתרונות של מוצרי Enterprise בעלי תמיכה, שירות וצוותי מומחים.

סבסטיאן, אחד מחברי לצוות ה A-Team אמר בראיון שלו ל Tech ONTAP שזה מרגש לראות את ה Data Fabric הופך ממוצרים לפתרון מלא, לדעתי הוא פוגע בדיוק בלב המשמעות של כנס כמו NetApp Insight. הכנס מספק למי שנוכח בו תמונה מלאה ומקיפה על כלל החלקים הנעים, על החזון, האסטרטגיה, הכלים, המוצרים, התפישות והקהילה שמרכיבים את עולם ה IT המודרני, לפעמים קשה לראות את התמונה כולה, ולקשר מערכות אחסון אולטרה מהירות אל הענן אל כלי הגיבוי אל כלי הניטור ואל סביבת האוטומציה, כנס שכזה מראה את השילוב בין הרבדים האלו ומספק את הקהילה שתומכת, בין אם אתה מנהל IT של חברה קטנה, מנהל פיתוח של חברת ענק או יועץ שעוזר ללקוחות במעבר מעולם כזה לעולם אחר, NetApp שם עם סוללה של פתורנות ומומחים לסייע.

הדגש על הקהילה סיקרן אותי במיוחד, כפי שכתבתי בפוסט הראשון בבלוג הזה, זו בעצם אחת המטרות שלו, אחת המטרות שלי, ליצור ולפתח את הקהילה והיכולת שלנו לעזור זה לזה. הכנס שם על זה דגש ואפילו נתן לזה מקום וזמן, מי שרצה יכול היה לשבת עם Amy Lewis למשל, שעוסקת בשיווק ופיתוח קהילות וחברה בפודקאסטGeek Whisperers לסשן mentoring נקודתי לגבי פיתוח הקריירה האישית שלו, אני ציניקן בדרך כלל אבל לדעתי זה אומר משהו על החשיבות של קהילה תומכת בעולם שמתשנה בכל יום, אפילו אם זו קהילה מכוונת וחברי הקהילה נמצאים בצד השני של הים.

אני יודע, אכלתי קצת את הראש, בפוסט הבא אדבר על מערכת ה A200 הסקסית החדשה ובך נחזור לעדכונים טכנולוגיים באמת אבל היי, בלי קצת יידישקייט אי אפשר, משהו בשביל הנשמה 🙂

שלכם,

ניר מליק

נ.ב.

מי שרוצה כבר לסמן ביומן, נפגשים בשנה הבאה שוב בברלין, 13 עד 16 בנובמבר.