למה הם עוזבים את הענן?

לפני שש שנים חברת Dropbox הודיעה שהיא עוזבת את אמזון והפידים געשו. דרופבוקס מאחסנת כמויות אדירות של מידע ורובו מידע "קר", רוב המידע שאנחנו כותבים אל "תיקיות הענן" שלנו לא נקרא עוד אחרי שעברו כמה שבועות או חודשים, הוא נשאר חי בתיקיות הענן עוד כמה שנים אחר כך ודרופבוקס החליטה שהיא כבר לא מסוגלת להמשיך לשלם לספקית הענן את הסכומים האלו. במהלך שלקח שנתיים וחצי דרופבוקס הקימה לעצמה תשתית מחשוב שכלל בין היתר מערכות חומרה ייעודיות, ויצאה מהענן.

בסוף השבוע האחרון זה קרה שוב. שירות האימייל Hey ושירות ניהול הפרויקטים והמשימות Basecamp, שניהם תחת 37Signals, הודיעו על יציאה מאמזון ופיד הטוויטר שלי חגג.

הבוקר, בדרך לישיבת הצוות במשרד, שמעתי את פרק הפודקסט בו דיויד היינמייר הנסון, מייסד-שותף, וארון ניכלסון, מנהל האופרציה של החברה מתארים את הסיבות לצד עליו הכריזו.

ובכן, ההתחלה נשמעת הגיונית. לחברות כמו שלנו, הם אומרים, הענן לא עומד בכל ההבטחות. אנחנו קיימים כבר 20 שנה אז יש לנו פרספקטיבה מספיק ארוכה, חלק מהשירותים שלנו רצים כבר כיום On-Prem אז יש לנו מקור השוואה נכון ואת הידע הנדרש.

למי הענן כן מתאים לפי הניתוח שלהם? ללקוחות בתחילת דרכם או לקוחות מאד דינאמיים. אם אתם לקוח שרק מתחיל, שאולי עוד אין לכם אפילו לקוחות, הענן הוא הדרך הכי מהירה ולהתניע וגם אם זה יותר יקר לכל ג'יגה אחסון ופעימת מעבד, זה לא משנה, העיקר להתניע. אם אתם לקוח מאד דינאמי, למשל אתר מסחר שב Black Friday או Cyber Monday מכפיל בסדר גודל את היקף התנועה שלו, אין כמו הענן לאפשר את הדינאמיות הזו. אפילו עבור Hey עצמם הם אומרים, זה היה מהותי מאד בתחילת הדרך, כשהם ציפו לשלושים אלף משתמשים בשישה חודשים ובפועל הגיעו לשלוש מאות אלף משתמשים בשלושה שבועות אבל היום, כשהעומס והגידול צפויים, הענן הרבה יותר יקר ולא מספק יתרונות מספיק מהותיים.

כאן מתחילה בעצם הביקורת שלי על ההודעה שלהם, גם בפוסט וגם בפודקסט, הם מדברים על העלויות הגבוהות של שירותי הענן או של "השכרת שרתים" כמו שהם קוראים לזה לעומת העלות הנמוכה יחסית של חומרה איכותית בימינו. רק שירותי הדאטאבייס והחיפוש עולים להם היום באמזון כשלושה מיליון דולר בשנה ויהיה הרבה יותר זול לקנות כמה שרתים שאחרי כמה שנים מוחקים מהספרים וממשיכים להנות מהם בחינם. אני מוצא את זה מעניין כי בשום שלב הם לא מדברים על עלויות של תוכנה בסיפור שלהם. האם הם באמת מסוגלים להריץ מאה אחוז מהחברה על קוד פתוח לחלוטין בלי חוזה שירות\תמיכה אחד? לתחושתי התשובה היא לא ואם כן אז זה בהכרח אומר שהם צריכים להכליל גם את זה בעלויות שלהם. הם טוענים גם שהענן לא פשוט כמו שכולם חשבו ושהם לא הקטינו את כמות אנשי הצוותים שלהם ועדיין, הם הולכים להחזיר משימות הביתה כלומר באופן מובהק יצטרכו עוד אנשים כדי לנהל את הדברים שהם לא ניהלו, גם אם זה פחות ממה שהם חשבו, עדיין יש דבר או שנים שהם לא עשו בעצמם ועכשיו יצטרכו לעשות לא? גם אם DRS זה יקר ולא מושלם כמו שהם חשבו, עד לפני רגע מישהו ניהל את DRS עבורם ועכשיו הם יצטרכו לנהל לעצמם דאטאבייס.

טיעון משמעותי נוסף שהם טוענים הוא טיעון השרידות והגמישות. עם כל הכבוד לתשתיות הענן החסונות, הם אומרים, כאשר US-East-1 של אמזון נופל, חצי מהאינטרנט נופל איתו, זו לא הרשת המבוזרת אותה תכננו בDARPA הם טוענים ושוב הם קצת הולכים לאיבוד עם טיעונים רומנטיים שלא רק שהרשת צריכה להיות מבוזרת אלא גם שהם מעדיפים לשלם את הכסף שלהם לחברות קטנות כמוהם ושבחברה גדולה כמו אמזון או גוגל אפילו שהם משלמים מיליונים כל שנה אף אחד לא סופר אותם ולה עונה להם לטלפון. אם לך כלקוח שלנו ה Hey, הם אומרים, יש בעיה, כל החברה מתגייסת לעזור וזה יגיע מהר מאד גם לרמה שלנו המנהלים הכי בכירים. זו טענה מוזרה משני הכיוונים, ראשית כי אני מכיר את מערכי התמיכה של ספקיות הענן, אתה לא באמת לבד אם יש לך בעיה שם, ושנית כי זו לא חכמה להשוות חברה קטנה\בינונית וחברה ענקית, אם Hey יום אחד תגיע לקנה המידה של ג'ימייל, הרי גם אם דיויד וארון ירצו הם לא יהיו מסוגלים להתערב בכל קריאת שירות וכל תקלה ללקוח, גם אם הוא לקוח בינוני שמשלם להם מיליונים.

בקיצור, זה תמיד מעניין כששם מוכר בוחר ללכת נגד הזרם אבל הטיעונים שלהם, שחלקם נכונים, נראים כרגע קצת מבולבלים ולא מהודקים מספיק. בניגוד ל DropBox שהניחו את התשתית במשך שנתיים וחצי ורק אז יצאו עם הכרזות גדולות, כאן החברים אומרים שזו בעצם רק תחילתו של תהליך שעשוי לקחת שנים אז יהיה מעניין לחזור אליהם ולראות. לדרופבוקס זה חסך שבעים וחמישה מיליון דולר בשנתיים הראשונות אז אין לדעת. מצד שני, כמו שאמר לי אתמול חבר שלאחרונה הוביל מעבר מלא אל הענן בעצמו, רק הפרסום שהם עושים מכל הרעש שהם עשו לעצמם עכשיו שווה להם מלא כסף.

כמו תמיד אשמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק