שי אגסי, אחסון מבוסס פלאש ותותחים גרמניים

 רכבים אוטונומיים ומערכות אחסון מבוססות Flash

במסגרת תפקידי כאיש פריסייל בספקית האינטרנט 012, השתתפתי בכתיבת מענה למכרז תקשורת עבור חברה חדשה ומהפכנית בתחום הרכב, שבאותם ימים הייתה הבטחה גדולה בתחומה, בטר-פלייס. זה היה מכרז מרתק ובמסגרתו נחשפתי לאתגרים של פריסה ארצית של תחנות טעינה, ניהול ציי רכב, ניטור מערכות הרכב בזמן אמת או בהבזקים קצרים והזרמת תוכן בחזרה אל הרכבים. היזם שמאחורי החברה, שי אגסי, הבטיח מהפכה אמיתית בתחום הרכב, הצליח לרתום לפרויקט תמיכה של מדינות כמו ממשלת יפן שהתגייסה לתמוך בפיילוט של מוניות חשמליות בטוקיו, בנקים גדולים ואת חברת רנו העולמית שהייתה היצרנית הבלעדית של מכוניות בטר-פלייס.

לצערי החברה קרסה שנה אחת בלבד אחרי שהחלה לספק מכוניות ללקוחות פרטיים. האמנתי בחזון אותו הוביל אגסי. כולנו חכמים בדיעבד ונראה שחלקים מהמודל בו בחר אגסי, כמו חיוב טעינה בעמדות החברה בלבד ובחירה ברכב נטול סקס-אפיל לחלוטין, הביאו לכישלון וזאת בניגוד למשל להצלחה היחסית של חברת טסלה של אלון מאסק.

הפרק האחרון של הפודקסאט המצוין של הדסק הכלכלי של תאגיד השידור "כאן" עוסק בטכנולוגיה בעולם הרכב והוא זה שהזכיר לי את בטר-פלייס, בפרק מתראיין שי אגסי ובטר-פלייס שלו מוזכרת כמה פעמים במהלך הדיון. השאלה המרכזית בה עוסק אמסטרדמסקי שהנחה את הפרק היא האם בקרוב נפסיק בכלל לרכוש מכוניות פרטיות? האם הבשלת הטכנולוגיה של רכבים אוטונומיים, ידידותיים לסביבה, ביחד עם התרחבות מודל הצריכה השיתופי בסגנון אובר או ליפט תביא לכך שבקרוב פשוט לא נרצה להחזיק רכב משלנו? הדוברים בפרק בטוחים שכן. בסופו של דבר, נאמר פרק, בעתיד הקרוב מאד, שלוש, חמש או עשר שנים, לא נרכוש מכוניות פרטיות, ילדינו לא ילמדו לנהוג בעצמם ושוק הרכב יעבור תהליך מאד מואץ של התגבשות למספר מאד נמוך, ארבע או חמש, יצרניות ענק שיחלקו ביניהן את השוק.

הנקודה האחרונה, התגבשות השוק למספר קטן של יצרניות ענק, הוא הקישור שלי חזרה אל עולם התוכן שלנו כאן, עולם ה IT. לאחרונה, במסגרת דיון פנימי על השוק כולו, חבר שלי, עופר טל, שלח קישור לרשימה של מעל 100 יצרניות All Flash Storage ובמסגרת המאמר שהכיל את הרשימה, יש גם קישור לרשימה עתיקה של לא פחות מ 172 יצרניות SSD. 172 יצרניות SSD לעומת שלוש עד שבע יצרניות דיסקים, תלוי לרשימה של מי מאמינים. למעלה ממאה חברות מייצרות רק או גם מערכות All Flash.

ברור שלא לכולן יש עתיד. ברור כי על רוב היצרניות הקטנות, אלו המתמחות ב All Flash ואלו שמייצרות "גם" All Flash, על רובן לא שמעתם ולא תשמעו. גם המצליחות יחסית, מתקשות לייצר רווח, Pure היא אחת החברות המצליחות בעולם ה All Flash והיא מדווחת על הפסד של 41.6 מיליון דולר ברבעון האחרון וזה עוד שיפור מהפסד של 78.8 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.

מה מייחד כל אחת מאותן מאה פלוס חברות All Flash? האמת היא פשוטה ואת רובן לא מייחד שום דבר וזו הסיבה שרובן תעלמנה. לחלקן יש משהו מיוחד, NetApp למשל מקדמת די בהצלחה את חזון ה DataFabric שלה ומערכות ה All Flash הן רק חלק מהמכלול שם. לנימבל, שנרכשה על ידי HPE, היה ה InfoSite, מערכת האנליטיקה המתקדמת שלה. השורה התחתונה, מי שמתמקד במדיה, בחומרה מהירה, פשוט מיישר קו עם העדר.

הערת אגב על זמינות ותשיעיות

בימים הקרובים אמור להתפרסם whitepaper חדש של IDC שמדבר על החשיבות של זמינות מערכות ברמה גבוה ומציין אותנו לטובה כיצרן היחיד שמתחייב לרמת זמינות של שבע תשיעיות.

כמאמר המשוררת, התשעיות לא מעניינות אף אחד אם הלקוח לא מרוצה אבל אני לא מודאג, יש לנו עוד כמה דברים מגניבים מעבר לרמת זמינות המערכת.

nines dont matter

https://www.zazzle.com/nines_dont_matter_t_shirt-235118578582589495

הערת אגב לגבי חמש תשיעיות, מי שעושה חיפוש על המושג five nines יכול ליפול גם על תותחים גרמניים ממלחמת העולם הראשונה, תותחים בקוטר 15 סנטימטר או 5.9 אינטש. לפי ויקיפדיה תותחים אלו, כמו תותחים גרמנים אחרים מאותה תקופה, הוטבעו במילים Ultima Ratio Regum, בתרגום חופשי מלטינית – הטיעון האחרון של המלך. ככל הנראה מסורת שהתחיל המלך לואי הארבעה עשר לציין שהמלחמה היא המשך הוויכוח.

By Kadin2048 (Own work) [GFDL (http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html), CC-BY-SA-3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/) or CC BY-SA 2.5 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.5)%5D, via Wikimedia Commons

מילה על אבטחת מידע לסיום

הידיעה הבאה הכניסה בי יאוש מסוים, איש ה NSA הורשע בבית המשפט על פי הודעתו. מידע מסווג שלקח הביתה, נגנב על ידי שירותי המודיעין הרוסים תוך שימוש בתוכנת האנטי-וירוס של קספרסקי שהותקנה על המחשב שלו. למה זה מכניס בי ייאוש? כי כמו שנכתב כבר בבלוג שלי כאן וכאן, חינוך עובדים להתנהגות מודעת הוא חלק משמעותי במערך אבטחת המידע של הארגון ואם אפילו עובדי NSA לוקחים חומר מסווג הביתה סם כך, מה יגידו אזובי הקיר?

זה הכל להפעם,

אשמח לשמוע מה דעתכם!

שלכם,

ניר מליק

 

מודעות פרסומת

סיפור על שינוי שמתחיל בפריז וממשיך במומבאי

סיפור על שינוי שמתחיל בפריז וממשיך במומבאי

בספטמבר 2010 נסענו לצרפת. מפריז אל עמק הלואר ומשם לכיוון מון סן-מישל וחופי הנחיתה בנורמנדי. סיימנו בביקור משפחתי קצר בבריסל. מי שירצה המלצות מוזמן כמובן, אני אוהב לדבר על טיולים ואוכל.

חזרנו עם שלוש וחצי החלטות והנה הן כאן:

  1. אנחנו מתחתנים!
  2. לא נוסעים יותר לחו"ל בסוכות, נתב"ג הופך לגהנום
    • לא נוסעים יותר במונית לשדה, כשחוזרים הביתה לא רוצים לעמוד בתור אלא להכנס לרכב שחיכה לנו בחניון ולנסוע הבית – זו חצי החלטה כי היא נגזרת של הגהנום בסוכות בנתב"ג
  3. אני עוזב את מקום העבודה שלי בלי שמצאתי מקום עבודה חדש

ההחלטה לעזוב את מקום העבודה לפני שמצאתי מקום חדש לא היתה אמיצה במיוחד, לא היינו נשואים, לא היתה לנו משכנתה חונקת, לא היו לנו ילדים, אפילו שכר הדירה שלנו היה מגוחך אז, מקסימום היא צריכה לשלם על הבירה שלי כמה חודשים, ובכל אופן לא הייתי עושה את זה בלי התמיכה שלה.

ההחלטה הזו התגלתה עוד אפילו פחות אמיצה כי בתוך שבוע וחצי מהיום בו הגשתי את מכתב ההתפטרות שלי כבר חתמתי על חוזה חדש בחברת ווי אנקור שאז עוד היתה אנקור.

אנקור היתה כל מה שהמקום הקודם לא, חמה, נעימה, ביתית, שואפת למצוינות, מקדמת, מצ'פרת, כל מה שאפשר לבקש ממקום עבודה. ארבע שנים משוגעות עברו עלי כפריסייל בחברה. למדתי. דרך הרגלים, הידיים, האצבעות, שרפתי לילות לבנים על מכרזים משוגעים, כתבתי מסמכים, הכנתי מצגות, פה ושם העברתי גם דמו מוצלח (פחות או יותר) וכשראש הצוות התותח שלי, טל שפסה, הודיע שהוא עוזב, שריג  המנכ"ל הימר עלי כיורש.

ניהלתי את צוות הפריסייל במשך שנתיים ואני מאד גאה בצוות שאני משאיר אחרי, צוות חזק ומגובש שיעמוד בכבוד ביעד שהצבתי לו, להיות הצוות הכי טוב בתעשייה.

אחרי 6 שנים נהדרות, הגיע הזמן לשינוי משמעותי. התחלתי החודש את תפקידי כמוביל פעילות הפריסייל של חברת אינפינידט באסיה, יפן ואוסטרליה או בשם החיבה APJ region. הסיפור שהתחלתי בטיסה לחו"ל ממשיך בעוד נסיעה לחו"ל והפעם למומבאי, הוא יתפוס כאן תאוצה ושינויים בעלילה. כבר בשבוע הבא אטוס לסבב פגישות ראשון במומבאי כחלק מתפקידי החדש. אלו זמנים מאד מעניינים ומרגשים עבורי ומאד אשתדל להמשיך ולעדכן את הבלוג הזה בחומר טכני רלוונטי ומעניין לקהל הישראלי.

בשבועות האחרונים, בזמן שהייתי עסוק בלהתאפס על פינת הקפה במשרד החדש שלי, פינת קפה די נחמדה עם נוף לים, חלו מספר שינויים בשוק האחסון בעולם. מחד, חברת HPE רכשה גם את Simplivity שהיתה חלוצה בעולם ה HCI וגם את Nimble שהיתה אחד השחקנים הכי קולניים מבין החברות שאפשר להגדיר כחברות דור האחסון החדש. מאידך, חברת Dell EMC הודיעה על הפסקת קו מוצר ה DssD, מוצר דגל בקצה קצהו של עולם הביצועים, כקו מוצר עצמאי.

חדשות מאד מעניינות, איזה מגוון, נימבל היתה חברה מונפקת, סימלפיוויטי חברה לפני הנפקה, דססד רכישה סופר אסטרטגית לסוג חדש לגמרי של מערכות, אז לאן זה הולך? לא צריך להיות אנאליסט גדול בשביל להבין שאין לכולם באמת מקום ושהשוק ישאף לאיחודים אבל השאלה הגדולה היא מה עושים אחרי האיחוד, HP לא ידועה כמאחדת מוצלחת, Dell EMC עוברת כזה שינוי גדול עכשיו שיהיה לה קשה לשמור על מיקוד על מנת להטמיע את הטכנולוגיה של דססד לתוך קו מוצר אחר. מאד מעניין.

יש לי תחושה שברבעון הבא נשמע על עוד רכישה אחת לפחות בעולם האחסון, בסופו של יום כאמור לא כולם יכולים להיות במקום הראשון ובקצה הפירמידה צפוף גם ככה.

הפוסט הבא יהיה כבר אחרי הביקור הראשון שלי אי פעם בהודו או בכלל בצד ההוא של כדור הארץ. תחזיקו לי אצבעות!

שלכם תמיד,

ניר מליק