בטיסה האחרונה הביתה ראיתי , בפעם המאה, את הסרט "להציל את מארק וואטני" או בשמו המקורי, The Martian. אחד הסרטים האהובים עלי. אחד האתגרים העומדים בפני הבוטנאי התותח התקוע על מאדים ואנשי NASA על כדור הארץ הוא נושא התקשורת.
עם 32 דקות דיליי בתקשורת ויכולת לענות על שאלות כן ולא בלבד, כמות המידע שניתן להעביר ולצבור קטנה מאד.
קרדיט תמלול
בשבוע שעבר אכלתי צהרים עם חבר שסיפר לי על מערכת די מדהימה לזיהוי ואיתור בני אדם. אחד האתגרים במבנה המערכת הוא הצורך להעלות תמונה מהמצלמה אל שלושה שירותי ענן שונים לניתוח ועיבוד ולהחזיר את התוצרים אל עמדת הבקרה בתוך פחות משתי דקות. כתבתי פוסט נפרד עם איזה 600 מילים על המערכת הזו ואז נרדמתי תוך כדי אז מחקתי את הפוסט, חבל לשעמם אתכם עד כדי כך.
השבוע אני במרתון של העונה השנייה של ווסטוורלד. לדעתי הסדרה היא יצירת מופת ואני מאד מקווה שהיא לא תלך לאיבוד כמו שקרה לסדרה אבודים בזמנו. פתאום, באמצע פרק 4, זה קפץ לי לראש, הקשר בין מט דיימון, זיהוי פנים ודולורס היפה. צוות ה IT של דלוס לא דאגו לגיבוי Off Site כמו שצריך ובעצם כל עלילת העונה השנייה מתאפשרת רק בגלל שהם דחפו את כל המידע הקריטי שלהם אל הראש של אבא של דולורס, Old man Peter Abernathy, זו הסיבה היחידה שבעצם QA לא מכסחים את כל האתר בכוח (מעניין שדווקא QA הם כוח השיטור והאכיפה).
אחד האתגרים הכי גדולים בעולם ה IT היום הוא Data Mobility. הפיזיקה ולמעשה גם הגיאוגרפיה עדיין מערימות קשיים על היכול להזיז מידע בין נקודת היצירה שלו, נקודת העיבוד שלו ונקודת הצריכה שלו. בעולם ה IoT יש ניסיון להעביר לפחות חלק ממשימות העיבוד אל הקצה, אל המצלמות\רגשים עצמם כדי להתגבר על הצורך להעביר מידע מעשרות, מאות ולפעמים אלפי נקודות קצה אל מערכת מרכזית. בעולם מחשוב הענן לעומת זאת, הבעיה של Data Mobility הפתיעה חלק מהמשתמשים. נראה שבראשית ימי הענן אף אחד לא חשב שיום אחד יהיה צורך לצאת מהענן או לעבור בין ענן אחד לשני או אפילו, כמו שהזכרתי בנוגע למערכת זיהוי הפנים, לבצע תהליך שכולל שלושה ספקי ענן שונים בו זמנית.
כשאנחנו מתחברים אל מערכת הניהול שלנו באמזון למשל, אנחנו יכולים להקים כמה עשרות שרתים כמה קליקים של עכבר. בעולמות של קונטיינרים אנחנו יודעים להרים כמה אלפי קונטיינרים בכמה שורות פקודה. מחשוב, Compute, בענן זה בדרך כלל באמת קל וזריז כמו שמספרים לנו. אבל מידע זה אחרת. כמה זמן ייקח להעביר 10 טרה אל הסביבה שהקמת באמזון? כמה זמן ייקח להעביר 100 טרה? כמה זמן ייקח להעביר פטה? כמה יעלה לכם להעביר 350 טרה מאמזון אל גוגל? כמה יעלה לכם להעביר 200 טרה מאז'ור אל חדר השרתים שלכם בחזרה? אתם יודעים בכלל איך לעשות זה?
INFINIDAT Neutrix
פתרון Neutrix שהשקנו לא מזמן מגשר על חלק מהפערים האלו, מדובר על תשתיות שלנו, בבעלות וניהול שלנו, המקושרות בקווי תקשורת מהירים ישירות אל תשתיות המחשוב של אמזון, גוגל ומיקרוסופט. אנחנו מאפשרים ללקוחות להשתמש כלי הרפליקציה המובנים במערכות האחסון שלנו כדי להזיז מידע מחדר השרתים אל הענן ובחזרה ומרגע שהמידע נמצא על גבי התשתית שלנו, ניתן להציג אותו אל תשתית המחשוב של ספק הענן שבחרנו וגם ליותר מתשתית מחשוב אחת בו זמנית.
בגלל שמדובר בתשתית שלנו, אנחנו עדיין מסוגלים להבטיח ללקוחות זמינות ברמה של שבע תשיעיות לעומת ה SLA המגוחך שספקיות הענן מציעות באופן מובנה. שימו לב למשל שב AWS לא מבטיחים מעל רמת זמינות של 4 תשיעיות:
ואותו הדבר גם ב Azure:
בנוסף, אנחנו מספקים ביצועים טובים יותר מכל דיסק SSD שספקית הענן מציעה. קחו למשל שוב את אמזון שמבטיחה שבתנאים טובים עם רוח גבית דיסקים ברמת שירות SSD io1 יקבלו Latency של מילי שניות בודדות, אלו זמני תגובה מאד מרשימים עבור מערכות מבוססות דיסקים של לפני 5 שנים ולא למערכות SSD ברמה הכי גבוה שיש.
בשורה התחתונה אנחנו גם מציעים את כל זה בעלות חודשית נמוכה יותר ממה שמשלמים עבור דיסק SSD בענן ככה שהלקוח מקבל הרבה הרבה יותר ומשלם פחות. דברו איתי!
אני יודע שזה לא הפוסט הכי מצחיק שיצא לי עד עכשיו אז למי שיבקש יפה אשלח כפיצוי סרטון שלי רוקד על הבר בקלאב-מד גרגולימאנו מסגרת טיול אנפינידט ישראל בשבוע שעבר, יאסו!
שלכם כרגיל,
ניר מליק
ניר מליק 
4 מחשבות על “Data mobility – Mark Watney, Homeland security and Dolores Abernathy”