אז שוב לא כתבתי כמה זמן אבל השבוע קרה משהו שקשור לבלוג הזה שגרם לי מאד להצטער שאני לא משקיע בו ובכם, קוראים דמיוניים שלי, כמו פעם, מיד אספר לכם על משהו הזה אבל לפני כן כמה עדכונים קטנים.

דבר ראשון, זו השנה השלישית ברציפות שאני זוכה להכלל בנבחרת ה vExpert של VMware. זוכרים את הפעם הראשונה שזה קרה? באותו פוסט בו סיפרתי לכם על זה, כתבתי גם על projection bias ואני עדיין מתעסק עם הנושא הזה בראש המון, אני מזהה את זה בכל מקום וחושב שזה אחד האתגרים הגדולים שלי כמנהל, העובדה שאני מצפה מאנשים אוטומטית לנהוג כמו שאני הייתי נוהג היא כמובן שגויה ומתכון לאסון, אני צריך להשתפר בזה.

דבר שני, בשבוע שעבר, כריס מלור סיפק לנו reality check מאד מעניין על עולם האחסון. דבר ראשון, אנריקו סיניורטי ניסה לא מזמן לחזק את הטענה שדיסקים הולך להיעלם מחדר השרתים הארגוני וכל נפח האחסון בעולם יהיה או בענן או בחדר השרתים על גבי SSD. ובכן, המספרים מראים שאנחנו עוד מאד רחוקים משם, בפועל, מה שקרה ב 2019 זה ההיפך, מכירות דיסקי SSD ירדו. אם ב 2018 דיסקי SSD היוו 12 אחוז מסך הדיסקים שנכרו בעולם, ב 2019 הם היוו סה"כ 10.4 אחוז. המספרים האלו כמובן מתיישרים עם מה שאנחנו באינפינידט מספרים לכם כבר כמה זמן, השבוע פרסמנו באופן פומבי שחצינו את סף ה 6EB בעולם והמערכות שלנו מבוססות כמובן על דיסקים מסוג NL-SAS כאשר דיסקי SSD משמשים רק כ Cache ולא כנפח האחסון העיקרי.

עכשיו לסיפור המרגש באמת שקצת קשור לנושא הקודם. זוכרים שסיפרתי לכם בעבר על הדיסקים המגניבים של Seagate שיש להם בעצם שני ראשים? אז ממש היום, בזכות הבלוג הזה הצנוע שלי, הוזמנתי לביקור רשמי במעבדת החדשנות של Seagate בתל אביב, ידעתם שיש אחת כזו?

המעבדה, שהוכרזה פומבית רק החודש, אמורה לספק לגופי מחקר וחברות סטארט-אפ מקום לבוא ולייצר בו את הכלים הנדרשים להתמודד עם אתגרי האחסון שעוד לא קיימים בעצם. נסביר למה הכוונה. הרבה פעמים, אם לקוח מסויים מגיע למעבדה של ייצרן כדי לבדוק את הכלים של היצרן, מדובר ב POC או כמו שלמדתי לא מזמן להגיד, POV, כחלק מתהליך מכירה ספציפי, מדובר בתרגיל די ממוקד שסופו המוצלח הוא רכישה של אותם הכלים שנבדקו. לענייננו, אם אתם עושים POC איתי על מערכת אחסון של אינפינידט, אני כמובן מצפה שבסוף הבדיקה המוצלחת תרכשו, ובכן, מערכת אחסון של אינפינידט. לייב-לאב של סיגייט היא שונה בעניין הזה כי בסוף הבדיקות המשותפות, בעצם רק מתחיל תהליך פיתוח משותף, המטרה היא לא למכור לחברה אחת מערכת אחסון אחת או 20 דיסקים או מה שזה לא יהיה, המטרה היא למצוא את הדרך בה סיגייט יכולה לעזור לאותן חברות וגופי פיתוח להמציא את הפתרון העתידי שלהן. לא מגניב?

אחד הדברים שראיתי שם הוא הלייב-דרייב. תחשבו על מצלמות קולנוע מודרניות למשל, שעוברות היום לצלם ב 8K, כמות המידע היא אסטרונמית. שידור המידע מאתר הצילומים אל חדר העריכה על גבי רשת האינטרנט יכול לקחת ימים ארוכים ובמשך הזמן הזה, ההתקן שממנו אנחנו משדרים לא פנוי לקליטה של מידע חדש כלומר "כרטיס הזכרון" של המצלמה תפוס למשך כמה ימים. לייב-דרייב הוא התקן מוקשח ומוצפן שמאפשר לנו להעביר פיזית את החומר שלנו בלי המרה של ממשקים, מנתקים את "כרטיס הזיכרון" מהמצלמה, מסיעים אותו אל חדר העריכה ומחברים אותו ישירות אל שרתי העריכה. בנפחים גדולים, העברה פיזית של מידע היא לפעמים, עדיין,  הדרך המהירה ביותר ואם אנחנו חוסכים את הצורך של מישהו לשבת, לחבר דיסק למחשב שלו בUSB ולהתחיל להעתיק על הרשת המקומית את המידע אל השרתים ובמקום זה אנחנו מאפשרים לו לחבר את ההתקן כמו שהוא ישירות אל השרתים, אנחנו חוסכים עוד כמה שעות עבודה ומפשטים את התהליך עוד יותר. זה פתרון נחמד מאד למקומות שמייצרים כמות מאד גדולה של מידע בפרקי זמן קצרים ולא מחוברים כמעט לעולם לתשתיות תקשורת, יש לכם רעיונות לכאלו מקרים?

טוב, אז זהו להפעם, אשמח לשמוע מה חשבתם!

שלכם,

ניר מליק