מה זה גיבוי ומה הופך פתרון גיבוי לפתרון טוב

לאחרונה הגשנו הצעות ראשוניות לפתרון גיבוי ללקוח גדול שלנו, יש להם כיום מספר אתרים מסביב לעולם והם עושים כיום שימוש במספר פתרונות אחסון וגיבוי שונים.

במסגרת אפיון הפתרון ניהלנו כמה שיחות פנימיות על מה זה בעצם גיבוי או יותר נכון מה מבדיל בין יצירת העתקים של המידע ובין פתרון גיבוי טוב וחשבתי שכדאי לכתוב על זה משהו מסודר. אני כמובן לא עובד באף ארגון תקינה בינלאומי ודעתי אינה מכתיבה שום סטנדרטים מקובלים בתעשיה אבל ככה אני רואה את הדברים ואני תמיד שמח לשמוע את דעתכם אז אל תהססו.

 נתחיל בהגדרה מילונית, מה זה גיבוי?

על פי ויקיפדיה, "גיבוי מתייחס לעשיית עותקים ("גיבויים") של נתונים כך שאלו יכולים לשמש לשחזור המידע המקורי לאחר אירוע (פיזי או לוגי) הגורם לאובדן הנתונים המקוריים מאמצעי לאחסון נתונים בו הם הוחזקו.".

עשיית עותקים – פתרון גיבוי כולל בדרך כלל יותר מהעתק אחד של המידע. ככל שתדירות יצירת העותקים גדולה יותר, ומשך הזמן בו נשמרים ההעתקים ארוך יותר, כך הסיכוי למצוא ולשחזר את המידע הנדרש גבוה יותר.

של נתונים – פתרון גיבוי כולל בדרך כלל את היכולת לבחור אילו נתונים מגובים ובהתאם למדיניות הארגון לשמור את סוגי המידע השונים על פי הצורך (מידע פיננסי 7 שנים, מידע רפואי 90 שנים וכו')

לשחזור המידע המקורי – פתרון גיבוי כולל את האפשרות לשחזר את המידע בעת הצורך

לאחר אירוע –עותקי הגיבוי צריכים להיות זמינים לשחזור גם לאחר אירוע משמעותי כמו אובדן כלל המידע המקורי בשל כשל כללי של תשתיות המחשוב המקוריות

לא כל הגיבויים נולדו שווים?

אם ניתן לכל יצרני תוכנות הגיבוי את הקרדיט הבסיסי ונניח שהפתרון שלהם מסוגל ליצור העתק של המידע, לשמור עליו ולשחזר אותו כשצריך, מה בעצם מבדיל בין פתרון גיבוי לפתרון גיבוי טוב?

ראשית, כדרישת בסיס לדעתי לפתרון גיבוי ראוי לשמו, נדרש קטלוג. הקטלוג הוא אחד המבדילים העיקריים בין copy/paste מתוזמן ובין פתרון גיבוי טוב ויעיל שמאפשר למצוא את הגרסה הנכונה לשחזור מבין כלל ההעתקים הזמינים

שנית, גיבוי ושחזור פרטניים או היכולת לבחור באופן גרנולרי את מה מגבים, איך מגבים וחשוב מכך את מה משחזרים היא מבדל נוסף וחשוב, פתרון המחייב לשחזר שרת שלם פחות יעיל לשימוש יום-יומי מפתרון המאפשר לשחזר רק קובץ בודד מתוך השרת.

שלישית, גמישות, פתרון גיבוי טוב צריך לאפשר ליישם את המדיניות הנדרשת ללא מגבלה על המידע המקורי (שרת פיזי, שרת וירטואלי, שירות קבצים CIFS במערכת האחסון וכו') וללא מגבלה על יעד הגיבוי כלומר פתרון טוב מאפשר לגבות לקלטות, לדיסקים, לשירות ענן ציבורי וכל שילוב כזה שעונה על מדיניות הארגון. גם בשלב השחזור, לא כל המערכות זהות ביכולות שלהן, לא כולן מאפשרות לשחזר ליעד שיאנו דומה מהמקור כלומר, למשל, לא כל פתרון מאפשר לגבות שרת פיזי ולשחזר אותו אל תוך סביבה וירטואלית או לגבות סביבת קבצים ממערכת אחסון אחת ולשחזר אל מערכת אחסון מסוג אחר.

מה עוד יכול פתרון טוב לכלול?

 אחד הטרנדים המובילים היום בעולם הגיבוי וניהול המידע הוא copy data management. אם אנחנו מיישמים סנפשוטים על מערכת האחסון הראשית שלנו על מנת לאפשר שחזור מהיר, יוצרים כמה העתקים של המידע שלנו על מנת לספק סביבות לפיתוח ובדיקות תקינות, מרפלקים את המידע שלנו לאתר משני לצרכי DR ומיישמים גיבויים לדיסק ולקלטות, הרי שמרבית המידע שאנחנו מחזיקים ומנהלים אינו מידע הייצור שלנו, המידע הפעיל שלנו, אלא העתקים של המידע שלנו. ההיגיון מאחורי הטרנד של copy data management הוא לאפשר לארגונים למנף את העתקי המידע ולהשתמש בהם. אם בעבר תוכנות גיבוי שמרו את המידע על גבי קלטת בלתי נגישה בפרוטוקול יעודי, סגור, הרי שפתרון גיבוי וניהול מידע מספק את היכולת להנגיש את המידע ישירות מיעד הגיבוי ובכך לקיים סביבות בדיקות, סביבות analytics, סביבות מעבדה וכל צורך אחר שאינו זקוק בהכרח לרמת ביצועים גבוהה אבל כן זקוק למידע מקורי ואמין.

בשבוע שעבר הוכרזה חבילת העדכונים SP6 עבור Commvault 11. אחד הכלים המעניינים ביותר שנכללו בחבילה זו תחת Early Release הוא כלי מיגרציה של מידע מגובה מתוכנת הגיבוי הקודמת אל תוך ObjectStore מקוטלג של Commvault. הכלי מספק מענה לאחד האתגרים הכי משמעותיים בפרויקטים של החלפת פתרון גיבוי, ברוב המקרים, הפתרון הכי נפוץ עד היום היה פשוט להשאיר בצד את פתרון הגיבוי הישן לצרכי שחזור עד סיום ה retention. אם הלקוח הוא לא חברה בת יומיים התהליך הזה יכולת לקחת כמה שנים טובות שבהן צריך להמשיך לתחזק את הפתרון הישן, גם אם בתחזוקה בסיסית ביותר, לצד הפתרון החדש, Commvault  מאפשרת עכשיו להתגבר על פרויקט המרת הקלטות הכואב ולבצע מעבר מלא, כולל ה retention אל פתרון הגיבוי החדש.

אז מה עושים עם זה בפועל?

מדיניות גיבוי נפוצה היא מדיניות 3-2-1: שלושה העתקים של המידע, על שני סוגי מדיה שונים, לפחות העתק אחד מחוץ לאתר. על פי מרבית המקורות מייחסים הצלם דיוויד קרוג היה הראשון לנסח את המדיניות הזו והוא מקבל את הקרדיט הזה אפילו במסמך ההמלצות של US-CERT  כך שכנראה יש בזה משהו. לאחרונה ראיתי הרחבה של החוקיות הזו בבלוג של Veeam. זה לא פוסט חדש אבל נתקלתי בו רק לאחרונה והוא מדבר על 3-2-1-0 כאשר 0 הוא 0 טעויות. היכולת לבצע ולידציה של הגיבוי שנקראת אצלם SureBackup מסייעת לוודא שמשימות הגיבוי אכן התבצעו באופן תקין וכי ההעתקים קריאים ונגישים.

גם בשימוש ב snap manager for exchange  למשל, ניתן לשלב במשימת הsnap shot הרצה של eseutil כדי לוודא שההעתק שנוצר תקין. כאן, כשאני מזכיר את NetApp, אני בעצם סוגר מעגל שלם אל ראשית הבלוג וכאן התחיל הדיון אותו הזכרתי, מהו גיבוי? האם סנפשוטים הם גיבוי? לא, לדעתי לא, לא לבד בכל אופן. סנפשוטים יכולים להיות חלק מפתרון הגיבוי, הם במרבית המקרים הדרך הכי מהירה ליצור העתק של המידע וכן, במרבית המקרים, גם הדרך הכי מהירה לשחזר מידע מהעתק קצר טווח אבל, לבדם, הם לא עונים על מה שמגדיר בעיני פתרון גיבוי טוב, הם לא מקטלגים את המידע, לא שומרים אותו על עוד סוג מדיה, לא מוציאים העתק מחוץ לאתר וכו'.

פתרון כמו Commvault, פתרון כמו Veeam ברמות הרישוי הגבוהות או פתרון IntelliSnap שהוא רכיב Commvault המשולב כ OEM במערכות NetApp FAS, פתרון כזה משתמש באופן מובנה ותחת מדיניות גיבוי ארגונית אחת ביכולות הסנפשוט או הרפליקציה של מערכת האחסון וזה כבר עונה להגדרות שפירטתי.

איפה נרשמים?

זה לא פוסט קל, למעשה הוא טיפה משעמם, בכל מקרה היה לי טיפה משעמם לכתוב אותו, אבל לדעתי הוא חשוב, או אם קצת להצטנע ולדייק , הנושא בו הוא עוסק חשוב, מנהלי מערכות מידע, מנמ"רים, סיס-אדמינים, חתומים על המידע של הארגון שלהם, הם האחראים עליו. אובדן מידע ללא יכולת לשחזר אותו בזמן בסביר חושף את הארגון במקרה הטוב לבזבוז זמן ומשאבים ובמקרה הקיצוני יכול לגרום לארגון לחדול מלהתקיים -בעולם בו מידע הופך להיות נכס או מטבע עובר לסוחר אובדן מידע יכול להיות אובדן  הביזנס כולו.

אשמח לשמוע מה דעתכם

שלכם,

ניר מליק

מודעות פרסומת