מפריז הביתה

לפני שלוש שנים וקצת, סיפרתי לכם כאן על ההחלטה לעזוב את We-Ankor ולהתחיל תפקיד חדש בחברת אינפינידט. זה היה פוסט ריגשי, הוא דיבר על הטיול שלנו לצרפת, ההחלטה שלנו להתחתן ועל איך בכלל הגעתי לעבוד באנקור, עוד לפני שהיתה We-Ankor.

לא מזמן, סיפרתי לכם גם שבתוך סערת הקורונה יצאתי לחל"ת מאינפינידט וזה הזמן לעדכן אתכם על שינוי סטטוס נוסף. זו פעם שניה שיש לי הכבוד להכנס לנעלים הגדולות של טל שפסה, בפעם הקודמת הוא עזב את אנקור ואני הפכתי שם ראש צוות פריסייל והפעם טל יוצא להרפתקאה חדש בגוגל ואני הצטרפתי לחברת קמינריו כ Senior Solutions Architect ואני חוזר לעבוד עם חברי הטוב ארתור קיסלנסקי.

הסיפור ההוא היה מלא טיסות, הוא התחיל בטיסה לפריז ונגמר בטיסה להודו והיה רק ההתחלה של תקופה עמוסה בטיסות להודו, קוריאה, סינגפור, הפיליפינים, יפן ואוסטרליה ובשינוי קיצוני, הפרק הזה בסיפור מסתיים בבית.

במהלך החל"ת, בשיא ההסגר שנכפה על כולנו, רואיינתי על ידי חברת CloudShare  לבלוג שלהם. הכרתי אותם כלקוח בתקופת אינפינידט וכבר יצא לי להתראיין עבורם למחקר פנימי שלהם וככה יצא שהם רצו לשמוע ממני על הנסיון שלי בעבודה מרוחקת הרי, כשעובדים מול אסיה, חלק ניכר מהעבודה מתבצע מרחוק ובחברות מתפתחות, כשמקימים צוותים מקומיים קטנים, הם בדרך כלל מתחילים לעבוד מהבית עד שהפעילות גדולה ומבוססת מספיק כדי להצדיק משרדים.

https://www.cloudshare.com/blog/the-big-share-a-qa-with-technical-sales-leader-and-remote-veteran-nir-malik

מפה לשם, עד שהראיון נערך והפרסום עוצב ואושר, הוא התפרסם כשכבר כולנו כאן בשוק הישראלי התחלנו לחזור לשגרה ואני כבר התחלתי לעבוד בקמינריו. הזמן טס כשמסתגרים. בכל מקרה, מזל שיש לי נסיון בעבודה מהבית כי עכשיו, באופן רשמי, אני עובד מהבית, זו הפעם הראשונה שיש לי Home Office רשמי. מזל שאישתי עבדה מהבית בתקופת הקורונה והבת שלי למדה באמצעות זום והיתה לי הזדמנות לחשוב על דברים שצריך לשנות בחדר המחשב כדי שיהפוך באמת מקום נעים לעבוד ולא חצי מחסן כמו שהיה עד לא מזמן.

את קמינריו הזכרתי כאן בבלוג רק בחטף בעבר, החברה בדיוק עשתה שינוי במודל המכירה שלה והפרידה את מכירות התוכנה, ליבת הפעילות של החברה, ממכירות החומרה. לא ידעתי את זה אז כמובן, כמשקיף מהצד, אבל זה היה בעצם צעד ראשון בתוך שינוי די גדול. קמיריו קיימת מ 2008 והיתה מהחלוצות של עולם ה All Flash ולפני שנתיים בערך פיתחה גם פתרון המבוסס על הדור הבא של מערכות האחסון, מערכות All NVME ובעצם ביישום של הטכנולוגיה הזו היה הזרז לצעד הבא בשינוי.

זוכרים שסיפרתי לכם לא מזמן שביקרתי במעבדה של סיגייט? אז באחת השיחות שניהלתי שם במהלך הביקור, דיברנו על NVME ואני עניתי כמו איש סטורג' קלאסי, שמערכות NVME הן מערכות יקרות מדי כדי להיות רלוונטיות ללקוחות והם בעצם דיברו על משהו אחר, הם דיברו על הפרוטוקול NVMEoF. זה היה קצת שיח חרשים אבל מסתבר ששיחה דומה התרחשה בקמינריו לפני שנתיים. אחד החסרונות של מערכות מבוססות תקשורת SAS הוא הקשר הישיר בין הבקרים למדיה.

SAS זה בעצם ראשי תיבות של Serial Attached SCSI והפרוטוקול הזו הוא המקשר בקשר point to point בין יחידות המחשוב שלנו לדיסקים. אחד הדברים המתאפשרים לנו עם זה להציג את אותה המדיה לכמה יחידות מחשוב ובכך לנתק את הקשר הישיר ביניהם. עכשיו ניתן לנתק את הקשר הגורדי הזה ובכך לאפשר הרבה יותר גמישות במבנה מערכת האחסון, ניתן להגדיל את המערכת בנפח אחסון (scale up) או בכוח מחשוב (scale out) באופן הרבה יותר גמיש מאי פעם. אם מערכות scale out קלאסיות מחייבות להגדיל גם את נפח האחסון לצד כוח המחשוב ויחידות האחסון מקושרות פיזית ליחידות מחשוב ספציפיות, עכשיו אפשר נגיד לחבר שמונה יחידות מחשוב לאותה יחידת אחסון.

ההפרדה בין חומרה לתוכנה בצד המכירתי וההפרדה בין המחשוב לאחסון בצד בטכנולוגי, הקפיצה את קמינריו לשלב הבא באבולוציה שלה, שלב הענן, וכאן, אני מצטרף לתמונה. היום אנחנו יודעים למכור ללקוח Cloud Native, פתרון אחסון מבוסס ענן, על AWS, GCP ועל מיקרוסופט אז'ור, לנתק עבורם את הקשר שקיים בפלטפורמות האלו באופן מובנה, בין נפח אחסון לביצועים ובין ביצועי אחסון לביצועי מחשוב, ועל ידי כך לחסוך להם כסף, לשפר להם ביצועים ולתת להם עוד כמה יכולות שחסרות להם היום או קיימות בצורה בסיסית יותר כמו מנגנון יעיל של סנפשוטים וכו'.

תישארו איתי, מבטיח להמשיך ולחלוק ומקווה שיהיה לכם מעניין למרות שמעכשיו אני עובד מהבית, אין יותר שיפודים אקזוטיים ביפן או טיסות מעל אפגניסטן.

שלכם כמו תמיד,

ניר מליק

תקשורת אפקטיבית בימי קורונה

אלו ימים מורכבים וקשה לי להתרכז במה שמתרחש בתעשייה, כחלק מהצוות שמנהל את הפעילות של אינפינידט באסיה, הרגשנו ראשונים את ההשפעה של התפרצות הקורונה, הפעילות העסקית שלנו בקוריאה, סינגפור ויפן נעצרה כמעט לחלוטין וכמעט ברגע אחד ובאמת, ב 17 במרץ, יום חגו של פטריק הקדוש ויום ההולדת שלי, יצאנו כולנו, כל הצוות שלי, לחל"ת. ולחשוב שרק שבוע לפני כן עוד התלבטנו איך נכון להציג בישיבת מועצת המנהלים את השפעת הקורונה על הביזנס, השיטפון היה מהיר יותר מכל מה שחשבנו.

אירופה נמצאת בשיאו של המשבר, ארצות הברית עוד בתחילתו ובאסיה נראה היה שמתחילים להתאושש אבל ייתכן והחגיגה עוד מוקדמת מדי. אולימפיאדת טוקיו היתה נייר הלקמוס שלי, כל עוד לא נגעו באולימפיאדה, האמנתי שאנחנו לקראת משבר קצר, גיהוק זמני, כל כך הרבה כסף שווה האולימפיאדה וידעתי שיפחדו לגעת בה.

בימים רגילים, הייתי מדבר איתכם על ההשקה של Veeam 10. זוכרים שכבר לפני שנתיים וחצי סיפרתי לכם על ההשקה של גרסה 9.5 ושכבר אז הם היו באיחור להשיק את גרסה 10? אני מאד סקרן לדעת למה בעצם הם התעכבו כל כך הרבה אבל בכל מקרה בשעה טובה הגרסה המיוחלת הושקה ואתם יכולים למצוא כאן קישורים לכמה בלוגים של נציגי ה Veeam Vanguard שסוקרים את ההשקה והחידושים.

בימים רגילים, כמובן, היינו מדברים גם ההשקה הגדולה של vSphere 7. בדיוק לפני שנתיים סיפרתי לכם על ההשקה של vSphere 6.7 ועל איך אכלתי תחת בטוקיו ובהתחשב בזה שהשבוע הייתי אמור להעביר קורס בטוקיו ולהנות מפריחת הדובדבן, הסאקורה המפורסמת, יש בכותרת הפוסט ההוא משהו מאד רלוונטי גם להיום. בכל מקרה vmiss33, מליסה פאלמר, פרסמה בבלוג שלה סקירה טובה על החידושים העיקריים בעיניה וכמובן שיש פרק פודקסט של vSpeaking שמוקדש להשקה.

אבל כמו שכתבתי בהתחלה, קשה לי להתרכז בצד הזה של טכנולוגיה ומכירות אבל יש משהו שמציק לי ואולי כדאי לדבר עליו בכל אופן וזה תקשורת בזמן משבר. לא, אני לא מדבר על "התקשורת" אלא על תקשורת, היכולת להעביר מידע מסודר וברור בעת משבר. שימו לב למשל אל הבחור הזה:

הגנרל טוד סמונייט הוא מפקד חייל ההנדסה של צבא ארצות הברית ובקליפ הזה הוא מתאר את המענה של חייל ההנדסה, תחת ראשות החירום הלאומית האמריקאית, FEMA, ואיך חייל ההנדסה תחת ראשות החירום יכול לסייע לערים כמו ניו-יורק. שימו לב איך הוא מתחיל לדבר עוד לפני שהוא מניח את הדפים על הפודיום, הוא בא מוכן והרעיון שהוא מציג כאן הוא פשוט, הרעיון שהוא מציג כאן הוא פשוט כי אין זמן לרעיון מורכב, לוקחים מבנים קיימים מסוגים מסוימים ומיישמים את המינימום הנדרש כדי להסב אותם לאחד משני סוגי בתי חולים זמניים, מבנה שכולל חדרים (בית מלון למשל) לטיפול בחולי קורונה ומבנה שהוא חלל פתוח (אולם ספורט) לטיפול בחולים שאינם חולי קורונה.

תיראו כאן את מושל מדינת ניו-יורק, המושל קומו:

המושל מתחיל בפירוט על כמה בדיקות בוצעו ואיפה, כמה נדבקים, כמה מחלימים, מה המגמות. בדקה 5:02  הוא משתף את הציבור באופן מאד מסודר וברור, את השיקולים השונים וההבדל בין המודלים ומשתף את הציבור בקושי לתכנן קדימה והצורך לעדכן את התכנון כל יום בהתאם למידע החדש שמגיע ובדקה 7:57 הוא מדבר על תחזית המתים בארצות הברית ובמדינת ניו-יורק. בדקה 11:26 המושל מדבר על 21,000 מתנדבים מחוץ למדינת ניו-יורק שבאים לעזרת המדינה, עשרים ואחת אלף איש ומתחייב להחזיר טובה תחת טובה, בשמו, בשם הניו-יורקרים והרוח של ניו-יורק המושל מדבר על זה שניו-יורק בעצם הראשונה לחטוף ואיך הוא לא ישכח שאנשים באו לעזור ויהיה הראשון ברכב לצאת לעזור לאחרים כשהם יהיו בצרה. זו אמריקאיות וזה קצת שמאלצי כמובן אבל זה מסר מאחד שנותן טיפה אופטימיות אחרי הנתונים הלא פשוטים שהציג.

בדקה 15:11 המושל מדבר ישירות אל היצרנים הגדולים במדינה, אין לו את הסמכות להורות להם מה לייצר והנשיא טרמפ לא מוציא את הצו הנדרש ולכן המושל מבקש ממי שיכול להסב את קווי הייצור שלו ומודיע שמדינת ניו-יורק תשלם ביד נדיבה לא רק על התוצרים אלא גם על ההסבה עצמה.

אני בכוונה לא מדבר על ההנהגה הישראלית כי אני לא רוצה להיגרר לדיון פוליטי אבל שתי הדוגמאות שנתתי למעלה מארצות הברית הן לדעתי דוגמאות מעולות, גם אם שונות מאד, לדרך נכונה בה אפשר להעביר מידע לציבור בימי משבר ויש כאן שיעור חשוב גם לכולנו בתחום העסקי, יש כאן שיעור על מה שנקרא לפעמים מיומנויות רכות או Soft Skills, כמנהלים וכמדריכים אנחנו לא מספיק טובים בללמד ולחנוך את העובדים והעמיתים שלנו בתחום הזה, תחום התקשורת בינאישית, התחום שקשור כאן בדיון הזה ליכולת להעביר מסרים מורכבים, קשים, בצורה ברורה, מחברת, רותמת למעשה ומשאירה פתח להסתכל דרכו אל העתיד במבט אופטימי. בחברות רבות מתייחסים אל סדנאות Soft Skills כחלק מפעילות ההעשרה לעובדים ואני חושב שנכון יותר להתייחס אליהן כאל חלק מההכשרה הבסיסית של העובדים שלנו, חלק מארגז הכלים שלהם.

אין לי כאן איזו שורת סיכום מוצלחת או מסר מרשים, ניסיתי רק לחלוק דוגמאות לתקשורת שנראית לי יעילה וקונסטרוקטיבית ואני מקנא במי שיש לו מנהיגים כאלו שיכולים לסייע לו איפה ששאר המנהיגים נכשלו. כמתנדב במשמר הגבול אני מעורב רבות בוועדת הביטחון של הישוב בו אני גר ולפעמים אנחנו נדרשים לפעמים לדון בפער בין הבטחון ותחושת הבטחון ושווה לזכור שתחושת הבטחון, יש לה ערך בפני עצמה, גם אם אנחנו עומדים בפני סערה אדירה או מתמודדים עם שיא הסערה כאן ועכשיו, יש חשיבות לתחושת הבטחון ותקשורת יעילה יכולה לתרום גם לביטחון וגם לתחושת הבטחון.

בתקווה ונוכל להיפגש בקרוב פנים אל פנים ולא בלשכת התעסוקה,

חג שמח!

ניר מליק