שי אגסי, אחסון מבוסס פלאש ותותחים גרמניים

 רכבים אוטונומיים ומערכות אחסון מבוססות Flash

במסגרת תפקידי כאיש פריסייל בספקית האינטרנט 012, השתתפתי בכתיבת מענה למכרז תקשורת עבור חברה חדשה ומהפכנית בתחום הרכב, שבאותם ימים הייתה הבטחה גדולה בתחומה, בטר-פלייס. זה היה מכרז מרתק ובמסגרתו נחשפתי לאתגרים של פריסה ארצית של תחנות טעינה, ניהול ציי רכב, ניטור מערכות הרכב בזמן אמת או בהבזקים קצרים והזרמת תוכן בחזרה אל הרכבים. היזם שמאחורי החברה, שי אגסי, הבטיח מהפכה אמיתית בתחום הרכב, הצליח לרתום לפרויקט תמיכה של מדינות כמו ממשלת יפן שהתגייסה לתמוך בפיילוט של מוניות חשמליות בטוקיו, בנקים גדולים ואת חברת רנו העולמית שהייתה היצרנית הבלעדית של מכוניות בטר-פלייס.

לצערי החברה קרסה שנה אחת בלבד אחרי שהחלה לספק מכוניות ללקוחות פרטיים. האמנתי בחזון אותו הוביל אגסי. כולנו חכמים בדיעבד ונראה שחלקים מהמודל בו בחר אגסי, כמו חיוב טעינה בעמדות החברה בלבד ובחירה ברכב נטול סקס-אפיל לחלוטין, הביאו לכישלון וזאת בניגוד למשל להצלחה היחסית של חברת טסלה של אלון מאסק.

הפרק האחרון של הפודקסאט המצוין של הדסק הכלכלי של תאגיד השידור "כאן" עוסק בטכנולוגיה בעולם הרכב והוא זה שהזכיר לי את בטר-פלייס, בפרק מתראיין שי אגסי ובטר-פלייס שלו מוזכרת כמה פעמים במהלך הדיון. השאלה המרכזית בה עוסק אמסטרדמסקי שהנחה את הפרק היא האם בקרוב נפסיק בכלל לרכוש מכוניות פרטיות? האם הבשלת הטכנולוגיה של רכבים אוטונומיים, ידידותיים לסביבה, ביחד עם התרחבות מודל הצריכה השיתופי בסגנון אובר או ליפט תביא לכך שבקרוב פשוט לא נרצה להחזיק רכב משלנו? הדוברים בפרק בטוחים שכן. בסופו של דבר, נאמר פרק, בעתיד הקרוב מאד, שלוש, חמש או עשר שנים, לא נרכוש מכוניות פרטיות, ילדינו לא ילמדו לנהוג בעצמם ושוק הרכב יעבור תהליך מאד מואץ של התגבשות למספר מאד נמוך, ארבע או חמש, יצרניות ענק שיחלקו ביניהן את השוק.

הנקודה האחרונה, התגבשות השוק למספר קטן של יצרניות ענק, הוא הקישור שלי חזרה אל עולם התוכן שלנו כאן, עולם ה IT. לאחרונה, במסגרת דיון פנימי על השוק כולו, חבר שלי, עופר טל, שלח קישור לרשימה של מעל 100 יצרניות All Flash Storage ובמסגרת המאמר שהכיל את הרשימה, יש גם קישור לרשימה עתיקה של לא פחות מ 172 יצרניות SSD. 172 יצרניות SSD לעומת שלוש עד שבע יצרניות דיסקים, תלוי לרשימה של מי מאמינים. למעלה ממאה חברות מייצרות רק או גם מערכות All Flash.

ברור שלא לכולן יש עתיד. ברור כי על רוב היצרניות הקטנות, אלו המתמחות ב All Flash ואלו שמייצרות "גם" All Flash, על רובן לא שמעתם ולא תשמעו. גם המצליחות יחסית, מתקשות לייצר רווח, Pure היא אחת החברות המצליחות בעולם ה All Flash והיא מדווחת על הפסד של 41.6 מיליון דולר ברבעון האחרון וזה עוד שיפור מהפסד של 78.8 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.

מה מייחד כל אחת מאותן מאה פלוס חברות All Flash? האמת היא פשוטה ואת רובן לא מייחד שום דבר וזו הסיבה שרובן תעלמנה. לחלקן יש משהו מיוחד, NetApp למשל מקדמת די בהצלחה את חזון ה DataFabric שלה ומערכות ה All Flash הן רק חלק מהמכלול שם. לנימבל, שנרכשה על ידי HPE, היה ה InfoSite, מערכת האנליטיקה המתקדמת שלה. השורה התחתונה, מי שמתמקד במדיה, בחומרה מהירה, פשוט מיישר קו עם העדר.

הערת אגב על זמינות ותשיעיות

בימים הקרובים אמור להתפרסם whitepaper חדש של IDC שמדבר על החשיבות של זמינות מערכות ברמה גבוה ומציין אותנו לטובה כיצרן היחיד שמתחייב לרמת זמינות של שבע תשיעיות.

כמאמר המשוררת, התשעיות לא מעניינות אף אחד אם הלקוח לא מרוצה אבל אני לא מודאג, יש לנו עוד כמה דברים מגניבים מעבר לרמת זמינות המערכת.

nines dont matter

https://www.zazzle.com/nines_dont_matter_t_shirt-235118578582589495

הערת אגב לגבי חמש תשיעיות, מי שעושה חיפוש על המושג five nines יכול ליפול גם על תותחים גרמניים ממלחמת העולם הראשונה, תותחים בקוטר 15 סנטימטר או 5.9 אינטש. לפי ויקיפדיה תותחים אלו, כמו תותחים גרמנים אחרים מאותה תקופה, הוטבעו במילים Ultima Ratio Regum, בתרגום חופשי מלטינית – הטיעון האחרון של המלך. ככל הנראה מסורת שהתחיל המלך לואי הארבעה עשר לציין שהמלחמה היא המשך הוויכוח.

By Kadin2048 (Own work) [GFDL (http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html), CC-BY-SA-3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/) or CC BY-SA 2.5 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.5)%5D, via Wikimedia Commons

מילה על אבטחת מידע לסיום

הידיעה הבאה הכניסה בי יאוש מסוים, איש ה NSA הורשע בבית המשפט על פי הודעתו. מידע מסווג שלקח הביתה, נגנב על ידי שירותי המודיעין הרוסים תוך שימוש בתוכנת האנטי-וירוס של קספרסקי שהותקנה על המחשב שלו. למה זה מכניס בי ייאוש? כי כמו שנכתב כבר בבלוג שלי כאן וכאן, חינוך עובדים להתנהגות מודעת הוא חלק משמעותי במערך אבטחת המידע של הארגון ואם אפילו עובדי NSA לוקחים חומר מסווג הביתה סם כך, מה יגידו אזובי הקיר?

זה הכל להפעם,

אשמח לשמוע מה דעתכם!

שלכם,

ניר מליק

 

מודעות פרסומת

מיני פוסט – פרצת אבטחה חמורה בפרוטוקול הצפנת תקשורת אלחוטית WPA2

אני לא מומחה אבטחת מידע ואני מפנה את כולכם לקריאה מסודרת באתר https://www.krackattacks.com/

בימים האחרונים פורסמה פרצת אבטחה מובנית בפרוטוקול ההצפנה WPA2 הנפוץ ברשתות תקשורת אלחוטיות ועד לאחרונה נחשב די מאובטח.

על פי הפרסום הפרצה מובנית בדרך הפעולה של הפרוטוקול עצמו ולא באופן היישום של יצרן ספציפי כך שסביר להניח שאם יש לכם או בניהולכם רשת תקשורת אלחוטית, היא חשופה להתקפה.

באופן פשוט ופשטני, באמצעות התקפת man in the middle אפשר לגרום ל access point לשדר את מפתח ההצפנה שוב ושוב. על ידי האזנה לשידור חוזר זה ניתן לבצע מניפולציות על מפתחות ההצפנה והתעבורה. במערכות לינוקס ואנדרואיד 6 המתקפה חמורה במיוחד שכן היא גורמת לקליינט להגדיר לעצמו מפתח הצפנה שכולו אפסים (000…). במקרה שכזה כמובן שניתן אפילו יותר בקלות להשתמש במפתח הצפנה בכדי לקרוא את תוכן התעבורה.

עקבו אחרי הפרסומים ועדכנו את הנתבים\AP שלכם בהקדם!

פוסט אורח: "הצד שלה" וקצת על אבטחת המידע בארגון‎

שלום לקוראי הבלוג,

אני הדס, רעייתו האוהבת של כותב בלוג זה, ואשת אבטחת מידע ותיקה (היום כבר לא אומרים "אבטחת מידע" אלא "הגנת סייבר", למרות שברוב המקרים אומרים אחד ומתכוונים לשני ולהפך). בזמן שבעלי מכלה צ'פאטי ודהל-בהט במומבאי (ראו פוסט קודם), אני התפניתי לספר לכם על "הצד שלה", וגם לחלוק איתכם קצת תובנות, ממעוף הציפור, בנושא אבטחת המידע הארגונית.

נושא ה"טיסות לחו"ל מטעם העבודה" אינו זר לנו. בעבר בעלי נסע לכנסים בחו"ל ואף זכה בטיולי פנאי מטעם החברה במקומות שונים בעולם אך זו הפעם הראשונה שהוא נוסע, ממש, לעבוד בחו"ל. התחושה מעורבת- מצד אחד גאווה גדולה ופרגון עצום, ומצד שני הימים הארוכים וההתמודדות עם כל המטלות בבית בלי עזרה היא לא פשוטה. משימות שהן בדרך כלל נחלתו הבלעדית כמו הר הכלים בכיור או מיתון עליצותה המוגזמת של הכלבה מצטרפות למשימות השגרתיות של ההורות ותפעול הבית והופכות, יחד עם הגעגועים, למעמסה שהיא לא רק רגשית. יש לנסיעות האלה גם צדדים חיוביים, כך למדתי. למשל, אתמול הלכתי לישון בשמונה בערב בלי שום רגשות אשם, גם הררי הכביסה צומצמו בחצי, והילדה ואני אוכלות רק מה שאני אוהבת לארוחת הערב, מבלי להתחשב בהעדפותיו הקולינריות של אדם נוסף.

בדרך כלל תחומי העיסוק של בעלי ושלי לא מצטלבים. אנחנו מבינים היטב זה את זה אבל עדיין, מערכות גיבוי ואחסון גדולות כמו NetApp, ועכשיו גם Infinidat, לא סובלות מאותו סוג איומי סייבר שיש, למשל, למערכות הפעלה.

ברור, מערכות שמחזיקות את כל המידע הארגוני, גם הרגיש ביותר, הן יעד מועדף על תוקפים, אולם ברוב המקרים הן ייחודיות ופחות נגישות ממערכות אחרות, מוחצנות יותר, כגון תחנות הקצה הארגוניות, שרת הדוא"ל, שרת הweb ודומיהן.

בהקשר קרוב, בשבוע שעבר התקיימה תחרות ההאקינג Pwn2Own השנתית, בה לוקחים חלק משתתפים מכל העולם ויכולים לזכות בפרסים של מאות אלפי דולרים. המשימה העיקרית בתחרות השנה הייתה "התחמקות ממכונות וירטואליות", המתחרים קיבלו מכונה וירטואלית של VMware או Hyper-V והיו צריכים להשיג שליטה בשרת המארח ("guest to host"). הקבוצה שזכתה בפרס הראשון, אנשי אבטחת מידע מחברת Qihoo360 הסינית, הצליחו להשלים את האתגר באמצעות שימוש בחולשת heap overflow  בדפדפן Edge, שהובילה לחשיפת באג type confusion בקרנל ווינדוס שהובילה לניצול uninitialized buffer ב- VMware.

על אף הייחודיות של מערכות הגיבוי והאחסון, מידי פעם אפשר לפגוש בחולשה סוררת במוצרים ספציפיים. חולשות כאלה עלולות אפילו לאפשר גישה מרוחקת לממשק הניהול או הרצת קוד, ולכן כדאי לבצע מעקב אחר החולשות המתפרסמות באתר CveDetails לפי שם היצרן, ולוודא שהמערכת בה אתם משתמשים לא חשופה לחולשות (או לפחות שיש לכם את הגרסא העדכנית ביותר). יש המון דוגמאות לחולשות כאלו, אני אבחר שתיים שמוגדרות קריטיות: חולשה CVE-2017-5600 ב- OnCommand Insight Data Warehouse של NetApp שפורסמה לפני חודש בדיוק, העלולה לאפשר לתוקף מרוחק גישה לממשק וביצוע פעולות, או חולשה CVE-2016-9871 במערכת ההפעלה EMC Isilon OneFS שפורסמה גם היא בחודש שעבר והתעדכנה לפני כשבוע, ומאפשרת למשתמש בעל הרשאות ISI_PRIV_LOGIN_PAPI ו- ISI_PRIV_SYS_SUPPORT לקבל גישת root. אגב, כשהיצרן עצמו מדווח על חולשות במוצרים שלו, הוא ברוב המקרים לא יציג PoC או את אופן הניצול הספציפי של החולשה. ככה הם יצרנים, לא אוהבים לירות לעצמם ברגל.

אז איך מתגוננים? כמובן הטמעת עדכוני אבטחה / שדרוג גרסא ברגע שהם מתפרסמים, בהנחה שאפשר לעשות את זה בלי, או במינימום, פגיעה בשירות. כמובן, גם עצות כלליות כמו שמירת הערנות והזהירות של עובדי הארגון בשילוב עם מערכות הגנה סבירות ומעלה הן טובות בכל הקשר, גם כאן.

ברוב המקרים ההתייחסות ברשת היא רק לאיומים הניצבים בפני משתמשי הגיבוי בענן, בדר"כ שירותי אחסון ציבוריים כמו Google Drive, Azure וכאלה, מכיוון שמערכות הגיבוי ה"גדולות" שלכם מגיעות עם הגדרות אבטחה מומלצות, הן יקרות מכדי שתוקף (שהוא לא מדינה) ירכוש אותן רק לצרכי חיפוש פרצות אבטחה והן מוגנות ע"י שלל מערכות ההגנה הארגוניות שה- CISO המוכשר שלכם כבר אפיין ותכנן ודאג שיטמיעו על הצד הטוב ביותר. ככה לפחות אני מקווה.

שלכם,

רעייתו

 

מחשבות בנושא NSX

פעמיים בשנה, במהלך כל השירות הצבאי שלי, מפקד היחידה היה מעביר שיעור לכלל הלוחמים. כל שיעור התחיל באותה דוגמא על סילוני, אחד הלוחמים, שרצה לשמור על הבית שלו והיו לו גדר וכלב שמירה וכל מני אמצעי שמירה אחרים. אחד הלקחים המשמעותיים בשיעור היה העובדה ש"קו המגע לעולם יפרץ". פורץ נחוש מספיק תמיד ימצא דרך לפרוץ אל הבית של סילוני וסילוני חייב להגן גם מבפנים. סילוני גם היה מאד מוטרד מהמנקה שבא פעם בשבוע ולוודא שהיא באה לבד ושהיא אכן מי שהיא אומרת שהיא אחרי הכל לא כל פורץ נראה כמו פורץ וקשת האיומים היא רחבה ומגוונת. זה היה שיעור נהדר על ההבדלים בין טקטיקה ולאסטרטגיה, בין תכנית סדורה לגמישות מחשבתית ובין רצוי למצוי. מאד אהבתי את השיעורים האלו ואני זוכר חלקים שלמים מהם עד היום.

עשור לאחר השירות הסדיר שלי, בערך, קיבלתי את תפקיד איש הפריסייל הראשון שלי בחברת "אינטרנט זהב" שלימים התאחדה עם "קווי זהב" שלימים התאחדה עם "פרטנר". אותם ימים נדמו לי כימים של פריחה בתחום אבטחת המידע, חברות רבות עדיין פעלו כמעט ללא כל אמצעי אבטחת מידע וחלק מהשיחות שלנו עם לקוחות עדיין עסקו בשאלה אם בכלל צריך להתקין חומת אש בארגון, האם יש צורך להשקיע בהתקנת תוכנת אנטי-וירוס טובה ועוד כל מני דיוני בסיס כאלו. מכרנו מאות יחידות חומרה של checkpoint ולצד זאת ביצענו גם לא מעט הטמעות של מוצרים יחודיים יותר כמוצרי One Time Password OTP, מוצרי NAC ופה ושם אפילו דיברנו על חומות אש אפליקטיביות, WAF, למרות שעבור מרבית הלקוחות הישראלים באותה תקופה היו מוצרים אלו יקרים מדי. מרבית הלקוחות הרלוונטיים, לקוחות ה Web,  הבינו את החשיבות של כלים אלו אבל גם עבורם לפעמים העלות הכספית היתה גבוהה ממה שנראה היה להם מוצדק לשלם.

אותם ימים היו גם ימי ראשית הווירטואליזציה בתחום השרתים בארץ. כנסים רבים עסקו אז בהצגה ראשונית של VMware vSphere וכמו רבים מסביבי די נדהמתי כשהדגימו ביצוע vMotion של שרת וירטואלי בין שרתים פיזיים תוך שידור של סרט באיכות גבוהה מבלי שהסרט אפילו מגמגם (נדמה לי שזה היה "רובוטריקים").

עבר עוד עשור מאז, וירטואליזציה של שרתים היא כבר הסטנדרט בתעשייה ומרבית השרתים בעולם הם שרתים וירטואליים, וירטואליזציה של מערכות אחסון אינה חידוש אמיתי ואפילו וירטואליזציה של רשתות תקשורת היא מושג מאד ותיק לכל מי שמכיר רשתות Multi-Protocol Label Switching MPLS או Virtual Route Forwarding VRF. גם בתחום אבטחת המידע חלו שינויים מרחיקי לכת. ראשית, כמו שמפקד פלוגת מפקדה הוא היום מפקד הפלוגה הטכנו-לוגיסטית, גם תחום אבטחת המידע שינה לעצמו את השם לתחום ה"סייבר". שנית, באופן קצת יותר מהותי, גם תעשיית ה IT הפנימה ש"קו המגע לעולם יפרץ". אם בעבר חומת אש בנקודת הכניסה לרשת ותוכנת אנטי-וירוס על השרתים ותחנות הקצה היו מערך אבטחת המידע כולו, היום ברור כי מערך אבטחת המידע חייב להיות מערך רב שכבתי הכולל כלי בקרה וניטור, כלי תגובה וכלי ניתוח ושכמו תמיד, עדיין ולמרות הכל, מתקפות רבות מתרחשות בתוך ומתוך הארגון ובתוך הסביבה קשה כיום לראות ולהכיל אותן.

כחלק מהאבולוציה בעולם אבטחת המידע, מתפשטת התפיסה הנקראת Trust No One לפיה אין יותר חלוקה של הרשת הארגונית לאזורים בטוחים או מבודדים. כל שרת, מכונה ומשתמש הם סכנה פוטנציאלית ברשת, גם לאחר הזדהות בכניסה ועמידה בתנאי הסף לשימוש ברשת כמו עדכניות תוכנות ההגנה וכו'. על מנת ליישם תפיסה זו בפועל, יש צורך בעדכון טופולוגית הרשת שכן, עד היום, מרבית כלי השליטה והניתוח היו עיוורים לנעשה בתוך התת-הרשת, בתוך ה VLAN. מרבית כלי הניתוח והשליטה פעלו במעבר בין תת הרשתות, רק כאשר שרת פונה אל שרת ברשת אחרת התעבורה נבדקת בחומת האש או מתג הליבה.

פתרון NSX של חברת VMware (באמצעות רכישה של חברת Nicira) הינו פתרון וירטואליזציה של רשתות תקשורת. הפתרון עושה שימוש בטכנולוגית  vCloud Networking and Security vCNS ו"רוכב" על virtual distributed switch. באמצעות NSX, כל שרת פיזי, Host, כולל באופן מובנה בתוך תשתית הווירטואליזציה, Hyper-Visor, גם מתג Layer-2, נתב Layer-3, חומת אש וכלי איזון עומסים Load Balancer. כתבתי למעלה שווירטואליזציה של רשתות תקשורת היא לא רעיון חדש והיא לא אבל היישום של NSX, ש"עולה" רמה אל תוך תשתית הווירטואליזציה הוא חידוש מאד משמעותי. כלל האכיפה והבקרה מתבצעות בצמוד לכל שרת וירטואלי, אין צורך במעבר של Session כל הדרך אל כרטיס הרשת הפיזי של השרת המארח, דרך המתגים ועד לחומת האש לביצוע אכיפה.

הפתרון מאפשר למעשה ליצור תת רשת לכל שרת וירטואלי ולכל שרת וירטואלי סט הגדרות המוצמדות אליו ועוברות איתו בין שרתים מארחים ואפילו בין סביבות כולל במעבר לDatacenter אחר, במידה וגם בו מוטמע NSX כמובן. תצורה זו נקראת בשם Micro-Segmentation היות ויחידת הבקרה שלנו משתנה, מישור הייחוס שלנו אינו עוד VLAN אלא פנים ה VLAN, אנו מודעים עכשיו גם לנעשה בין שני שרתים וירטואליים ה"מדברים" ביניהם על גבי אותו שרת מארח, בלי אפילו לצאת למתג החיצוני, "שיחה" שבעבר היתה בדרך כלל חומק מהרדאר נאכפת ומנוטרת במלואה כיום.

eastwest

כפי שניתן לראות בתמונה מעלה, בעבר, גם שני שרתים וירטואליים על אותו שרת מארח היו צריכים לפנות אל חומת האש ולעבור 6 תחנות בדרך, hope, ואילו שימוש ב NSX מאפשר תקשורת ישירה ללא כל Hope ללא ויתור על סט החוקים המנוהל על ידי חומת האש הארגונית.

פתרון NSX הוא לא אי בודד בים ולא מוצר אבטחת מידע עצמאי אלא פתרון תשתית המאפשר eco-system שלם, שיתוף הפעולה בין VMware ויצרני אבטחת המידע והתקשורת המובילים בעולם מאפשר התממשקות בין תשתית ה NSX  למוצרי Palo-Alto, Checkpoint, F5 ואחרים כך שכל ארגון המטמיע פתרון NSX יכול להמשיך ולבחור את הכלים הטובים ביותר בעיניו בשיטת Best of Breed. אם למשל ארגון בוחר להטמיע חומת אש של חברת Palo-Alto, כלל בסיס החוקים והחכמה מנוהל על ידי חומת האש אך האכיפה בפועל מתבצעת על ידי NSX. תוצר נוסף של יישום פתרון בצורה זו הוא חסכון משמעותי בתעבורה בתוך חדר השרתים ועומס מופחת על חומת האש עצמה.

nsxecosystem

מעבר ליכולות אבטחת מידע, הזכרתי גם את נושא המיתוג והניתוב. על ידי שימוש ב virtual distributed switch עם יכולות Layer-2 ו layer-3, מאפשרת תשתית ה NSX גמישות ודינאמיות רבה בהגדרת רשתות התקשורת. למעשה, אנו יכולים להגדיר את רשת התקשורת בתוך חדר השרתים כרשת שטוחה ברמה הנמוכה, רמת המתגים, וכלל הגדרות הסגמנטציה של הרשת מתבצעות ברמה הגבוהה, רמת תשתית הווירטואליזציה hyper-Visor. גם במעבר בין רשתות וטווחי כתובות NSX יוצר את סט החוקים באופן יחידני, Ad-Hoc, על מנת לאפשר תעבורה במידה והיא מורשית על ידי סט החוקים.

פתרון NSX הוא יישום מרשים ויעיל לרעיון קיים. וירטואליזציה של רשתות תקשורת היא לא רעיון חדש אבל היישום הזה מאד מרשים, היכולת להקים ולהוריד מאות סביבות ולרבב סביבה אחת בתוך סביבה שניה רלוונטית לחתכי לקוחות מסויימים, ספקי שירות או סביבות מעבדה גדולות למשל. גם לקוחות המקימים ומעדכנים באופן תדיר סביבות לימוד והדרכה יכולים להנות מהפרדת רשתות והקמה של סביבות בלחיצת כפתור, בשילוב עם פתרון vRealize Automation. היכולת לבצע הפרדה מלאה של סביבות, micro segmentation או guest isolation היא יכולת שרלוונטית לכל לקוח שמבין שמתקפות יכולות לבוא גם מתוך הסביבה ולהתפשט בתוך מה שעד היום היה נחשב, בטעות, כאזור מוגן ומאובטח. קו המגע לעולם יפרץ.

השרטוט מטה מראה את ההבדלים ברישוי בין הגרסאות, הדגשתי באדום את החלק הכי חשוב לדעתי. לא משנה איזו רמת רישוי נרכוש, היא תכלול את יכולת Distributed switching and routing שהיתה עד היום כלול רק ברישוי vSphere ברמות רישוי גבוהות ויקרות ולכן יכולת זו היתה חסם עיקרי לאימוץ פתרון NSX על ידי לקוחות בעלי סביבות פשוטות, קטנות או אילוצי תקציב אגרסיביים. פתרון NSX מתקרב בעדכון רישוי זה לחתך מאד רחב של לקוחות שעד היום נאלצו לוותר למרות הבנה של הצורך

nsxlic

שימוש נוסף ומאד מעניין לפתרון NSX הוא בעולם של שרידות מרובת אתרים. חברות רבות מציעות מערכות אחסון בתצורת active/active geo-cluster. נציין את NetApp Metro-Cluster או IBM SVC כדוגמא. פתרונות אלו מאפשרים ללקוחות להקים תשתית אחסון שרידה בין שני אתרים פיזיים ופתרון NSX מפשט את הקמת תשתית השרתים שמעל למערכות אחסון אלו. אם בעבר היתה חובה להקים תשתית layer-2 על מנת לשמר את טווח כתובות ה IP של השרתים בדילוג בין חדרי השרתים, כיום ניתן באמצעות NSX ל"ייצר" תשתית Layer-2 מעל תשתית Layer-3 כמעט ללא הכנה מוקדמת ובכך לפשט מעבר שרתים בין האתרים באופן חלקי או מלא.שרת וירטואלי "לוקח איתו" את סט החוקים וההגדרות שלו והתשתית תספק לו את כלל הקישוריות הנדרשת. כמובן שהפתרון נתמך באופן מלא על ידי פתרון הניהול Site Recovery manager SRM על מנת לבצע בלחיצת כפתור את תהליך המעבר בין האתרים אך התהליך פשוט מאי פעם.

לסיכום, מפת האיומים על הבית של סילוני מורכבת ודינאמית מאי פעם אך גם הכלים שעוזרים לו להתמודד משתפרים והופכים עם הזמן לזמינים יותר, זולים יותר ופשוטים יותר להטמעה. אני אוהב את VMware NSX. הפתרון יחסית פשוט להטמעה, נותן מענה למגוון צרכים ואתגרים ובניגוד לעבר גם מתומחר באופן הגיוני.

 

שלכם,

ניר מליק