זמינות

בפוסט הקודם דיברנו על Data Mobility כאחד המאפיינים של Neutrix Cloud והשבוע אפשר לדבר על מאפיין נוסף, Availability.

מערכות האחסון של Infinidat מספקות רמת זמינות של שבע תשיעיות המתורגמות לפחות משלוש שניות (3.16 אם רוצים לדייק) של השבתה לא מתוכננת בשנה. זה שיפור מאסיבי לעומת סטנדרט של חמש תשיעיות (5.26 דקות של השבתה בלתי מתוכננת) שמספקים מרבית המתחרים בדוק האחסון היום ובטח שמדובר בקפיצה לעומת ארבע תשיעיות (52.6 שעות) שמספקים ספקי הענן הגדולים.

היות ופתרון Neutrix מבוסס בעצם על אותה טכנולוגיה הרי שגם לשירות הזה אנחנו מספקים את אותה רמת זמינות ייחודית.

*מי שרוצה לקרוא עוד על תשיעיות וזמינות מוזמן לקריאה נוספת בוויקיפדיה

מעבר לרמת הזמינות המשופרת של תשתית האחסון, פתרון Neutrix  מסוגל גם לסייע בשיפור הזמינות של שכבת ה Compute. להלן צילום מסך שגם אותו כבר הראיתי לכם בפוסט הקודם, שימו לב למשל ל SLA של Azure לגבי זמינות שכבת ה Compute, הם מתחייבים לרמה של מתחת לארבע תשתיות:

אבל אם שכבת האחסון שלכם מבוססת Neutrix, אתם מסוגלים להשתמש בו זמנית בשירותי המחשוב של AWS, Azure וגוגל, כן בו זמנית! זה אומר שאם יש בעיה עם תשתית המחשוב של אחד מהם, אתם מסוגלים להמשיך ולספק שירות ללקוחות שלכם!

עכשיו יש ביניכם כאלו שאולי עדיין לא מבינים מה הטעם בכל זה אבל רק אתמול קיבלנו תזכורת לכך שהענן הוא לא קסם ולא חף מאתגרים, אמזון הגדולים בעצמם קרסו אתמול בפתיחת יום המכירות השנתי שלהם Amazon Prime Day באירוע שיצור להם נזק כספי ישיר בגלל כל הלקוחות הפרטיים שלא מצליחים לקנות את כל מה שהם רצו לקנות ויותר מזה נזק תדמיתי ונזק כספי עקיף מכל הלקוחות העסקיים שגדל הסיכוי שילכו את המתחרים.

לא מדובר באירוע חד פעמי או מקרה קיצון, לפני שנתיים למשל הושבת אזור Sydney של AWS בעקבות סערה חריפה שפקדה את דרום מזרח אוסטרליה ויש אפילו רשימה של 7 ההשבתות הגדולות

אגב התמונה של Neutrix היא צילום מסך מתוך מצגת שהעביר אריק קולברג שלנו במסגרת Storage FIeld Day 16 ואתם מוזמנים לצפות בה כאן אם אתם רוצים ללמוד עוד קצת על Neutrix

וסתם ככה כדרך אגב במסגרת SFD 16 בריאן קרמודי שלנו העביר מצגת עם neural Cache ואפשר לראות כאן מה חושב ריי לוקזי על היכולת שלנו לספק מעל 90% מה REad IOPS שלנו מתוך ה Cache

ביצועים או יש ביצועים ויש ביצועים

חברת NetApp שחררה לאחרונה תוצאות SPC-1 מאד מרשימות עבור מערכות ה A800 שלה.

בדו"ח שניתן לקרוא במלואו כאן, מספרת החברה כי הצליחו להגיע ל 2.4 מיליון פעולות בשנייה מה שמעמיד אותם במקום הרביעי אי פעם אחרי 3 מערכות של Huawei. מדובר בהישג טכנולוגי מאד מרשים עבור חברה שבעבר אמרו עליה שפספסה את רכבת ה All Flash אבל אני רוצה לשאול כאן, עד כמה ההישג הזה רלוונטי בכלל ללקוחות?

שימו לב למבנה המערכת. 12 בקרים של הסדרה הכי גבוה של היצרן בשביל לדחוף סה"כ 273 טרה ברוטו עם רמת ניצולת של 66% בלבד כלומר 182 טרה או 15 טרה לבקר. מכירים הרבה אפליקציות בחיים האמתיים שדורשות ארכיטקטורה כל כך מוזרה? שמסוגלות לחיות בכזו סביבה בכלל? מה גם שבשביל לקבל את הביצועים האלו היה צורך לכבות Inline Dedup, לכבות Aggr level Dedup ולא לבצע Snapshots בכלל.

עכשיו אל תבינו לא נכון, אני חנון וכמו חנונים אחרים אני אוהב גם תרגילי תיאוריה, יש משהו אלגנטי בלהריץ מערכת עד הקצה התיאורטי שלה בתנאי מעבדה ולראות מה היא יודעת לעשות  ומצד שני יש כאן תחושה של מבדקי פליטת המזהמים של VW, הלקוח בקונה גולף דיזל בחיים לא יקבל את התוצאות ש VW הציגו במעבדה, הרכב על הכביש פשוט מתנהג אחרת. אגב אני ממליץ בחום על הפרק הראשון של הסדרה Dirty Money שעוסק בדיוק בפרשה הזו של VW.

זו אגב הסיבה שאנחנו משתדלים להשתמש רק ב workload אמיתי של לקוחות כחלק מאתגר ה Faster Then All Flash שלנו עליו סיפרתי לכם כאן וכאן. בסופו של דבר, מרבית מערכות האחסון בעולם לא משרתות איזה כלי בדיקות כמו VDbench אלא מערכת אמיתית כמו MS-SQL, אורקל או SAP HANA וזה אמור להיות הרבה יותר מעניין עבור לקוחות מאשר מה תיאורטית המכונה היתה עושה במעבדה בתנאים אידיאליים. החיים לא אידיאליים.

גם איגוד SNIA מסכים איתנו כנראה כי הם עובדים על תקן חדש שאמור לדמות עומסים אמיתיים יותר מהחיים כדי לבצע benchmark מקובל על כולם אבל עם ערך ישיר יותר למקבלי ההחלטות

* אני בכוונה כותב פעולות בשניה ולא IOPS כי פעולות SPC-1 הן לא IO טהור אלא מנסות לדמות טרנזקציה הכוללת כמה IO בכל טרנזקציה. אחרת אפשר היה לשאול מה בעצם כל כך מרשים ב 200K IOPS  לכל בקר בימינו

גיוסים

בשבוע שעבר הייתי בקוריאה וביציאה מהמטוס פגשתי את אילן ודותן מחברת SQream. הייתי עפוץ לגמרי מהטיסה ולקח לי שניה לזהות אותם, סליחה אילן ודותן!

למי שלא מכיר SQream מייצרים Database מבוסס GPU  ככה שהשאילתות רצות על כמה אלפי ליבות ולא רק על 24 או 48 או כמה ליבות שיש ל CPU של השרת. הקונץ היפה הוא שמדובר ב Database העונה לשפת SQL סטנדרטית ככה שלא צריך ללמד DBA זקנים טריקים חדשים (כן כן SQL זו שפה ולא רק מוצר של מיקרוסופט מי היה מאמין).

בשדה התעופה בדרך הביתה פגשתי אותם שוב והיה לנו קצת יותר זמן לקשקש (אתם חייבים לי בירה!) ואז גיליתי ש SQream השלימה לא מזמן סיבוב גיוס מאליבבה שהשקיעה 24 מליון דולר בחברה בסדרה B. כל הכבוד חברים המשיכו ככה!

רכישות עצובות

בפוסט שנקרא there is no I in team סיפרתי לכם ש Tintri עומדת בפני פשיטת רגל ואכן בשבוע שעבר זה קרה, החברה הודיעה על סגירת פעילות וDDN הודיעו שהחלו משא ומתן לרכישת נכסי החברה. זה צעד מעניין מצד DDN כי אין להם מוצר שמתחרה בקטגוריה של production storage ויש כאן פוטנציאל להקפיץ אותם אל תוך הטבלה של הקטגוריה הזו אבל מצד שני גם בשיא כוחה טינרטי הייתה שחקן נישה קטן ועכשיו DDN צריכה לשחק בשוק חדש ולא מוכר לה עם מוצר שגורר אחריו שם בעייתי. ימים יגידו אם אכן הם ישלימו את הרכישה והאם היא השתלמה להם.

זה הכל להפעם,

כרגיל אשמח לשמוע מה דעתכם, אז תכתבו!

בונוס למצטיינים – באחת התמונות יש טעות, בין המזהים נכונה תוגרל תמונה שלי אוכל סרטן כבוש בסיאול

*ההשתתפות אסורה על ליאור קמרט שגילה לי את הטעות במקור

ניר מליק