לאחרונה נתקלתי דרך הפיד של Eric Wright בציוץ של Brent Beshore. הציוץ המקורי כולל תמונה של דף מתוך ספר והכותרת היא The generalized uncertainty principal. הספר כבר לא מעודכן עד הסוף כי למשל בניין ההרכבה של NASA כבר אינו הבניין הכי גדול בעולם אלא רק אחד מארבע הגדולים ביותר אבל העקרון המוצג כמובן עדיין נכון ועדיין מאד מעניין: כאשר מתכננים מערכות גדולות ומורכבות, רמת המורכבות עולה באופן משמעותי, לא כל מה שעבר במודל המוקטן יעבוד באותה הצורה במערכת הגדולה. הדוגמאות שהם נותנים כאן די מגניבות:
- בניין ההרכבה של NASA שתוכנן להגן על מעבורות החלל מפגעי מזג האויר לפני השיגור כל כך גדול שהוא יוצר אקלים פנימי משל עצמו, כולל עננים וגשם, כך שהוא חושף את המעבורות והטילים לפגעי מזג אויר אחרים, פנימיים
- ספינת התענוגות המלכה אליזבת 2 כללה שלוש מערכות הנעה שונות כדי לספק יתירות ולוודא שיש לה יכולת תנועה בכל רגע נתון אבל כבר קרה לפחות בעם אחת בחיי הספינה ששלושת המערכות הושבתו בו-זמנית
- על מנת לפקס את הטלסקופה הכי גדול בעולם, הרפלקטור שלו צריך להגיע לאיזון טרמי כלומר כל משטח המראה צריך להיות באותה הטמפרטורה. הרפלקטור של הטלסקופ הזה כל כך גדול שהוא לא מספיק להתאזן במהלך לילה שלם
הרבה מידע התחבר לי מציוץ אחד, תמונה של עמוד טקסט יחיד. מעבר לאנקדוטות המעניינות, ניסיתי לחשוב על המשמעות של העקרון הזה, כל המורכבות הזו, בהקשר של עולם ה IT ופתאום, באמצע מצגת של Stratoscale זה תפס אותי, הקישור הישיר לפרויקטים של ענן פרטי פשוט קפץ ורקד לי מול המצגת. אנחנו הרי נמצאים בתוך תקופה מאד מעניינת, המגמה של מעבר שירותים אל הענן הציבורי עדיין נמשכת ועדיין מאיצה אבל במקביל מתחילה גם התנועה המשלימה, התנועה שמבינה שהענן הציבורי הוא לא קסם, שיש לו מורכבות משל עצמו, גם טכנית וגם כספית, ולקוחות רבים מנסים ליצור פתרונות אמיתיים של שירותי ענן פרטיים כלומר, להשלים את המהלך מוירטואליזציה וקונסולידציה של סביבות אל פתרונות המאפשרים לעשות שימוש במודל הצריכה של הענן כולל פורטלים לשימוש עצמי, חנויות אפליקציות, אוטומציה מלאה של תהליכים, ניטור בקרה ומדידה של צריכה ואפילו חיוב פנימי. כאן, בדיוק כאן, נכנס לפעולה עקרון אי הודאות הכוללני הזה כי פתאום יש עוד כל כך הרבה יותר חלקים שצריכים להתאים אחד לשני, כל כך הרבה שכבות שונות לתכנן להטמיע לבקר ולנהל, עד שלא פלא שהרבה מאד פרויקטים נכשלים עוד לפני הם יוצאים לדרך. זו הסביבה אליה מכוונת Stratoscale את הפתרון שלה, הכוונה המוצהרת היא לספק AWS region On-premises, המוצר הוא מוצר תוכנה המספק בהתקנה אחת את תשתית הוירטואליזציה, הניהול, האוטומציה, אבטחת המידע, ממשקי השימוש העצמי, חנות האפליקציות, אמצעי הבקרה וכל מה שנדרש כדי לספק למשתמשי הארגון את חווית השימוש של שירות ענן ציבורי איכותי מבלי לצאת מעבר לגבולות חדר השרתים הארגוני.
אתמול הייתי ביחד עם הצוות של Stratoscale בפגישה אצל לקוח. הלקוח לקוח גדול שגדל גם באופן אורגני וגם על ידי רכישה של חברות אחרות והיום הם מנהלים גם מספר חדרי שרתים וגם עובדים מול מספר ספקי שירות ענן ציבורי גדולים, הם כבר היום ברמת בשלות כזו שהם גם משקיעים משאבים רבים לניהול ואופטימיזציה של מסלולי החיוב ואופן הרכישה שלהם את שירותי הענן וגם כבר מנהלים שיחות מתקדמות על איחוד שירותי הענן והחזרה הביתה של חלק מהשירותים שאין תועלת ישירה עבורם בשימוש בשירות הענן הציבורי.
ללקוחות כאלו פתרון Stratoscale מספק מענה איכותי על מנת לשמר את רמת השירות שמקבלים משתמשי הקצה תוך שיפור משמעותי של הכלים העומדים בפני מחלקות ה IT. בסופו של יום זה הרי מודל ה DevOps הקלאסי, משם התחלנו את הטרנד הזה, אנשי ה Ops מתקינים תשתית רובסטית ככל הניתן, אנשי ה Dev צורכים אותה באופן חלק ושקוף ככל הניתן, וכולם עובדים ביוחד באופן רציף כדי לצפות את הצרכים ולתכנן מראש את התהליכים ההדדיים.
פתרון Stratoscale מבוסס על תשתיות KVM על מנת לספק את שכבת הוירטואליזציה הבסיסית ומעל לשכבה זו מורכבים מראש ממשקי הניהול והבקרה כולל ממשקי Heat Map ברורים לאיתור עומסים ובעיות.
המערכת מספקת גם יכולות וירטאליזציה של תקשורת כלומר פתרון מתחרה לעולמות ה NSX/ACI כולל מיפוי ויזואלי מאד יפה של הקישורים והקשרים
פורטל ה App Store כולל קישור ישיר להורדה של אפליקציות נפוצות וניתן להתאים את התצוגה על פי הרשאות המשתמשים כולל גם היכולת לבצע התאמה מראש של האפליקציה לטמפלט ארגוני. כמובן שניתן להוסיף ל App Store גם אפליקציות שאינן מובנות בו מראש או אפליקציות פנים ארגוניות.
הפתרון כולל באופן מובנה יכולות software defined storage על מנת לאפשר את היישום שלו על פני כל פתרון אחסון כולל דיסקים מובנים בשרתים עצמם (בהתאם לטרנד של HCI) וכמות נכבדת של ממשקי API לניצול יכולות מערכות אחסון רבות כמו למשל ניהול יכולות ה Array Snap shot או יכולות רפליקציה מבוססות מערכת האחסון.
עד לא מזמן, לא היתה תחרות טכנית לשירותי הענן, הגמישות והמהירות שהם סיפקו היתה הרבה מעבר למה שתשתיות המחשוב הקלאסיות שלנו ידעו לספק, גם הגדולות והאיכותיות שבהן. הפער הטכני הזה מצטמצם. לא נסגר, לא נעלם, היתרונות של שירותי ענן ציבורי בסוגים מסויימים של שירותים לעולם ישארו שם כמו למשל היכולת לקרב את המשאבים אל הצרכנים מסביב לעולם, אבל הגמישות והדינאמיות כבר לא בלעדית לענן הציבורי וכלי המעטפת מגיעים גם לענן הפרטי כדי להשלים את הדרישה.
לדעתי זה קונספט מאד מעניין והצורך להחזיר שירותים מהענן מבי לפגוע ביכולות רק ילך ויתגבר. אשמח לשמוע מה דעתכם.
שלכם,
ניר מליק