מחבר maliknir

לכתוב בלוג זה כמו לשחות, ההתחלה הכי קשה אה וגם אינפינידט עושה me too

אני שומר את הקישור הזה לשרשור המעניין של עמית כבר הרבה זמן ורציתי לחלוק אותו אתכם, זה נראה לי כמו רעיון אדיר!

עמית מתאר כאן סדנא מרוכזת לצוות העובדים בחברה כשהמטרה היא לעודד את כולם לייצר תוכן איכותי עבור החברה ובמקביל לייצר לעצמם סוג של מותג ואני ממש אוהב את זה. אני חי את הבלוג הצנוע שלי כאן כבר שבע שנים בערך, אני נהנה לחלוק, אני כל פעם מופתע ומאושר לשמוע מעוד מישהו שהוא עוקב ונהנה ממה שיש לי להגיד ואני משוכנע שלרבים מכם קוראי הנאמנים יש מה להגיד גם, רק שלא ניסיתם אף פעם.

יש לי חבר טוב שמתאר כל יציאה מהבית כהרפתקה טולקינית וגם הוא לצערי לא כותב באופן מרוכז אלא מפגיז בעשרות הודעות ווטסאפ את מעגל החברים הקרוב שלנו, אני משוכנע שהוא הפסד אדיר לבלוגוספירה אבל לא כולם כמוהו, גם לא אני, ולפעמים הכתיבה לא זורמת, לפעמים אין רעיון ולפעמים קשה להבשיל את הרעיון לפוסט ועוד יותר קשה להבשיל אותו לכדי פוסט מעניין ומהנה אבל זה הרגל נחמד וכמו הרבה הרגלים אחרים הוא הופך קל יותר ככל שמנסים.

אתמול בערב פגשנו חברות של אישתי ודיברנו על שחיה, יש קלישאה מאוד מוכרת בין שחיינים שהחלק הקשה קשה באימון שחיה זה להכנס למים, אני חושב שזה אותו דבר לגבי בלוגים או אם נרצה להפוך את זה לדיון פסיכולוגי נרחב יותר אז גם כל מני הרגלים אחרים, להתחיל זה החלק הכי קשה. להתמיד זה גם לא קל אבל להתחיל זה קשה יותר. תתחילו!

בשבוע שעבר החברים באינפינידט הכריזו על פתרון הענן החדש שלהם, InfuzeOS Cloud Edition. ראשית, חלק מכם בטח זוכרים את פתרון ה"ענן" הקודם שלהם, Neutrix, שכתבתי עליו כאן למשל בפושט הזה שאני מאד אוהב בגלל מארק ווטני או כאן ושנה אחר כך אינפינידט הכריזה כל תפיסת ה Elastic Data Fabric וסיפרתי לכם על זה כאן אבל באותם ימים זו היתה יותר תפיסה ורעיון מאשר סט של טכנולוגיות ופתרונות. Neutrix היה פתרון Cloud Adjacent כלומר מערכת אחסון פיזית שמותקנת בסמיכות לאחד האתרים של ספקית הענן ומקושרת אליו ככה שרובד המחשוב הוא "ענני" ורובד האחסון הוא פיזי. כמוני וכמו עוד כל מני דברים, גם ניוטריקס לא שרד את גל הקורונה באינפינידט 😊

אני זוכר אבל את השיחה שלי עם מנהל המוצר הקודם של אינפינידט, שנינו כבר לא שם אבל באותם ימים ישבתי אצלו במשרד ושאלתי על פתרון של אחסון וירטואלי של אינפינידט בענן, הוא טען שאין שום הצדקת כיום למוצרים כאלו והנה הם משיקים אחד כזה.

מעניין לראות לאן הם יקחו את זה, כרגע זה נראה כמו פוטנציאל בלתי ממומש. בהנחה ומעט הפרטים הטכניים שכריס מלור מספר לנו עליהם נכונים הרי שגרסת הענן שלהם כוללת כרגע רק EC2 instance יחיד ככה שהם מאד מוגבלים בכמות הביצועים שהם מסוגלים לספק ושרידות הפתרון מוגבלת ל SLA של ספקית הענן עצמה, 99.5% בלבד, מאד רחוק משבע תשיעיות שאינפיניבוקס רגילה מספקת.

זו רק גרסא ראשונה של המוצר ואני בטוח שעוד נראה שיפורים ושדרוגים, כרגע זה לא מספק תחרות אמיתית ל PowerFlex של Dell EMC, ל Silk, ל NetApp FSxN וגם לא ל NC2 של ניוטניקס, אולי אכתוב על זה ממש בקרוב.

אשמח מאד לשמוע מה דעתכם!

שלכם כרגיל,

ניר מליק

קונטיינרים ופריבילגים בברצלונה

ואוו יש הרבה דברים לגעת בהם הפעם!

קודם כל נתחיל בחוב קטן, סיפרתי לכם שאני מתכנן לרוץ במרוץ הרצליה אז אכן רצתי! תודה שוב לדני האלוף שרץ איתי, שיפרתי את הזמנים של מרוץ הוד השרון בשלוש דקות והמטרה הבאה היא 15ק"מ במרוץ אייל רמת השרון בסוף השנה.

נתקלתי לא מזמן בציוץ הזה ומייד חשבתי עליכם

הציוץ והדיון שמתפתח אחריו נוגעים כמובן לפוסט הזה של Amazon Prime.יש חברות אחרות שעושות את זה באופן די קבוע אבל זה לא מאד נפוץ שאמזון משתפים ככה החלטות ארכיטקטורה פנימיות שלהם. בפוסט הם מספרים לנו על תכנון מחדש של מערכת וידוא האיכות של שירות הוידאו Prime Video. הם מספרים לנו שהמעבר מארכיטקטורה מבוססת Serverless לארכיטקטורה מונוליטית אפשרה להם להגדיל את ה Scale של השירות תוך כדי חסכון משמעותי בעלויות. הארכיטקטורה המקורית הייתה יקרה מדי בשביל להשתמש בה וזה מאד משמעותי להבין את זה, לאמזון עצמה היה יקר מדי להריץ את הארכיטקטורה הזו, מה יגידו אזובי הקיר?! הם מספרים לנו כאן שהם לא ויתרו על התפקידים השונים של המערכת ושרוב הקוד התאים לאימוץ בהתאמות קלות לארכיטקטורה החדשה.

כל הדיון הזה מתקשר לטעמי גם לדיון הזה על היציאה מהענן, אלו שתי דוגמאות על חברות גדולות (טוב אחת גדולה ואחת מפלצת ענקית) שהחליטו ללכת נגד הטרנד בעולם המחשוב. אמזון היא הרי אחת הדוחפות הגדולות לעולם ה micro services, עולם ה code as a service או service as a service או שאיך שאתם רוצים לקרוא לזה, עולם ה Serverless, והנה הם בעצמם חושפים איך הפתרונות האלו אינם פתרונות קסם, הם לא תמיד מתאימים לכולם לכל אתגר ואתגר.

אגב החברים ה Hey שיצאו עם הסיפור של עזיבת הענן, בשבוע שעבר דיוויד הנסון (Hey, Basecamp, Ruby on Rails) פרסם את הפוסט הזה על חצי הכוס המלאה של גלי הפיטורים הגדולים של הזמן האחרון ולמרות שאני נהנה לקרוא אותו והוא מבריק בעיני באופן כללי, הפעם הפוסט שלו מסריח מפריבילגיה. אני מבין ואפילו מסכים עם זה שלפעמים ארגונים מרוויחים מקיצוץ בכוח אדם, עם זה שזה נותן הזדמנות לריענון תוכניות, חסכון עלויות לפחות לטווח קצר והזדמנות להכניס דם חדש ומתאים יותר כשמחליטים לחזור ולגייס. לעומת כל זה, נקודת המבט שלו על זה שעדיף להיות מפוטר מלהמשיך לעבוד בארגון שמבזבז את הכישרונות שלך זו נקודת מבט מאד פריבילגית שמדברת על מעט טאלנטים שגם ככה מרוויחים הרבה כסף ויש סיכוי מאד גבוה שמייד יגויסו לארגון אחר אבל היא מתעלמת מאותם פועלים שחורים (כמובן שהכל יחסי בחיים והם בעצמם פריבילגים לעומת פועלים שחורים אמיתיים) שהתאמצו מאד מאד להגיע לזכות להתקבל לארגון ועכשיו מוצאים עצמם בבית באמצע גל פיטורים גדול ומפחיד ולמרות שהרוויחו מאד יפה עד עכשיו והם אולי לא רעבים ללחם, הם לא יודעים מתי תבוא המשכורת הבאה שלם.

יאללה לדברים קצת יותר אופטימיים, בשבוע שעבר התקיים הכנס הטכנולוגי השנתי שלנו בנוטניקס, אירוע ממוקד לקוחות שהתקיים השנה בשיקאגו ובשנה הבאה יתקיים בק"ק ברצלונה. הזכרתי את הביקור שלי בברצלונה ב2013 בפוסט הזה והמלצתי לכם על ביקור במסעדת טרגלוז אבל עבר עשור שלם אז אני לא לוקח עליה אחריות. על ביקור בסגרדה פמיליה אני מוכן להמר גם היום ולהמליץ על ביקור בה בעיניים עצומות. גם המלון בו התארחתי, מיראמאר, היה אחד הטובים שהתארחתי בהם אבל כמו לגבי הטרגלוז, עבר עשור אז קחו בערבון מוגבל. נזכרתי לספר שבמהלך הנסיעה הזו נגמר לי הכסף. ב2013 התשלום באשראי לכל מני דברים היה פחות נפוץ וביום האחרון מצאתי את עצמי עם מעט מאד שטרות יורו בארנק. חישבתי שיש לי בדיוק כסף מזומן בשביל מונית חזרה לשדה התעופה אבל לא לקחתי בחשבון שהתעריף של מונית ספיישל מהמלון הוא בערך כפול מהתעריף של מונית מהשדה וככה מצאתי את עצמי משאיר את הנהג עם התיק שלי מחכה בכניסה לטרמינל ורצתי באמוק להוציא כסף לתת לו ולהספיק לחזור לשלם לפני שהמונה ממשיך לדפוק עוד ועוד. הוא היה מאד עצבני אבל לא ברור לי למה הרי זה היה אינטרס שלו שיקח לי נצח 😊

בכל אופן נסחפתי מהנושא. במסגרת הכנס הטכנולוגי שנקרא אגב .next הכרזנו על שירות ה NDK החדש שלנו או בשמו המלא Nutanix Data Services for Kubernetes. אם "קרבון" היה כלי טאקטי יותר, CSI Driver, השירות המעודכן בא לתת מעטפת מלאה יותר לניהול סביבות קונטיינרים על גבי פלטפורמת נוטניקס, כולל ממשק הניהל הגראפי האחוד של הפלטפורמה עבור מנהל התשתית המקים ומקצה אותה למשתמשים וגם כולל ניהול ב CLI  טבעי ומוכר לאנשי ה DevOps (kubectlוכו').

השירות ממש מאפשר למנהל התשתיות להקצות למנהל סביבת הקוברנטיס קווטה של משאבים, ממש הקצאה של כמות ליבות וירטואליות, כמות זיכרון וכמות שטח דיסק שמותר למנהל הסביבה לצרוך מתוך הקלסטרים שקושרו אליו. ברור שבארגונים הקטנים יותר יכול להיות שנראה את אותו אדם מנהל את כלל הסביבה ובתוכה את סביבות הקוברנטיס אבל בארגונים גדולים אנחנו רואים הרבה פעמים שצוות התשתיות תומך בצוות הקוברנטיס ולכן החלק הזה יכול להיות משמעותי וNDK מספק יכולת ניטור ובקרה out of the box לכל רמות המנהלים של הסביבה. למידע נוסף אתם מוזמנים לכאן.

שלכם כרגיל,

ניר מליק

אובייקטים, אובייקטים בכל מקום!

אני מאד גאה בפוסט הישן הזה, לטעמי הצלחתי לא רע לשלב את ההיסטוריה של האולימפיאדה, פלישות הברברים, ראשית ימי הנצרות וטכנולוגיות אחסון נתונים.

אני חוזר אליו כי הוא נוגע באיזון וגם בפערים בין טכנולוגיות אחסון מהירות ואיטיות והזכרתי בו אחסון מבוסס אובייקטים כחלופה לדיסקים איטיים וזולים ועל זה רציתי לדבר הפעם כי אני חושב שקיים פער שהולך ונסגר אבל עדיין קיים בין מה שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות עם אחסון מבוסס אובייקטים ובין איך שאנחנו תופסים את הפתרון הזה, Object Storage, כשכבת אחסון זולה ואיטית.

אני חושב שפסיכולוגית, תפיסתית, הרבה מאיתנו רואים באחסון מבוסס אובייקטים, Object Storage, אחסון איטי וזול שמיועד בעיקר לארכוב או גיבוי, לאחסון מידע שהגישה אליו נדירה יחסית ובאופן כללי דרישת הביצועים לשליפת המידע הנדירה הזו נמוכה מאד.

התפיסה הזו כנראה נכונה במקרים רבים ובגלל שהיא נכונה היא גם מכתיבה את סוג התשתית שאנחנו נוהגים לחפש לפתרונות אלו, בעולם האובג'קט לדעתי הרבה יותר מאשר בעולמות הקבצים או הבלוקים, הכסף מדבר והוא דוחף את התקציבים המושקעים למטה מה שדוחף גם את הביצועים למטה וחוזר חלילה.

במפגש בין התפיסה הזו המקובלת לעולמות האובייקטים ובין יישומים מודרניים כמו עולמות ה AI או ה Big Data נוצר חיכוך, אלו עולמות של ביצועים, של שליפת מידע, של יצירת עותקים ומיקבול תהליכים והתפיסה הישנה לא מספקת את הסחורה.

יש משהו בשירות האובייקטים של Nutanix שאני לומד עליו, כמו על כלל הפתרונות והשירותים של החברה, בימים אלו, שנראה לי מאזן נכון בין הישן והחדש. ראשית בגלל הפלטפורמה עצמה, שימוש בפלטפורמה של נוטניקס מאפשר לבחור את יצרנית החומרה באופן מאד גמיש ולהתאים את מפרט החומרה לצורך, נשתמש ב NL-SAS למערכות ארכוב או ב NVMe למערכות אימון AI או נשלב SSD כדי להאיץ את פעולות המטה-דאטה שלנו.

מעל הפלטפורמה, השימוש באחסון S3 כשירות מאפשר לנו לצרוך שירות אחסון מבוסס אובייקטים על גבי הפלטפורמה שלנו בלי להתעסק זמן רב בהטמעה של מוצר S3, הפלטפורמה תגדיר עבורנו את כל הרכיבים הנדרשים, משירות איזון העומסים דרך ה API front end דרך שירותי ה Meta Data ובדיוק כמו שאר רכיבי הפלטפורמה גם כאן הכל שריד והכל יכול לגדול לינארית ביחד עם הנפח ועומס העבודה שלנו.

אנחנו מרוויחים כאן את כל שירותי ניהול וייעול המידע של נוטניקס, דברים מאד לא נפוצים בעולם האובג'קט כמו Compression, או סנפשוטים. למעשה אנחנו מרווחים באמצעות מינוף הסנפשוטים כאן פעולה שנקראת Fast Copy ובאמצעותה לקצר מאד פעולות של MAPR, במקום לחייב פעולות של Copy and Delete אנחנו פשוט ממנפים פעולות מטה-דאטה על בסיס הפויינטרים של הסנפשוטים.

Select הוא פיצ'ר מגניב נוסף שמאפשר למנועי Query לקצר תהליכי מיון וגישה למידע, במקומות בהם נדרשת כמות גדולה של אובייקטים לגישה, אפשר לאגד את כל רשימת האובייקטים הנדרשת לAPI request יחיד במקום מאות אלפי או עשרות אלפי בקשות.

מתחת לפיצ'רים האלו יש מנגנונים של Predictive reads שמתבססים על intelligent caching על מנת לוודא שהמידע שלנו מוזרם למעלה כמה שיותר מהר וכמובן ה Data Locality שמוודא שמנועי ה metadata ניגשים למידע שלהם באופן מקומי ויעיל ולא על גבי הרשת.

כל אלו ביחד מבטיחים זמני תגובה סופר מהירים שנמדדים בעולם האובג'קט כ TTFB או Time to First Byte. השילוב הזה גם מבטיח את אותה איכות ביצועים גם במקומות בהם נעשה שימוש באובייקטים גדולים וגם במקומות בהם נאספים אובייקטים קטנים ככה שאנחנו יודעים להראות ביצועים גם ב throughput מאד גדול וגם בכמות פעולות put/get שנמדדות באלפים בשניה.

הפתרון כולל כמובן גם את כל מה שנהוג לצפות מפתרונות אובג'קט בימינו כמו Cloud Tiering, הצפנת מידע ברמת FIPS140-2 או WORM ברמת SEC17, יכולת legal hold, מנוע life cycle management  גמיש וכל מני מטעמים כאלו.

משהו קצת פחות נפוץ שהזכרתי למשל בהקשר ל Caringo זו האפשרות לגשת לאותו מידע גם כקבצים ולא רק כאובייקטים. יכולת מאד שימושית למשל בעולמות של הוספת מנוע אנליטיקה מודרני בסביבות ייצור מסורתיות, כל עולמות ניהול קווי היצור למשל שבהם המידע נאסף מהבקרים בפורמט NFS אבל אנחנו רוצים לאסוף ולנתח אותו בdata lake המודרני שלנו.

טוב, זה יצא יותר טכני ובלי תמונות הפעם, מקווה שתסלחו לי, השתדלתי לא למרוח סתם, אשמח לשמוע מה דעתכם.

שלכם כרגיל,

ניר מליק

כן כן, זה עוד פוסט עבודה חדשה

כן, מה לעשות, זה עוד פוסט עבודה חדשה, אני מקווה שזה האחרון למשך זמן מה 🙂

תקופת הקורונה טילטלה לכולנו את החיים.

לשמחתי, היה לנו הרבה מאד מזל והחלק הביולוגי, הרפואי, של המגיפה, כמעט דילג עלי ועל משפחתי, רובנו לא חלינו ומי מאיתנו שחלה היה א-סימפטומטי.

המגפה באה ואני חושב שאפשר להגיד שהלכה אבל את ההשלכות שלה על הקריירה שלי אני עוד חווה גם בימים אלו אבל אני מקווה באמת שכמו המגיפה גם הטלטלה הזו מאחורי.

סיפרתי לכם בזמן אמת כשיצאתי לחל"ת, כשהתחלתי לעבוד בקמינריו, שבדיוק באותו הזמן הפכה להיות Silk!, ועל המעבר שלי לNetApp.

אני מעריץ גדול של נטאפ והמעבר לנטאפ לפני שנתיים וקצת הרגיש לי כמו חזרה הביתה אבל, למרות שאני עדיין מאמין באסטרטגיה של החברה והמוצרים לטעמי מעולים, זה בסופו של דבר לא באמת הרגיש כמו בית, זו חברה מעולה אבל לא חברה מעולה בשבילי, במבט הפרטי המצומצם ביותר.

לשמחתי, אחרי שנתיים בנטאפ ואחרי תהליך גיוס מאד אפקטיבי, פסח בא והלך והנה סיימתי חודש ראשון בחברת Nutanix ואני מאד מקווה שהפעם זה לטווח ארוך.

מזמן לא הרגשתי ככה כמו שאני מרגיש כאן, מתלמד, ינוקא, תינוק של בית רבן שלא מכיר שום דבר, החודש וקצת האחרונים עברו עלי בלימודים, זו שפה חדשה, הרגלים חדשים, גישה חדשה. את אינפינידט הכרתי לא רע לפני שהצטרפתי, עברתי הכשרה שלהם וענתי איתם למכרזים. כשהצטרפתי לסילק לא הכרתי כלום אבל זה היה נהדר כי הצטרפי בדיוק עם ההשקה, גם הם לא הכירו, למדנו ביחד. את נטאפ הכרתי שנים ואפילו חלק מהמק"טים עוד היו רלוונטיים מפעם. כאן אני מתחיל מאפס, זה מלחיץ ומרגש!

נוטניקס היתה חלוצת עולם ה Hyper Converged Infrastructure ומשם הכרתי אותה, כמתחרה\לא מתחרה שלי בעשור האחרון, אבל היא תמיד היתה קצת רחוקה ממני ולא הכרתי באמת את מה שהחברה עשתה מאז, את עושר השירותים הגדול שנבנה על גבי אותה פלטפורמה אחודה. לא הכרתי את שירותי הקבצים, שירותי האובייקטים, האוטומציה, ניהול בסיסי הניתונים (קילר!), שירות ההמשכיות העיסקית בענן, נהיה פה עולם שלם שצריך לעשות בו סדר, אני מבטיח לספר לכם הכל!

אגב קורונה, דבר אחד המגיפה סידרה לי באופן מעולה, אכלתי טוב והתאמנתי באופן מאד עיקבי. ישבתי בבית והצלחתי באופן מאד מסודר לאכול מסודר עד כדי כך שבתקופת קמינריו השותף שלי ארתור היה צוחק עלי שאני אוכל סלט עשבית בנווה חמציצים, ככה הוא היה קורה לנווה ירק המושב שבו אני גר. מאז היציאה מהסגרים והחזרה, החלקית לשמחתי, למשרדים וארוחות צהרים יותר קשה לי לשמור על התזונה שלי אבל אני ממשיך לשחות פעם בשבוע ולרוץ שלוש פעמים בשבוע, בסוף מרץ רצתי בפעם השניה 10KM במירוץ הוד השרון ובסוף החודש הקרוב ארוץ את אותו המרחק בפעם הראשונה במירוץ הרצליה. אני רץ לאט, אבל אני רץ, הרבה בזכות דני, החבר שמצולם איתי פה למטה. הוא מלווה אותי בריצות הארוכות, שוחה איתי כל שנה בצליחת הכנרת והוא זה שהביא אותי לקבוצת TriAce, קבוצת המשוגעים שזכיתי לשחות ולרוץ איתם, כלומר לרוץ אחריהם, הרבה אחריהם.

מי יודע מה ילד יום, אני מבטיח להמשיך לחלוק.

מיני פוסט – EMC נותנים לסילק בראש?

כשראיתי את הפוסט של איציק רייך מייד רציתי ללעוג לEMC, כי אני לעגן וכי הם מתחרים וכי הרושם הראשוני שהיה לי מקריאת הכותרת בלבד היה שהם שוב מכריזים על משהו שקיים בשוק אצלנו ואצל אחרים כבר מיליון שנה אבל האמת היא שאחרי שצללתי קצת לפרטים מצאתי את עצמי דווקא מפרגן.

זה לא יהיה פוסט ארוך מדי כי אין לי הרבה מאד עובדות לרוץ עליהן ויש גבול לכמה אני יכול לפרגן למתחרים אבל אם אתם זוכרים מה סיפרתי לכם על סילק בזמנו, נראה ש EMC נותנים מענה מאד רציני ורצים קדימה בהרבה מאד מובנים. כמו המתחרות הישירות גם EMC מציגים כאן פתרון Scale-Out שמבוסס על מוצר קיים והסבה שלו לתצורת ענן אבל יש שני הבדלים גדולים שנותנים להם יתרון לטעמי.

ראשית, בניגוד לסילק ופיור שהזכרתי כאן בהקשר דומה, שתיהן מציעות שירותי בלוק בלבד, PowerFlex מציגה כאן שירותי בלוקים, קבצים ואובייקטים ככה שמראש מדובר על פתרון הרבה יותר גמיש ומקיף. שנית, נראה גם שם מאפשרים בצורה גמישה יותר לבחור את סוג המדיה, כלומר הם מאפשרים לבחור בין EBS ללקוחות שצריכים רמה גבוהה יותר של Persistency ומוכנים לשלם על זה קצת יותר, במחיר ובביצועים, לעומת החלופה של שימוש בNVMe המקומי ל EC2 שנותנים מענה מהיר יותר אבל אם המערכת נופלת אז היא נופלת וצריך לשחזר את המידע ממקור חיצוני.

הערה אחת שכן יש לי היא בנוגע לעלויות. הם מציגים ביצועים מאד מרשימים עם פוטנציאל להגיע למעל שלושים מליון IOPS זה פסיכי אבל בשביל להגיע לזה הם צריכים 140 שרתי i3en.12xlarge שזה מתורגם לכמה מליוני דולרים בשנה רק עלות תשתית לפני הנחות ובכסף הזה יותר כדי כבר לקנות EMC On-Prem.

בכל מקרה, חומר למחשבה. כל הכבוד לחברים ב Dell-EMC, תחרות עושה טוב לכולנו!

אגב, מה התרגום הנכון של פרסיסטנסי? דביקיות?

מקווה שנהנתם וכמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

הייתי בטוח שכבר כתבתי על SM-BC

תכננתי לבלות את השבת בהכנה לדמו על SM-BC עבור לקוח שהוא גם חבר טוב אבל יצא שזה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתי אז נשאר לי זמן לכתוב על זה ואולי גם את הקוראת החביבה תרוויחי.

SM-BC זה קיצור ל Snap Mirror Business Continuity. סנפמירור הוא פתרון הרפליקציה המובנה בכל מערכות NetApp ONTAP, הוא מאד ותיק, נפוץ, ומאד מוכר ולצידו במשך הרבה שנים היה לנטאפ פתרון בשם Metro-Cluster שאפשר להגדיר פתרונות המשכיות עיסקית מאד אגרסיביים. אם סנפ-מירור מאפשר רפליקציה ברמת ה Volume באופן א-סינכרוני או באופן סינכרוני, מטרו-קלאסטר מאפשר רפליקציה של מערכות אחסון שלמות ברמת הגנה RPO=0 ולבצע failover אוטומטי במקרה של כשל ברמת של כמעט RTO=0. עבור מרבית התרחישים הריאליים רמות ההגנה האלו טובות מספיק.

SM-BC הוא למעשה הפעם הראשונה בנטאפ מספקת מענה Active/Active טהור כלומר לראשונה נטאפ מאפשרת לייצג את אותו LUN בשתי מערכות פיזיות שונות הנמצאות במרחק של עד 700 קילומטר אחת מהשניה כאשר ה LUN זמין לקריאה וכתיבה בשני הצדדים בו-זמנית! מה שמתקבל כאן זה פתרון שמספק RPO=0 וגם RTO=0 ברמת מערכת האחסון, בחינם ובאופן קל ליישום, המגבלה היחידה היא מבחינת רוחב הפס וזמני התגובה על הקישור בין האתרים והאם האפליקציה והשרתים יודעים לתמוך בתצורה כזו אבל מבחינת מערכת האחסון אתם מוכנים לכל תרחיש! אגב, בעולם ה VMware למשל קיימת אינטגרציה מלאה לתצורת vSphere Metro Storage Cluster או vSMC.

שריל ג'ורג' מנהלת המוצר מספקת כאן דמו פשוט להבנה (מתנצל בשמה על איכות הסאונד):

שימו לב שהיא מסמלצת במסגרת הדמו IOPS באמצעות VDBench שעליו כבר כתבתי פעם אם מישהי חיפשה תזכורת.

בכל מקרה, SM-BC פועל ברמת Consistency Group שזה די הגיוני כי סביר להניח שאם יש לנו אפליקציה חשובה מספיק להגן עליה ברמת Active/Active היא תהיה מורכבת מיותר מאשר LUN  בודד ובמקרה הפחות סביר שהיא דווקא כן בנויה מLUN בודד אז כמובן שאפשר להגדיר CG שמכיל רק LUN בודד.

אם אין לנו CG מוכן אז אפשר בתוך הוויזארד הסופר פשוט של SM-BC לייצר אותו אז בואו נראה איך עושים את זה. בתוך System Manager  אנחנו בוחרים בצד שמאל protection ואז Overview ואז בצד ימין למטה לוחצים על Protect for Business Continuity:

בתוך האשף שנבחר כמו שאמרנו אפשר לבחור CG חדש

ואז בוחרים את ה Volumes שיהיו חברים ב CG ובוחרים את הSVM אליו אנחנו רוצים ליצור את הקשר SM-BC , לוחצים על Save וזהו!

תוך כמה שניות נוצר הקשר ותוך כמה דקות (או שעות במקרה של כמות מידע גדולה) הקשר יופיע בסטטוס Healthy In Sync שזה כמו n-Sync רק יותר מגניב.

כל מה שנשאר לנו לעשות זה למפות את ה LUN אל השרת גם דרך הנתיב החדש שנוצר לנו ולא לשכוח גם לעשות re-scan מצד השרת. בתוך הגדרות ה MPIO אפשר לראות שיש לנו נתיב אחד מוגדר כ Optimized והשני מוגדר Non-Optimized וזה כבר חלק מהקסם של ALUA או asymmetric logical unit access שמאפשרת לשרת ומערכות האחסון לתקשר באופן אוטומטי ולהחליט לעצמן בעצם מי מערכת האחסון הקרובה יותר, שהתקשורת אליה איכותית יותר והיא המערכת ה"ראשית".

אפשר להתערב בהגדרות ה ALUA אבל בדרך כלל ההגדרה האוטומטית שאומרת לשרת "זו מערכת האחסון הקרובה אליך אז תעדיף לעבוד מולה" היא אכן ההגדרה ההגיונית.

אז למי הפתרון הזה מתאים? בעצם לכולם, הוא לא דורש שום חומרה יעודית כמו שדרש מאיתנו מטרו-קלסטר, ממירי ATTO למשל, זוכרים? וגם לא נדרש שום רישוי מעבר ל Snap Mirror הרגיל והנפוץ. SM-BC מאפשר לנו בצורה קלה ונוחה בעצם להגדיר לכל סוג של מידע את רמת ההגנה הנדרשת עבורו, רפליקציה ברמה א-סינכרונית למידע פחות חשוב, רפליקציה סינכרונית למידע חשוב והגנה ברמת Active/Active מלאה עבור מערכות Mission Critical.

שלא תגידו שלא אמרתי!

כמו תמיד אשמח לשמוע מה חשבתן,

שלכם,

ניר מליק

מה חדש ב ONTAP 9.12.1

הפוסט הקודם שלי התמקד ב BlueXP, והיה יותר אסטרטגי. הפעם אני רוצה להיות קצת יותר טקטי ולרדת חזרה לקרקע ולעדכן אתכם במה חדש בגרסה העדכנית ביותר של מערכת ההפעלה של נטאפ ONTAP 9.12.1 שהוכרזה גם היא במסגרת אינסייט אך נשכחה קצת במסגרת חגיגות החוויה הכחולה.

כמובן שזו סקירה לא מלאה אלא רק של ההיי-לייטס והסקרנים מוזמנים לקרוא את הrelease notes.

אבטחת מידע

שדרגנו את יכולת ה Onbox Anti-Ransomware. האיומים משתכללים כל הזמן ואיתם צריך לשכלל את מנגנוני ההגנה.

שדרוג ראשון שהוספנו כבר בגרסה הקודמת זה MAV או multi admin verification. כמו שרובכם זוכרים, הסנפשוטים של נטאפ הם מסוג immutable כך שלא ניתן לשנות או למחוק את התוכן שלהם. מנגנון MAV מקשיח אותם ומוסיף את היכולת לקבוע כי כל פעולה של מחיקת סנפשוט מחייבת אישור של יותר מאדמין אחד, כך, קצת בדומה לנוהל שיגור בצוללת בסרטים, צריך יותר מממפתח אחד לירות טיל או יותר ממנהל אחד למחוק מידע חיוני בארגון.

אנחנו קושרים את זה ביחד עם העדכון של snaplock שיוצא בגרסה הקרובה שיאפשר לנו לנעול סנשפוטים גם בצד המקור ולא רק בצד העותק המרוחק כפי שהיה עד היום. בכל מקום שבו אנו חשופים לרגולציה קשיחה כדוגמת SEC17 או כל מקום בו אנחנו רוצים ליישם time lock על מידע, נשתמש בסנפלוק וכל מקום בו אנחנו רק רוצים להקשיח את ההגנה שלנו מפני מחיקה זדונית, אפשר ליישם MAV .דרך אגב, זה כנראה מקום טוב להזכיר שסנפלוק כבר לא מחייב אגריגייט יעודי ובכך שיפרנו משמעותית את הגמישות.

נגעתי בזה בפוסט הקודם אבל שווה לזכור שהוספנו לתוך BlueXP וכלי ניהול אחרים דשבורד יעודי לאבטחת מידע שמוזן גם על ידי מידע שנאסף מ autosupport, משירותים כמו Cloud Secure וכו' על מנת לאפשר לנו שקיפות כלפי מוכנות הארגון שלנו לאירועים.

מתחת לפני השטח הוספנו MFA  ל CLI ושידרגנו את היכולת לשמר לוגים כדי להקשות על העלמה של פעולות זדוניות ככה שה audit trail שלנו שלם ומלא יותר.

בפוסט שפרסמתי בדיוק לפני שנה דיברתי על F-Policy ממשק  F-Policy חדש עם מעל 3000 סיומות קבצים בעיתיות וכמובן שאפשר להוסיף סיומות יחודיות או חדשות. הממשק הזה הוא כמובן ממשק GUI שמעדכן את יכולות ה CLI שהיו עד היום עבור כלי זה, מתוך אותה תפיסה של החוויה הכחולה שרוצה לאפשר לנו לצרוך ולנהל שירותים גם בלי "לדעת נטאפ" ובלי להתחבר ישירות למערכות לנהל אותן. זו יכולת מאד חזקה, חינמי מבחינת רישוי ותקורת ביצועים ולא מספיק מאיתנו משתמשים בה.

ביצועים

כמו בכל גרסה כללנו שיפורי ביצועים משמעותיים ואחרי שבפעם הקודמת התמקדנו בעולמות ה SAN, הפעם השיפור המרכזי הוא בעולם ה NAS וספציפית NFS בעיקר באמצעות שדרוג נוסף ליכולת שלנו למקבל תהליכים במערכות.

במסגרת 9.12 אנחנו מוסיפים גם גידול משמעותי בכמות ה Volums שנתמכת בקלאסטר, ומדובר בעליה של סדרי גודל, ובאותה נשימה הגדלנו משמעותית גם את הגודל המקסימלי של כל Volume וכל LUN. השיפור בכמות הווליומים משמעותי ללקוחות קונטיינרים או לקוחות שמאמצים VVoL והגודל המקסימלי של Volume/LUN  רלוונטי יותר ללקוחות הקצת יותר מסורתיים שלנו.

ללקוחות שמאמצים את FlexGroup על מנת ליצור מרחבי אחסון עוד יותר גדולים מאשר ה Volume הגדול ביותר שלנו או על מנת לפרוס את עומסי העבודה בין הבקרים בקלאסטר, הכנסנו יכולת רידוד אוטומטית על מנת לשפר עוד יותר את המנגנונים שמאפשרים לנו "לשטח" את המידע לרוחב הGroup. התהליך נעשה באופן אינטליגנטי ולא סתם מרדד אלא מנתח את היחס בין נפח לעומס עבודה והסיבה ליצירת חוסר האיזון ויודע להבדיל בין מקרה למקרה. אם הזכרתי למעלה SnapLock וכאן FlexGroups אז כדאי להזכיר כמובן שמעכשיו הם נתמכים ביחד בצורה מלאה יותר.

גמישות

כבר שנים שאנחנו מאפשרים NFS+SMB וזה זמן מה שנחנו תומכים ב S3, ב 9.12 אנחנו מוסיפים את היכולת לגשת לאותו מידע גם כקובץ וגם כאובייקט.

שיפרנו גם את היכולת לנייד SVM  שלם בין מערכות וקלאסטרים, תלוי פרוטוקול יש מקרים שבהם הסשן אפילו לא ירצד ויש מקרים שבהם הסשן של הלקוח יתנתק אבל ה Share נשאר חי והלקוח יכול להתחבר מייד, ברוב המקרים הקליינט של הלקוח יעשה את זה עבורו באופן אוטומטי ומיידי. יעיל במקרה שצריך להזיז סביבה שלמה נניח בין מערכות SSD למערכות NL-SAS ולהיפך.

גם ה FlexCache הישן והמוכר עובר שדרוג משמעותי בגרסה 9.12. אם בעבר הכלי הזה נועד ספציפית להאצה של ביצועי קריאה בעותקים מרוחקים אבל כתיבה היתה מתאגרת כי היה צריך לכתוב ישירות לעותק המקורי, המרוחק, עכשיו אנחנו מאפשרים לנהל נעילות ברמה טובה יותר ומאפשרים לבצע גם את הכתיבות בעותק המרוחק ולתת למערכות ברקע לנהל ביניהן את סנכרון ההעתקים כך שהפיצ'ר הזה יכול היום לענות לאתגרים נוספים בסביבות מבוזרות.

אני מרגיש שהכנסתי כאן הרבה מאד מידע וזה זמן טוב לעצור. למי שמעדיף להאזין לפודקסט במקום לקרוא:

מקווה שנהנתם וכמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

אז מה זה NetApp BlueXP?

הפוסט שכתבתי כאן על "מה זה ולמה זה – NetApp Data Fabric" במאי 2016 הוא עד היום הפוסט הכי פופולארי שלי, יש לו באופן קבוע טראפיק אורגני כלומר באופן קבוע מגיעים אליו קוראים ממנועי החיפוש בלי שאני מקדם אותו. אני מייחס את ההצלחה של הפוסט הזה כמובן דבר ראשון לכישרון הכתיבה המרהיב שבורכתי בו אבל כנראה גם לעובדה שאני מהיחידים שטרחו לכתוב בעברית על החזון האסטרטגי הזה עליו הכריזה חברת נטאפ לפני שמונה שנים.

במהלך השנים האלו, בתהליך שהתחיל קצת לפני אותו פוסט שלי, נטאפ שינתה ומשנה את פניה. דבר ראשון, נטאפ הפכה באופן ברור מחברת מוצר לחברת פורטפוליו. דבר שני, מיצרנית פתרונות On-Prem הפכה החברה ליצרנית פתרונות Hybrid & Multi Cloud ודבר שלישי, זו כבר מזמן לא חברת אחסון, לא רק אחסון בכל אופן.

לצערי, הכנס הטכנולוגי השנתי של נטאפ, Insight, נערך גם השנה במתכונת וירטואלית. זו כמובן טעות לטעמי וכולי תקווה שבשנה הבאה נוכל שוב לטוס לברלין שם הייתי פעמיים בכנס בעבר, לברצלונה, איפה שהוא כנראה היה אמור להיות השנה, או אולי לוגאס איפה שהוא מתקיים כל שנה בגרסה האמריקאית הבכירה שלו שבה עוד לא זכיתי להשתתף.

אז כאמור בשבוע שעבר התקיים האירוע במתכונת וירטואלית ולקראתו הוכרזה אבולוציה מאד משמעותית באסטרטגית ה Data Fabric, הוכרזה ה BlueXP או "החוויה הכחולה", ה XP פירושו Experience. ובכן, השיווק פנים רבות לו ולאלי השיווק פתרונים למה זה השם שנבחר אבל נשים רגע שוב את הציניות בצד ובואו נדבר על מה זה BlueXP.

BlueXP הוא ממשק הממשקים החדש של נטאפ שמרכז לתוכו את כלל המוצרים והשירותים השונים שיש לנטאפ להציע וזה לא מעט, חברת פורטפוליו, זוכרים? אז אני חושב שכאן האתגר הגדול אותו באה החוויה הכחולה לפתור, איך הופכים ערימה של מוצרים, כלים ושירותים למארג מידע אחיד ורציף, כזה שיודע לשרת את צרכי המידע של ארגון בכל שלבי חייו ובכל מקום בו נדרשים לו?

אז דבר ראשון חשוב לי שתשימו לב בצד שמאל למעלה, השם שלי מופיע שם, טרחתי והלכתי לאסוף צילמי מסך בעצמי, כן?

Anyway, הכנסנו פנימה למקום אחד את שירותי הגיבוי וההגנה על המידע:

את שירותי הניטור:

ואיחדנו פנימה את שירות ה ActiveIQ המוכר והאהוב שלנו:

במסך ה Canvas, מסך הטופולוגיה הראשי אליו מאגדים את שירותי האחסון השונים, אפשר לראות שבאמת איחדנו את יכולת הניהול של ONTAP, E-Sereis ושל StorageGRID ביחד עם מערכות ה CVO ושירותי ה ANF (במיקרוסופט) וה FSxN (באמזון)

וכאמור זה ממשק ניהול ולא ממשק ניטור, אפשר אם רוצים לצלול פנימה ולהגדיר volume חדש על אחת המערכות שלנו, בבית או בענן, זה לא משנה:

אם BlueXP נראה לכם כמו האח הטרי והרענן של Cloud Manager אז זה לא מקרי כמובן, מדובר כאן כאמור באבולוציה ולא ברבולוציה, לדעתי בכל אופן, אבל אבולוציה מבורכת ומרשימה. בשלב הבא הסגמנט של digital wallet יתפוס כאן תפקיד משמעותי יותר ותרוכז לכאן באופן אחיד היכולת של אדמינים לרכוש ולהפעיל לעצמם שירותים באופן מהיר ויעיל, יאוגדו לכאן גם שירותי Spot השונים ויופעלו באופן אינטנסיבי יותר מנועי ההמלצות השונים.

סנונית ראשונה למנועי ההמלצות, מעבר לקיים ב ActiveIQ, אפשר לראות כאן בקטגורית Ransomware protection המרכזת חיתוכים שונים של המלצות אוטומטיות להקשחת והעמקת מוגנות הארגון

אז סך הכל כמו שכתבתי זו אבולוציה חשובה מאד לדעתי, שמעמיקה עוד את המחויבות של נטאפ להיות שותפה של ארגונים במסע שלהם אל הענן, בין עננים או כמו שכתבתי בפוסט לא מזמן, במסע חזרה הביתה מהענן.

מי שתרצה ללמוד עוד על החוויה הכחולה וגם לראות דמו, יכולה לעקוב ביוטיוב אחרי חבר שלי אביב דגני:

מילה אישית ממני, עברה שנה מאז שסיפרתי לכם שהתחלתי לשחות ואחר כך סיפרתי לכם שאני לומד לעשות גלגולים, קיפרים, עקומים, וזה עבד, הקיפרים שלי עדיין עקומים מאד אבל כבר שנה שלמה שאני מתמיד ופעם בשבוע, בכל יום שישי, אני הולך לשחות עם קבוצת משוגעים בשם TriAce. בניגוד אלי מדובר בספורטאים רציניים שמתחרים באופן קבוע בתחרויות טריאטלון ואיש ברזל ואני הצנוע בא לשחות איתם פעם בשבוע. אז התמיכה שלכם עזרה לי להתמיד בשחיה שנה שלמה ולכן אני רוצה לספר לכם שלא מזמן התחלתי גם לרוץ איתם פעם בשבוע. אני רץ כבר כמה שנים אבל ההתקדמות שלי מאד איטית, בכל המובנים, ואחרי שיחה אישית עם המאמנים של הקבוצה החלטתי לנסות ולרוץ איתם. חוויה מאד שונה מהבריכה, אני בלי ספק הרץ הכי חלש בקבוצה ואחרי שלושה אימונים אני מאד גאה שאני בכלל שורד אימון כזה אבל אני מתכוון להתמיד ולראות לאן זה יקח אותי.

מקווה שנהנתם וכמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

בורחים מטוויטר? – מיקרו פוסט

אז עברו חמש שנים מאז שסיפרתי לכם על שירות Google Takeout שמאפשר לכל אחד מאיתנו למשוך באופן מסודר את כלל המידע שלו שמאוחסן בענן של גוגל וכל מני דברים השתנו מאז, כמו למשל העובדה שהתחלתי לשלם לגוגל על השירותים שלהם כדי לאפשר לי ולמשפחתי לגבות נפח מידע גבוה יותר באיכות גבוהה יותר וכמו למשל העובדה שכתבתי באותו פוסט על NetApp Data Fabric ומאז התחלתי לעבוד באותה NetApp.

שינוי נוסף שקרה ממש לאחרונה זה שאחרי תקופה ארוכה של צעד קדימה שניים אחורה, השלים אלון מסק את הרכישה של טוויטר.

בניגוד לגוגל, שם אני מחזיק המון מידע שיהיה לי עצוב לאבד וקשה עד בלתי אפשרי לשחזר, אני לא מצליח לחשוב על שום דבר שיש לי בטוויטר למרות שאני מאד נהנה מהשימוש ברשת החברתית הזו ופעיל בה כבר שנים. לעומתי, ראיתי לא מעט אנשים שחוששים מהמהלך הזה, במידה לא מעטה של צדק, ומגבים לעצמם את המידע, לפני שיהיה מאוחר מדי.

אם אתם כמוני, חושבים שאין לכם שום מידע חשוב לשימור בטוויטר, לכו לשלום וניפגש בפוסט הבא😊 אבל אם אתם בכל אופן רוצים ליצור לעצמכם גיבוי, הנה הדרך.

נכנסים לחשבון לתפריט הגדרות ותמיכה ושם בוחרים בתפריט הגדרות ופרטיות:

תחת הגדרות ופרטיות בוחרים ב "download an archive of your data" ולוחצים על "download archive":

ושוב בוחרים "download archive"

יתכן ותצטרכו לבצע הזדהות מחדש בדרך וזהו עכשיו מחכים, במקרה שלי כמה שעות וקיבלתי מייל שהכל מוכן:

נכנסים לאותו מקום ומתחילים בהורדה של קובץ זיפ, שני ג'יגה במקרה שלי.

קובץ הזיפ עצמו מכיל קובץ HTML ועוד שתי תיקיות וצריך לחלץ הכל לפני שפותחים אחרת מקבלים הודעת שגיאה

פתיחה של הארכיון נראית כמו כניסה לאתר הרגיל של טוויטר אבל אם תשימו לב לשורת הכתובת זה בעצם "אתר" מקומי שמאפשר לכם דפדוף בכל המידע שחילצתם:

מקווה שעזרתי למי מכם!

כמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

למה הם עוזבים את הענן?

לפני שש שנים חברת Dropbox הודיעה שהיא עוזבת את אמזון והפידים געשו. דרופבוקס מאחסנת כמויות אדירות של מידע ורובו מידע "קר", רוב המידע שאנחנו כותבים אל "תיקיות הענן" שלנו לא נקרא עוד אחרי שעברו כמה שבועות או חודשים, הוא נשאר חי בתיקיות הענן עוד כמה שנים אחר כך ודרופבוקס החליטה שהיא כבר לא מסוגלת להמשיך לשלם לספקית הענן את הסכומים האלו. במהלך שלקח שנתיים וחצי דרופבוקס הקימה לעצמה תשתית מחשוב שכלל בין היתר מערכות חומרה ייעודיות, ויצאה מהענן.

בסוף השבוע האחרון זה קרה שוב. שירות האימייל Hey ושירות ניהול הפרויקטים והמשימות Basecamp, שניהם תחת 37Signals, הודיעו על יציאה מאמזון ופיד הטוויטר שלי חגג.

הבוקר, בדרך לישיבת הצוות במשרד, שמעתי את פרק הפודקסט בו דיויד היינמייר הנסון, מייסד-שותף, וארון ניכלסון, מנהל האופרציה של החברה מתארים את הסיבות לצד עליו הכריזו.

ובכן, ההתחלה נשמעת הגיונית. לחברות כמו שלנו, הם אומרים, הענן לא עומד בכל ההבטחות. אנחנו קיימים כבר 20 שנה אז יש לנו פרספקטיבה מספיק ארוכה, חלק מהשירותים שלנו רצים כבר כיום On-Prem אז יש לנו מקור השוואה נכון ואת הידע הנדרש.

למי הענן כן מתאים לפי הניתוח שלהם? ללקוחות בתחילת דרכם או לקוחות מאד דינאמיים. אם אתם לקוח שרק מתחיל, שאולי עוד אין לכם אפילו לקוחות, הענן הוא הדרך הכי מהירה ולהתניע וגם אם זה יותר יקר לכל ג'יגה אחסון ופעימת מעבד, זה לא משנה, העיקר להתניע. אם אתם לקוח מאד דינאמי, למשל אתר מסחר שב Black Friday או Cyber Monday מכפיל בסדר גודל את היקף התנועה שלו, אין כמו הענן לאפשר את הדינאמיות הזו. אפילו עבור Hey עצמם הם אומרים, זה היה מהותי מאד בתחילת הדרך, כשהם ציפו לשלושים אלף משתמשים בשישה חודשים ובפועל הגיעו לשלוש מאות אלף משתמשים בשלושה שבועות אבל היום, כשהעומס והגידול צפויים, הענן הרבה יותר יקר ולא מספק יתרונות מספיק מהותיים.

כאן מתחילה בעצם הביקורת שלי על ההודעה שלהם, גם בפוסט וגם בפודקסט, הם מדברים על העלויות הגבוהות של שירותי הענן או של "השכרת שרתים" כמו שהם קוראים לזה לעומת העלות הנמוכה יחסית של חומרה איכותית בימינו. רק שירותי הדאטאבייס והחיפוש עולים להם היום באמזון כשלושה מיליון דולר בשנה ויהיה הרבה יותר זול לקנות כמה שרתים שאחרי כמה שנים מוחקים מהספרים וממשיכים להנות מהם בחינם. אני מוצא את זה מעניין כי בשום שלב הם לא מדברים על עלויות של תוכנה בסיפור שלהם. האם הם באמת מסוגלים להריץ מאה אחוז מהחברה על קוד פתוח לחלוטין בלי חוזה שירות\תמיכה אחד? לתחושתי התשובה היא לא ואם כן אז זה בהכרח אומר שהם צריכים להכליל גם את זה בעלויות שלהם. הם טוענים גם שהענן לא פשוט כמו שכולם חשבו ושהם לא הקטינו את כמות אנשי הצוותים שלהם ועדיין, הם הולכים להחזיר משימות הביתה כלומר באופן מובהק יצטרכו עוד אנשים כדי לנהל את הדברים שהם לא ניהלו, גם אם זה פחות ממה שהם חשבו, עדיין יש דבר או שנים שהם לא עשו בעצמם ועכשיו יצטרכו לעשות לא? גם אם DRS זה יקר ולא מושלם כמו שהם חשבו, עד לפני רגע מישהו ניהל את DRS עבורם ועכשיו הם יצטרכו לנהל לעצמם דאטאבייס.

טיעון משמעותי נוסף שהם טוענים הוא טיעון השרידות והגמישות. עם כל הכבוד לתשתיות הענן החסונות, הם אומרים, כאשר US-East-1 של אמזון נופל, חצי מהאינטרנט נופל איתו, זו לא הרשת המבוזרת אותה תכננו בDARPA הם טוענים ושוב הם קצת הולכים לאיבוד עם טיעונים רומנטיים שלא רק שהרשת צריכה להיות מבוזרת אלא גם שהם מעדיפים לשלם את הכסף שלהם לחברות קטנות כמוהם ושבחברה גדולה כמו אמזון או גוגל אפילו שהם משלמים מיליונים כל שנה אף אחד לא סופר אותם ולה עונה להם לטלפון. אם לך כלקוח שלנו ה Hey, הם אומרים, יש בעיה, כל החברה מתגייסת לעזור וזה יגיע מהר מאד גם לרמה שלנו המנהלים הכי בכירים. זו טענה מוזרה משני הכיוונים, ראשית כי אני מכיר את מערכי התמיכה של ספקיות הענן, אתה לא באמת לבד אם יש לך בעיה שם, ושנית כי זו לא חכמה להשוות חברה קטנה\בינונית וחברה ענקית, אם Hey יום אחד תגיע לקנה המידה של ג'ימייל, הרי גם אם דיויד וארון ירצו הם לא יהיו מסוגלים להתערב בכל קריאת שירות וכל תקלה ללקוח, גם אם הוא לקוח בינוני שמשלם להם מיליונים.

בקיצור, זה תמיד מעניין כששם מוכר בוחר ללכת נגד הזרם אבל הטיעונים שלהם, שחלקם נכונים, נראים כרגע קצת מבולבלים ולא מהודקים מספיק. בניגוד ל DropBox שהניחו את התשתית במשך שנתיים וחצי ורק אז יצאו עם הכרזות גדולות, כאן החברים אומרים שזו בעצם רק תחילתו של תהליך שעשוי לקחת שנים אז יהיה מעניין לחזור אליהם ולראות. לדרופבוקס זה חסך שבעים וחמישה מיליון דולר בשנתיים הראשונות אז אין לדעת. מצד שני, כמו שאמר לי אתמול חבר שלאחרונה הוביל מעבר מלא אל הענן בעצמו, רק הפרסום שהם עושים מכל הרעש שהם עשו לעצמם עכשיו שווה להם מלא כסף.

כמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

זו לא "התפטרות שקטה" זה הגיון בריא

מזמן לא כתבתי כאן אבל פתאום הרגשתי שאני רוצה להציף משהו שכמו שתראו הוא בול על התפר בין המקצועי לאישי, על הספקטרום בין מצויינות בעבודה ובין שחיקה מתמשכת.

ביום חמישי בצהרים נסעתי לפגישה ותוך כדי נהיגה קיבלתי טלפון, על הקו שותף עיסקי שהוא גם חבר בעשור האחרון. באותו הבוקר היתה לו פגישת זום עם לקוח משותף והוא רצה לעדכן אותי בפרטים. היתה שיחה מעולה,  דיברנו גם אסטרטגיה וגם טקטיקה, גם על הזדמנות עיסקית גדולה קרובה וגם על הזדמנות עיסקית גדולה בטווח טיפה יותר רחוק וכשהוא אמר שהוא רוצה גם הערכת מחיר עבור כמה רכיבים הזכרתי לו מי הגורם המתאים לעזור לנו בחלק הזה.

תוך כדי השיחה שלנו החבר לא היסס והעלה לועידה את אותו גורם נוסף, סיפרנו לו את הסיפור והוא היה שמח כבר להתחיל לזרוק מחירים לאויר והזכיר לנו מה הדרך הנכונה בירוקרטית לקבל הצעות מחיר רשמיות ואז עברנו קצת לרכילות וכשחלק מהבדיחות הפכו להיות בדיחות פחות מנומסות אותו חבר נזכר להגיד שבעצם כל הזמן הזה הבת שלו איתו ברכב כי הוא בחופש והם מבלים ביחד.

הסיפור הזה לא היה עד כדי כך חריג בעיני אם לא הייתי מקבל את השיחה הזו בזמן שאני מקשיב לפרק הזה של "חיות כיס" על ההתפטרות השקטה.

אז אף אחד לא מתפטר כמובן במסגרת ההתפטרות השקטה, זה רק כינוי טרנדי אבל העובדה שכל כך הרבה אנשים מסביב לעולם נלחמים על איזון בין עבודה לחיים הפרטיים ואילו החבר שלי מתקשר אלי לשיחת עבודה לא דחופה אחרי שהוא כבר אחרי פגישה לא דחופה וכל זה ביום חופש הראתה לי כמה הגיון בריא יש בתוך מה שמכונה ההתפטרות השקטה, כמה זה לא סביר שמנהל ישלח לנו ווטסאפ עם שאלה לא מהותית בשבע וחצי בבוקר, כמה זה לא סביר שמישהו יתקשר אלינו ביום שישי רק בשביל לשאול משהו בירוקרטי שיכול לחכות ליום ראשון.

אני מקבל את זה שלפעמים יש משהו דחוף או לפחות משהו שנראה למישהו דחוף. כשאתר של לקוח שלי מוצף מים באמצע הלילה זה חלק מהגדרת התפקיד שלי לנסות לעזור לו לחזור לפעילות כמה שיותר מהר. כשטכנאי נמצא אצל לקוח שלי בחדר השרתים ונתקע עם משהו בגלל שאני לא עשיתי את העבודה שלי מספיק טוב בהכנה לפעילות הזו, אני מקבל את זה שאני צריך לעלות לשיחה ולנסות לסייע גם אם אני בדיוק על ראש האלפים האוסטרים בחופשה משפחתית.

אל תבינו לא נכון. בניגוד לאחד המרואיינים בפרק, אני כן למשל מקבל את זה שאם מישהו מצטרף לסטארט-אפ בשלבים המוקדמים הוא לוקח על עצמו ויתורים מאד גדולים בתחום החיים הפרטיים כי "ככה זה בסטארט-אפ" כי הרבה פעמים זה אכן ככה וזה חוזה בלתי כתוב לכל מי שמצטרף, בדיוק כמו שאכן לא כתוב בחוזה שלי שאם לקוח מתקשר עם תקלה בשתים בלילה אבל אני כן מנסה לעזור לקדם את פתרון התקלה, זה חלק מוכר בסוג העבודה שלי.

אני כן רוצה להיות מצויין בעבודה שלי וכן חושב שעל מנת להיות מצויין, לא רק טוב, צריך לעשות גם מעל ומעבר לדרישות התפקיד, באותו הזמן אני גם חושב שיש וצריכה להיות הבדלה בין המקרים האלו בו צריך לעשות מעל ומעבר לדרישות התפקיד ובין מקומות בהם קיימת הדרישה הלא הגיונית לעבודה מסביב לשעון על חשבון החיים הפרטיים. רובנו לא עוסקים בענייני חיים ומוות, לא קרדיולוגים, לא טייסים, לא כבאים, רוב העבודה של רובנו יכולה לחכות שנחזור מזלצבורג.

זהו, התאוורתי, אפשר לחזור לשקט לעוד כמה חודשים.

אם אנחנו כבר מדברים אז אנחנו משתתפים בכנס ההשקה של הריג'ן המקומי של גוגל ונשמח אם תירשמו ותבואו לבקר אותנו בדוכן, אולי יהיו מתנות שוות 😊

___עריכה___

חשבתי שנגמר לי מה להגיד בנושא אתמול אבל בעקבות דיון בקבוצת הווטסאפ של החברים מהעבודה אתמול אחרי ששלחתי להם לינק לפוסט הזה, עלה הנושא של תרבות ושינוי תרבות.

תיראו למשל את השרשור הזה בטוויטר שמדבר על "משחקי השף ", על התרבות הרעילה במטבחים ונוגע גם בכמה קל לפספס אנשים טובים בראיונות עבודה בגלל הפער המובנה בין השקפת העולם של מנהלת ותיקה ומועמד צעיר וחסר נסיון.

האם החיים במטבח של מסעדה חייבים להיות אגרסיביים, קשים, מהירים, שוחקים? האם זה תמיד היה ככה ותמיד יהיה ככה ואין דרך לשנות את זה? אי אפשר להחזיק מסעדה מצליחה ומוצלחת בלי לשחוק לחלוטין את הצוות?

אני מבין שוב שאם אתה השף\בעלים ואתה רוצה להצליח אז אתה לוקח על עצמך את ההחלטה לפיה "שווה" להקריב את החיים הפרטיים או חיי המשפחה לטובת ההצלחה של המסעדה אבל הרי הצוות במסעדה לא עומד להתעשר או להתפרסם ביחד עם השף, בכל אופן רובו לא, אין דרך לתת להם לעשות את העבודה שלם בצורה מכובדת תמורת שכר הוגן ולשמור על החיים האישיים שלהם תוך כדי?

זה שוב קצת שונה בעיני מסטארט-אפ שבו בשלבים המוקדמים כל העובדים כולם חיים תחת איזו הבטחה לפוטנציאל התעשרות בעצמם.

כמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם,

בברכת מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון!

שלכם,

ניר מליק

מיקרובלוגפוסט – קסם באקסל – יבוא טבלה מPDF

ואוו לא כתבתי כאן מלא מלא זמן וגם הפעם זה פוסט ממש קצר, ממש מיקרובלוג על פעולה אחת פשוטה שאני בטוח שתחסוך לכולכם מלאאא זמן!

זה כנראה הדבר הכי יעיל שלמדתי השנה ואני יודע שאני לא היחיד שלא הכיר את זה כי אני מקבל כל כמה ימים בקשה לשלוח את טבלאות האקסל המקוריות ולא את מסמכי ה PDF היפים אז הנה, ככה מייבאים לתוך אקסל כל טבלה מתוך PDF.

יש לנו טבלה ב PDF ואנחנו רוצים לערוך אותה ב Excel:

בתוך Excel לוחצים על Data – From File – From PDF ובוחרים את הקובץ היפה אך נעול שלנו

בשלב הבא יפתח לנו אשף שיתן לנו לבחור כל אחת מהטבלאות בתוך הקובץ אז בוחרים את הטבלה הרלוונטית ולוחצים על Load

זהו, קסם! הטבלה מיובאת לתוך אקסל והיא אפילו מעוצבת יפה יותר מהעיצוב המקורי!

אגב זה עובד כמובן גם עם טבלאות מאתרי אינטרנט!

בוחרים באקסל באופציה From Web ומדביקים את כתובת האתר

והופה

אני יודע שאני לא היחיד שלא ידע, שמחתי לעזור אין צורך להודות לי!