9-1-1, BCP & GCP

Disney+ 9-1-1 זה בית ספר לBCP?

בזמן האחרון אני צופה בדיסני+ בסדרת מכבי אש בשם 9-1-1,הגעתי אליה דרך קליפים קצרים בyoutube shorts ומשחקת בה ג'ניפר לאב היואיט האהובה משולחן לחמישה (כולנו זקנים מספיק כאן בשביל לזכור את שרה משולחן לחמישה?)

זו לא סדרה מאד טובה, השחקנים טובים והיא עוסקת הרבה מאד הנושאי עומק כמו אובדן, אובדנות, מערכות יחסים והתמכרויות אבל היא מאד מאד אמריקאית, מאד סכרינית, ובכל אופן היא מהנה ועוזרת לנקות את הראש בסוף היום.

אז זהירות ספויילר אם אתם צופים כמוני 😊

בפוסט הקודם סיפרתי לכם שהתארחתי בפודקסט ובפודקסט דיברנו הרבה על אישתי אבל גם על כל מני דברים אחרים והעמקנו קצת בענייני גיבוי, שחזור והתאוששות מאסון. בפרק 14 של העונה השניה של 9-1-1, מוקד החירום קורס לגמרי, רשת המחשבים נופלת, אין אפליקציה לניהול משימות, אין איתור מיקום, מה עושים, יש לנו עיר להציל?!

אז נתתי מראש דיסקליימר שהסדרה מאד אמריקאית והכל בה אידיאלי, כמובן שהתרחישים לא מציאותיים או לא מציאותיים עד הסוף, עכישו שהזכרנו את זה, איזה כיף היה לראות את תוכנית ה BCP נכנסת לפעולה, נשיקת שף! עם זיהוי אופי האירוע, המנהלים נכנסו לפעולה. ראשית, נשלפו חוברות ההדרכה לא צריך לאלתר יש לנו תוכנית הנה היא כאן זמינה לנגד עיננו. שנית, למרות הלחץ בואו נעצור שניה וניתן תדריך קצר לעובדים, זה מה שאנחנו יודעים שקרה, זה מה שאנחנו מצפים מכם לעשות, זה מה שאנחנו מתכננים לעשות להמשך, תיאום ציפיות ויצירת תמונת מצב משותפת. שלישית, לצד הנהלים הכתובים יש לנו סט כלים מוכן, הנה העגלה עם מכשירי הקשר, הנה חוברת המפות וככה משתמשים בה, הנה המגנטים לסימון מיקומים ידנית על המפה. רביעית, בואו נישאר עירניים וגמישים מספיק כדי לראות מה עובד בפועל ומה לא, אתם שניכם שם בצד תעברו בבקשה מהסוף להתחלה ותראו שאין לנו כפילויות של משימות כי אנחנו רגילים לקבל על זה התראות אוטומטיות ויותר מתמיד חבל לנו לבזבז משאבים.

הפרק מגדיל ומראה לנו גם מה יחידות השטח עושות, מרגע שצוות הכיבוי שאנחנו עוקבים אחריו בסדרה לומד שהמוקד מושבת, הוא יוצא לשטח לסרוק באופן יזום כדי לנסות ולקצר את זמני התגובה, לחפות על זה שהמוקד "עיוור" ובאותו הזמן, צ'ימני הכבאי האהוב שמחלים בבית מפציעה משמש סט עיניים נוסף, הוא צופה בחדשות ויודע ליצור קשר במעגל קצר עם הצוות שלו בשטח כדי לתת עדכונים ואפילו ליצור קשר עם צוותים נוספים ולהכווין אותם לאירועים גדולים שהמוקד עדיין אינו מודע אליהם.

בעולם שלי המשכיות עסקית והתאששות מאסון מתמקדים כמובן בתהליכי IT, רפליקציה וכאלו, מעניין וחשוב לזכור מה שאמרה לי פעם, לפני הרבה שנים, לקוחה באיזור התעשיה בכפר סבא, המשכיות עסקית זה גם מי מזמין רכבים מושכרים כי החניון נשרף, מי מבקר פצועים, זה לא רק להקפיץ שרתים לאתר משני והופה כולם שמחים. לצערי בשנה האחרונה יצא לרבים מאיתנו לגלות כמה היא צדקה.

ענן חדש בא לשכונה

אני מרגיש שאני צריך לקצר קצת את זמני התגובה שלי אבל החיים לא תמיד נותנים לי את הבחירה הזו, בכל מקרה לפני שבועיים נערך בוגאס הכנס הטכני השנתי של גוגל, google cloud next,  ובמסגרתו הוכרזו שרתי Bare Metal חדשים. כן, גם אני שמתי לב שגםהכנס הטכני השנתי שלנו בנוטניקס נקרא .next אבל היי אני לא בוחר את השמות ואגב לא מאוחר להרשם אליו, הוא בחודש הבא בברצלונה!

ההכרזה הזו של GCP כוללת בתוכה גם הכרזה על השת"פ הבא של גוגל ושלנו ובקרוב נוכל להשתמש בשרתי ה bare metal החדשים על מנת לספק עליהם את שירות ה NC2 שלנו ולהשלים את "שלושת הגדולים". אני לא חושב שיצא לי לכתוב על NC2 בצורה מסודרת כאן עד היום אז שווה להזכיר, NC2 זו היכולת לפרוס את כלל שכבת התוכנה של Nutanix על גבי שרתים יעודיים בסביבת הענן הנבחרת על ידי הלקוח, AWS, Azure וכאמור בקרוב מאד GCP. ההטמעה נעשית בתוך החשבון של הלקוח, בתוך הפרוייקט ותלוי בבחירת הלקוח יכולה להעשות בתוך ה VPC/VNET של הלקוח. את הרישוי הנדרש ניתן לרכוש ישירות דרך ה App Store/Market Place או לחלופין דרך שותף הנוטקניס האהוב עליכם במודל Bring Your Own ומרבית הרשיונות הקיימים הם Portable כלומר ניתן לשמר השקעה ו"לקחת" רשיונות קיימים איתכם לענן.

NC2 מאפשר את העליה המהירה ביותר לענן הציבורי מכל פתרון אחר, אותם כלים, אותן יכולות, אותם נהלים והגדרות, רק בענן ובקרוב מאד בכל העננים, זו התשתית האמיתית ל Hybrid Multi Cloud כולל כמובן לנייד עומסי עבודה באופן מהיר בין הענן הפרטי והענן הציבורי, התממשקות לסביבות Object שונות לטובת Tiering או DR, ובמרבית המקרים, חסכון עלויות משמעותי בהשוואה בין NC2  ובין IaaS Native.

הסיבה לחסכון הכספי מול EC2  למשל או Compute Engines, היא הגמישות והדחיסות (Density). כשאנחנו צורכים שירותי מחשבו במודל IaaS אנחנו כפופים לגודל ה T Shirt שהספקית בחרה עבורנו והרבה פעמים נאלצים לשלם על זיכרון כדי לקבל מעבד מהיר, על מעבד מהיר כדי לקבל עוד נפח אחסון וכו'. בתשתיות NC2 אנחנו יכולים להגדיר מכונות וירטואליות בהתאם לצרוך האמיתי שלנו ועל ידי זה לבטל את מה שנקרא micro waste, לבטל את כל העודפים האלו שאנחנו משלמים עליהם סתם. איפה שעדיין יש עודפים כאלו, במצב Native אין מה לעשות איתם, ובמודל של NC2 זה "ספייר" שנשאר שלנו במערכת ואפשר באופן דינאמי להקצות אותו למערכות אחרות.

NC2 תומך במכונות וירטאליות אבל כאמור זו כל פלטפורמת התוכנה שלנו, רק בענן, כלומר גם קונטיינרים, שירותי קבצים, שירותי אובייקטים, סנפשוטים, אבטחת מידע, Audit, הכל כל.

כמו שאני רואה את זה, זה פתרון הבסיס לתפישה של Cloud Smart. ראינו כל מיני פתרונות אחרים שמנסים לעשות את זה אבל הם חלקיים, כי הם מטפלים רק ה Data, או רק ב Compute, או שצריך לרכוש רישוי נפרד עבורם או כלי ניהול אחר או שהם לא משמרים את ה Policy הארגוני, כל מיני מגבלות שלא קיימות ה NC2.

עוד בחזית העננים, אמזון הכריזה לאחרונה שאחרי שמונה שנים היא סוגרת את שירות ה Snowmobile, משאיות הענק המיועדות להעברת כמויות נתונים גדולות אל הענן. גם הם חושבים שיש היום אופציות יעילות יותר להעברת נתונים מהבית לענן וחזרה.

מי שרוצה ללמוד עוד יכול להתנסות בעצמו במעבדה וירטואלית כאן או לצפות בסדרת הסרטונים כאן וכמובן מוזמנים לדבר איתי!

פסח מורכב

בנימה אישית קצת, זו שנה גרועה מאד, אנחנו תמיד עושים סדר גדול ויותר מתמיד הבית שלנו פתוח למי שרוצה להצטרף, מוזמנים לפנות אלי בפרטי אנחנו לא שואלים שאלות רק תגידו מראש שנסדר לכם מקום!  

בברכת בשורות טובות,

שישובו כל החטופים והחטופות במהרה אמן וכל החיילים והחיילות בריאים ושלמים!

שלכם כרגיל,

ניר מליק

backup, security and running around tunnels

הטיסה הביתה היתה פחות נוראית, קודם כל תודה ל JetBlue שהטיסה איתם לניו-יורק היתה לא נוראית בכלל וטיסת ההמשך עם אל-על היתה קשוחה אבל נסבלת. לקראת הנחיתה בבית ניגש אלי אחד הדיילים ואמר שהגיע מברק (מברק!)  שהמזוודה שלי לא עלתה על הטיסה אז בנחיתה אני צריך לגשת לדלפק של אל-על לסדר את העניין. הייתי ממש מבואס כי הפעם ממש השקעתי במתנות ועמדתי כולי מבואס בתור לדלפק הזה. אחרי שמילאתי את הניירת הנדרשת, שניה לפני שיצאתי לתור המוניות, החלטתי לעבור ליד המסוע הרלוונטי לטיסה שלי רק ליתר בטחון, תארו לכם מה רבה היתה שמחתי לראות את המזוודה שלי שם, איזו הפתעה נעימה, מעניין איזה גליץ' מערכות גרם לדייל לקבל מברק (כן כן הוא אמר מברק!) שגוי?

בכל מקרה, הכנס עצמו בוגאס היה מעולה, מאד מעניין ומגוון, כמובן שלא כל הסשנים היו באותה רמה אבל בגדול אחלה אירוע. סיפרתי לכם בפוסט הקודם שיצאתי לרוץ אז זה היה ביום שני וביום שלישי יצאתי לרוץ שוב, הפעם ביחד עם הכנס כחלק מהאג'נדה הרשמית, בקבוצה של 150 רצים, עם די'גיי טישרטים וליווי משטרתי כדי לחסום לנו צמתים, היה ממש מגניב! אגב כל הריצות האלו, כמו כל הפעילויות בכנסים שלנו, מוקדשות להעלאת המודעות לארגון Charity: water שאנחנו תומכים בו, מוזמנים להעיף מבט ולתרום, ברכה עליכם ועל ביתכם!

סיפרתי לכם לא מזמן, לקראת הנסיעה הזו, גם על פרויקט המנהרות של אלון מאסק, אז הנסיעה המנהרות נחמדה ומרגישה קצת עתידנית אבל רק קצת כי למרבה הפתעתי ואולי אי הבנתי, הטסלות ממש ממש לא אוטונומיות, יש להן נהגים או במקרה שלי נהגת חביבה. אני לא יודע כמה היא צודקת ואני מקווה שהיא לא כי יש לי הרבה אמון בעתיד התחבורה האטונומית, היא טוענת שלעולם הרכבים במנהרות לא יהיו אוטונומיים לחלוטין. ראשית, כי הם עצמם לא מספיק חכמים ולא סומכים עליהם לנסוע בלי נהג שיפקח עליהם ושנית, כי הנוסעים לא מספיק חכמים וכל הזמן משנים את דעתם, רוצים לחזור למלון לקחת את הטלפון שהם שכחו או טועים בתחנה שהם ביקשו וכו'. בכל מקרה הנסיעה במסלול הקצר מהמלון למרכז הכנסים וחזרה יעילה ונעימה אבל כמובן שמאד מוגבלת במערכת המנהרות המאד מצומצמת בינתיים ובעומס מאד נמוך של מיעוט נוסעים.

השבוע הזה התחיל היום הגיבויים הבינלאומי, international backup day, שחל ב31 במרץ, ואמנם הפרק שוחרר בשבוע שעבר אבל לא מזמן התראיינתי לפודקסט "למה סייבר?!" והוא רלוונטי מאד לנושא גיבוי ושחזור, אשמח אם תאזינו

זוכרים שבקיץ סיפרתי לכם על פתרון ה GPT-in-a-Box  שלנו? אולי אתם לא זוכרים כי הסחתי את דעתכם עם סיפורים על רומניה אבל אני מזכיר לכם ללכת לקרוא את הפוסט ההוא כי החברים ב jfrog פירסמו מחקר שמדבר על הסיכונים במודלי LLM ומראים כמה קל להחדיר קוד זדוני לתוך מודלים שזמינים להורדה בריפו הכי פופולרי בתחום, Hugging face. אז שימרו על עצמכם, שימו לב למה אתם מורידים מאיפה ואם אתם צריכים עזרה דברו איתנו יש לנו הרבה מומחים בתחום שיודעים לבנות ביחד אתכם פרויקט GPT אירגוני משלכם בצורה בטוחה ונכונה, ביחד השמיים הם הגבול!

עוד בנושא אבטחה, הפרק האחרון בפודקסט של Nutanix Community מארחים השבוע את kasm ומדברים על אבטחת דפדפנים ואפליקציות

למי שמתעניין בקהילת השותפים של נוטניקס יש אתר יעודי ששמו next וזה כמובן גם שם הכנס השנתי שלנו שיערך השנה במאי בברצלונה למי מכם שעדיין לא נרשם. אגב למשתמשי נוטניקס בישראל יש גם קבוצת ווטסאפ די שקטה, אם אתם רוצים להצטרף דברו איתי אני במקרה מכיר את האדמין 😊

בברכת בשורות טובות,

שישובו כל החטופים והחטופות במהרה אמן וכל החיילים והחיילות בריאים ושלמים!

שלכם כרגיל,

ניר מליק

EL-AL legs and Nutanix Cross Cluster Live Migration

זו היתה הטיסה הכי גרועה שהיתה לי בחיים, וטסתי לא מעט אז יש כאן בסיס נרחב להשוואות. חלק מכם יודעים שאני נרדם מאד בקלות בטיסות ולמעשה אני חושב שלא ראיתי המראה כבר איזה עשרים שנה. גם הפעם נרדמתי עוד לפני ההמראה אבל סבלתי נורא, היה לי צפוף במחלקת ה "ספייס" של אל-על, לא הצלחתי למצוא תנוחה, כל פעם שיישרתי רגליים בעטתי בבחור לפני, כל פעם שזזתי מצד לצד בכיסא נתתי מרפק לבחור שישב לשמאלי וכל פעם שניסיתי למצוא זווית לא נוראית למשענת הצקתי לבחורה מאחורי, היה מאד קשה אבל שרדתי את זה והגעתי לוגאס יחסית מוקדם ביום ראשון אז הספקתי מלא קניות ובערב הלכנו לאכול ב"פיטר לוגר", לטעמי היה מעולה אבל הדעות בצוות לא אחידות, לא כולם נהנו באותה מידה.

אחרי ארוחת הערב הלכנו כמובן לראות את המזרקות של הבלאג'יו והלכנו לישון עייפים ועייפים. בבוקר יצאתי לרוץ והרגליים הזכירו לי כמה כיף היה לנו בטיסה. מצטער רגליים. קשה לי לפעמים להודות עד כמה אני חנון אבל אני יושב עכשיו בכיתת המעבדות, ככה סתם מרצוני החופשי, עוד לפני שהתחיל הלו"ז הרשמי של הכנס. לפחות יש קפה וחטיפים חינם.

התחלתי להריץ את התרגילים שזמינים פה במעבדה וחשבתי שזו הזדמנות טובה לספר על פיצ'ר אחד שאני אוהב כי הוא משמעותי להשלמת הסיפור שלנו על multi-hybrid cloud. זה לא פיצ'ר חדש, הוא הוכרז כחלק מ AOS 5.19, אבל אני בטוח שלא כולכם מכירים את Cross Cluster Live Migration ושווה להזכיר אותו.

Cross Cluster Live Migration מאפשר לנו להקפיץ מכונה וירטואלית דולקת בין שני קלסטרים, אלו יכולים להיות שני קלסטרים תחת אותו Prism Central או אם נאמץ את השפה הלוגית של ספקיות הענן, באותו Availability Zone, או בין שני PC’s שונים, כלומר בין AZ’s.

בסרטון כאן אפשר לראות עד כמה הביצוע פשוט ולמעשה אין הבדל בתהליך בין הקפצת מכונה בין שני קלסטרים באותו AZ או בין שני AZ’s

סך הכל אנחנו מדברים על בחירה של פעולה בתפריט, כפתור ימני על מכונה או בחירה דרך תפריט Actions וזהו, יוצאים לדרך.

כרגיל אנחנו לא מוכרים חלומות ולא מדובר בקסמים, צריך לשים לב שאנחנו עומדים בדרישות ליישום היכולת הזו, כמו לייטנסי מקסימלי, יכולות מעבדים וכו' אבל אין הרבה כלים בחוץ שמאפשרים לכם לעלות לענן בכמה קליקים בלי לפגוע בשירות (די מטורף לא?!) אז חשבתי ששווה להזכיר לכם שהיכולת הזו קיימת

בברכת בשורות טובות,

שישובו כל החטופים והחטופות במהרה אמן וכל החיילים והחיילות בריאים ושלמים!

שלכם כרגיל,

ניר מליק

מה שקורה בסייזינג נשאר בסייזינג?

אז שוב מדריך התיירות שלכם כאן אתכם, לקראת עוד כנס בלאס-וגאס אליו אני אמור להמריא במוצאי שבת הקרובה בלי נדר.

סביב הביקור הקודם בעיר, התרגשתי בעיקר בעניין ה Sphere וכמו שכתבתי לכם, ההתרגשות היתה לגמרי מוצדקת.

הפעם אנחנו מתארחים במלון חדש, Resorts World, שמעבר להיותו מלון סופר דופר מפנק הוא גם אחת התחנות של ה Las Vegas Loop, אחד המיזמים היותר מוזרים של אלון מאסק. בעבר מאסק דיבר על ה Hyper Loop כפתרון אפשרי לתחבורה ציבורית מהירה, היה לו חזון לרשת מנהרות ואקום או יותר נכון תת לחץ בהן ישוגרו הנוסעים בקפסולות יעודיות. זה היה ניסוי מחשבתי מעניין ולאחר שמימן מחקר ראשוני בנושא מאסק שחרר את מסמכי המחקר לציבור על מנת לאפשר תחרות ופיתוח מהיר. היו מספר חברות שניסו להקים מייזם שכזה ביניהן וירג'ין של ריצ'רד ברנסון ולמיטב ידיעתי אף אחד מהמיזמים לא קיים יותר.

בינתיים, כחלק מהתמיכה ברעיון ההיפר-לופ, הקים מאסק את the boring company, משחק מילים על החברה המשעממת וחברת כריית המנהרות וזה מה שהחברה עושה, כורה מנהרות. החברה מוכרת גם להביורים, אבל לא נרחיב על זה הפעם. לעניינו, לאס-וגאס היא מרכס הניסוי של מערכת המנהרות של החברה המצ'עממת, רשת מנהרות בהן ניתן לנסוע בין נקודות עניין בעיר באמצעות צי של רכבי טסלה אוטונומיים, מגיעים לתחנה, נאספים על ידי רכב אוטונומי וטסים מתחת לאדמה אל היעד.

הרשת מאד מצומצמת עדיין, היא מכסה את חלקי ה Las Vegas Convention Center בשלוש תחנות ומקושרת אל Resorts world ושאר הרשת בשלבי תכנון או בניה ראשוניים אבל זה נראה לי מגניב ואני חייב לנסות, אדווח!

כל התמונות מאתר החברה כמובן.

עברו הרבה שנים כבר מאז ששחררתי קיטור בנושאי Sizing, עכשיו בקריאה חוזרת אני שם לב שדיברתי על "יצרן" למרות שבמרבית הפוסטים שלי אני מדבר על "יצרנית", מעניין אם יש לזה משמעות? כשמתרגמים Vendor זה הגיוני לדבר על יצרן אבל חברה היא יצרנית, נכון?

בכל מקרה אני נדרש בימים האחרונים לחשוב שוב על תהליכי Sizing ברמה הפילוסופית שלהם, לא על הרמה הפרקטית, לא לעשות סייזינג אל ממש לחשוב ולדבר על איך ולמה עושים סייזינג, מה מכלול השיקולים שנכנסים להליך סייזינג וספציפית הנקודה הכי קשה היא לחשוב על סייזינג של 100 אחוז, על איך והאם מערכת יכולה להיות "מושלמת" ולרוץ כל הזמן על 100 ניצולת, להיות מתוכננת "בדיוק" לעומס העבודה המתוכנן עבורה.

התשובה היא, בעיני, לא.

תודה שקראתם וסוף שבוע נעים.

טוב בסדר זו בדיחה שעובדת פחות טוב בכתב אולי, תתעלמו. בכל מקרה התשובה היא כמובן לא והיא לא בגלל הרבה מאד סיבות. הסיבה הראשונה והעיקרית היא שבמרבית המקרים אנחנו פשוט לא יודעים מה הוא אותו עומס עבודה אליו אנחנו נדרשים לתכנן. תחשבו על כל שיחת אפיון שהייתם בה בחיים, כמה שאלות שונות נשארו ללא תשובה בשאלון שלכם, שאלון אמיתי או שאלון תיאורטי ובכל מקרה, שאלון. האם אתם יודעים אם האפליקציה מוטת כמות ליבות או מהירות ליבה? האם היא רגישה יותר לכמות זיכרון או ל מהירות תגובה מהדיסק? כמה מהמידע בדיסק הוא מידע חם וכמה קר? כמה מהר מתקרר המידע שאנחנו מחשביים כמידע קר? האם הקריאה והכתיבה נראו אותו דבר או שאנחנו כותבים רנדומלית וקוראים סדרתית? האם תהליכי ה Meta Data רצים במקביל לתהליכי user io או שמחכים ל off time? האם אנחנו מגדירים את כל ה over head כחלק מהעומס המתוכנן או מעבר אליו? מה לגבי אנומליות? מתקפות?

עכשיו נניח שאנחנו מכירים הכירות אינטימית עם עומס העבודה המתוכנן ויודעים לענות לגביו על כל שאלה אפשרית באופן מושלם, נניח שאנחנו יודעים בדיוק מה הדרישות, האם ניתן בכלל להגיע לאיזון מושלם? בסופו של דבר אנחנו כפופים לאילוצים חיצוניים, כמות המעבדים הנתמכת בשרת הפיזי, כמות הליבות לעומת מהירות הליבות שיצרנית המעבדי בחרה לאפשר, כמות הזיכרון הנתמכת בשרת, לפי חלוקה לגדלי רכיבי הזיכרון שיש, כמות הסלוטים הקיימים על לוח האם, כמות הסלוטים שחובה לאכלס בהתאם לכמות המעבדים וגודל רכיבי הזיכרון, מהירות וגודל הדיסקים שלנו, כמות וסוג כרטיסי הרשת שאפשר לאכלס בשרת, כמות הפורטים על כרטיסי הרשת, איך מסנכרנים את כל אלו באופן מושלם?

עכשיו תכפילו את העומס? עכשיו תכפילו את העומס פי עשר? עכשיו תכפילו את העומס פי 100? מתישהו, at scale, כל הנחות היסוד שעשינו עד עכשיו נשברות ולא תקפות יותר, מה שעובד על המחשב של המפתח לא בהכרח עובד על שרת פרודקשן ומה שעובד על שרת פרודקשן לא בהכרח עובד בקנה מידה של ספקית שירות קטנה ובדרך כלל לא עובד בקנה מידה של ספקית גדולה?

ונניח שצלחנו את כל המכשלות האלו, האם זה בכלל נכון לעשות? האם יש מערכת, לא רק מערכת מחשוב, שמתוכננת לעבוד קבוע בתפוקה מלאה?  אני לא מכיר כאלו, אתם מכירים? אפילו ברמת כבלי החשמל, אנחנו מבדילים בין מתח רגעי ומתח קבוע, בין שיא ובין שגרה, בין כמה הכבל מתחמם בשיא וכמה הוא מתחמם בשגרה ויש הבדל בפינוי החום וכו'.

המקומות היחידים שאני מכיר שלוקחים מערכת לקצה ככה, אלו מקומות שמקריבים אמינות לטובת ביצועים. דמיינו מכונית Formula1 למשל, המכונה מתוכננת לעמוד בעומס מקסימלי למשך שעתיים, מתוחזקת על ידי צי של מהנדסים במשך כל השבוע בין המרוצים ומוחלפת כל שנה בדגם חדש יותר, מהיר יותר (לא תמיד מהיר יותר ראו המקרה של מרצדס בזמן האחרון למשל 😊), וזה נכון גם למשל, לפעמים, בסביבות HPC, אנחנו לא מתכננים מערכות כאלו לריצה ארוכת טווח, אנחנו לא צריכים את המערכת הזו לתפקד 100 אחוז במשך עשורים קדימה, אנחנו מקריבים את שרידות המערכת לטובת ביצועים, אנחנו רוצים לקצר את הזמן לקבלת המענה, תוצאת החישוב, שאלת המחקר.  

טוב יצא ארוך יותר ממה שחשבתי,

כמו תמיד מאד אשמח לשמוע מה חשבתם (הבת שלי ראתה שאני עובד על הפוסט הזה ושאלה אם אני מפורסם ואמרתי שלא אבל יש לי כמה עוקבים קבועים ואני גאה על כל אחת ואחד!),

בברכת בשורות טובות,

שישובו כל החטופים והחטופות במהרה אמן וכל החיילים והחיילות בריאים ושלמים!

שלכם כרגיל,

ניר מליק

כנסים, כופרות ועוד קצת AI

ביום שלישי האחרון היה לי העונג לדבר בכנס Nutanix Cloud Day, הכנס הטכני השנתי ללקוחות נוטקניס בישראל. עליתי אחרון והייתי כל מה שהפריד בין באי הכנס וארוחת הצהרים אז הייתי צריך להיות מהיר ונמרץ ואני מקווה שעמדתי במשימה. לא קל לדבר על אחסון מידע בענן ההיברידי כשהקהל כבר מריח את הפילה שאגב היה פשוט מעולה!

בחרתי לשלב במצגת שלי תמונות מ"שכחו אותי בבית" בתקווה וזה יעזור לקהל להתמקד במסר העיקרי והוא שפתרון אחסון מידע מודרני חייב להיות פשוט לניהול ופשוט לצריכה והוא חייב לאפשר לנו לקבל תובנות על המידע שלנו, לאפשר לנו לקבל מבט מהיר ואפקטיבי על "מפת הקרב" ולתת לנו כלים להתמודד עם הבלתי צפוי.

מעבר ללחימה הנוראית בעולם הפיזי, מאז 7.10 אנחנו מתמודדים גם עם מתקפות מאד אגרסיביות בעולם הסייבר. המלחמה הזו עושה פחות כותרות מחוץ לעולם ה IT אבל היא אמיתית והיא קשוחה מאד, בימים האחרונים יש לי נקודת מבט די ישירה על אחד הקרבות המתחוללים בזירה הזו והמצב מאד מדאיג. אחד הכלים הנפוצים במלחמה הזו זכה לכינוי BiBi-Linux (כן כמובן שהיוצרים של הכלי לא בחרו את השם במקרה) והוא עושה שמות בארגונים ישראליים מאז התגלה באוקטובר.

חשוב מאד לדבר על הפן הזה של המלחמה ולהתכונן כי המתקפה תגיע. אין דבר כזה "אנחנו לא ארגון מותקף", אין ארגונים "לא מעניינים" ואין ארגונים שהמידע שלהם לא חשוב, גם בתחום הסייבר תוקפי חמאס וחיזבאללה לא מסננים ולא ממיינים, הם פורצים לכל ארגון שהם מצליחים לפרוץ והנזק אדיר. העלות הישירה של שלושה-ארבעה ימי השבתה של הארגון, של שעות נוספות לצוותי אבטחת מידע, העלות של צוותי incident response מקצועיים שמוקפצים מעכשיו לעכשיו, אובדן מידע, העלות העקיפה של פגיעה במוניטין הארגון, פוטנציאל של אובדן לקוחות או ביזנס חדש, צריך להניח מראש את התשתית הנדרשת על מנת למנוע, לגלות ולהתמודד.

תמיד מתחילים מדברים פשוטים ובדרך כלל חינמיים לחלוטין כמו הפרדת רשתות תקשורת או מדיניות החלפת ססמאות, אם לא עשיתם את אלו מעט מאד דברים אחרים רלוונטיים עבורכם, טכנולוגית ותקציבית. אין טעם לבנות בונקר אם לא לימדת את העובדים לנעול את הדלת. חובה לוודא שיש לכם פתרון גיבוי, כתבתי בעבר על מה זה גיבוי ועל גיבוי קלסי באסטרטגיה של 3-2-1 ובשורה תחתונה כדאי להחזיק פתרון גיבוי מחברה מוכרת, לחדש את הרישוי שלו ולוודא תקופתית שהוא עובד על ידי שחזורים מדגמיים. זה קו ההגנה האחרון שלנו בזמן אירוע ולפעמים הוא זוכה רק לאדים של מה שנשאר בדלי התקציב שלנו, חבל.

בהרצאה שלי בכנס תיארתי בקצרה את היכולות המובנות בפתרון שלנו להתמודד עם מתקפות כופרה למשל, על ידי זיהוי חתימות וגם על ידי זיהוי אנומליות בהתנהגות משתמשים, אנחנו יודעים לזהות באופן מהיר שמתרחש אירוע כופרה. במקרה של מתקפה כזו אנחנו יודעים לעצור את היוזר התוקף או להפוך את כל שרת הקבצים המותקף ל read only, ליצור באופן חד ערכי רשימה של הקבצים שהותקפו ולספק אפשרות שחזור בלחיצת כפתור מסנפשוט נקי. אין הרבה שירותים כאלו שמובנים במערכות אחסון מידע ואתם חיים לוודא שבפעם הבאה שאתם בוחרים פתרון אחסון מידע הוא כולל מנגנון דומה. כמובן אחרי שעשיתם את הבסיס של הפרדות רשתות עדכון ססמאות וכו', צריך לנעול את הדלת לפני שהולכים לקנות דלת חזקה יותר, זוכרים?

קצת עדכונים בעולם ה AI

בפוסט הקודם דיברתי קצת על כלי AI חינמיים שזמינים לכולנו והאמת היא שרימיתי, השתמשתי בפוסט הדי-בסיסי ההוא כדי לעזור להעצמי להתכונן להדרכה על AI לכיתה של הבת שלי, כיתה ו'-2 האלופה! מקווה שהיה להם כיף ומעניין כמו שהיה לי, אולי הגזמתי קצת כשהתחלתי לדבר איתם על אפיסטמולוגיה ועל ההבדל בין התפיסה של אריסטו לשל אפלטון לגבי איך אנחנו בכלל לומדים משהו. אבל אני חושב שזה דיון חשוב ומעניין לפחות כרקע לנושא הבא, אם אנחנו לא מבינים מספיק טוב איך אנחנו לומדים, איך אנחנו יכולים ללמד מחשבים ללמוד כמונו?

מאז קרו שני דברים סביב Goolge Bard שכדאי להכיר, הראשון והפחות "מעמיק" הוא שהכלי שינה שם ועכשיו הוא נקרא Gemini. השני יותר מעניין והוא נחשף, כמו הרבה דברים אחרים, בשרשור טוויטר (אני מסרב לקרוא לזה X)

מסתבר שמאד קשה לגרום לג'מיני ליצור תמונות של גברים לבנים, האלגוריתם כאילו "מתעקש" להכניס גיוון בדמויות שהוא מייצר, כולל נאצים כהי עור, ויקינגים בעלי מראה אסיאתי מובהק וכו'. כשמנסים לדייק את הפורמפט נתקלים בבעיה קשורה, ג'מיני שומר על תקינות פוליטית ולא אוהב את זה אם מבקש "גבר שחור" או בקשות כאלו, הוא מוצא את זה פוגעני.

מערכות הAI רחוקות מלהיות חסינות טעויות ונראה שההבנה שלנו סביב אלגוריתמיקה "נכונה" עדיין מתפתחת למרות ההתקדמות המאד מרשימה בתחום בזמן האחרון.

זה כולל גם סתם פאדיחות בינלאומיות כמו הצוץ הזה של שר החוץ ישראל כ"ץ שמרוטווט על ידי משרד החוץ שלנו שכולל טעות בכיתוב בדגל ברזיל וגם דגל ישראל רחוק מלהיות דגל תיקני:

גם לאחרונה, open.ai שהתניעו לדעתי את המהפכה הנוכחית עם ChatGPT שלנו, או בכל מקרה הפכו את מנועי ה AI לנגישים ומוכרים לכולם (ותמיד כדאי להזכיר את פתרון ה GPT-in-a-BOX  שלנו בנוטניקס אם גם החברה שלכם רוצה להאיץ את הכניסה שלה לתחום. ), הכריזו על מה שנראה כמו השלב הבא באבולוציה, כלי חדש שנקרא SORA לייצירת קטעי וידאו על פי פרומפט והתוצרים שפורסמו נראים סופר מרשימים ומשכנעים אבל כרגע הכלי עוד לא פתוח לקהל הרחב.

עוד קצת דילמות ב"שגרה" החדשה

בפוסט הקודם דיברתי עם על השילוב בין רבדי המציאות הישראלית, המלחמה, החטופים והחיים שנמשכים בעורף ואחרי ארבעה וחצי חודשים זה מרגיש רק יותר קיצוני, חברים שכנים ולקוחות שנקראו לדגל ב7 באוקטובר משתחררים ממילואים, חלקם כמה מוזר כבר חזרו למילואים לסיבוב שני, ובבית הולכים לכנסים, לארוחות עיסקיות, יוצאים לחגוג אירועים פרטיים, השילוב ממשיך להיות מוזר, לשבת במסעדה טובה עם לקוח ולחגוג את ההצלחות העיסקיות המשותפות ותוך כדי הארוחה לשמוע ממנו סיפורים על המילואים שלו, על המשפחה שלו מהדרום ומה שעבר עליהם ועדיין עובר, המציאות מורכבת וזו דילמה שחוזרת בשיחות לפני ואחרי האירועים האלו, עד כמה הם לגיטימיים? עד כמה הם בלתי נמנעים? עד כמה הם בעצם חלק מהנצחון או לפחות מההתמודדות? האם כמו שאמרו בתקופת הקורונה, זה הנורמאלי החדש?מה דעתכם?

בברכת בשורות טובות,

שישובו כל החטופים במהרה אמן וכל החיילים והחיילות בריאים ושלמים!

שלכם כרגיל,

ניר מליק

קצת כלי AI לשבירת "שגרת המלחמה" עדכון על VMware ופרויקט סיליקה מתקדם

אחד הדברים המוזרים בתקופה הזו זה השילוב הבלתי נתפס בין המצב המדיני למצב האישי, מה שנקרא חצי בצחוק חצי ברצינות War-Life Balance. איך משלבים בעצם בין העובדה שהמדינה הותקפה באופן רצחני ובעוצמה חסרת תקדים, קהילות שלמות נפגעו ומאז מתחוללת מלחמה נוראית בעזה ועם זה, לצד זה, החיים ממשיכים? מצד אחד הזמן עמד מלכת ועדיין שמחת תורה ומצד שני אנחנו כבר בנר שביעי של חנוכה.

לפני סוכות בישיבת הצוות דיברו איתנו על זה שאחרי החג נחזור למשרד לשלושה ימים בשבוע וכמובן שאחרי שמחת תורה זה לא קרה, לא חזרנו למשרד בכלל כי לא חזנרו לתפקד בכלל לכמה ימים ואז חזרנו לתפקד קצת ואז גם חזנרו למשרד לישיבה שבועית והנה אחרי חודש וחצי אמרו לנו שבמסגרת "שגרת המלחמה" חוזרים לתכנית ההיא.

אז הייתי במשרד בשבוע שעבר, נחמד בווי-וורק ונעים אבל אכלתי סלט מול החלון וזה מה שראיתי מולי.

איך באמת משלבים? מישהי כתבה בטוויטר שמסוק זה דווקא אופטימי כי זה אומר שיש סיבה למהר, עוד יש על מי להלחם, שבשביל הרוגים לא מביאים מסוק. מוזר.

בשבוע שעבר גם יצאנו כל הצוות להתנדב ביחד בקטיף קלמנטינות וביחד עם חברים במסגרת "אחים לנשק" ירדתי גם לעוטף למושב מבטחים לקטוף עגבניות במשק ממן. טל ממן זכרונו לברכה היה חלק מכיתת הכוננות של המושב ונהרג בקרב הבלימה. המחבלים נסוגו והמושב ניצל.

שוב שילוב מוזר. היה כיף לקטוף עגבניות, מפטפטים עם החברים מסביב, מישהי שמה מוזיקה ברמקול קטן. וכל הזמן ברקע רעש תותחים יורים, מעל החממה כל הזמן תנועת מסוקים וכמה פעמים שמענו גם שיגור רקטות שחלפו מעלינו.

אבל אין ברירה כנראה כי החיים בכל אופן ממשיכים, לרובנו בכל אופן. זו לא תנועה חלקה, אין כאן באמת שגרה "שגרתית" אבל יש כאן תנועה בכל אופן.

בזמן האחרון במסגרת חיפושי הסחת דעת מכל מה שקורה בחוץ, הצלחתי להתחבר קצת לעניין כלי ה AI השונים. אין לי סבלנות לכלים המורכבים שמצריכים להתחבר לשרתי דיסקורד וכאלו אבל יש כלים פשוטים שדווקא כיף לעבוד איתם. חבר הכיר לי למשל את אדובי פיירפליי וזה מה שנוצר לי כשהכנסתי את הפרומפט

Nutanix hybrid multi cloud platform, לא רע הא?

פיירפליי קצת יותר התקשה לשלב לי את a happy person working at her computer terminal connected to the Nutanix hybrid multi cloud platform אבל הי זה עדיין לא רע

זה אגב מה שקורה כשמכניסים את התמונה האחרונה לכלי שנקרא stable video diffusion

עבר כבר לא מעט זמן מאז ש Chat GPT נכנס לחיינו והזכרתי את הפתרון של Nutanix לעולם הGPT בעבר אבל אני לא חושב שסיפרתי לכם שאת סוף השבוע שאישתי ואני בילינו ביחד באיסטנבול לפני כמה חודשים תכננתי באמצעות הג'בטה בכל מקרה ניסיתי לעבוד עם הג'בטה שוב לאחרונה. קיבלנו כרטיס מוזל לסרט ילדים ובפוסטר של הסרט מצויין שהוא מהיוצרים של "מדגסקר" אבל משהו היה נראה מוזר כי האולפן הוא לא dreamworks אלא איזה אולפן סרטים רוסי והייתי סקרן, האם אמנם הסרט הוא מאותם יוצרים?

במקרה ראיתי גם טוויט שמדבר על זה שהג'בטה מציעה תשובות טובות יותר אם מבטיחים לתת לה טיפ!!!

אז ניסיתי גם והבטחתי טיפ שמן אם אקבל תשובה טובה:

הג'בטה גם לא הצליחה להשוות את רשימת הקרדיטים:

אגב אני כמובן בכל הכלים משתמש בגרסא החינמית, אם תהיתם, כי אני די קמצן, ויתכן שבג'בטה 4 התשובה היתה משמחת יותר אבל ראו זה פלא, עברתי לשאול את בארד של גוגל את אותה שאלה וראיתי את האור:

מצאנו את הקשר, יש אדם אחד, בילי פרוליק שמו, שמופיע גם ברשימת הקרדיטים של מדגסקר וגם של הסרט אותו אני מתכנן לראות עם בני הקטן, סרט ההמשך של "תעלול של טיול", "תעלול של משלוח".

Bard אפילו ידע להגיד שבילי הוא הכותב של "תעלול" ואחד מארבעה כותבים של "מדגסקר":

אני מרוצה מבארד אז אנצל אותו עוד שניה גם כדי לחזור רק רגע אל הפן המקצועי שהזנחתי בבלוג הרבה זמן אז:

שימו לב לזה כי זה שינוי מאד משמעותי. חברת VMware נרכשה על ידי Broadcom. בצעד שכולנו ידענו שיבוא אבל עכשיו הוכרז רשמית, הם מפסיקים מיידית למכור את המוצרים שלהם במודל perpetual ועוברים למודל subscription, יתרה מזאת הם גם מפסיקים באופן מיידי לחדש שירות על מוצרי perpetual קיימים. במסגרת ההודעות הרשמיות לאחר השלמת הרכישה הם גם הודיעו כי הם נפרדים מקו מוצרי ה End User Computing. אלו שינויים מאד משמעותיים בחברה ששלטה ללא עוררין בשוק שלה וזו רעידת אדמה בעולם שלנו.

דבר אחרון, עברו כמה שנים מאז שהזכרתי את פרויקט סיליקה ולא מזמן נתקלתי בפוסט של חבר שלי אדריאן שמקשר למאמר של מיקרוסופט שמדבר על ההתקדמות הפרויקט, אני שמח שהוא לא נזנח, הפוטנציאל לשמ כמות כל כך גדולה של מידע למשך כל כך הרבה שנים מאד מלהיבה אותי

בברכת בשורות טובות,

שישובו כל החטופים במהרה אמן וכל החיילים והחיילות בריאים ושלמים!

שלכם כרגיל,

ניר מליק

מאג על הגג

זה לא פוסט שגרתי כי שום דבר לא היה שגרתי בשבועות האחרונים.

ביום שישי שלפני המלחמה הייתי במשמרת התנדבות רגילה של מג"ב וזה הדבר ה"רגיל" האחרון שעשיתי ובעצם יצא שמיום "לפני המלחמה" ועד עכשיו אני בסבבים של סיור מג"ב או שמירה אזרחית על הישוב או מפגשים על תוכנית הגנת הישוב או חלוקת כובעי זיהוי לחולית כיתת הכוננות או מטווח או עוד אלף דברים שקשורים לביטחון ואני בכלל גר במושב מנומנם במרכז הארץ אני לא יכול לדמיין בכלל איך נראים החיים של מי שגר במקומות מסוכנים על אמת.
כמו כולם כנראה, הייתי צריך לעשות את כל זה ביחד עם המשפחה, העבודה, החדשות, הרגשות. מאד מורכב, מתיש.

בשבת בבוקר אחד השכנים התחיל לצעוק בקבוצת הווטסאפ שאנחנו חייבים לצאת לשמור על המושב ושאנחנו בכלל לא מבינים מה הולך בדרום. זה לקח רגע להבין שהוא רציני ותוך שהוא צועק כבר הווטסאפים והטוויטר התמלאו עדויות וכולנו קפצנו. אנשים זרמו מכל עבר, שכנים שהיה לי ברור שיבואו ושכנים שהייתי בהלם שבאו, יצאו לעמוד בשער, לסייר בשדות, בין הבתים, להקים חסימה בצירים האחוריים ותצפיות בנקודות קריטיות. גם אני הייתי איתם, טסתי מהבית לנקודת מג"ב בישוב, חתמתי על נשק ארוך וחברתי לשכנים שלי בשער. חברים אחרים להתנדבות במג"ב יצאו לסיורים באיזור וכשחזרו דיווחו שאנחנו הישוב הראשון להגיב, היחידים שהרימו אופרציה כזו. כבוד וגאווה לקהילה בה אני חי!

כתבתי בעבר הרבה על קהילה, כאן וכאן וכאן למשל גם כתבתי על קהילה וגם חלקתי מתכון ללימון כבוש וכאן גם כתבתי על קהילה וגם קראתי לכם להתנדב למג"ב כמוני וזה הפך רלוונטי מתמיד לצערנו בימים אלו. קשה להמעיט בחשיבותה של קהילה אבל לא תמיד רואים באופן מובהק איפה היא חזקה ואיפה לא. חברה מהמושב היתה בחו"ל ונתקעה שם כי לא היו טיסות הביתה. לקח לה כמה ימים לחזור, עם בעלה והילדים, דרך יוון, באמצע הלילה בטיסה לא מתוכננת אחרי שפגשו שם גם הפגנות לא נעימות של תמיכה בפלסטינים, היא אומרת לי עם דמעות בעיניים שרק כשהגיעו ממש לשער המושב וראו את החברים שלנו שם בשער, הצליחו לראשונה לנשום.

אז השיעור הראשון שאפשר וכדאי לקחת כאן הוא קהילה, לוקח הרבה זמן ועבודה סזיפית לבנות קהילה. אני מעורב גם בקהילת משתמשי נוטניקס בארץ ולוקח על עצמי לחזק את הקהילה הזו. אין תחליף לכוחה של קהילה, אנשים שאיכפת להם, שיתנדבו לתרום ללא כל ציפיה לקבל בחזרה, נכון בשגרה ונכון בחירום, נכון סתם בעיצה בזמן ונכון בממש התגייסות להסעות וחילוץ פיזי וביניהם תרומה כספית, תרומת עוגות וכל מיני דברים אחרים שמרכיבים את החיים.

כבר מעל שבוע הקובץ הזה פתוח כי זה הכיוון שתכננתי ללכת אליו, כמו שראיתם למעלה, "השיעור הראשון" כי חשבתי שהאירוע הגדול הזה שמתרחש עלינו יכול ללמד אותנו גם פרקים בשגרת IT ככה שאני יכול קצת לפרוק מה שרץ לי בראש ובלב מצד אחד ואולי נלמד ביחד כמה לקחים חשובים מצד שני. אבל איך אפשר? איך אפשר להתנהג כאילו הכל רגיל? מה זו בכלל "שגרת מלחמה"? היום קיבלנו אימייל פנימי בעבודה עם סקר על הכנס הבא שלנו בלאס-וגאס, מה סביר פה? מי מתכנן דברים כאלו בימינו יש לנו אחים שלא יודעים איפה ישנו הלילה ואחיות שעולות על הטנק שלהן ונכנסות באש לעזה? אז כל מה שיצא לי באמת זה שיר של ד"ר סוס אז קבלו את "מאג על הגג" בתקווה שמתישהו החיים הרגילים שלנו יחזרו.

יש מאג על הגג
ופצמֵר במקרר
גם אקדח במיטה
למרות כל אלו לא ישנתי שבועיים
ומלחיץ לי נורא

הילד על הראש
חזרה הילדה מההסעה
מחבק את שניהם ומסתיר הדמעה

שמרתי בלילה
היה ממש משעמם
למרות שבדרום העסק התחמם

היכונו לפלישה אמר מפקד הכיתה
חלקנו עוגה עם השכנים
הם שמחו נורא

הילד שלהם בצבא
וגם הבנים של ההם משמאל
ועל החבר מבארי פחדתי לשאול

וזה כיף שבטוח לכם
שם בפורטוגל וניו-גרז'י
אצלנו נכנסים עכשיו קרקעית
עד פילדלפי

אבל יצאנו משם
למה לחזור
כמה עוד חרא נאכל ומרור

אתמול החזרנו אחת
חטופה, תצפיתנית, אחת מישלנו
אז מה זה אומר
שעוד נינצל פה כולנו?

איך לדבר על זה בלי לדבר על זה?

אולי זה יעבור לי בקרוב אבל בינתיים אני עוד מתלהב מאד מה Las Vegas Sphere עליו חפרתי לכם כאן וכאן אז למקרה שפספסתם השבוע המבנה נחנך סופסוף במופע של U2 שתהיה להקת הבית וזה נראה אפילו יותר מרהיב ממה שחשבתי שיראה!

בשני הפוסטים האחרונים שקישרתי אליהם כאן למעלה דיברתי גם על הכנס השנתי שלנו בואגס ואני רוצה לחלוק אתכם משהו שתרגלנו שם באופן אקטיבי, במהלך סימולציות רבות, תרגלנו שם איך לדבר עלינו ועל המוצרים שלנו בלי לדבר עלינו ועל המוצרים שלנו. אני לא רוצה לחפור על הענין מהזוית שלנו, של צוות המכירות, אבל אני רוצה להציע לכם לחשוב ולנסות את זה מהצד שלכם כמשתמשים ולקוחות.

הרבה פעמים כשאנחנו מקבלים מסמך דרישות, RFI, RFP, וכאלו, אנחנו מקבלים רשימת מכולת של מה הלקח רוצה לקנות ברמה של פורטים, מעבדים, דיסקים, תמיכה בסוגי רפליקציה או סוגי RAID וכאלו אבל הרבה פעמים מדלגים על הכוונות והמטרות, על מה הארגון רוצה להגיש על ידי אותו מפרט שהוא רוצה לרכוש ועל זה שווה להתעכב.

לפעמים אנחנו בעצמנו לא יודעים מה הארגון שלנו מנסה להשיג, מה התועלות שהוא רוצה לסגל לעצמו על ידי היציאה למכרז או תהליך הרכש. נדמה לי שכתבתי את זה פעם אבל הרי מנכ"ל החברה לא באמת צריך לדעת אם במתגים החדשים יש 48 פורטים או 96 פורטים והדירקטוריון שלנו לא תמיד יודע בכלל מה זה מתג.

האם אנחנו יודעים מה כן מעניין אותו? האם כל השדרה הארגונית שלנו מיושרת על המטרות העיסקיות של הארגון? כולם יודעים לאן הולכים ואיך מגיעים לשם? ברור שחלק גדול ממה שאנחנו, כולנו, עושים זה לדאוג שהאור ממשיך לדלוק, אנחנו עובדים, מתאמצים, מוציאים כסף ואנרגיה על מנת שהקיים ימשיך להתגלגל קדימה, אבל לא כולנו, לא תמיד, יודעים מה עוד צריך ואפשר לעשות על מנת שהארגון שלנו ירוויח יותר, או בקלות יותר, או מהר יותר.

ולכן, במקום זה, במקום להתחיל מכמות פורטים, או שמות של מוצרים, או מק"טים, צריך להתחיל מלמעלה. איך אנחנו עוזרים לארגון שלנו להשיג את המטרות שלו? לדוגמא: אם נקצר זמני פיתוח באמצעות אוטומציה של תהליכי הקמת סביבות פיתח ובדיקות, הארגון שלנו יוכל להשיק את המוצר הבא שלו מהר יותר ולהתחיל למכור אותו מוקדם יותר, זו תועלת עיסקית ובשלב הזה, בשלב של ניסוח הדרישה, זה לא משנה אם בחרנו בפלטפורמה א' או ב' על מנת לספק את היכולת הנגיש את תהליכי האוטומציה. בשלב הזה אנחנו רק צריכים להגדיר שאנחנו רוצים לאפשר לצוותי הפיתוח לבחור איזו סביבה הם רוצים להקים לעצמם מתוך פול המשאבים שמוקצה לטובתם ולהקים את הסביבה הזו בצורה אוטומטית מהירה ואמינה כל פעם מחדש.

התרגיל המחשבתי הזה מגדיר את התוצאה ורק אחר כך אפר להכנס לדיון על איך משיגים את התוצאה הזו. כן, ברור שבסופו של דבר מתג צריך מספיק פורטים בשביל לחבר את כל המכשירים הרלונטיים בארגון אחד לשני והכבלים צריכים להיות באורך המתאים על מנת לחבר את המכשירים אל המתג בצורה נוחה ומאיכות טובה מספיק על מנת שהחיבור יהיה אמין אבל את החלקים האלו אנחנו מקבלים בעצם מכל יצרן מתגים בינוני ומעלה, מה עוד הוא יודע לתת לנו על מנת לעזור לנו לדחוף את הארגון קדימה?

זה לא פוסט ארוך או מורכב במיוחד אבל אני חושב שהוא מציע כיוון מעניין ומאד אשמח מאד לשמוע מה דעתכם!

שלכם כרגיל,

ניר מליק

Nutanix SKO, AOS 6.7, CISCO ACI and fun runs!

אז לא שודרגתי בטיסה הלוך.

שילמתי, לא מעט כסף, בשביל לשדרג את עצמי מחלקה אחת, מeconomy ל economy plus והיתה לי תקווה שאזכה לשדרוג אל economy premium. זה לא קרה. זה לא קרה כי הטיסה היתה מפוצצת עד הגבות, אנשים ישבו גם בתאי האחסון כאילו היה זה צי'קן-באס בדרום אמריקה, לא הייתי עירני מספיק לעבודה שבאותו שבוע, מעבר לכביש מאיתנו בוגאס, יתקיים גם כנס המכירות השנתי של Cisco ובסן פרנסיסקו יתקיים הכנס הטכני השנתי של Google Cloud.

השדרוג היה יקר לטעמי אבל אסטרטגי מאד, טיסה של 14.5 שעות ועוד שעה שלמה בהמתנה בתוך המטוס על הקרקע כי הטיסה נוחתת לפני שהאימגריישן בסן פרנסיסקו נפתח! בלי תוספת המקום לרגליים הייתי מת! אבל לא צריך לרחם עלי יותר מדי, בטיסה הביתה זכיתי לשדרוג ל economy premium, היה תענוג!

בכל מקרה הקדמתי קצת את המאוחר, למי שלא עקב אחרי הפרקים הקודמים, לפני שבועיים טסתי לכנס המכירות השנתי שלנו בוגאס. היה אש!

סיפרתי לכם שאני מתרגש לראות את ה Sphere החדש, תשמעו, זה ח'תכת דבר מרשים. כהערת שוליים אספר רק למי שלא מכיר את וגאס, את קנה המידה העצום של כל דבר בעיר, שהsphere ממוקם ממש מאחורי המלון בו היה הכנס, Wynn. ההליכה מהכניסה של המלון אל הספיר שכאמור נמצא מאחורי המלון, היא הליכה של שני קילומטר, רק להקיף את המלון!

בכל אופן זה מבנה אדיר סופר סופר מרשים ואני בטוח שהביקור בו כשיפתח יהיה עוד יותר מרשים. לפי הדיווחים כרטיסים ל U2, לקהת הבית, יתחילו בסביבות 192 דולר, יקר אבל לא בשמיים עבור חוויה חד פעמית שכזו ובטח לאירועים אחרים יהיו גם כרטיסים זולים יותר.

סיפרתי לכם גם שאני מתכוון לצאת לרוץ והייתי בהלם שיותר מארבעים איש התעוררו והתייצבו בשש בבוקר בלובי המלון כדי לצאת לרוץ ביחד. ה Strip המפורסם כמעט ריק בשעות האלו אבל היה מאד מאד חם ואני רץ איטי גם ככה. לעומת מזג האויר בחוץ, באולם הכנסים היה קפוא לרמה שאפילו אני ישבתי עם ג'אקט ולראשונה מזה הרבה שנים נתפסו לי השרירים האחוריים ברגליים תוך כדי ישיבה, היה קשה לי לקום מהכסא. צרות של עשירים כנראה.

בנוגע לאירוע עצמו, היה פשוט תענוג, הכנס היה מעניין, פגשתי מלא אנשים, פשוטי עם כמוני וגם בכירים ואפילו זכיתי בכבוד הלא צפוי של לעלות לבמה ולקבל את פרס EMEA SE Rookie of the year. דקה לפני שקראו לי לבמה עוד התבדחתי עם המנכ"ל שלנו שזה בטח כמו בצבא שממציאים פרסים כדי להרגיע חיילים ממורמרים.

זוכרים שאמרתי שבמקביל אלינו התקיים גם כנס המכירות השנתי של Cisco ? מדובר באירוע הרבה יותר גדול של חברה הרבה יותר גדולה. כמה יותר גדולה? סטינג וקייטי פרי גדולה, איי שיט יו נוט!

בכל אופן הכנס שלנו, ושלהם, נפתח בהכרזה משותפת מטורפת של שיתוף פעולה אסטרטגי בין החברות ומעכשיו סיסקו יכולה למכור את מוצרי נוטניקס כ OEM מלא. ההכרזה הזו, העיסקית ברובה, מגיעה בליווי השקעה של היכולת שלנו להתממשק אל פתרון ה ACI שלהם. נסכם רק עבור מי שפספס את ההכרזה על האינטגרציה מול ACI, ניתן עכשיו באופן חלק לייצר Policy אחיד של מיקרוסגמנטציה על פי Nutanix Flow ועל פני Cisco ACI ביחד ועל ידי זה בעצם לסלול "צנרת" אחת של מידע על פני כלל ציוד התקשורת, אבטחת המידע ובתוך השכבות הוירטואליות.

עכשיו, היכולת לרכוש מהחברים בסיסקו ישירות תשתיות תקשורת, אבטחת מידע, תקשורת אלחוטית, שרתים, software defined network וגם פתרון multi-cloud infrastructure אמיתי עם שכבות של אחסון חכם, מיקרוסגמנטציה ואוטומציה (מעשה ידינו להתפאר) אומרת למעשה שלקוח יכול לקנות פתרון קצה לקצה מספק יחיד ובמקרה של סיסקו זה ספק שחי אנטרפרייז ולמרות שהוא ענק אין לו שלוש מאות קוי מוצר שונים להתבלבל ביניהם. יש מיקוד אדיר כאן ויכולת למנף הרבה מאד כוח וזו בהחלט שיחה ששווה לכל לקוח להתחיל לנהל עם סיסקו.

*** עדכון***

מאז הכנס עברו שבועיים ועכשיו גם יצאה הודעה רשמית על הפסקת קו מוצרי ה Hyper-Flex של סיסקו ככה שמעט אי הבהירות והתחרות הפנימית שלהם הוסרו גם הם, קדימה הסתער!

***סוף עדכון***

עוד במסגרת סוף אוגוסט העמוס הכרזנו גם על גרסא 6.7 של הפלטפורמה AOS.

שני דברים עיקריים שחשוב לדעת במסגרת ההכרזה הזו, שתי יכולות שחשובות בעיני. הראשונה היא היכולת להקפיץ מכונה וירטואלית חיה בין קלאסטרים. יכולת זו מרחיבה יכולת קיימת לבצעה הגירה חמה של קבוצת מכונות ומשפרת את הגרנולריה, את רמת השליטה והניהול. היכולת השניה שאני אוהב היא היכולת לבצע tiering של סנפשוטים ממערכת הפרודקשן לשכבת אובג'קט בענן ועל ידי כך לחסוך בנפח האחסון המקומי.

כמובן שאת כל מה שמעניין אתכם לראות בעצמכם אפשר לנסות hands-on במעבדות המודרכות שלנו, מעבדות ה test drive, נסו וספרו לי איך היה?!

אשמח מאד לשמוע מה דעתכם!

שלכם כרגיל,

ניר מליק

יאש, ג'בטה בבית פנימה וכדור טכנולוגי במדבר

וורבשטה רומנשטה?

בשבוע שעבר בילינו חופשה משפחתית מוצלחת מאד ברומניה, באיזור יאש. עקבנו כמעט במדויק אחרי המסלול בבלוג הזה של רוית שאני לא מכיר אישית אבל נהנה מאד מההמלצות שלה:

המחירים קצת עלו מאז הטיול של רוית שם בשנה שעברה ועם הזינוק בשער הדולר בחודשים האחרונים המחירים יקרים עוד יותר ולמרות זאת עדיין מדובר בחופשה ברת השגה, באופן יחסי. הנופים יפים, האוכל מעולה, האנשים נחמדים ויש שפע אטרקציות. דברו איתי לגבי המלצות ספציפיות אם אתם בעניין!

ChatGPT-In-a-Box

באותו שבוע, הכריזה ניוטניקס על פתרון GPT-in-a-Box או בשם החיבה שלו, כבוד ג'בטה בבית פנימה

אם אתם עוקבים אחרי הפודקסאט "למה סייבר", בטח יצא לכם לשמוע את אישתי, הדס שני מליק, מתארחת שם בפרק שמדבר על הסיכונים בעולמות ה AI או הבינה המלאכותית מבחינת אבטחת מידע

והיה גם פרק יעודי על השכלול של מתקפות הסייבר באמצעות AI

אז לצד היתרונות הענקיים שכלים כמו ג'בטה הביאו, קיימים גם סיכונים וארגונים נאלצים לאזן בין המהירות ו"קיצורי הדרך" שהכלים האלו מביאים ובין הצורך לשלוט ולהגן על מידע, לאכוף רגולציה וכן, גם לשלוט בעלויות שכמו בכל כלי מגניב שמתפשט כמו אש בשדה קוצים בקרב המפתחים הנמרצים שלנו, זה מתחיל בחינם והופך להיות שורת תקציב מכובדת ככל שקריאות ה API הופכות תכופות יותר.

כאן, את המתח הזה, באה ניוטניקס לפתור. הפתרון כולל חבילה של חומרת ניוטניקס מבוססת GPU, רישוי לפלטפורמת הענן הפרטי של ניוטניקס כולל שירותי הקבצים ואחסון האובייקטים, Kubernetes, ומעל רכיבי התשתית האלו PyTorch כפריימוורק לAI וגם Kubflow כמנוע MLOps. הדבר היחיד שהלקוח צריך להביא זה רישוי למנוע Large Language Model (או LLM) מתוך המנועים שנוטניקס בחרה Llama2, Falcon או MPT ובטח בעתיד נוסיף עוד אם תהיה דרישה.

במסגרת הפתרון כמובן שעורכים גם סדנאות סייזינג מסודרות לאפיין את הפלטפורמה ואנחנו מלווים את הלקוחות משלב התכנון דרך הפריסה של הפלטפורמה, הטמעת מנועי ה LLM והתחלת הפעילות.

אם זה נשמע לכם מגניב אשמח לדבר איתכם על זה מאד!

Viva Las Running

התחלנו ברומניה ואנחנו מסיימים בארצות הברית. חלק ניכר מהצוות שלנו כבר טס ואני מצטרף אליהם במוצש וכולנו נפגשים בלאס-וגאס לאירוע ה Sales Kick-Off השנתי שלנו. מעבר לכנס עצמו אני מתרגש לקראת שני דברים. הראשון הוא קבוצה של רצים חובבים מתוך משתתפי הכנס שמתארגנת לריצת בוקר על ה Las Vegas Strip, נשמע לי מאד מגניב וכן, הפכתי להיות מהאנשים שמתכננים מראש לקום מוקדם ולצאת לרוץ ומתרגשים לקראת זה.

הדבר השני הוא ה Sphere ואם לא שמעתם על זה אז תדמיינו מבנה בצורת כדור. בתוכו כנראה אולם האירועים הכי מתקדם שאי פעם נוצר עם מערכות קול מטורפות כולל מערכת "קול" אחת שכל תפקידה זה לשדר את תדרי ה"תחושה" תדרים שאנחנו לא שומעים באוזן אלא מרגישים בבטן ומערכת קול נפרדת שתפקידה להיות מסוגלת "לזרוק" קול באופן ממוקד לכל כיסא באולם. כל תקרת האולם העגול היא מסך הקרנה משוכלל וכל המבנה העגול עטוף מבחוץ בזיליארד לדים שמאפשרים תצוגה סופר איכותית ודינאמית כמו בסרטון שלמטה, זה יהיה די מגניב!

אני לא מתרגש מהטיסה עצמה, בהלוך יש לי 15.5 שעות רצופות מתל אביב לסן פרנסיסקו ואז עוד טיסת קישור ללאס וגאס עצמה, אין לי אלא להתפלל לאלוהי השדרוגים המרחמים על הגבוהים, אמן!

אשמח מאד לשמוע מה דעתכם!

שלכם כרגיל,

ניר מליק

live blogging – Nutanix Migration in Motion webinar

אחרי שאתגרים טכניים מנעו מאיתנו לרוץ בשבוע שעבר, אנחנו מתחילים את הוובינר היום בשעה טובה, ירון (ירון המנהל הישיר שלי היי ירון!!!!) ואורי מציגים לנו את האופציות והטכנולוגיות להמרה של סביבות וירטואליות

החזון של נוטניקס זה לאפשר ללקוחות ליצור סביבה מרובת עננים ולאפשר חוויה של ענן ציבורי גם בענן הפרטי

.הפלטפורמה של נוטניקס מאפשר לצרוך שירותים כמו בענן, לא לרכוש ולהתקין מוצרים וכלים

כולנו מכירים שכבות Hyper-Visor של הדור הקודם, שאפשרו וירטואליזציה של שרתים כשכבה עצמאית, ולעומת זאת, כשב2015 נוטניקס הוציא את "אקרופוליס", על בסיס KVM, זה כבר היה הייפרוייזור שנבנה במיוחד לעולם ה HCI ולהתממשקות לענן הציבורי

למשל, מראש בנינו את המתגים הלוגיים שלנו כמ distributed switches, בעולם של ענן אמיתי אין הגיון ב standard switch

אז, אקרופוליס עברה סרטיפיקציה של עולם הפדרל האמריקאי, ברמה מאד גבוהה של אבטחה, מאד עשירה ביכולות שלה, דברים כמו EVC, Promiscuous mode, host profiles, אקוסיסטם מאד רחב, מקביל לרמות הרישוי

אז, אקרופוליס עברה סרטיפיקציה של עולם הפדרל האמריקאי, ברמה מאד גבוהה של אבטחה, מאד עשירה ביכולות שלה, דברים כמו EVC, Promiscuous mode, host profiles, אקוסיסטם מאד רחב, מקביל לרמות הרישוי הכי גבוהות של הייפרויזורים מתחרים

מערכת הפעלה אחת וממשק אחד גם לניהול יכולות מתקדמות של BC/DR, יכולות של multi tenant, ניהול RBAC בתוך עולם ה tenant

במבט על, אפשר להגיד שהמעבר מהמתחרה המוביל אל אקרופוליס, אין צורך בשום פשרה בעצם, מדובר בכלי בשל מאד שעומד ראש בראש מול המתחרים הכי מכובדים. בעולם הגדול אנחנו רואים 63% אחוז מהלקוחות שלנו שרצים על אקרופוליס וזה מקום טוב להזכיר שלקוחות שלנו בעצם חופשיים לבחור את ההייפרוייזור המועדף ESXI או הייפר-וי או אקרופוליס ובארץ אחוז האימוץ אפילו גבוה יותר עליהם,

אחד החידושים האחרונים שהוספנו זה היכולת לספק vGPU, לחתוך GPU פיזי לשכבות וירטואליות ולהקצות אותם למשתמשים

מנגון life cycle management אחוד מאפשר לנהל גם את רכיבי החומרה וגם את רכיבי התוכנה בממשק יחיד ובאופן אוטומטי, מאד מפשט את ניהול ה Stack ומקצר משמעותית תהליכי ניהול תחזוקה ושדרוג

אפשר לייבא OVA שנוצר לעולם ה VMware אל עולם האקרופוליס

מנגנון מיקרוסגמנטציה מובנה ברמת ה Kernel ומספק Layer-4 stateful firewall וגם הוא מנוהל מאותו ממשק ניהול אחיד

תמיכה מלא ב RBAC, SAML authentication, 2-factor, חסימה של גישה לניהול ללא Token, הרבה כלים לאבטחת הסביבה

שירות Audit ושירות אנליטיקה מתקדמים, סוגי קבצים, אנומליות בהתנהגות משתמשים, זיהוי וחסימת מתקפות כופרה

אחרי סקירה של ירון את נוטקניס ואקרופוליס באופן כללי, עוברים עכשיו לאורי לנושא ההגירה

בראש ובראשונה יש כלי של נוטניקס שנקרא Move שמאפשר הגירה של מכונות ורטואליות מ Azure, Hyper-V, AWS ומ VMware אל אקרופוליס. הגירה מחייבת Cut Off קצר בלבד, כיבוי המכונה שם והדלקה שלה כאן.

בכל רבעון מבצעים מעל 30,000 הגירות כאלו, זה פתרון מאד נפוץ ומוכר כבר

לקוחת שבוחרים להשאר עם VMware על גבי נוטניקס, כמו שהזכרנו כבר מוקדם יותר שזה אפשרים, ברגע שהם מוכנים לבצע את המעבר לאקרופלויס, אחרי שהתנסו במערכת וצברו נסיון ובטחון, אפשר לבצע in-place upgrade מ ESXI אל אקרופוליס, אין צורך בהגירה, יש הורדה רגעית של הקלסטר ולאחר מכן הקלסטר עולה בתצורה החדשה שלו כולל הסבה של כל המכונות שהיו עליו וכל המידע

אורי עובר עכשיו לדמו

יש כמובן הרבה סרטוני הדגמה ויש גם מעבדה וירטיואלית שלנו בסביבת test drive כדי לשחק עם הדברים בעצמכם שאפשר להגיע אליה כאן https://cloud.nutanixtestdrive.com/

אחד הדברים המעניינים בשימוש ב Move זו היכולת לבצע את ההגירה אל תוך רשת בדיקות, מעין בועה שרק אחרי שמעבירים מכונה וירטואלית אליה ורואים שהכל תקין אחרי ההגירה, מבצעים את ההגירה בפועל אל הרשת הנכונה

רמה נחמדה של אוטומציה, אפשרות להסרה של vmtools לעומת שמירה של כתובת mac למשל

הכלי אפילו יגיד לנו כמה זמן תיקח ההעברה וכמה זמן יארך ה Cut Over

יש שאלה מהקהל לגבי הגירה מ Proxmox וירון עונה שזה לא מכוסה ב Move אבל יש לנו הרבה נסיון בהסבות כאלו וזה יחסית פשוט כי גם Proxmox מבוסס KVM

מסיימים כאן את המפגש הוירטואלי, מקווים שהיה לכם מענין ונשמח לשמוע מכם במה תרצו שנתמקד בוובינרים הבאים!

תודה לכולם,

שלכם תמיד!

ניר מליק

לכתוב בלוג זה כמו לשחות, החלק הקשה הוא הקפיצה למים. אה וגם אינפינידט עושה me too

אני שומר את הקישור הזה לשרשור המעניין של עמית כבר הרבה זמן ורציתי לחלוק אותו אתכם, זה נראה לי כמו רעיון אדיר!

עמית מתאר כאן סדנא מרוכזת לצוות העובדים בחברה כשהמטרה היא לעודד את כולם לייצר תוכן איכותי עבור החברה ובמקביל לייצר לעצמם סוג של מותג ואני ממש אוהב את זה. אני חי את הבלוג הצנוע שלי כאן כבר שבע שנים בערך, אני נהנה לחלוק, אני כל פעם מופתע ומאושר לשמוע מעוד מישהו שהוא עוקב ונהנה ממה שיש לי להגיד ואני משוכנע שלרבים מכם קוראי הנאמנים יש מה להגיד גם, רק שלא ניסיתם אף פעם.

יש לי חבר טוב שמתאר כל יציאה מהבית כהרפתקה טולקינית וגם הוא לצערי לא כותב באופן מרוכז אלא מפגיז בעשרות הודעות ווטסאפ את מעגל החברים הקרוב שלנו, אני משוכנע שהוא הפסד אדיר לבלוגוספירה אבל לא כולם כמוהו, גם לא אני, ולפעמים הכתיבה לא זורמת, לפעמים אין רעיון ולפעמים קשה להבשיל את הרעיון לפוסט ועוד יותר קשה להבשיל אותו לכדי פוסט מעניין ומהנה אבל זה הרגל נחמד וכמו הרבה הרגלים אחרים הוא הופך קל יותר ככל שמנסים.

אתמול בערב פגשנו חברות של אישתי ודיברנו על שחיה, יש קלישאה מאוד מוכרת בין שחיינים שהחלק הקשה קשה באימון שחיה זה להכנס למים, אני חושב שזה אותו דבר לגבי בלוגים או אם נרצה להפוך את זה לדיון פסיכולוגי נרחב יותר אז גם כל מני הרגלים אחרים, להתחיל זה החלק הכי קשה. להתמיד זה גם לא קל אבל להתחיל זה קשה יותר. תתחילו!

בשבוע שעבר החברים באינפינידט הכריזו על פתרון הענן החדש שלהם, InfuzeOS Cloud Edition. ראשית, חלק מכם בטח זוכרים את פתרון ה"ענן" הקודם שלהם, Neutrix, שכתבתי עליו כאן למשל בפוסט הזה שאני מאד אוהב בגלל מארק ווטני או כאן ושנה אחר כך אינפינידט הכריזה כל תפיסת ה Elastic Data Fabric וסיפרתי לכם על זה כאן אבל באותם ימים זו היתה יותר תפיסה ורעיון מאשר סט של טכנולוגיות ופתרונות. Neutrix היה פתרון Cloud Adjacent כלומר מערכת אחסון פיזית שמותקנת בסמיכות לאחד האתרים של ספקית הענן ומקושרת אליו ככה שרובד המחשוב הוא "ענני" ורובד האחסון הוא פיזי. כמוני וכמו עוד כל מני דברים, גם ניוטריקס לא שרד את גל הקורונה באינפינידט 😊

אני זוכר אבל את השיחה שלי עם מנהל המוצר הקודם של אינפינידט, שנינו כבר לא שם אבל באותם ימים ישבתי אצלו במשרד ושאלתי על פתרון של אחסון וירטואלי של אינפינידט בענן, הוא טען שאין שום הצדקת כיום למוצרים כאלו והנה הם משיקים אחד כזה.

מעניין לראות לאן הם יקחו את זה, כרגע זה נראה כמו פוטנציאל בלתי ממומש. בהנחה ומעט הפרטים הטכניים שכריס מלור מספר לנו עליהם נכונים הרי שגרסת הענן שלהם כוללת כרגע רק EC2 instance יחיד ככה שהם מאד מוגבלים בכמות הביצועים שהם מסוגלים לספק ושרידות הפתרון מוגבלת ל SLA של ספקית הענן עצמה, 99.5% בלבד, מאד רחוק משבע תשיעיות שאינפיניבוקס רגילה מספקת.

זו רק גרסא ראשונה של המוצר ואני בטוח שעוד נראה שיפורים ושדרוגים, כרגע זה לא מספק תחרות אמיתית ל PowerFlex של Dell EMC, ל Silk, ל NetApp FSxN וגם לא ל NC2 של ניוטניקס, אולי אכתוב על זה ממש בקרוב.

אשמח מאד לשמוע מה דעתכם!

שלכם כרגיל,

ניר מליק