בסוף 2020, במסגרת re:invent, החברים באמזון השיקו סוגי דיסקים חדשים. הדיסק הכי מהיר בהיצע שלהם io2 block express שעליו כתבתי בלינקדאין וגם דיסק לשימוש כללי בשם GP3 עליו כתבתי כאן בבלוג של החברים שלי בסילק.  

בדיוק לפני שנה, בינואר 2021, הזכרתי ממש כאן בפוסט הזה את שני הפוסטים הקודמים שציינתי למעלה ותיארתי בקצרה את אחד האתגרים הטכניים להם אין מענה איכותי מובנה בפלטפורמות הענן וספציפית התייחסתי לאתגר בהעברת אפליקציות Enterprise Tier-1 אל הענן, אפליקציות המקבלות בחדר השרתים שלנו שירות ממערכת SAN המספקת מענה איכותי ויציב לעשרות או מאות טרה של מידע ולעשרות או מאות אלפי IOPS בזמני תגובה קצרים וקבועים.

עכשיו, אחת הקלישאות הנפוצות בעולם המחשוב בשנים האחרונות היא שאמזון גדולה מספיק כדי להתמודד עם כל מתחרה, שלא משנה איזו טכנולוגיה מגניבה החברה שלכם מפתחת, אמזון יכולה באופן די פשוט לקנות אתכם, לקנות את המתחרה העיקרי שלכם או פשוט לפתח בעצמה פתרון דומה.

Silk ובאופן דומה Pure, מטמיעות את התוכנה שלהן על גבי מערך של שרתי EC2 מסוגים שונים בעלי דיסקים שונים ובכל מייצגות תצורה וירטואלית של מערכי האחסון הפיזיים שלהן, שרתים וירטואליים מסוג אחד מייצגים "בקרים" ושרתים מסוג אחר או בעלי דיסקים מסוג אחר מייצגים "דיסקים". ממש לאחרונה, AWS עצמה הצטרפה לחגיגה.

בפוסט שפורסם מוקדם יותר החודש, AWS חשפה ארכיטקטורה קרובה. הפוסט מתאר שימוש בשרתי R5b לייצוג "בקרים" וה"בקרים" מקושרים למספר דיסקי io2 block express. ניתן להעלות ולהוריד באופן דינאמי את כמות ה"בקרים" בהתאם לדרישת הביצועים ויש תמיכה בפיצ'רים כמו EBS Snapshot או AWS Backup. גולת הכותרת היא כמובן ביצועים והם מדברים על עד מיליון IOPS בתצורה של 5 "בקרים" או חמישה מליון IOPS בתצורה של 8 "בקרים". אלו מספרים מאד מרשימים והם מלווים גם בעשרה עד ארבעים ג'יגה רוחב פס! נשאלת השאלה כמובן למה הגידול לא לינארי (אימוג'י של פרצוף חושב) ?

בכל מקרה כמובן שפתרונות יעודיים כמו סילק או פיור מוסיפים יכולות מתקדמות ומרשימות כמו יכולות של חסכון בנפח, סנפשוטים יעילים יותר, Thin Provisioning וכו' אבל השאלה היא עד מתי היתרונות האלו ישארו יחודיים והאם אמזון תוסיף יכולות כדוגמאת deduplication או Compression שקצת נוגדים את המודל הכלכלי של "הענן" שנשען כולו על Over provisioning?

נכון לעכשיו פתרון הnative של אמזון נשאר כרגע ברמת reference architecture ולא מוצר או שירות ואני עוד מחפש פרטים נוספים כמו מה התצורה המינימאלית, מה, אם בכלל מבנה ה RAID של הדיסקים וכל מני כאלו אבל זה כיוון מעניין שעשוי לאיים על התחרות.

מעניין גם לדעת אם מישהו תומך בפתרון הזה באופן רשמי, אם הוא אכן רק reference architecture אז כנראה שלא? והכי מענין זה הקוד כי בהערות לפוסט, רנדי המחבר כותב שבעצם כל הפצה מודרנית של לינוקס תומכת בפתרון בלי שום תוכנה חיצונית נוספת ואני לא יודע מה אתכם אבל בשבילי זו פעם ראשונה שאני שומע שלינוקס תומך ככה "מהקופסא" בטופולוגיה של Scale-Out?

הקורא היותר עירני אולי שואל את עצמו עכשיו למה עדיין לא הזכרתי את הפתרונות של NetApp כמו CVO וזו שאלה מאד הוגנת. לדעתי, דבר ראשון, הפתרונות של סילק ושלר פיור הם פתרונות SAN ולכן מדובר בתחרות ישירה, סילק תומכים בסאן בלבד ואילו פיור תומכים בפרוטוקולים נוספים אבל הם ידועים בפתרונות הסאן שלהם. דבר שני, שני הפתרונות גם מתמקדים בעולם עתיר ביצועים, זה הטיקט העיקרי עליו רצים סילק ואחד הבולטים של פיור ומכאן שהארכיטקטורה הזו שמפורסמת עכשיו על ידי אמזון מכוונת ישר אליהם וזאת לעומת CVO למשל שעדיין מספק בידול משמעותי מספיק בעולמות שירותי הקבצים עד שאמזון מריצים גרסא משלהם למוצר המבוססת אותו קוד בדיוק, FSxO/N שעליה כתבתי כאן.

אגב, אם אתם זוכרים, באותו פוסט בינואר הקודם כתבתי גם בנימה אישית על כל העבודות שנעשות אצלנו בחצר ועל כמה הן מערערות אותי? אני שמח לבשר שהעבודות השתלמו והמרתף שלנו שהיה הופך לבריכה פרטית אחרי כל גשם חזק נשאר השנה יבש ונקי, טפו חמסה שום בצל עיגולים חמש חמש!

אם כבר אנחנו בנימה אישית אז גם בפוסט האחרון סיפרתי לכם שחזרתי לבריכה אחרי כמה שנים יבשות אז בשני האימונים האחרונים אנחנו עובדים על הגלגול המגניב הזה שעושים בסוף הבריכה שנקרא קיפר. כשהתחלתי לשחות לפני 21 שנים זה היה אחרי ניתוח גב וחבר שלי שי, שהיה גם המאמן האישי שלי, אמר לי שבגלל הניתוח אסור לי לעשות קיפרים אז הנה החלמתי מספיק ואני עושה אותם, הם יוצאים לי עקומים ואני עוד לומד איך לצאת מהקיפר חזרה לשחיה אבל עושה! מי שמכיר אותי אישית מוזמן לדמיין איך זה נראה כשענק כמוני עושה קיפר, משהו כזה אולי:

כמו תמיד, אשמח לשמוע מה דעתכם?

שלכם,

ניר מליק